|
|
| נשלח ב-13/5/2016 09:26 |
|
| |
תגובת הרה"ג כ"ק אדמו"ר שליט"א:
שלום.כתבתי תגובה באתר, ומשום מה היא לא נקלטה שם ונעלמה לי. אני כותב אותה מחדש. 1. יש הבדל בין לא להבין לבין להבין שלא. המוסר נראה בעליל כאמצעי לכן הטענה שהוא המטרה היא תמוהה ובלתי סבירה. הטענה שהמצוות השמעיות (כמו תפילין) הן המטרה היא לא מובנת אבל לא תמוהה או בלתי סבירה. הרי אין לי רעיון למה בכלל צריך את התפילין, אז מדוע עליי להניח שהם לא יכולים להיות המטרה? אבל מוסר אני כן חושב שאני מבין, והוא לא נראה לי מטרה. אתה מערבב בין השאלה האם הדבר עצמו מובן או לא (וכאן ברור שהמוסר יותר מובן מהתפילין) לבין השאלה מה הסבירות שהדבר הזה, מובן או לא, הוא מטרה ולא אמצעי (וכאן מאד סביר שמוסר אינו מטרה אבל תפילין אין לי דרך לדעת. ואם הקב"ה נותן זאת אז אני מניח שיש לו מטרות בגו). 9. ההשוואה שלך ממש מוזרה. האדם הוא יצור שיש לו חופש בחירה (לשיטתי. אני ליברטן), ואם הקב"ה ברא יצור כזה אז כנראה הוא לא חשב לתכנת אותו לבצע משהו. שהרי בשביל אובייקט מתוכנת די היה ליצור מכונה דטרמיניסטית. אז אנחנו אמורים לבצע את פעולותינו למען היעדים שהוטלו עלינו מתוך שיקול דעת ולא מתוך תכנות. אבל כעת איך נדע מה לשקול ולאן ללכת? רק סביר וצפוי הוא שתהיה התגלות שבה הדברים ייאמרו. מה לזה ולמכונות כביסה?! הפלפול על הנוצרים ממש לא מובן לי. ראשית, אתה מניח שהקב"ה ידע מראש שהם יפיצו את ההתגלות בעולם. וזאת מניין לך? פגשת אותו פעם והוא סיפר לך? אני דווקא נוטה לחשוב שהוא לא ידע שיהיו כאלה, ובטח לא ידע מה הם יעשו. אלו פעולות שנעשו מבחירות של בני אדם, ואין סיבה להניח שהקב"ה ידע אותן קודם (זה בלתי אפשרי לדעת אותן מראש, אם הן תוצאה של שיקול דעת חופשי). שנית, העובדה שהנוצרים מפיצים את ההתגלות שנעשתה אלינו רק אומרת שהמשימה בוצעה. אכן ההתגלות אלינו עשתה את העבודה, גם אם דרך הנוצרים. מה רע בזה? הרמב"ם אפילו כותב זאת (שהנוצרים והמוסלמים הם אמצעים להפצת האמונה המונותיאיסטית). ושלישית, למה אתה מניח שהמשימה שהוטלה עלינו היא הפצת ההתגלות או פרסום שמו בעולם? המשימה היא קיום מצוות. את פרסום שמו עשה אברהם אבינו עוד לפני מעמד הר סיני. 10. אקדים ואומר שאתה נכנס כאן לשאלת אמינותה של התורה. מבחינתי המחוייבות לא מותנית באותנטיות. מטרתי במחברת הזאת לא להוכיח שהתורה ניתנה בסיני, אלא לטעון שסביר שהיתה אינטראקציה כלשהי עם הקב"ה שבה הוא הטיל עלינו משימות. הא ותו לא. אם תגיע למסקנה שיש סתירה בטקסט (בלי אפשרות יישוב כמובן) אז בהחלט תוכל לומר שזו תוספת מאוחרת, שיבוש וכדומה. וכי אמרתי משהו אחר? בהחלט סביר בעיניי שהתורה כפי שהגיעה אלינו, ובוודאי תושבע"פ עברו