|
|
| נשלח ב-26/5/2016 12:22 |
|
| |
בעלבעמיו,
אני חושב שמדובר על רוב קהל היהודים שומרי המצוות.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/5/2016 12:23 |
|
| |
מה שאני בעצם רוצה להגיד כי לדורות האחרונים יש יותר נסיון ויותר ידע מכל בחינה בכל צורה ועניין. מדורות קודמים.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/5/2016 12:36 |
|
| |
אז זה מה שאני בדיוק אומר - שזה לא נכון. די אם נתבונן ברשימת השאלות הארוכה הנמצאת בגמרא, בראשונים ובאחרונים, כדי לראות שזה לא נכון. שאלות רבות בהלכה ובהשקפה - שלחלקן ניתנו תשובות סבירות, לחלקן ניתנו תשובות פחות סבירות - תשאל כל עצכחי ממוצע - ולחלקן (אמנם הקטן) - לא ניתנו תשובות כלל, או שניתנו תשובות לא סבירות בעליל. שאלות רבות הן בסיסיות, כמו עיקרי אמונה, מה היא נבואה, וגם - מדוע יש תקפות מיוחדת לחז"ל לעומת הבאים אחריהם. גם לשאלה זו האחרונה אין תשובה ברורה, למרות שלמי שקבע את העקרונות כנראה כן היו סברות ברורות בנושא. אנו יכולים להעלות השערות, אבל כל עוד לא נדע למפות את העולם הלימודי בצורה מקיפה, באופן שהדברים יהיו מחוורים כשמלה - עדיין אי אפשר לומר שאנו יודעים "הכל".
|
|
|
|
| נשלח ב-26/5/2016 12:57 |
|
| |
אנחנו לא יודעים הכל, אבל אנחנו יודעים את כל מה שחכמי הגמרא והמשנה אמרו אנחנו יודעים גם מה שהראשונים והאחרונים אמרו, ווהרי את כל מה שאנחנו יודעים הם הרי לא יודעים, ואוסיף לך כי האמוראים והתנאים גם מקרא -] תורה ונבאים לא ידעו, טכנית כי לא היו להם ספרים. אם היית בודק היית מגלה לבד כמה שיבושים והוספות לא נכונות הוסיפו מחןסר ידע וספרים, בגלל זה הם גם שאלו הרבה שאלות מיותרות ודיונים עקרים. ראה מה שהתוספות אומרים במסכ' ב'ב קיג ומה שרבי עקיבא אייגר כתב בשבסת וראה את את האשכול שכתבתי בנדון.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/5/2016 12:59 |
|
| |
אורן גם זו הגדרה לא ברורה, מהו המינימום שמגדיר יהודי כשומר מצוות. יהיו כאלו שיאמרו שמי שלא שומר זמן רבנו תם הוא מחלל שבת, או מי שסומך על העירוב שלנו. אם ההגדרה היא עם ישראל, כי שצטטת למעלה, הרי שומרי ההלכה הם מיעוט.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/5/2016 13:27 |
|
| |
עם ישראל הוגדר ברגע קבלת התורה (היום הזה נהיית לעם). לכן, מי שמנתק את עצמו מהתורה במובן מסוים ניתק את עצמו מהעם (למרות שישראל אע"פ שחטא ישראל הוא). לגבי ספירת הרוב, אפשרות סבירה נראית לי לספור את מי שמאמין בתורה מן השמים, ומנסה לשמור על התורה לפי מיטב הבנתו ויכולתו. כמובן שייתכנו הגדרות אחרות, אבל נראה לי שקיים גבול הגיוני וסביר כלשהו לצורך הגדרת יהודי שומר מצוות.
