|
|
| נשלח ב-21/7/2016 17:23 |
 |
| |
מורדי
זה היה לימוד שמופנה ליחידים בלבד.
עליך להראות שפנטסיה, תרבות ויצירתיות הם ערכים יהודים/חרדים, אם לא, מדוע שהם יוטרדו מהעדרם?
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 21/07/2016 17:23:49
|
|
|
|
| נשלח ב-21/7/2016 20:15 |
|
| |
בעב
עךיך להראות שהיהדות פוסלת ערכים שאינם יהודיים במובהק
|
|
|
|
|
| נשלח ב-22/7/2016 01:33 |
|
| |
ערכים הינם יהודיים בהתאם למה שישראל לדורותיהם בוחרים שיהיו ערכים יהודיים, וזאת בהתאם לאמות המידה של התורה. בישראל, פנטזיה נחשבה מאז ומעולם כדבר קל-דעת, והראיה שיצירות פנטסטיות מעולם לא חוברו ע"י יוצרים יהודים מהשורה הראשונה. לעומת זאת, היו תקופות שליצירה יהודית מקורית, כזו שאיננה רק פסיקת הלכה או חידושי תורה, אלא הגות או ספרות או אמנות, שיש לה תוכן ונופך וטעם, היה מקום חשוב גם בקהילות של יהודים יראי שמים.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/7/2016 08:59 |
|
| |
פנטסיה שייכת במושגה הרחב -בעיני עכ"פ גם לשירה, עי' רמח"ל, רי"הל, חת"ס ועוד
אמונה כלימוד ליחידים - אכן, על זה צועקים גדולי הדורות, כדלעיל, והתוצאה היא חברה שבעיני עלולה להיות מרוקנת מתוכן פנימי ושייכות למצוות בצורה מהותית ולא חברתית בלבד,
אבל היו חברות שבהם זה לא היה נחלת היחידים בוודאות, החסידים ותלמידי הגר"א לדוגמא
התעלמתם מהחלקים האחרים של דברי, אינדיווידואליות זה ערך יהודי?
או שמא פשוט להיות בן אדם - (נדמה לי שאין כוונתה באינדיווידואליזם כ"זם" אלא היות אינדיווידואל, איש/ה שלא הולך בעדר ועושה מה שכולם עושים
|
|
|
|
| נשלח ב-22/7/2016 13:48 |
|
| |
מורדי
בלי לפגוע, לא כל מה שלימדו אותנו במרכז הרב הוא אכן נכון היסטורית.
מניין לך שבכלל צריך להיות תוכן פנימי, ואם כן מהו התוכן הפנימי? בין אם נרצה ובין אם לא, ברוב הדורות החינוך היה מלומדה ובסה"כ הצליח לא רע. אני לא רואה את ההצלחה הגדולה של אלו שמלמדים אמונה.
האם חסידות = לימודי אמונה? אולי בחב"ד, וגם שם זו קבלה בפרשנות מסוימת. לא ידוע לי שבחב"ד כיוונו ללימוד שיטתי של הגות הראשונים. מומלץ לקרוא את מאמרו של בנימין בראון על האמונה התמימה בקובץ על האמונה.
תלמידי הגר"א הם בודדים. בוולוזין חומר הלימודים היה גמרא וקצת פרשת שבוע ותו לא. הגר"א לא אמר ללמוד את ספר הכוזרי בתור ספר אמונה, אלא הוא המליץ ללמוד מוסר, ובפרט את ספר חובות הלבבות. כתחליף לשער בייחוד הוא הציע את הכוזרי. אולם גם מסורת זו צ"ע ואכ"מ. כדאי לקרוא את ספרו של אדם שיר:
The Kuzari and the Shaping of Jewish Identity, 1167�
|
|
|
|
| נשלח ב-22/7/2016 13:53 |
|
| |
שירה אמתית הינה היפך הפנטזיה, וכבר היו חכמים שהבדילו בין שימוש מושכל בכח המדמה, מה שנקרא דמיון יצירתי, לבין שימוש נקלה בכח המדמה, מה שנקרא פנטזיה. ריה"ל עשה תשובה בזקנותו על שירים פנטסטים שחיבר בנערותו, וגם שירת הרמח"ל לא לגמרי נקיה מפנטזיה, אם-כי לענ"ד עולה לאין ערוך על כל שירה שנכתבה בישראל ב-300 השנים האחרונות.
אינדיווידואליות זה ערך רומנטי של תרבות המערב. בישראל כל אדם צריך לומר בשבילי נברא העולם וכל פרט מישראל הוא חלק מכלל ישראל.