שינויים לאורך הדורות, ויש בהן שיבושים לרוב. אגב, זוהי סיבה מרכזית לכך שאיני מייחס חשיבות רבה למחקר (מעבר לאמון המוגבל שלי בדיסציפלינות הללו, כפי שכתבתי לך קודם. הקושיות שהבאת כמו היעדר הממצאים במדבר, הן חלשות למדיי, ולכן יש כאן דוגמה לחולשה הדיסציפלינרית עליה דיברתי). אין לי עניין בבירור איזה חלק של התורה הוא מאוחר ואיזה לא, מפני שאני לא מניח ולא רואה צורך להניח שהכל מסיני. המחוייבות שלי היא למה שהגיע אליי, כי זה הכי קרוב שאני מצליח לחשוב עליו לקיום הציווי מסיני, על אף שברור לי שיש המון שגיאות. אין לי דרך טובה יותר לדעת מה היה שם. לכן אני מקיים גם את מה שלא אותנטי, אלא אם השתכנעתי שמדובר בטעות, או משהו בלתי סביר לחלוטין. אגב, הדברים הללו מתוכננים להתפרט בשני הספרים שהזכרתי בדף הפותח למחברות באתר (כך גם מופיע בראיון שערך עמי יאיר שלג, למוסף דיוקן של מקור ראשון, תחת הכותרת "הרב והיפוכו", ואף חטפתי לאחר מכן על היותי כופר). המחברת הזאת לא עוסקת בכל הסוגיות הללו. לגבי ההערה המתודולוגית שלך שהדברים נראים כמו נאום של מחזיר בתשובה, כוונתי במחברת לא היתה פולמוסית או להוכיח משהו. אני מציג שם את התמונה כפי שאני רואה אותה, ומדוע לדעתי יש מקום וסבירות למחוייבות דתית. דיון בכל הטיעונים הללו הוא מעבר למה שהמחברת היתה אמורה לעשות. כשאדם מציג את עמדתו הוא לא צריך להביא את כל מה שנכתב וכל טיעוני הנגד, אלא רק את אלו שחשובים לבירור עמדתי שלי. למיטב שיפוטי, העמדה המוצגת היא סבירה וקוהרנטית וזו היתה מטרתי כאן. די לי בכך.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2016 11:22 |
|
| |
| שלישישי כתב: |  | שלישישי, אני מניח שאתה מאמין שנפוליאון היה קיים בוודאות. האם יש לך דרך להוכיח בניסוי את קיומו?
אני לא יודע אם נפוליאון היה קיים בוודאות. כדי להוכיח אם משהו היה קיים בעבר יש צורך בנתונים. ככל שתביא יותר נתונים נוכל להגיע לוודאות. אם יש לך צילומי שיניים של נפוליאון (זה לא מספיק, אבל התחלה טובה) אפשר לעשות ניסוי ולהוכיח אם היה נפוליאון בוודאות. ללא נתונים, אני לא מכיר דרך לעשות ניסוי ולהוכיח בוודאות שהיה נפוליאון או כל דבר אחר.
|
|
שלישישי, גם נתונים וניסויים לא יכולים להביא לוודאות. למשל, אם עשינו ניסוי כדי לאשש את התאוריה: "התפוח נופל מהעץ תמיד כלפי מטה". וראינו שאכן 1,000 פעמים התפוח נפל כלפי מטה. אין שום וודאות שבפעם ה1,001 התפוח פתאום לא יעוף למעלה. להרחבה, ראה בעיית האינדוקציה.
חוץ מזה, אם הייתי שואל את השאלה הקודמת, לא על נפוליאון, אלא נניח על סבא של סבא שלך (בהנחה שאחד מהם לא בחיים), האם גם שם היית בספק? והרי אין ניסוי שיאשש את קיומו של סבא של סבא שלך.
