האם הומואים הם באמת סוטים ?

בהקשר לדברי הרב לוינשטין שפורסמו שכינה אותם כך

1  המונח סוטה המקורי בעברית הוא על סטיית אישה נשואה מתחת בעלה

2  בלשון בני אדם כיום מקובל הביטוי 'סוטה' בקשר לאדם המבצע פעילות מינית שאינה מקובלת (חריגה) ללא קשר אם הפעילות הזאת היא חיובית או שלילית. וכדי לקבוע על פעולה אם היא חריגה צריך לדעת נתונים ואם הנתונים משתנים בין מקומות או סוגי אוכלוסיה וכדו' הפעילות נחשבת סטייה לפי מקום והעניין.

וכאן ישנה בעייה שהחליטו לכלול את כולם תחת שפה אחת.

3  (ומכאן שאינה יכולה להיחשב בהוצאת דיבה אף במקרה שאינה נכונה מאחר והוצאת דיבה היא רק על דבר שלילי).

4  מבחינה טבעיצ התאווה ופעולת יחסי מין נועדו בשביל המשך הדורות ומכאן כי כל פעילות שאינה בכיוון זה היא סטייה,  מי שנולד עם נטייה כזו זה אולי שריד אבולוציונלי של קדמונים שלא הבחינו בין זכר לנקבה ובין פנים לאחור (או שאולי באמת היה הכל אחד בגלגול כל שהו של ההתפתחות ראה בתורה את שני סיפורי בריאת האדם והאשה...),

5 חכם אחד כתב קוד מוסר "מה שאתה מסכים שכולם יעשו - תעשה גם אתה" ובעניינינו אם כל הזכרים יבעלו רק זכרים לא יהיה המשך לעולם ולכן זה אינו תקין.

6  הערת שוליים. כנראה שמפני השוויון המגדרי שנתנו בני אדם בדורות אחרונים זכוית לנשים כגברים לכן מה שבעבר היה גנאי לזכר להיבעל (משא"כ לנקבה) כבר איננו כזה.

7  כמובן אין שום קשר בין נטייה או סטיייה זו לנידון האם להחליט על מושג נישואים חד מיניים שיהיה מקביל או לא לנישואין דו מיניים (הנישואין אינם פעילות מינית אלא הגדרה משפטית ותרבותית וכו').

המממ

בערולאאדע כתב: ... 4  מבחינה טבעית התאווה ופעולת יחסי מין נועדו בשביל המשך הדורות ומכאן כי כל פעילות שאינה בכיוון זה היא סטייה,  מי שנולד עם נטייה כזו זה אולי שריד אבולוציונלי של קדמונים שלא הבחינו בין זכר לנקבה ובין פנים לאחור (או שאולי באמת היה הכל אחד בגלגול כל שהו של ההתפתחות ראה בתורה את שני סיפורי בריאת האדם והאשה...)

[ירוחם,

כתבת: "ולכל אלו הטוענים כי אנו מקבלים מחללי שבת ואוכלי נבילות וטריפות בועלי נידות וכ' אמת ונכון.
אבל כל אלו לא מפגינים ברבים . ומתגאים ברוב עם על מעשיהם. ויהי ההבדל הגדול.
לא די שהם סוררים הם גם מורים את הדרך לאחרים."