לגבי קביעת גבולות סבירים ראה: תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף יג עמוד א אמר ליה רבי ירמיה לרבי זירא: וקים להו לרבנן בין שליש לפחות משליש? - אמר ליה: לאו אמינא לך לא תפיק נפשך לבר מהלכתא? כל מדות חכמים כן הוא, בארבעים סאה הוא טובל, בארבעים סאה חסר קורטוב - אינו יכול לטבול בהן. כביצה - מטמא טומאת אוכלין, כביצה חסר שומשום - אינו מטמא טומאת אוכלין. שלשה על שלשה מטמא מדרס, שלשה על שלשה חסר נימא אחת - אינו מטמא מדרס
וגם תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף כג עמוד ב בעי ר' ירמיה: רגלו אחת בתוך נ' אמה ורגלו אחת חוץ מחמשים אמה, מהו? ועל דא אפקוהו לרבי ירמיה מבי מדרשא
תוקן על ידי orenikole ב- 26/05/2016 13:31:33
|
|
|
|
| נשלח ב-26/5/2016 13:29 |
|
| |
ירוחם
האם אתה חושב שבמשך ארבעים שנה משה רבינו הפיק רק 5845 משפטים? האם אתה חושב שעשרות ומאות תנאים ואמוראים, פלוס לא יודע כמה תלמידים ואחרים שהוזכרו בגמרא, פלוס סבוראים וגאונים ותלמידיהם שהוסיפו לגמרא, האם אתה חושב שכל מה שהם אמרו במשך כאלף שנה, מסתכם בפחות מ3000 דף? אנחנו לא יודעים את "כל מה שהם אמרו" ובטח לא "כל מה שהם חשבו/עשו/חיו". תסתכל איזו כמות - אולי אלפי פסוקים שמצוטטים במדוייק בחז"ל. לעומת כמה עשרות בודדות עם שינויים קטנים - שיכולים להיות אפילו שינויי נוסח. לי אתה מספר על ציטוטים לא מדוייקים? עד כמה שהבדיקה שלי מייצגת, באחרונים - גם אלו שכתבו ישירות על התורה - ואני מדבר על המפורסמים - כשליש לא מצוטטים נכון. בראשונים אולי 5-10%. בחז"ל זה כבר פחות. בכל מקרה, זה לא אומר ש"הם לא ידעו". למה מה אתה יודע? תנסה אתה לצטט חצי מהפסוקים נכון תוך כדי חשיבה מאומצת בלימוד. זה מה שאמרתי - תנסה אתה להיות "שחקן" בעצמך. גם את זה שאין ט' בעשרת הדברות - גם אותה לא היית יודע ללא העובדה שהגמרא הביאה את השאלה הזאת. "שאלות מיותרות ודיונים עקרים" - חז"ל ערכו שולחן לפניך, ואתה בא ואוכל בנחת ואומר "חכמה גדולה לערוך שולחן - למה הם לא ערכו יותר טוב?" - קודם נראה אותך עובד את כל זה, אחר כך תדבר.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-26/5/2016 14:23 |
|
| |
המלמד שלי בחיידר לימד אותי א ב. חומש רשי, אתה אומר שאני לא יכול להיות תלמיד חכם יותר ממנו?
|
|
|
|
| נשלח ב-26/5/2016 15:10 |
|
| |
ומי לימד את הילד שלך? אתה או המלמד? והרי מצווה על האב ללמד את בנו?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/5/2016 15:16 |
|
| |
אורן הרמב"ן בפרשת שלח מדבר על תקופה שכל ישראל שכחו את התורה, או שלפחות אופציה כזו קיימת. מי יחזיק את המחויבות בתקופה כזו?
|
|
|
|
| נשלח ב-26/5/2016 15:47 |
|
| |
אליקים מה זה שייך? בכל מקרה היות ולא כל אחד יכול ללמד את בניו. תיקן רבי יהושוע בן גמלא ת"ת ובה לומדים כל הילים והמלמד הוא שליח האב. שהוא כמותו.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/5/2016 15:58 |
|
| |
ירוחם מה פירוש מה זה שייך? אם אתה מבין יותר מהמלמד, למה אתה לא יכול ללמד את הבן שלך? האם אתה חושב שכל ההורים שלמדו א"ב וחומש רש"י יודעים גם ללמד את הבן שלהם? ראה כמה ספרים ושיטות לימוד מוציאים וממציאים. כנראה שזה לא כ"כ פשוט.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/5/2016 15:59 |
|
| |
זה מלבד העובדה שבמקום לענות לטענותיי אתה שואל שאלות אחרות.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/5/2016 16:01 |
|
| |
בעלבעמיו,כנראה שהרמב"ן התכוון לשכחה של גופי תורה נרחבים, אבל לא לשכחה מוחלטת (אם כולם שכחו הכל, איך המסורת שרדה?). כלומר, רוב העם ידעו שהקב"ה הוציאם ממצרים ונתן תורה, וכנראה שהם גם שמרו שבת למיטב הבנתם. מעבר לזה, יכול להיות שהם לא חגגו פסח או סוכות כמו שצריך (או בכלל), אבל עדיין הם היו בגדר שומרי מצוות נראה לי.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/5/2016 16:18 |
|
| |
שופטים פרק ג
(ז) וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הָרַע בְּעֵינֵי יְקֹוָק וַיִּשְׁכְּחוּ אֶת יְקֹוָק אֱלֹהֵיהֶם וַיַּעַבְדוּ אֶת הַבְּעָלִים וְאֶת הָאֲשֵׁרוֹת
|
|
|
|
|