תוקן על ידי מם80 ב- 22/07/2016 13:55:02
|
|
|
|
| נשלח ב-1/10/2016 23:03 |
|
| |
מורדי
היהדות כמובן כדבריך היא הופעה משמיים, אבל לבושה הוא תרבות, וללא לבוש התרבות, הרי שהיא איננה ניכרת, ואמנם בדורנו דור עקבתא דמשיחא כמעט לא נותר הלבוש התרבותי בצורה ראויה, וצריך לחדש הכל על סמך אובנתא דליבא, אבל זה לא מצב אידיאלי (אם כי לאחר התיקון של מצב זה כן נחזור ל"מצב אידיאלי"), וזה נובע מכל מיני סיבות שאכתוב עליהם בע"ה.
אבל עכ"פ בדיוק כמו שאתה לא אומר "בשביל מה צריך בית משפט, העיקר שכל אחד יתנהג בצדק". כך א"T לומר "בשביל מה צריך תרבות, העיקר שכל אחד יעבוד את הקב"ה כמו שנראה לו. זה מה שהיה אכן נהוג בממלכת יהודה שבה היה בית המקדש, ואנשים כנראה חשבו שהואיל והם תחת הנהגת בית דוד וכהני המקדש, אין להם צורך בהדרכות מפורטות איך לעבוד את ה', הואיל ועצם העובדה שיש חברה דתית זה מספיק, ולכן הרשו לעצמם לעבוד את ה' בבמות, ומלכי בית דוד והכהנים בענוותם הניחו לעם לעבוד את ה' כרצונם, אבל זו כמובן טעות ואיסור ע"פ התורה וכמוסבר לעיל. הדרך הנכונה היא שתהא הנהגה מהתחלה ועד הסוף, גם אם משאירים מקום של פתיחות כדי לאפשר צמיחת דברים חדשים.
בעיניי כל התושב"ע היא שכתוב ההיסטוריה ולא רק החרדיות, אלא שהחרדיות עשתה זאת בצורה שמקשה על הבנה עובדתית של ההיסטוריה. ולולא דמסתפינא הייתי אומר, שאילו רבינו המיימוני דכאן עצכח - היה חי לפני מאה או מאתיים שנה, לא בטוח שהיה מתנגד לזוהר, כי הזוהר הוא ככל תושב"ע שאין לה מקור ונאמרה בדרך משל ומדרש והושמו דברים בפי גיבורי התלמוד בדיוק כמו שעשו המדרשים לגיבורי התנ"ך, ומה שבאמת מפריע זה ההתייחסות הנוקשה שנוצרה כלפי הלימוד העובדתי.
לגבי לימוד הקבלה, בעיניי יש לה עדיפות על פני קריאת פנטזיה, שכן פנטזיה הינה בדיונית לחלוטין, והקבלה לפחות מתייחסת אל דברים במציאות, ונכון שאם לוקחים אותה כפשוטה זה מזיק, יהיו שיאמרו - יותר מהנזק שעלול לצאת מניתוק ממציאות ע"י פנטזיה. אבל עדיין אם לוקחים אותה בהבנה נכונה וכפי שהיא צריכה להיות באמת - הרי שיש בזה לימוד חכמה ראוי שמוסיף לאדם מבט שתורם לחיים וללימוד.
הסקרנות סביב האמבולנס - אפשר לראות בה גם ביטוי לאי-התנתקות מהרגש הטבעי כפי שקורה להרבה אנשים בחברה המודרנית החיה על טכנולוגיה. ולוואי שקצת מיכולת הסקרנות הזאת הייתה גם לכל מיני אנשים חכמים אחרים. הרבה קושיות חסרות טעם של ביקורת המקרא היו נחסכות, אילו חוקרי המקרא היו לומדים קצת ספרות, ומבינים שספר יצירתי לא יכול להיות כתוב בשפה מתמטית. זה נוגע גם לעניין הסקרנות, לעניין ההיכרות עם העולם הטבעי כפי שהוא ברמות הפשוטות - אני בכוונה אומר פשוטות ולא נמוכות - ונוגע גם לעניין לימוד הקבלה שהיא כספרות לעניין זה, וחוסר היכולת לסבול ספרות היא שיצרה התנגדות גורפת לקבלה, וליבי אומר לי שזה קשור קשר הדוק לעובדה שה"אומנות המודרנית" ידועה בהיותה כה משמעממת - האנשים ה"מודרנים" פשוט עסוקים יותר מדי במתמטיקה ואינם מבינים כלל מה זו אומנות.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-1/10/2016 23:03 |
|
| |
מורדי
היהדות כמובן כדבריך היא הופעה משמיים, אבל לבושה הוא תרבות, וללא לבוש התרבות, הרי שהיא איננה ניכרת, ואמנם בדורנו דור עקבתא דמשיחא כמעט לא נותר הלבוש התרבותי בצורה ראויה, וצריך לחדש הכל על סמך אובנתא דליבא, אבל זה לא מצב אידיאלי (אם כי לאחר התיקון של מצב זה כן נחזור ל"מצב אידיאלי"), וזה נובע מכל מיני סיבות שאכתוב עליהם בע"ה.