תוקן על ידי orenikole ב- 13/05/2016 11:23:10
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2016 12:18 |
|
| |
ותגובתי הק' תולעת ולא איש:
שלום אני ממשיך בשיטת ב"ש - פוחת והולך: 1. אני לא רואה מדוע זה שיש למוסר תכלית אחרת הופך אותו למועמד פחות טוב לבריאת העולם מאשר דבר שאיני יודע על תכלית אחרת בשבילו. בכל אופן, גם אם נקבל את הטענה, אני יכול לדבר על הסדר החברתי (התכלית של המוסר). לסדר החברתי אינך מוצא תכלית (ולכן אתה מניח שהתכלית שלו היא המצוות השמעיות), אבל אפשר להציע שהוא עצמו התכלית - מדוע הוא מועמד פחות טוב מהנחת תפילין?
אורן - אתה כמובן יכול לקחת מכאן לאתר
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2016 13:33 |
|
| |
| orenikole כתב: |  |
שלישישי, גם נתונים וניסויים לא יכולים להביא לוודאות. למשל, אם עשינו ניסוי כדי לאשש את התאוריה: "התפוח נופל מהעץ תמיד כלפי מטה". וראינו שאכן 1,000 פעמים התפוח נפל כלפי מטה. אין שום וודאות שבפעם ה1,001 התפוח פתאום לא יעוף למעלה. להרחבה, ראה בעיית האינדוקציה.
חוץ מזה, אם הייתי שואל את השאלה הקודמת, לא על נפוליאון, אלא נניח על סבא של סבא שלך (בהנחה שאחד מהם לא בחיים), האם גם שם היית בספק? והרי אין ניסוי שיאשש את קיומו של סבא של סבא שלך.
תוקן על ידי orenikole ב- 13/05/2016 11:23:10
|
|
1. כל ניסוי שתחזור עליו בתנאים שווים ייתן תוצאות שוות. מי שחושב אחרת פרס נובל מחכה לו.
2. אין לי ספק שהיה לי סבא של סבא. אתה שחושב שיש בן תמותה שאין לו סבא של סבא? או שאתה יודע בוודאות שלכל בן-תמותה יש סבא של סבא? (את קין והבל, נשאיר מחוץ לדיון זה)
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2016 13:43 |
|
| |
המשך -
הרמ"א:
נראה לי מוזר מאד לברוא חברה במטרה שהיא עצמה תתנהל בסדר. הרי היא עצמה נבראה אז לא סביר שהיא תכלית בריאתה שלה עצמה. תכלית היא חוסר כלשהו שמילויו הוא המטרה של הפעולה. אבל לפי התפיסה שאתה מציע, אל תברא אותה והיא לא תתנהל לא בסדר. אם נחזור למכונת הכביסה החביבה עליך, האם לדעתך יצירת מכונת כדי שהיא תפעל כתקנה סביר לראות בזה מטרה לעצמה? יש3: חשבתי שהשתכנעת מהראיה האונטולוגית כך שלא אמור להיות חוסר כלשהו. אם מטרת הבריאה היא להיטיב כמו שהצעתי קודם הרי שהיא מטרת עצמה. הרמ"א: לא הבנתי את ההערה על הראיה אונטולוגית (שאגב, לא לגמרי משכנעת אותי. ראה מחברת ראשונה). למה יוצא ממנה שהבריאה היא מטרה לעצמה? מה שיוצא ממנה הוא שאלוקים שהוא יש מושלם חייב להיות קיים.אם מטרת הבריאה היא להיטיב, נראה שהיא לא ממש מצליחה בזה. שלח את הקב"ה למועד ב. יש3: ההערה הראשונה הייתה שאם הוא יש מושלם הרי שאין לו חוסר.
הרמ"א: יש מושלם הוא יש שכשיש לו חוסר הוא בורא את מה שצריך כדי למלא את החוסר הזה. הבריאה גם היא חלק מהמושלמות שלו.
המשך לא יבוא
תוקן על ידי יש3 ב- 13/05/2016 13:51:31
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2016 14:13 |
|
| |
| שלישישי כתב: |  | 1. כל ניסוי שתחזור עליו בתנאים שווים ייתן תוצאות שוות. מי שחושב אחרת פרס נובל מחכה לו.
