רוב מוחלט של החוזרים בשאלה - מסיבות רגשיות

אפרים
הטענות שלך ממש דתיות. ייתכן כמובן שהטענה איננה נכונה, אבל היא מבוססת על מחקר אמפירי, ומחקר אמפירי הוא לא משהו שמפריכים באמצעות תחושות בטן לגבי מה המציאות או מה אמורה להיות המציאות. דומני שבמקרה הזה דווקא יש עוד הרבה חומר אמפירי שמראה שזה המצב. שמא יש לך איזו התגלות אלוהית שממנה אתה שואב את הביטחון?

["גם רוב הנשארים זה מסיבות רגשיות" - 
אני טענתי כבר מזמן ש"אלעס איז פסיכאלאגיע" (ודלא כשיטת אא"ס, תשמ"ד וכו')]

הערה לבעב ופיילין
חתונה כמלכודת אינה פתרון

אני לא חושב ההיא רוצה להעביר ביקורת על חוזרים בשאלה אלא להציע לחברה האורתודוקסית לתת לחבריה סביבה כזאת שבה יבחרו להישאר דתיים.

חכמי הפורום השכן שאסור להזכיר את שמו התכנסו כבית דין לדון בשאלה הדבילית : האם היוצאים בשאלה אשמים ביציאתם או לא?


וכנגד זה הם לא העמידו בית דין לדון בשאלה האם הנשארים בבועה החרדית (שדוגלת בתורה ללא מלאכה ובחיים בטוחים על חשבון  אחרים) אשמים  או לא ?


 

ואם בסיבות רגשיות עסקינן אין כמו אוטוסוגסטיה רגשית (ופסיכולוגיה בגרוש שלי) בכדי להשקיט את המצפון החרדי ולומר היוצאים בשאלה עזבו כי לא ליטפו אותם מספיק או כי יש להם בעיות דיסלקסיה וכו'

ואינני יודע מדוע יש יוצאים בשאלה, ומה שאני תמה איך נשארים שם עוד כ"כ הרבה בפנים,
כשאני לא רואה מה מחזיק,
לימוד אמונה אין
התמודדות עם השכלה במובן הגבוה של המילה אין
סקרנות אין
אלא מה יש
קהילתיות חזקה ונתינה הדדית
חומות גבוהות והפחדות
לימוד תורה ברמה גבוהה (כבר לא כ"כ בטוח...)

פספספתי משהו?

אפרים בן

איקון ירוק מאד על שאלה חכמה.


מורדי

ברוך השב (או החדש?)


כתבת:

אין להם מנוחה לא במוצאם החרדי ולא בהגיעם לחילוניות כי הם לא מסוגלים לשכוח את בית ישראל סבא

ואיך אמר רבנו מיכי
כאשר חילוני חוזר בתשובה, הדתיים אומרים שהוא חזר מסיבות פילוסופיות והחילונים אומרים שהוא חזר מסיבות פסיכולוגיות, וחילופם ביוצא בשאלה.

ירוחם, ב'מעלות התורה' מפרש ר' אברהם, אחי הגר"א ש'מנוחה' בגמ' זו הכוונה ל'תכלית'. כלומר שאין סוף לדרגות התעלותם.