מחללי שבת מפגינים את "סטייתם" מדי שבת - בנוסעם בכבישים, בהליכה לקולנוע ולמסיבות פומביות וכו'. הדבר נכון כמובן גם לאוכלי נבלות וטריפות, שצועדים בגאוה למסעדותיהם, או אוכלים בגאוה ברחוב את סנדביצ'יהם הבלתי כשרים בעליל. 
כל אלה הם מצעדי גאוה יומיומיים (בדיוק, אגב, כמו מצעד הגאוה של מיעוט "סוטה", שמתעקש ללכת ברחובות בבגדיהם המשונים, ובכוונה תחילה להראות ולהיראות שונים מכולם...), שיש פוצה פה ומצפצף כנגדם, אבל אף אחד לא יעז ללכלך פיו עליהם באופן בו מתייחסים להומואים וללסביות. מצעדי הגאוה האלה, של "סוטים", יש בהם יכולת השפעה ושינוי אורחות חיים של אחרים (גרירה שלהם אל ה"סטיה") הרבה יותר ממצעד הגאוה של ההומואים והלסביות, וההשפעה הזו ניכרת וברורה. כך שההאשמה המגוחכת שלך בכך שהם "מורים" לאחרים את הדרך, צריכה להיאמר ביתר שאת כלפי מחללי שבת וזוללי טריפות. או, מנגד, כלפי חרדים ש"סוטים" מן הדרך של הכלל ומנסים - באופן אקטיבי ממש - לשנות דרכיהם של אחרים, באמצעות מצעדי הגאוה שלהם (בניגוד להומואים וללסביות שאינם מנסים כלל לשכנע מישהו להיות הומו או לסבית...).

כבר כתבתי כאן מיליון פעם בעבר, ואחזור שוב - הבעיה (למי שיש בעיה) עם הומואים ולסביות אינה אידיאולוגית, וגם לא דתית. אנשים דתיים, ואפילו דתיים מאוד, מוצאים דרכים להתמודד עם מציאות בה יש כאלה שאינם פועלים לפי הדת שלהם ולעתים גם בדרכים מנוגדות אליה. לכן, השימוש במסווה הדת ובמסיכת האידיאולוגיה בכל הנוגע להתלהמות כנגד הומואים (ולגסות הרוח, במקרים רבים) הוא מגוחך. את מקור הבעיה יש לחפש בנפשם של גסי הרוח ובמניעים הפסיכולוגיים שלהם. או פשוט ללמד אותם להתגבר - לכל אחד ואחת מאיתנו בעיות נפשיות מסוימות (רובן קלות מאוד), ואנחנו לומדים להתגבר עליהן כדי שלא יפריעו לנו בחיי היומיום. אין שום סיבה שהומופובים ונגעלי-הומואים למיניהם לא יעשו את אותו הדבר.]

אמשלום , הרבה התנשאות יש כאן לקבוע שכל מי שחושב שיש לו אידיאולוגיה מסוימת שלדעתך אינה נכונה - אז אין לו אידואולוגיה אלא מניע פסיכולוגי (או אם את סבורה כי כל דת ואידיאולוגיה היא מניע/בעיה פסיכולוגיתשצריכים ללמוד להתגבר עליה, ואם כן התלונה שלך איה ספציפיצ לכאן וגם אינה מקובלת כיום על רוב האוכלוסיה),

וגם מידה מסויימת של היתממות, בני אדם שמחללים שבת בפרהסיא או הולכים בלבוש המקובל על קבוצתם אינם מפגינים בשונה מאנשים שמארגנים מצעד.


נ.ב. נכתב לפני שראיתי מה שכתב ירוחם

תוקן על ידי בערולאאדע ב- 19/07/2016 15:17:54

נדמה לי שכאמור יש להבדיל בין המישור הפרטי לציבורי, היכולת לפות על המצוות (והסטיות למיניהם שבת, משכב זכור, אכילת חזיר) אינה אפשרית בדורינו, ואמירה על כגון דא שזו סטיה לא מועילה ליחיד שרוצה להשתנות
אבל במישור הציבורי, הלא פשוט לכל בר דעת שיש כאן מאבק, וברור לי שלזה כיון הרב יגאל את דבריו, ציבור שמנסה לשנות את כללי המשחק למה נורמלי ומה לא, ע"י הרבה אמצעים ותמיכה ומאבקים -
אמנם אין אני יודע האם מועיל משהו הרב יגאל בדבריו, או שהזיק
רק לכל המשיבים, הרב בני לאו ועוד, שתולים בו שנאת אדם וסלקציה, אבחנה זאת קריטית בעיני

[ירוחם,

הומואים לסביות לא "מפתים" אנשים יותר מהטרוסקסואלים, ובודאי שלא מנסים "להמיר" אנשים ל"סטייתם". הדיבורים האלה הם מעבר להשמצה, הם פשוט הזויים ומביעים חרדה חסרת הגיון, שאינה מתאימה לך (כאדם שקול ובעל פרספקטיבה על העולם).