2. אין לי ספק שהיה לי סבא של סבא. אתה שחושב שיש בן תמותה שאין לו סבא של סבא? או שאתה יודע בוודאות שלכל בן-תמותה יש סבא של סבא? (את קין והבל, נשאיר מחוץ לדיון זה)
|
|
שלישישי, 1. לא אמרתי אחרת. רק אמרתי שההרחבה של תוצאות הניסוי לתאוריה כללית (אינדוקציה) היא מהלך לא בהכרח נכון. 2. איך אין לך ספק? עשית ניסוי? הרי לפי שיטתך, רק דברים שניתן לאמתם בניסוי הם וודאיים.
תוקן על ידי orenikole ב- 13/05/2016 14:14:34
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2016 15:08 |
|
| |
זכינו גם כן לגילוי שמו של הספר החדש של הרב מיכאל:
"איני מתכוין לטעון בהכרח שמדובר ביד אלוהית, שכן אני מפקפק מאד בקיומן של התערבויות אלוהיות בהיסטוריה המודרנית. על כך אעמוד בספר אור חדש על ציון – תיאולוגיה. כאן די לי בהצבעה על משמעותה של ההתגלות והמסורת הזאת שמעניקה לנושאיה כוח לחולל אירועים כה חריגים." (חוברת חמישית, הערה 20)
תוקן על ידי צא_ולמד ב- 13/05/2016 15:11:01
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2016 16:13 |
|
| |
| orenikole כתב: |  |
| שלישישי כתב: |  | 1. כל ניסוי שתחזור עליו בתנאים שווים ייתן תוצאות שוות. מי שחושב אחרת פרס נובל מחכה לו.
2. אין לי ספק שהיה לי סבא של סבא. אתה שחושב שיש בן תמותה שאין לו סבא של סבא? או שאתה יודע בוודאות שלכל בן-תמותה יש סבא של סבא? (את קין והבל, נשאיר מחוץ לדיון זה)
|
|
שלישישי, 1. לא אמרתי אחרת. רק אמרתי שההרחבה של תוצאות הניסוי לתאוריה כללית (אינדוקציה) היא מהלך לא בהכרח נכון. 2. איך אין לך ספק? עשית ניסוי? הרי לפי שיטתך, רק דברים שניתן לאמתם בניסוי הם וודאיים.
תוקן על ידי orenikole ב- 13/05/2016 14:14:34
|
|
1. אני מחכה ליום שדוד השמש יתחיל להוציא מים קרים בקיץ. 2. לא עשיתי ניסוי. סבא רבא עשה ניסוי מוצלח.
את הביטוי "ניסוי" הזכרתי רק לגבי שלשה דברים. ואני עומד על כך שאפשר להגיע לוודאות לגביהם.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2016 16:47 |
|
| |
שלישישי, 1. אתה מבלבל פה בין שני דברים - אחד זה תאוריה שאף פעם לא נסתרה, והשני זה נכונותה של התיאוריה. גם אם טרם ראינו סתירה לתאוריה (כמו תאוריה שדוד השמש מוציא מים חמים בקיץ), זה לא אומר שהתיאוריה הזאת נכונה בוודאות. 2. יש לך הוכחה שסבא רבא שלך עשה ניסוי? אולי הוא לא עשה? אולי הוא בכלל לא היה קיים? איך אתה יודע שהוא עשה ניסוי?
כתבת: "את הביטוי "ניסוי" הזכרתי רק לגבי שלשה דברים. ואני עומד על כך שאפשר להגיע לוודאות לגביהם. "
ניסיתי להדגים לך שניסויים הם לא כלי באמצעותו אפשר להגיע לוודאות (בגלל בעיית האינדוקציה). לכל היותר אפשר להגיע לסבירות גבוהה. היו כבר תיאוריות מדעיות שאוששו על ידי ניסויים ולאחר מספר שנים הופרכו וגובשו תיאוריות מדויקות יותר (וגם הן אולי יופרכו בעתיד).
מעבר לכך, הראיתי לך שגם בלי ניסוי ניתן להגיע לסבירות גבוהה מאוד לגבי טענות מסוימות (למשל שסבא שלך היה קיים). לכן למה שלא תקבל טיעונים לא אמפיריים (ניסיוניים) גם לגבי טענות/אמיתות אחרות?
