אלף מחשבות כל יום..

ברוך הבא לעולם של גדולים..
זה קורה קורה ויקרה לכולנו...
ה' ברחמיו הרבים, דואג שנהיה עסוקיםזה מן אשליה אופטית
והיא מתנפצת, בדיוק כמ הגלים,
את מוצאת את עצמך לפעמים בודדה, לבד, בשקט,עם רכבות שטסות  ליידך במרוצת החיים.
ואת עומדת בתחנה מחזיקה ביד, מן כרטיס של קריירה עלובה.
ואז מתאזנים,קולטים מה חושב ומה ערכי,
את במקום טוב יותר, המודעות קיימת,
רק שאת קצת מסתנוורת,
לא נורא, אל תדאגי את עוד תתעוררי.

הדדי...
זה סוג של התסנוורות,
כי את בטוחה שאת יורדת ברמה,
זה לחיות את עולם השקר, ולספר לעצמינו כי אנחנו אוהבים את זה.
זה מסחרר ונותן סיפוק,בהתחלה סיפוק אמיתי,
ואז זה משמש כפתח מילוט וכנקודת מוצא לברוח ממחויבות,
עד, שבגיל מסוים, מבינים שהתחייבנו לקריירה,במוקם להתחייב לעצמינו,
רדפנו אחרי הרוח,
תשאלי את ההאשטג כמה טוב לה,
זה רק להתאבד...

ואם היית יודעת כמה אני מבינה אותך....

אז זהו..
שאני עכשיו במצב שזה כן נותן סיפוק..
אבל אמיתי..
לא שחלילה זה צריך לבוא במקום להשקיע בלהקים משפחה..

אבל היי..מה שקרה קרה במהירות מסחררת..
ולפעמים אני שוכחת שאני בת 22..

אז כן..זה קפץ עכשיו..
שניה לפני שאני דורכת בכניסה עם רגל ימין
בפרוייקט חדש שלי...

ולפתע בום המחשבות מתחילות לעוף..

לאן ? ?

היכן הימים של הדכאון
ושירי הניינטיז עם בן אנד גריז ביד
וכתיבת הודעות של אין גבר מושלם בעולם...

נאדה..

אבל צד שני..
מנסה לשכנע את עצמי שהינה נתפוס את זה ביד
נגמור את הלימודים נקבל תואר ויאללה שידוכים..

אבל אמרתי את זה לפני שלוש חודשים כשהייתי בחיתולים..
היום? חעעע (צחוק מריר) 
זה רק התחיל...

V