אבל עכ"פ בדיוק כמו שאתה לא אומר "בשביל מה צריך בית משפט, העיקר שכל אחד יתנהג בצדק". כך א"T לומר "בשביל מה צריך תרבות, העיקר שכל אחד יעבוד את הקב"ה כמו שנראה לו. זה מה שהיה אכן נהוג בממלכת יהודה שבה היה בית המקדש, ואנשים כנראה חשבו שהואיל והם תחת הנהגת בית דוד וכהני המקדש, אין להם צורך בהדרכות מפורטות איך לעבוד את ה', הואיל ועצם העובדה שיש חברה דתית זה מספיק, ולכן הרשו לעצמם לעבוד את ה' בבמות, ומלכי בית דוד והכהנים בענוותם הניחו לעם לעבוד את ה' כרצונם, אבל זו כמובן טעות ואיסור ע"פ התורה וכמוסבר לעיל. הדרך הנכונה היא שתהא הנהגה מהתחלה ועד הסוף, גם אם משאירים מקום של פתיחות כדי לאפשר צמיחת דברים חדשים.
בעיניי כל התושב"ע היא שכתוב ההיסטוריה ולא רק החרדיות, אלא שהחרדיות עשתה זאת בצורה שמקשה על הבנה עובדתית של ההיסטוריה. ולולא דמסתפינא הייתי אומר, שאילו רבינו המיימוני דכאן עצכח - היה חי לפני מאה או מאתיים שנה, לא בטוח שהיה מתנגד לזוהר, כי הזוהר הוא ככל תושב"ע שאין לה מקור ונאמרה בדרך משל ומדרש והושמו דברים בפי גיבורי התלמוד בדיוק כמו שעשו המדרשים לגיבורי התנ"ך, ומה שבאמת מפריע זה ההתייחסות הנוקשה שנוצרה כלפי הלימוד העובדתי.
לגבי לימוד הקבלה, בעיניי יש לה עדיפות על פני קריאת פנטזיה, שכן פנטזיה הינה בדיונית לחלוטין, והקבלה לפחות מתייחסת אל דברים במציאות, ונכון שאם לוקחים אותה כפשוטה זה מזיק, יהיו שיאמרו - יותר מהנזק שעלול לצאת מניתוק ממציאות ע"י פנטזיה. אבל עדיין אם לוקחים אותה בהבנה נכונה וכפי שהיא צריכה להיות באמת - הרי שיש בזה לימוד חכמה ראוי שמוסיף לאדם מבט שתורם לחיים וללימוד.
הסקרנות סביב האמבולנס - אפשר לראות בה גם ביטוי לאי-התנתקות מהרגש הטבעי כפי שקורה להרבה אנשים בחברה המודרנית החיה על טכנולוגיה. ולוואי שקצת מיכולת הסקרנות הזאת הייתה גם לכל מיני אנשים חכמים אחרים. הרבה קושיות חסרות טעם של ביקורת המקרא היו נחסכות, אילו חוקרי המקרא היו לומדים קצת ספרות, ומבינים שספר יצירתי לא יכול להיות כתוב בשפה מתמטית. זה נוגע גם לעניין הסקרנות, לעניין ההיכרות עם העולם הטבעי כפי שהוא ברמות הפשוטות - אני בכוונה אומר פשוטות ולא נמוכות - ונוגע גם לעניין לימוד הקבלה שהיא כספרות לעניין זה, וחוסר היכולת לסבול ספרות היא שיצרה התנגדות גורפת לקבלה, וליבי אומר לי שזה קשור קשר הדוק לעובדה שה"אומנות המודרנית" ידועה בהיותה כה משמעממת - האנשים ה"מודרנים" פשוט עסוקים יותר מדי במתמטיקה ואינם מבינים כלל מה זו אומנות.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/10/2016 22:38 |
|
| |
|
|
|
|
|