איך אתה כל כך בטוח שאפשר להגיע לוודאות בכלל? ומעבר לכך, למה אתה מייחס לכלי ה"ניסוי" את היכולות המוגזמות האלו שבאמצעותו ניתן להגיע לוודאות, ובייחוד לגבי דברים כמו קיומו של הקב"ה?
[/quote]
תוקן על ידי orenikole ב- 13/05/2016 16:48:32
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2016 17:52 |
|
| |
יש3, מצרף כאן את אחת התגובות שנמחקה לרב (ואז הוא שיחזר). מאוד דומה עם ניואנסים קלים:
1. אחזור שוב על מה שכתבתי. ההנחה שהוא ברא את העולם בשביל מוסר היא תמוהה. ההנחה שהוא ברא את העולם בשביל תפילין (כמטפורה, שהרי יש עוד הרבה מצוות) היא רק לא מובנת. יש הבדל גדול בין שני אלו. המוסר נראה על פניו כאמצעי, ולכן הטענה שהוא מטרה היא תמוהה (בעיניי). לעומת זאת, תפילין לא מובנים לי כלל, ולכן כל השערה לגביהם נראית לי בעייתית באותה מידה. חוסר הבנה יש, אבל קושיא איני רואה כאן. יש הבדל בין לומר איני מבין (זו שאלה) לבין לומר שאני מבין שלא (זו קושיא). 9. זו התפלפלות בעלמא. הקב"ה ברא אותנו כיצורים עם רצון חופשי (לתפיסתי. אני ליברטן), וכנראה שהוא רצה שהם ישקלו בדעתם מה לעשות. לא די היה לו בתכנות שלנו לכיוון הנכון. בזה אנחנו שונים ממכונות כביסה. כשאתה יוצר יצורים עם שיקול דעת וחופש רצון אתה כנראה רוצה שהם יבחרו בדרך הנכונה. את זה אינך משיג על ידי תכנות אלא על ידי הוראות וציוויים. אתה צריך לספר להם מה מוטח עליהם ואז לתת להם לבצע זאת על פי שיקול דעתם והחלטתם. את הדיון שלך על הנוצרים אני ממש לא מבין. הם סיפרו לעולם על ההתגלות שלנו. ואנחנו סיפרנו להם. אז מה הבעייה כאן? מעבר לזה, ההתגלות אלינו לא היתה שליות כדי לספר לכל העולם. העולם לא צריך להניח תפילין. אני גם לא רואה על סנך מה אתה מניח שהקב"ה החליט או אפילו ידע מראש שהנוצרים יהיו כאן, ושהם יפיצו את התגלותו בעולם. 10 הדיון הזה נכנס לשאלת האותנטיות של התורה. דומני שבחוברת כתבתי שאיני מניח זאת באופן גורף. בהחלט יתכן וסביר שהיו לה תוספות מאוחרות ואולי גם עריכות. מה שחשוב מבחינתי הוא רק שהיתה אינטראקציה עם הקב"ה. מה היה תוכנה המדויק איני יודע וזה גם לא מאד חשוב, ולפחות לא הכרחי לדיון. כל חלק בתורה שנראה לך סתירתי, מצדי תחליט שהוא מאוחר. וכי כתבתי אחרת? המסורת שהגיעה אליי היא הדרך הכי פחות גרועה לקיים את המשימות שהוטלו עלינו בסיני. אין לי ספק שהיו שיבושים בדרך והרבה טעויות השתרבבו לתורה ובוודאי לתושבע"פ. מה שהגיע אליי לא מאד דומה למה שניתן שם (ראה בראיון שנתתי ליאיר שלג במוסף דיוקן של מקור ראשון, תחת הכותרת "הרב והיפוכו", ואף חטפתי על כך אח"כ). אבל זה מה שהגיע אליי והנחת העבודה שלי היא שכרגע זה מה שעליי לקיים כל עוד לא יוכח השיבוש של פרט כלשהו ואז אפשר לזנוח אותו. אין לי דרך טובה יותר לדעת מה הקב"ה רוצה ממני, וכמובן שהוא עצמו היה צריך לקחת זאת בחשבון. אם הוא נתן רק חלקית ולא רצה שאפרש זאת או אוסיף על זה שיגיד או שימנע את התהליך הזה שאך צפוי היה שהוא יקרה. במשפט אחד אומר שהמחוייבות שלי להלכה מסויימת אינה מותנית בהנחה של האותנטיות שלה. אגב, זו סיבה מרכזית לכך שבעיניי המחקר לא מאד חשוב לדיון העקרוני הזה (מעבר לאמון המוגבל בדיסציפלינות הללו שהזכרתי קודם. הטיעונים שהעלית כאן, כגון היעדר ממצאים מהשהות במדבר, הם בעיניי דוגמאות מובהקות לחולשה הדיסציפלינרית הזאת. טענות ממש חלשות). את הדברים הללו אני אפרט יותר בשני הספרים הבאים שהוזכרו כאן באתר בפתיח למחברות. המחברת הזאת היא רק פתיח לדיון תיאולוגי שיבוא בשני הספרים הבאים. שם אפרט את מה שכתבתי לך כאן ועוד הרבה.
