ההוכחה האולטימטיבית לזיוף התנ''ך?

מזה שנים רבות טוענים חוקרי המקרא החילוניים שנבואות הנביאים נערכו כדי להתאימן להתרחשויות ההיסטוריות. כך, אם לפנינו נבואה שהתגשמה על נצחון אשור, כנראה שישעיהו ניבא בפועל על כשלונה, אך עם הניצחון לקח את מגילותיו, ליטף בערמומיות את זקנו הארוך ושינה את המילים לפי העניין.
מאז ומעולם לגלגתי על הטענה, כי היא מבטאת מקרה נדיר של אפולוגוטיקה חילונית. כלומר, היות והמציאות הפשוטה נראית כתומכת ביהדות לא היתה לחוקרים בררה אלא לשנות אותה.
קויפמן הוסיף והפריך אותה בהראותו שהרבה מהנבואות לא התגשמו כצורתן, מה שמוכיח שהנביאים ראו אותן כקדושות ולא העזו לשנותן. וא''כ גם הכמות שהתגשמה אינה זיוף. (אלא, לדעתו, תחזית פוליטית מוצלחת. לדעתי, הוכחה לקיום רוה''ק)
אבל עכשיו גיליתי הוכחה מפורשת לתזת החוקרים:

ספר ירמיהו של תה''ש שונה משמעותית מזה של נה''מ. ההבדל העיקרי הוא היותו קצר בהרבה מנה''מ, וההסבר להבדל יתכן באחת משלוש דרכים: או שתה''ש (או מקורו) הוא קיצור של נה''מ, או שנה''מ הוא עיבוד של תה''ש, או שירמיהו כתב שתי גרסאות של נבואתו. 
אבל בכמה מקומות גילה ע' טוב הבדל ייחודי, ואצטט את הדוגמא שהוא מביא: (ביקורת נוסח המקרא, עמ' 245 והלאה) ירמיהו פרק כז, לפי תה''ש:
נתתי את הארצות ביד נבוכדנצר מלך בבל לעבדו, וגם את חית השדה נתתי לו לעבדו. והגוי והממלכה אשר לא יתן את צוארו בעול מלך בבל - בחרב וברעב אפקוד עליהם.
ולפי נה''מ: אנוכי נתתי את כל הארצות האלה ביד נבוכדנצר מלך בבל עבדי. וגם את חית השדה נתתי לו לעבדו. ועבדו אותו כל הגויים אותו ואת בנו ואת בן בנו עד בוא עת ארצו גם הוא, ועבדו בו גויים רבים ומלכים גדולים. והיה הגוי והממלכה אשר לא יעבדו אותו...ואשר לא יתן את צוארו בעול מלך בבל -בחרב וברעב ובדבר אפקוד על הגוי ההוא. (ו-ח)

ושם לפי תה''ש: כי כה אמר ה' על יתר הכלים אשר לא לקחם מלך בבל בגלותו את יכניה מירושלים - בבלה יובאו נאום ה'.
לעומת נה''מ: כי כה אמ ר ה' צבא-ות א-לוהי ישראל על הים ועל המכונות ועל יתר הכלים הנותרים בעיר הזאת. אשר לא לקחם נ''נ מלך בבל בגלותו את יכניה בן יהויקים מלך יהודה מירושלים בבלה, ואת כל חורי יהודה וירושלים. כי כה אמר ה' צבא-ות א-לוהי ישראל על הכלים הנותרים בית ה' ובית מלך יהודה וירושלים. בבלה יובאו ושמה יהיו עד יום פקדי אותם נאום ה', והעליתים והשיבותים אל המקום הזה. 
(סוף הפרק)

בנה''מ נמצאות הוספות המתייחסות לשיבת ציון, בתה''ש הן לא קיימות. מוכיח מכאן ע' טוב שגירסת נה''מ נוצרה אחרי שיבת ציון, והתאימה את גרסת תה''ש למציאות המחודשת.

אמנם יש לערער על זה: א. לכאורה הנבואה בפסוק ז' לא התקיימה כצורתה, כי בן בנו של נ''נ מעולם לא מלך. אחרי בנו, אויל מרודך, מלך חתנו, נרגל שראצר. אחר כך בנו של נרגל, לבאשי מרדוך (בן בת נ''נ). אח''כ נבונאיד שלא היה ממשפחת המלוכה, ואז אחיו/בנו, בלשצר. אם כן, לא סביר שהיא משקפת עריכה בתר גלותית.
ב. הרעיון של נפילת בבל מופיע הרבה בירמיהו, צריך לבדוק בתה''ש אבל כנראה שלא כולו נמחק שם כי אם כן, טוב היה מזכיר זאת.