אפרים הטענות שלך ממש דתיות. ייתכן כמובן שהטענה איננה נכונה, אבל היא מבוססת על מחקר אמפירי, ומחקר אמפירי הוא לא משהו שמפריכים באמצעות תחושות בטן לגבי מה המציאות או מה אמורה להיות המציאות. דומני שבמקרה הזה דווקא יש עוד הרבה חומר אמפירי שמראה שזה המצב. שמא יש לך איזו התגלות אלוהית שממנה אתה שואב את הביטחון?
נשלח ב-10/5/2016 16:33
יש3 כתב:
סמיתי נראה לי שפספסת את הנקודה. הנקודה היא שרוב החוזרים בשאלה מאמינים באלוקים. המצב המקביל הוא שרוב הנשארים לא יאמינו באלוקים וזה כמובן לא המצב. אפשר לדון על הסיבות לאמונות, ולהגיד שהאמונות של כולם (חוץ ממני כמובן) הן רגשיות, אבל זה נושא אחר לחלוטין.
מאמינים באלו-הים ומאמינים שצריך לשמור מצוות ומסיבות רגשיות לא מקיימים? או מאמינים באלו-הים אבל לא מחוייבים לקיום מצוות מסיבות רגשיות.
חלק גדול מהלא דתיים מאמינים באלו-הים אין מתאם מלא (ואין סיבה שיהיה מתאם מלא) בין אמונה באלו-הים לשמירת תורה ומצוות.
נשלח ב-10/5/2016 18:55
["גם רוב הנשארים זה מסיבות רגשיות" - אני טענתי כבר מזמן ש"אלעס איז פסיכאלאגיע" (ודלא כשיטת אא"ס, תשמ"ד וכו')]
נשלח ב-11/5/2016 19:14
הערה לבעב ופיילין חתונה כמלכודת אינה פתרון
נשלח ב-11/5/2016 23:21
אם היא מכוונת לויכוח תיאולוגי אין לדבר סוף הרי כל הסיבה שאדם ממשיך את חייו כפי שהקהילה הרגילה אותו היא פסיכולוגית
ואל תשכחו שהייתה תנועת השכלה גם אז הכל היה פסיכולוגיה?
ואם בסיבות רגשיות עסקינן אין כמו אוטוסוגסטיה רגשית (ופסיכולוגיה בגרוש שלי) בכדי להשקיט את המצפון החרדי ולומר היוצאים בשאלה עזבו כי לא ליטפו אותם מספיק או כי יש להם בעיות דיסלקסיה וכו'
ואינני יודע מדוע יש יוצאים בשאלה, ומה שאני תמה איך נשארים שם עוד כ"כ הרבה בפנים, כשאני לא רואה מה מחזיק, לימוד אמונה אין התמודדות עם השכלה במובן הגבוה של המילה אין סקרנות אין אלא מה יש קהילתיות חזקה ונתינה הדדית חומות גבוהות והפחדות לימוד תורה ברמה גבוהה (כבר לא כ"כ בטוח...)
פספספתי משהו?
נשלח ב-17/7/2016 18:10
אפרים בן
איקון ירוק מאד על שאלה חכמה.
מורדי
ברוך השב (או החדש?)
כתבת:
מה שאני תמה איך נשארים שם עוד כ"כ הרבה בפנים, כשאני לא רואה מה מחזיק, לימוד אמונה אין התמודדות עם השכלה במובן הגבוה של המילה אין סקרנות אין
ואני תמה:
כמה בדקת אם לא ראית.
אני מודה מראש: יש גישה שמדכאת ביקורתיות, או שאלות בעניני אמונה (ועיין על כך אשכול שלי מראשוני הפורום על גישתו של ה"קהילות יעקב" (אביו של הגר"ח קנייבסקי...) ב"חיי עולם", שהתשובה לשאלות זה לשכנע את השואל שהרבנים יודעים הכל, והוא לא אמור לדעת.
אבל האם זה ממצה את מה שיש אצלנו, החרדים?
האמנם אין סקרנות?
כמדומה שכמעט כל אדם נולד עם התכונה הזו. ויש הורים ומורים ומוסדות שמטפחים אותה. לא כולם, אבל כמדומה שגם במגזרים אחרים זה לא תמיד מצוי.
האמנם אין לימודי חול ברמה גבוהה?
יש אפילו חרדים באוניברסיטה...
לימוד אמונה -
כמדומה שיש עיסוק בשאלות כאלו אם כי התשובות הן בדרך כלל מסוג מסויים.
ובאופן פרטי ודאי שכל אחד יכול ללמוד מה שהוא רוצה. הרי החברה שלנו, לפחות התת מגזר הליטאי שלה, מטפח את היכולת לחשוב ולשאול ולהקשות ולתרץ. אז גם "אמונה" בכלל.
עם כל זאת, איני מתכחש לכך שיש מרחק רב בין הראוי לבין המצוי. אבל לשלול באופן גורף, על זה אני מבקש לחלוק. ושוב אני שואל על מה אתה מסתמך בקביעות אלו, וכמה קהילות ואנשים פרטיים פגשת.
אין להם מנוחה לא במוצאם החרדי ולא בהגיעם לחילוניות כי הם לא מסוגלים לשכוח את בית ישראל סבא
נשלח ב-18/7/2016 08:30
ואיך אמר רבנו מיכי כאשר חילוני חוזר בתשובה, הדתיים אומרים שהוא חזר מסיבות פילוסופיות והחילונים אומרים שהוא חזר מסיבות פסיכולוגיות, וחילופם ביוצא בשאלה.
נשלח ב-18/7/2016 10:48
גם כדברי מעמיק וגם כדברי הבעל. יש להבין את הגמרא.
ברכות דף סד א
אמר רבי לוי בר חייא: היוצא מבית הכנסת ונכנס לבית המדרש ועוסק בתורה - זוכה ומקבל פני שכינה, שנאמר +תהלים פ"ד+ ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלהים בציון. אמר רבי חייא בר אשי אמר רב: תלמידי חכמים אין להם מנוחה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא, שנאמר ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלהים בציון.
נשלח ב-18/7/2016 11:28
ירוחם, ב'מעלות התורה' מפרש ר' אברהם, אחי הגר"א ש'מנוחה' בגמ' זו הכוונה ל'תכלית'. כלומר שאין סוף לדרגות התעלותם.
נשלח ב-18/7/2016 11:46
ספרן אני עדיין לא התעלתי לדרגתו של אחי הגאון. ואני חושב שהפשט וכוונת הגמרא אחרות.