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2016 18:01 |
|
| |
שכחתי להגיד יישר כוח ליש3 על הקושיות היפות שהקשה על הרב. אני חושב שזה עזר לחדד את הטענות שעלו במחברת החמישית.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/5/2016 22:23 |
|
| |
והערותי על דברי רבינו שליט''א:
ראשית אני מסכים שדברי אברם הם שטויות (היהדות היא סניף של הדת המסופוטמית? בושה) ושדברי יש ראויים להתייחסות. רבינו ענה על רוב ההשגות שלו אבל כמה נשארו פתוחות, ואפרוש כאן את השגותיי שחלקן חוזרות על דבריו. ההוכחות לאמיתות ההתגלות מתחלקות לפילוסופיות, היסטוריות - מקראיות והיסטוריות - מודרניות. 1. ההוכחה הפילוסופית מתכלית העולם (עמ' 11) היא אנתרופומורפית בעיני: מנ''ל שהא-ל חושב כמו בני אדם? שמא מטרתו בבריאתנו היא ניחוח גז המתאן שאנו מספקים? ואפילו נניח שהמטרה היא המוסר (כי אנחנו מרגישים שזאת המטרה שלנו) שמא עצם התכלית היא שנהיה אנשים טובים = ננהג לפי תחושתנו המוסרית? 2. עם ההוכחות מההיסטוריה המודרנית אני מסכים. הן תולדות הדת היהודית מוזרות והן תולדות העם היהודי. אבל לבדן הן לא מהוות הוכחה. 3. ההוכחות מההיסטוריה המקראית (עמ' 33) אכן פורכות את תזת הקונספירציה, אבל בתזה הזו מאמינים רק מחב''שים וספקנים מקצועיים באינטרנט. התזה שיכולה להתמודד ברצינות עם תזת ההתגלות היא תזת ההתפתחות. שתיאורה הוא - העם היהודי היה עוד עם ככל העמים אלא שעם הזמן הוא החל להאמין במונותאיזם (חידוש אבל מתקבל על הדעת), היו לו מיני מנהגים משונים, כמו שלכל העמים העתיקים יש מנהגים משונים, ביום מן הימים נטען שמקורם בהתגלות לנביאים ואחרי עוד כמה ימים נטען שמקורם בהתגלות המונית. אם כן נופלות הוכחות 2,3 ו4. (יש אמנם להעיר שקויפמן טוען בצדק שאופי אמונת הייחוד הישראלית אינו פילוסופי - עיוני אלא עממי - התגלותי, ומכאן נראה שראשית המונותאיזם בהתגלות, ועדיין ניתן לדבר על התגלות לאיש אחד, שסחף אחריו המונים) הוכחה 1 היא אכן חזקה. 4. על הוכחה 4 יש להוסיף שאין קל מלהביא מבחנים שאין דרך להפריך אותם.
שלחתי את הערותי לרבינו, אבל משום מה הן לא מופיעות באתר, אז אורן, אם אתה יכול תעלה אותן.
יש, קשה להתייחס לטענה על אי מציאת שרידים לקהל נוודים שנדד 40 שנה בשטח גדול פי 3 מישראל, לפני 3,000+ שנה. שלא לדבר על כך שלפי חז''ל עמוד הענן ניקה אחריהם.
