ב"החלפו להם 40 יום תמימים מהרגע בו התחלתי,
תמו כבר כל הדמעות והתפילות בהם הוחלתי,
שפכתי כמים ליבי אל דפיו המצהיבים של סידורי
שכבר בלה מרוב שימוש עוד מאז בת המצווה שלי
הכותל מכיר אותי וכבר יודע
באיזו תנוחה מניחה אני את כפיי כליו ומחפשת מרגוע
ושיחות היו לנו בלאט אך בקול ברור
כשראשי מושען בין ידיי או חבוק אל הסידור
דיברנו על החלום שלי ועל חששותיי מהעתיד
חלמנו יחד על הבית שלנו ועל השמחה שתשכון בו תמיד
סימנתי לי כל יום וי ועוד אחד
תוך תקווה ואמונה שהנה אני בדרכי אל האחד
קשה היה לי להתמיד אך לא חשבתי להפסיק אף לרגע
דימיתי כי הנה הוא בא, צריך להמתין רק עוד רגע!
והסידור והכותל ספגו את דמעותיי ברחמים
עטפו אותי אליהם כל פעם בחיבוקם החמים
סופגים את אכזבותיי מכל אותם הבחורים
מלטפים את דמעותיי מכל אותם המציקים.
ואני ספרתי את הימים שמיאנו ללכת
עד שבא היום הזה שגרם לי לפזם שירי לכת
כן, הגעתי אל היום הארבעים,ולא, אין באמתחתי סיפורי ישועות וניסים
אני עדיין מחכה, לראות את התגשמות תפילתי למרומים
תוקן על ידי פרומערית ב- 27/07/2016 13:04:02
