| נשלח ב-7/5/2016 23:13 |
 |
| |
טעמי המקרא בנ"ך של רש"י
בתחילת ספר ישעיה על הפסוק "לולי ה' צבקות הותיר לנו שריד כמעט כסדום היינו לעמורה דמינו" (א, ט)
כותב האבן עזרא - "וכמעט דבק עם שריד בעבור טעם המפסיק, כי עיקר גדול הוא לשמור דרך הטעמים".
ובפרוש המלבי"ם - "אם לא היה משאיר לנו שארית מעט בחסדו, אז כסדום היינו, ר"ל ... היינו דומים בענין החורבן והאבדון לעמורה וכו".
בקיצור, המילים "שריד" ו"כמעט" נקראות יחד כאשר תחת המילה "כמעט" ישנו טעם אתנחתא.
לעומת זאת, רש"י בפירושו על הפסוק מצמיד את תיבת "כמעט" לתיבת "כסדום".
ולשונו - "כמעט כסדום היינו. כולנו כלים".
העולה מכל האמור לעניות דעתי הוא שבספר ישעיה שעמד לעיניי רש"י הטעמים בפסוק היו שונים.
(וככה"נ תחת המילה "שריד" בא הטעם אתנחתא ולא תחת המילה "כמעט" כמו שנראה מדברי שאר המפרשים).
לפי 'כתר אר"ץ' הנכון הוא כשאר המפרשים ולא כרש"י.
אתם מוזמנים לחוות דעה...
שבוע טוב!
|
|
|
|
| נשלח ב-7/5/2016 23:18 |
|
| |
ושמא רש''י חלק בפירושו על בעל הטעמים?
|
|
|
|
| נשלח ב-7/5/2016 23:30 |
|
| |
שייך דבר כזה? יותר מסתבר שהגרסה שלו היתה שונה..
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2016 00:13 |
|
| |
פירוש שד"ל לפסוק:
"כמעט, דבק למטה, כן דעת יונתן ורש"י, וכמוהו לולי ה' עזרתה לי כמעט שכנה דומה נפשי (תהלים צ"ד י"ז), וזו הוראת מלת כמעט ברוב המקומות; ובעלי הטעמים הדביקו כמעט עם שריד, כאילו יאמר שריד מועט, על דרך כמעט וגרים בה (תהלים ק"ה י"ב), אבל סתם שריד הוא מועט, ולא מצאנו בשום מקום שריד מעט, ולא שום לשון דומה לזה."
רש"י החשיב מאד את טעמי המקרא, אולם נראה כי לפעמים פירש שלא כטעמי המקרא. לדוגמא, עיין פירוש רש"י לשמות כב, ג. ואפשר לשאול האם כשרש"י מפרש שלא לפי הטעמים עדיין פירושו בדרך הפשט או שמא דרש.
תוקן על ידי מם80 ב- 08/05/2016 00:30:20
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2016 01:46 |
|
| |
מעניין ששד"ל לא הזכיר את האבן עזרא (שממש עוקר בכח את הסבר רש"י).
לגבי הדוגמא שהבאת מרש"י ("חיים שנים ישלם"), מצאתי שמביאים מהמלבי"ם (שם?) וז"ל - "מכל מקום דרשו חז"ל את תיבת 'חיים' כאילו הוא מוסב כלפי מעלה וגם כלפי מטה, כלומר, אם גנב שור וחמור חיים, חיים שנים ישלם".
שמא גם "שריד כמעט כסדום" - "הוא מוסב כלפי מעלה וגם כלפי מטה" ?
תודה על התוספת!
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2016 02:40 |
|
| |
שד"ל לא הזכיר את פירוש ראב"ע לפסוק כי היסוד התשיעי של דרכו הפרשנית של שד"ל: "פירושי חכמינו ז"ל וגם התרגום והתנועות והטעמים אינם תמיד ראיה על מה שהיה לדעתם פירושי המקראות, כי כמה פעמים נטו בפירושיהם ובתרגומם ובקריאה בתנועות וטעמים שמסרו לנו בעל פה, נטו בכוונה ממה שידעו שהוא עיקר משמעות הכתוב".
אמר רב יוסף מאי קראה שנאמר כמעט כסדום היינו (ברכות יט.). ובמהרש"א חידושי אגדות לשבת קיט: כמעט כסדום היינו וכו' ולא כסדום ממש.
במדרש זוטא לשיר השירים פירשו את הפסוק בשני האופנים. שני הפירושים אפשריים. למרות שניקוד המלה כמעט בקמץ מתאים לפירוש ראב"ע, נראים לי יותר דברי רש"י.
תוקן על ידי מם80 ב- 08/05/2016 03:09:56
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2016 22:19 |
|
| |
| הNקק כתב: |  | | שייך דבר כזה? יותר מסתבר שהגרסה שלו היתה שונה.. |
|
בהחלט שייך, כשם שהוא חולק על חז''ל ''ואני לא באתי אלא ליישב פשוטו של מקרא''.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2016 22:58 |
|
| |
בד"כ רש"י נאמן לפרשנות חז"ל, למעט מקומות בהם הבנתו הלשונית הביאה לפשט שאיננו כמדרש חז"ל או לא כהלכה.
ראב"ע חולק על חז"ל בדי הרבה מקומות, ועל-כן פירושו היה שנוי במחלוקת במהלך הדורות.
לדעת שד"ל, לא היה כרש"י דבק מכל וכל באמונת אבותיו ועל-כן פירושו הינו הנאמן ביותר לרוח המקורות, ואילו פירוש ראב"ע שטחי, כגון אמונתו בהבלים שלמד מחכמי יון וישמעאל בלי שחקר אותם כראוי, ואיננו ישר, כגון תביעתו ללכת אחרי בעלי הטעמים, בעוד שבמקומות רבים פירושו איננו תואם את טעמי המקרא.
תוקן על ידי מם80 ב- 08/05/2016 22:58:17
|
|
|
|
|
