קול השואה: אלי ויזל ע"ה

ספקן
לא - רק להבהרה.

קטונתי באמת וכבר השלמתי עם קוצר ידי ודעתי. אך יש פה הבדל בין מצבים תודעתיים. ידיעה היא עקבית בינה לבין המציאות ובינה לבין ידיעות אחרות. לא ניתן לדעת דבר והיפוכו (כמובן באמיתות מתמטיות אך גם במציאות החומרית). בבקשה רק אל תביאו לי תורות קוואנטיות שכן זה ממש לא ממין העניין.


מה שאין כן אמונה (לא belief אלא faith ). אמונה במובן של אמונה דתית בהגדרתה אינה עקבית. כי מה שאני מאמין אינו מה שאני רואה ואולי אף להיפך ממנו. אנו מאמינים שהא-ל צדיק אך רואים להיפך. לא דורינו המציא זאת. אברהם מתווכח על חובת הא-ל לעשות משפט וכמה שנים אח"כ הולך לשחוט את בנו יחידו. איש האמונה חי את הסתירה.

אדם מאמין מוכן לחיות את הסתירה. ככל שהאמונה גדולה יותר, הסתירה קורעת יותר. פחדנים נבהלים מהסתירות ואונסים את המציאות או את הטקסטים כדי ליצור מראית עין של עקביות. האמיצים חיים את הסתירה. קטונתי מלהספיד איש ענק כזה שחי את הסתירה, אבל הוא השפיע אל אמונתי ואני חייב לו.

ירובעל

האם חלוקת המאמינים לפחדנים ואמיצים הינו טיעון פילוסופי ?

ושמא ראוי יותר לחלק בין הזקוקים לקוהרנטיות באמונתם לאלה חסרי קוהרנטיות או אלה שהעובדות אינן מפריעות להם ?

ספקן
אני מאמין מפני שזה אבסורד.

ספקן,

אמיץ נועד לתאר את אמונתו של אלי ויזל. לא פגוע באחר.

לגבי השאיפה לקוהרנטיות בענייני אמונה. יש לבחון שאיפה זו גופה. האם היא אמונה רציונליסטית "תמימה"? האם היא לא רציונלית? מדוע להניח שכל ניסיון למצוא קוהרנטיות הוא קוהרנטי? זו אינה סופיסטיקה סתם אלא טענה על מושג האמונה הדתית

זאת לא היתה ביקורת על פגיעה אלא על הפיכת הפילוסופיה ל׳ספרות׳, כמו גם הדיון על ׳השאיפה לקוהרנטיות׳.

אריסטו פותח את "המטאפיסיקה" בטענה שהאדם מטבעו שואף לדעת. לפניו ואחריו עסקו בתורת ההכרה. אבל אולי אתה צודק ובעצם הכל ספרות ואין דבר כזה פיולסופיה ולכן ברטרנד ראסל קיבל נובל לספרות כי אין נובל לפילוסופיה...

לומר ש׳בעצם הכל ספרות ואין דבר כזה פילוסופיה׳ היא עצמה אמירה פילוסופית.

חבל באמת שחתני פרס נובל לספרות אלו וקודמיהם לא כתבו רומנים פורנוגרפיים במקום ספריהם הכבדים. הם היו זוכים לקהל קוראים הרבה יותר גדול.

איזו שאלה יש בכלל לגבי השואה? האם בפרשת בחוקותי אין תיאור מדויק שלה?האם אותו האל לא היה מסוגל להחריב עולם בגלל חטאים ? הרי הוא עשה זאת פעם,במבול. אמנם הוא הבטיח בתורה שמבול לא יהיה שוב אבל הוא לא כתב ששואה לא תהיה. להפך .הוא הבטיח שתהיה.

באשר לצדיקים שנספו בשואה גם לזה כידוע יש יש אלף תירוצים (ואכמ"ל)

מימוני

ת"ט
א. כבר הדיינו על כך.
ב. זה בדיוק מה שלא כתוב ברמב"ם. היהדות היא לא רק י"ל ואפילו לא רק רג"נ והגרי"ד.
ג. תודה, אבל הראב"ד כתב את הטיעון הזה גם המקראות והמדרשות.

1  אדם שעבר מאורע קשה אינו בהכרח נהייה יותר חכם, הוא נהייה פחות אוביקטיבי אחרי שהרגש יותר חזק אצלו.

2  לעיקר הדיון יש נושאים שבני האדם טרם השיגו אותם במלואם ואולי אינם ניתנים להשגה על ידי בני אדם כגון סיבת תחילת קיום העולם וכגון המוסר (המצפון) האם הוא משהו אמיתי ומהו, על שאלות אלו ניסו המאמינים בדת(ות) להשתכנע ולשכנע שעל ידי אמונתם נפתרו הבעיות האלו אך הם לא נפתרו (אקסיומה).


בעייה דומה היא הסיבתיות כלומר דברים שקורים במקרים מסוימים ולעתים לא ולא ברור למה.
 זו בעייה שעיקרה אצל המאמינים בדת שחלק מאמונתה היא הסיבתיות והיא למראית עין לא עובדת תמיד (לפחות).אבל גם אצל שאינם מאמינים יש בעייה זו (האם יש מקרה בעולם ?) 

לבעיה זו התייחסו (בתוך כתבי הקדש) אסף ואיוב וחבקוק וקהלת ועוד ולא מצאו תשובה - ומשום מה קשה לאנשים לקבל שאין תשובה ומנסים בכל דור והזדמנות למחזר שוב את הדברים.

אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו.

יש שאלה שקודמת לכל הדיון באשכול הזה וכל זמן שהיא לא תפתר לא נבין למה תינוק נופל ולמה חיות צריכות לאכול אחת את השניה כדי לשרוד ולמה ולמה ולמה.
כל זמן שאין תשובה מתקבלת על הדעת לשאלה למה ומדוע ברא האל עולם ?בלתי אפשרי להבין את בעיית הסבל בעולם.