תוקן על ידי אריאל73 ב- 14/05/2016 22:37:40
תוקן על ידי אריאל73 ב- 14/05/2016 22:42:35
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-14/5/2016 22:46 |
|
| |
אריאל אינני בקי מספיק טוב במצב הסקרים בסיני, אבל באופן פשוט מחנה נודד עצום שכזה אמור לספק המון שרידים, ובטח בתנאי המדבר. שרידים כאלה אמורים להימצא לא רק בחפירות אלא גם בסקר ארכאולוגי על פני השטח. יש גם אתרים יחסית מזוהים שכמובן גם בהם אין ממצאים. חז"ל נוהגים להוסיף ניסים כרוחב לבם. להתייחס לזה כמסורת נראה לי קצת מצחיק. בכל אופן, גם בלי חז"ל אפשר היה להמציא את זה לבד. כמו שה' טמן עצמות של יצורים שלא היו ולא נבראו בשביל להעמיד אותנו בניסיון העבולוציע, כך גם הוא מחק את השרידים במדבר כדי לנסות אותנו.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/5/2016 23:06 |
|
| |
שכחתי להוסיף הערה 5. איכשהו, כל הדתות טוענות שבעבר (מספיק רחוק כדי שלא נוכל להכחיש את זה) היתה תקופת התגלות והיום אנחנו בתקופת ההסתר.
עיינתי בעבר בסקרים מסיני אבל אני לא מאד זוכר אותם. עכ''פ, כל הזיהויים הם מפוקפקים כי הם בונים על דרכים שבהם בנ''י יכלו לקיים את עצמם וצאנם מהסביבה. ובטווח של 3,500 שנה אני לא מצפה למצוא משהו. אשר למסורת חז''ל, אני צריך עוד לחשוב על זה, הסיבה שאני מתייחס אליה ברצינות היא שהיא תואמת לתיאורי החיים הניסיים בדברים
|
|
|
|
| נשלח ב-14/5/2016 23:37 |
|
| |
תגובת רבינו:אריאל שלום. 1. כתבתי על כך שאת כל אחת מהטענות הללו אפשר לדחות בצורות שונות. אבל אני מדבר על הצירוף שלהן. ובנדון דידן, מגיעה אליי מסורת שאלוקים התגלה, וכעת אני תוהה האם לקבל זאת. על כך אמרתי שסביר לקבל זאת כי סביר שהוא יתגלה אם הוא רוצה מאיתנו משהו. אם לא היתה מגיעה מסורת כזאת אז אולי הייתי חושב על גז המתאן כפתרון אפשרי. כל זה בהנחה שגז המתאן הוא סביר. אבל כבר כתבתי כאן בתשובה למישהו אחר שהוא ברא אותנו בעלי בחירה, ולכן סביר שהמטרה שלשמה נבראנו אינה גז המתאן אלא משהו שקשור לשיקול דעת והחלטות. ולכן סביר שהוא יאמר לנו מה הוא רוצה כדי שנוכל להחליט לבצע או לא לבצע את זה. לגבי המוסר כמטרה כתבתי שם. 2. אכן לא לבדן. ראה לעיל. 3. הצגתי טיעונים נגד הקונספירציה וגם נגד ההטמעה. 4. לא הבנתי את הערתך על המבחנים שאין דרך לבחון אותם. ותגובתי: 1 א. (המיקום של הטיעון ביחס לשאלת המסורת שלנו ולא שאלת מטרה כללית) קיבלתי. 1 ב. אני מניח שכוונתך היא שבעינינו הבחירה היא המרכזית בהגדרת מהותנו. השאלה היא מי אמר שמה שנראה מרכזי בעינינו הוא מרכזי בעיניו. 3. באיזה עמוד? 4. טענתי שהצבת מבחנים אינה מהווה הוכחה, כי מאד הגיוני שזייפן יכניס מבחנים כאלו כיון שברור לו שאין דרך לבחון אותם בפועל. (ק''ו בתזת ההטמעה, לפיה הוא עצמו מאמין שהמבחנים עובדים)
 |
|
|
|
|
|