האם פגיעה מינית היא כזה דבר נורא?

בן ציון, אתה טועה ומטעה.
האונס אשת איש במיתה, לא בגלל האונס. גם אם היא הסכימה הורגים אותו. אם נרצה להבין את חומרת האונס צריך לקחת אותה נטורל, בלי איסור אשת איש. 

ולדעתי, מי שמנסה להסביר כמה חמור האונס, כדאי שיבדוק טוב טוב אם המחשבות הללו לא נובעות מהרצון האין סופי לרצות נשים.

למה הפוסט הזה? בשביל לייצר עוד חילול ה' ח"ו?!

בנערה המאורסה התורה התירה את דמו של האנס! וזה מקור לדיני רודף.

בפנויה התורה אמנם לא התירה זאת אבל כבר חז"ל המליצו לאנס הפוטנציאלי שמוטב שהוא זה שישלם את המחיר ("ימות ואל תבעל לו וכו'")

(הניסיון ללמוד על חומרת הנושא מהקנס הינו מגוחך כי ברוב מוחלט של מקרי האונס אין על פי דין תורה קנס)

*האם ב"לרצות נשים" הכוונה גם לאותן אימהות מסכנות שילדיהן נפגעו ל"ע ולא על א"א ע"י אנסים פדופילים?!, היציאות האלה הינן כבר הרבה מעבר להזוי וממש אינני רוצה להעלות ספקולציות לכיוון השני וד"ל

ומה תאמרו על כך שבארה"ב מורה בת שלושים פיתתה תלמידים שלה נערים בני 17 שנשמעו לה, וכל אחד מבין שהם די נהנו, כעת התביעה בארה"ב תובעת עשרים שנות מאסר למורה בגלל שההורים אומרים ש..... החיים של ילדיהם נהרסו, אוי, ממש רחמנות, 

מסכים אתך, אין ספק שזה דבר נוראי. אבל אנשים עוברים דברים נוראים בחיים ואף אחד לא אומר שהחיים שלהם נגמרו. במקרים אחרים של תקיפה לא מינית כולם מסכימים שזה תקיפה ומתיחסים בסלחנות הרבה יותר גדולה. אפילו שגם לזה יש השלכות לכל חייהם ואף אחד לא אומר שחייהם הסתיימו. ואפילו לא  ממליץ על טיפול פסיכולוגי.
לאדם יש יכולת להתגבר על משברים אם לא מכניסים לו לראש שהכל אבוד והוא דפוק לכל החיים. לצערינו הכניסו לאנשים שתקיפה מינית היא דבר שכמעט אי אפשר להתגבר עליו.
תקיפות מסוימות הם נוראיות ואם היו עושים את זה לילדים שלי ח"ו ייתכן שאעדיף להרוג את התוקף בעצמי במקום ללכת למשטרה. אבל אני ממש לא חושב שמי שקרה לו כזה דבר חייו נגמרו.

בפיתוי אין כמעט עונש. לא שייך בושת, והעונש הקטן הוא רק בנערה בתולה. לא בבוגרת.

אין להוכיח מהתורה לשום צד, כי ההתייחסות לאונס נגזרת מההתייחסות לכל נושא יחסי אישות, ואלו דברים שמשתנים מזמן לזמן וממקום למקום.

בזמן התורה, ההתייחסות לענייני מין היתה שונה, ולכן אונס ופיתוי לא נחשבו כדבר נורא. האונס לא נחשב כסוטה והאנוסה לא היתה מואסת בו, אולי אפילו להיפך.

וכמו מעשה אמנון ותמר:
וַיֹּאמֶר לָהּ אַמְנוֹן קוּמִי לֵכִי, וַתֹּאמֶר לוֹ אַל אוֹדֹת הָרָעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת מֵאַחֶרֶת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמִּי לְשַׁלְּחֵנִי.



לנושא האשכול:
מסךמגע צודקת בפגיעות מין קלות, "טיפול" אינטנסיבי רק יעצים את הבעיה.
במקרים קשים, אינני יודע, כי זה משפיע על ההתייחסות של האדם לעולם ולעצמו.

העניין הוא שלפעמים אכן נראה שאין פגיעה ממשית עמוקה ואפשר להמשיך הלאה ולכן מעדיפים לא לטפל בצורה פרטנית וחודרנית ובצדק אולי, כדי לא להעצים את הפגיעה.. וכנ"ל.
ואז ביום מן הימים מתברר שהבעייה כלל וכלל לא נעלמה, אלא דגרה בנפש וטפחה וגדלה ואז לפתע זה מתפרץ ויוצא ובגדול והכי ללא שליטה. ואז מתחרטים שלא טיפלו בבעיה אז שהיא התחילה והייתה יחסית קטנה ויותר נתונה לטיפול.

לא פשוט להחליט מראש איך לטפל ואיך לא. תלוי בהרבה פרמטרים ובמבנה נפשו של הנפגע ובמהות הפגיעה וכו' ועוד