בערולאאדע,

כל הפגנה של זהות היא "מצעד גאוה", במיוחד כאשר מדובר בזהות של מיעוט. לכך כוונו דבריי. 
אני אישה דתייה ובודאי שאיני חושבת שדת היא מחלת נפש, אבל אני יודעת שיש דרכים שונות לדת (גם זו היהודית) להתמודד עם מציאות שלא מסתדרת עם יסודותיה. קללות, שנאה וחרדה הם רק דרך אחת להתמודדות כזו, וב"ה שלא כולם בוחרים בה. מה שמטריד אותי - שוב, כיהודיה דתייה - הוא שאלה שכן בוחרים לנהוג כך (במקרה זו ובאחרים) משתמשים ביהדות כקרדום לחפור בו, ומתנשאים על כל אלה שבוחרים בדרכים (יהודיות, דתיות, הלכתיות!) להתמודד, כאילו היו פחות מאמינים, פחות מחוייבים או - ח"ו, טפו טפו טפו - ססססמולנים...


אריאל,

אני שמחה שאתה מודה בכך, שמידת ההתלהמות כנגד הומואים ולסביות אין לה דבר וחצי דבר עם מידת הבעיה, ויש לה הכל עם העובדה שהמתלהמים חשים שהם חזקים יותר מולם מאשר מול בעיות חמורות (ונפוצות) יותר. 
דבריך על הסטיה וכו' חביבים בתור תגובה הומוריסטית לדבריי שלי (לא צחקתי, אבל זה רק בגלל שחוש ההומור שלי לוקה, ואני בטוחה שאחרים התגלגלו על הרצפה). בתור תגובה עניינית - במיוחד כלפיי - היא חסרת בסיס, ושוב - מתלהמת. אני הראשונה להתריע כנגד ולמחות על יחסים מיניים בלתי ראויים ובלתי מוסריים (כאלה שמבוססים על יחסי מרות, הפעלת כוח - פיזי או נפשי - והיררכיות גילאיות ואחרות, וכו'). למען האמת, לפחות בפורום הזה תוכל למצוא יחס ישיר עקבי למדי, בין מי שמגינים על יחסים מן הסוג הזה (ועל אנשים שהואשמו בקיומם) ובין מי שנחרדים ומתרעמים על יחסים בין הומואים (גם כשניהם בגירים, אוהבים וחיים בזוגיות ובכבוד הדדי). 

לסיכום - אני לא טוענת שזה קל לאדם דתי שומר הלכה לקבל את נוכחותם בעולם של הומואים ולסביות. אני כן טוענת, שההלכה (והיהדות בכלל) יודעות להתמודד עם קושיות כאלה, ואינן מחייבות גסות רוח, ניבולי פה ואיבוד שליטה מוסרי ודתי. יש גם דרכים אחרות, לא פחות דתיות ולא פחות הלכתיות. נמאס לי שאנשים טוענים את דעתם האישית בשם "ה"יהדות. יש מספיק רבנים ואנשי הלכה שלהם דעות אחרות. לא חייבים להסכים איתם, אבל לנקוט בעמדה ש"רק הדעה שלי היא 'ה'יהדות" זה לא מציאותי, לא אינטיליגנטי ולא ראוי.]

תוקן על ידי אמשלום ב- 20/07/2016 02:01:20

יש לי איזו הרגשה עמומה שלו התורה היתה מצווה על משכב זכר, המאבק למען ההומואים היה הרבה יותר קלוש

הומוסקסואליות ודעת תורה – בחדרי חרדים