|
|
| נשלח ב-25/5/2016 19:10 |
|
| |
אורןלא התעמקתי בשיטת הרב המחבר אבל סביר שהוא טוען שסמכות חזל מוקנית להם בצווי התורה ע"פ שציוותה לשואלם. למה סביר שטוען כך? כי זו כנראה דעת הר"מ והמסלול הרגיל ממתן תורה לצויי חזל
|
|
|
|
| נשלח ב-25/5/2016 20:07 |
|
| |
ירוחם מי יודע ומבין יותר טוב כדורגל - השחקנים או פרשני הספורט?
(הסבר למי שרוצה: ברור שהשחקנים יודעים יותר טוב. בהקבלה אלינו: הדורות הקדמונים היו השחקנים. הדורות המאוחרים כתבו פרשנות ל"משחק" של הקדמונים. נניח שהפרשנים מסבירים את ה"משחק" יותר טוב מאיך שהקדמון היה מסביר. אז האם הפרשנים יכולים לחלוק על הקדמונים? האם הפרשן יכול לחלוק=להחליף את השחקן, אפילו במהלך בודד? ברור שרק אם הוא "גדול ממנו בחכמה ובמניין" - ויודע לבצע בעצמו מהלכים מסוג זה, וכמובן אפשר לשאול מתי מגיעים לרמה כזאת, אבל העיקרון ברור).
|
|
|
|
| נשלח ב-25/5/2016 20:08 |
|
| |
אורן לפי השיטה הזאת, יש לשאול באמת האם עדיין יש תקפות לנ"ל
|
|
|
|
| נשלח ב-25/5/2016 20:38 |
|
| |
אליקים זו דוגמה מצוינת. אין ספק שלפרשן יש עמדה טובה בהרבה, ויש לו גם יכולת להבין יותר (כמובן שיש הרבה פרשנים שמקשקשים אבל זה ממש לא קשור). מחקר הכדורסל הגיע למסקנה שזריקה מ'חצי מרחק' היא בעלת התוחלת הנמוכה ביותר (כלומר יש עדיפות זריקה ל-3 או לזריקה מתחת לסל), ומאז שכיחות הזריקות האלה ירדה בהרבה.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/5/2016 20:43 |
|
| |
יש תקרא מה שכתבתי בסוגריים - הפרשן לא תמיד יודע לשחק כמו שצריך. אי אפשר לסמוך עליו עד שיראו אותו משחק בעצמו.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/5/2016 20:51 |
|
| |
להלן ציטוט מתשובה שלו שנראה לי שעונה גם לתלמידטועה וגם לאליקים: "ראשית, לפי הרמב"ם (שורש א וריש הל' ממרים) זה נעוץ בלא תסור והשאלה לא עולה. הקושי שבדבריך הוא רק לשיטת הרמב"ן (בהשגות לשורש א) שחולק על הרמב"ם. יתר על כן, גם לפי הרמב"ם ניתן לשאול אפילו שזה כתוב בתורה בלא תסור, מה מחייב אותי לציית לתורה? אז מה אם אבותיי התחייבו בהר סיני? אני לא רוצה. וכי יש לי מחוייבות מוסרית לציית? ר"ש שקאפ עוסק בזה בשער ה, וטוען שיסוד המחוייבות לתורה עצמה היא ההתחייבות שלנו מכוח השכל (ובכך הוא מסביר שכל סברא שיוצאת מהשכל מחייבת, שהרי גם מה שכתוב בתורה מחוייבים אליו מכוח השכל, והפה שאסר יכול לאסור שוב).אני מבין את המחוייבות הזאת אחרת ממך. זו לא מחוייבות מוסרית אלא משפטית. אתה חלק מהחברה וככזה מה שהיא מחליטה זה כאילו שאתה החלטת, ולכן עליך לעמוד בהחלטותיך. כל עוד אתה חלק מהחברה ההחלטות הללו מחייבות אותך (לא תמיד מוסרית, אבל תמיד משפטית). כמובן שברגע שאתה מחליט שאינך חלק מזה זה לא מחייב אותך. כל עוד אנחנו חלק מהקהל שמחוייב להלכה, כמ ושהתחייבנו לקיים את ההלכה עצמה כחלק מהקהל שהתחייב בהר סיני, כך אנחנו מחוייבים להחלטת המחוקקים של הקהל הזה. הם מדברים בשמנו."
