כחומר ביד היוצר - על השינויים בנוסח התפילה הרפורמי

בעל, למה נ"מ בנדון דידן? הרי גם למ"ד שמצווה, לא נוסח מדוייק נאמר אלא במקרה הטוב מספר אזכורים וגם זה מאוחר מאד

ירובעל
חוששני שלא ירדתי לעומק דעתך? האם טיעונך הוא שגם חז"ל לא קבעו נוסח קשיח?

כוונתי שגם אם אתה סבור שתפילה מצווה היא, לא מצינו שגדר המצווה מחייב נוסח מסויים דווקא. ועיננו הרואות כי נוסח התפילה עבר ועובר שינויים רבים. לגופו של עניין ניתן אולי לשאול בענין זה ג' שאלות:

א. האם קובע נוסח התפילה הקיים לגווניו השונים? מה המקור והסמכות לקיבוע זה?

ב. ראינו שקהילות שונות נבדלו בנוסח התפילה ולעתים בתכני ליבה ממש. באיזה סמכות שינו מהאחרים?

ג. מבלי להכנס לסוגיית הלגיטימיות של זרם זה או אחר (כי באמת קטונתי מלדון דיני נפשות) איזה איסור הלכתי יש בשינויים שהוצגו לעיל?

א. מהרמב"ם תחילת הלכות תפילה משמע שאנשי כנה"ג קבעו את הנוסח במילואו, ולרס"ג בסידור הוא נמסר למשה מסיני (!). אבי מורי ע"ה טען שמוכח מהסוגיות שחז"ל רק קבעו מסגרת אך לא תוכן והסתייע אאל"ט מהרמב"ן בחידושיו לברכות.

ב. סעיף א מהווה תשובה חלקית. באלו תוכני ליבה מצאת שינויים משמעותיים, פרט אולי להוספת פיוטים.

ג. חזרנו לרעק"א ולחת"ס.

בקשר לשינויי הנוסחאות, יש קבלה מהאריז"ל שהובאה בשער הכוונות למהרח"ו.
הנה העתקה מהדברים:

ואם מישהו לא מדייק בנוסח התפילה, תפילתו אינה עולה?

ידוע לנו היום על נוסח ארץ ישראל הקדום, לאיזה שער הוא מתאים?

אז הנה המשך דבריו שם:

בעל
אני מוכן להניח שרפורמי המתפלל כך שכה בנקודה בספר המצוות. ועדיין....

נישט - דבר שבמניין? אינן מקפידות על נאיסור במניית ישראל?

בעניין הזדון, הבנתי שטעיתי: עורכי הסידור לא שינו מזדים לזדון, אלא העתיקו מסידור רפורמי ישן מגרמניה. הוא העתיק מסידור אורתודוקסי של זמנו, כי זה היה הנוסח המצוי בגרמניה מטעמי צנזורה, שנמצא גם בסידורי רדלהיים. היקים בארץ אינם מקפידים על הצנזורה ואומרים כנוסח תפילת כל פה, והדייקנים אומרים נוסח ראשוני אשכנז: ולמשומדים אל תהי תקוה.. ומלכות זדון מהרה תעקר.
רק הרפורמים שומרים על המסורת מגרמניה...

בכל אופן. תפילה רפורמית היא חסרת צידוק היום. אם נשווה לנצרות, רוב הכתות הנוצריות נולדו מאנשים אדוקים בדתם ולא מאנשים נוטים לנאורות, והצרפתים בזמן הנאורות לא פתחו כת נוצרית חדשה אלא עזבו את הדת בכלל, ועד היום בצרפת אדם הוא קתולי או אתאיסט או שניהם ביחד, כי הם מבינים שהחלק הדתי שבתרבות אינו החלק של הנאורות והחדשנות. היתה קבוצה נוצרית אחת שהיתה מקום של אנשים נאורים במאה התשע עשרה, ובדור הזה הם באמת נסגרו: האוניטארים כבר אינם קיימים.
הרפורמים הנהיגו את תפילתם בזמן שגם הנוצרים הפרוטסטנטים הנאורים היו מתפללים בכנסיות. בדור הזה הנאורים מאמינים באבולוציה ואם הם מאמינים בבורא לעולם אינם מאמינים שהוא מתערב בחיי בני האדם או אפילו שברא אותם בכוונה. ועל פי ההגיון הרפורמים צריכים ללכת בדרך האוניטארים

נוסח ארץ ישראל שהוזכר לעיל הוא דוגמא לכמה סוגים של שינויים: איחוד של ברכות שונות לברכה אחת (ירושלים+ישועה) והתאמת הנוסח למיקום ומצב הקהילה המתפללת (אי אמירת "שתעלינו בשמחה לרצנו" או "מפני חטאנו גלינו מרצנו")


גם תפילת הביננו (היא נוסח שונה רדיקלי מנוסח מלא) ואעפ"כ נאמר בשם ומלכות.


לעניות דעתי הלא קובעת הבעיה עם השינויים של הרפורמים הם לא עצם השינוי, אלא ההנחה שתקינות פוליטית היא מערכי היסוד של התפילה. אילו היתה התפילה סוג של קרדו - הצהרת אמונה - נוסח המפרט את הערכים החביבים עלי, אז היה בזה טעם.


אם תפילה היא מצווה בסגנון ליבוביץ, הרי שאין צורך לשנות משום שגם המילים המקוריות לא נצרכו למשמעות אלא כמו קריאה בספר טלפונים וכו'.


אם התפילה היא לא הצהרתית אלא סולם נפשי המוצב ארצה וראשו מגיע לאן שמגיע, אז נראה שלשינויים שוב אין טעם.


להבנתי, ההתבוננות בנושאים שונים (גדלות אוא"ס וכו וכו) שהנהיג בעל התניא היא הוספת תכנים לתפילה באופן אחר - לא בניסוח המילים אלא בתוכן המסע הנפשי שעושה המתפלל. זו אולי מהפכה רדיקלית הרבה יותר מאשר להוסיף את האמהות לברכת האבות

תוקן על ידי yerubaal ב- 08/05/2016 15:01:22

ומעניין שהרפורמים נשארו שוביניסטים גזעניים, האם לא ניתן להיות יהודי לא שוביניסט?אשר לדברי תחזל, זה לא נכון. הרפורמים והקונסטרבטיביים נוצרו במקביל לתופעות דומות בנצרות. היום הנצרות הפרוטסטנטית מחולקת לפלגים פונדמנטליסטים ומודרניים, המודרניים הם סוג של רפורמים.
הכנסיה הקתולית בימינו היא יותר פתוחה מהציבור האורתודוכסי הקלאסי, אולי אפשר להשוות אותה לניאו אורתודוכסים.

תלמיד

מענין- כמעט רוב היהודים לא מתפללים כלל וכלל. והדבר עובר בשקט רב, ובאדישות מרובה. אבל. זה שאנשים לא מתפללים לפי הנוסח המקובל . זו שערוריה גדולה. היוה לא תהיה, על גופתנו.
 בזמנו החזן קוסביצקי התפלל בתל אביב בימים הנוראים, מכרו כרטיסים  לתפילה, ור בעלי הכרטיסים הורשו להכנס לתפילה.
ניגש יהודי לסדרן בכניסה וביקש להכנס- אני לא רוצה להתפלל,-אמר- רק לקרא לשכן שלי. אשתו לא מרגישה טוב!
צעק עליו הסדרן- אתה שקרן ורמאי, לא לקרא לשכן אתה רוצה רמאי שכמוך. להתפלל אתה רוצה. פושע!

ירוחם

[ירובעל,

תודה.


ירוחם,

מעולה! ]