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-25/5/2016 21:03 |
|
| |
אליקים אין לו יכולת לשחק. הידע התיאורטי שלו טוב הרבה יותר. אם אתה רוצה לנצח, תן לשחקן לשחק. אם אתה רוצה להבין את המשחק, בהחלט ייתכן שתמצא מי שיוכל להסביר לך יותר טוב.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/5/2016 21:05 |
|
| |
ההלכה אינה מכירה ביציאה מעם ישראל.
ואם החברה כולה שינתה את החוקים?
|
|
|
|
| נשלח ב-25/5/2016 21:59 |
|
| |
בעלבעמיו, אני מביא עוד ציטוט קשור לשאלתך מתשובתו: "לגבי המחוייבות לחכמים, ברור שהיא יונקת מהציווי של הקב"ה, אבל הציווי הזה עשאנו לעם וסביבו התלכדנו, וככזה הוא מקור התוקף של החוק. וכעת מכוחו יש לחכמים סמכות לקבוע דברים עבור כולנו. אם הם יחרגו ויהיה נראה לציבור שהם לא פועלים בשמו פקעה המחוייבות. בינתיים לא החלטנו לזרוק אותם ויש תחושה אצל רובנו כנראה שהם לא חרגו מסמכותם. "
|
|
|
|
| נשלח ב-26/5/2016 09:09 |
|
| |
מי זה רובנו? אני ובית הכנסת ממול?
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 26/05/2016 09:09:38
|
|
|
|
| נשלח ב-26/5/2016 10:50 |
|
| |
יש כמו שכתבת - "ידע תיאורטי". חוסר היכולת של הפרשן לשחק איננו נובע רק מסיבות פיזיות. צריך "חוש" כדי לשחק. ה"חוש" הזה, הוא סוג של הבנה, של יכולת תפיסה אילו תנועות בדיוק נעשות, איך כולם מתקשרות יחד, אילו סוגים של הפתעות ייתכנו. וכו'. זה לא סתם שאנשים נותנים ערך כבד משקל לעניין הניסיון. הנסיון הוא הלימוד של טבע הדברים כפי שהם מתרחשים בפועל. פרשנות היא חשובה, אבל ללא היכרות מקרוב היא קישוט בעלמא. זה אגב, לפחות אחת הסיבות - לדעתי - גם להתנגדות של ת"ח לפלפולי יתר. להתפלפל זה יפה וחשוב ואפילו מועיל. אבל ללא היכרות עם המציאות הפשוטה היא יוצאת מנותקת.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/5/2016 10:59 |
|
| |
אליקים משל משונה כדורגל. היות ואיני בקיא בכדור רגל, מעולם לא התעניתי אני לא יכול להבין. מה שאני כן יכול להקיש לדבריך שחקן הכדור רגל בקיא יותר. א. כי השחקן משתמש בשתי רגליו והפרשן משתמש רק בראש אחד. ויש לנו רוב. ב אבל מה שאני יודע כי לפעמים בראש אחד יש יותר ידע מאשר ב24 רגליים.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/5/2016 11:11 |
|
| |
ירוחם עד כמה שהמשל שלי משונה, המשל שלך משונה פי כמה. בראש אחד יש יותר מעשרים וארבע רגליים. שמעתי כבר על אנשים שהצליחו לעמוד על הראש. אבל מעולם לא שמעתי על מישהו שהצליח ללכת על הראש. מסתבר שבכל זאת לרגל יש מעלות שאין לראש.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/5/2016 11:33 |
|
| |
אליקים
הנושא הוא הבנה -ידע . עושים זאת עם הראש. ולא עם הרגליים.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/5/2016 11:45 |
|
| |
כמובן. אבל אם יש ראש בלי רגליים, האם הראש ידע ללכת? לא האם יוכל ללכת. האם ידע ללכת? ייתכן שכן. אבל ייתכן גם שלא. וזה בדיוק מה שאני אומר - צריך לבחון האם הוא יודע. וכמובן שכל השאלה שלך קשה רק לשיטתי, שאפשר לדעת בלי לנסות. אבל לפי השיטה שאתה מן הסתם אוחז בה - הרי שבלי נסיון אין שום ידע, ואין בכלל מקום לשאלה.
|
|
|
|
|