בחירה חופשית

בלי להזדקק למקורות נראה לי פשוט שבחירתו של האדם היא רק חלק ממערכת גדולה, כמו שכתב שבתאי קור בספרו.

אם נזדקק למקורות, עלינו לעשות זאת באופן מסודר. 

מי אמר למי, ובאיזה הקשר? ועוד כהנה וכהנה שאלות.

 
לפני שניגשים למקורות, עלינו לדעת מה וכיצד לחפש.
המתרגם הראשון של פירוש הרמב"ם למשנה, כותב שמתרגם צריך להיות בקי בשלוש דברים:
א. השפה אותה הוא מתרגם.
ב. השפה אליה הוא מתרגם.
ג. הנושא המדובר.
גם אנו, כאשר אנו ניגשים ללמוד מקורות עלינו להיות בקיאים בשלושה דברים מקבילים:
א. שפת המקור.
ב. שפתנו.
ג. הנושא המדובר.
את שפתנו נניח שאנו מכירים.
במקרה זה, נוכל להניח שאנו מכירים את הנושא, שהרי הוא חבוי בלבו של כל אדם, ואדרבה, עצם המושג בחירה חופשית, מבטא עצמות בלבו של אדם החפשית מכל דבר חיצוני.
הבעיה העיקרית כאן, לדעתי, זה שפת המקור.

אינני יודע מה מקור המונח שציינת: "בחירה חפשית". כך שקשה יותר להבין על מה בדיוק מדובר.
עכ"פ אנסה לפרשו כפי הבנתי.
כאשר אני שומע את המונח "בחירה חופשית" אני מבין שמדברים על בחירה שחופשית מכל מערכת, כלומר, איננה מחוייבת לשום דבר. לי נראה שזה נכון בתוך העולם הגשמי, שבתוכו האדם הוא יצור עליון ונתנה לו שליטה "ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל חיה הרומשת על הארץ".
כמובן זה נכון לבחירה, לא לעשייה. אדם יכול לבחור להקריב קרבן פסח, אך טומאה שתפול עליו בפתע פתאום תמנע זאת ממנו. כך הבנתי גם מדברי מיימוני בראש האשכול.
אם נפרש את המונח כבחירה עצמאית, כלומר בעלת שלטון ללא מצרים, מה שנראה לי הפרוש המקובל בימינו, מסברא זה לא נראה לי נכון. לנוצרי (סליחה על ההשוואה) יקל להבין זאת נביא בגלוי ואלוה שולח נביאים בנסתר (לשוני לקוחה מהכוזרי) - דהיינו אדם יכול להיות מעין אלוקים ח"ו. אמנם האדם נברא בצלם אלקים, אבל ודאי אין הכוונה שהוא מחליף.
אז הבנו מה זה "בחירה" - והבדלנוה מעשייה, הבנו מה זה "חופשית" - והשוונו/הבדלנו זאת משלטון ללא מצרים.

ביאור מילים: אבן שושן אומר שהבחירה היא "כוון מעשיו של האדם לפי שקול דעתו".

לפי שקול דעתי, "שקול דעתו" זה אומר שיש לפניך שני דברים (לפחות) ואתה שוקלם במאזני השכל. המציאות מראה, שתמיד יש לאדם יותר מאפשרות אחת.

ביאור המשפט? צריך לקרוא את כל הטקסט. אז מי שרוצה לקרוא את כולו, שיקרא את פרקים כ"ט ול' בספר דברים. אני מצטט רק את מה שממש רלוונטי, להבנתי:

"כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא לא בשמים היא לאמר מי יעלה לנו השמימה ויקחה לנו וישמיענו אותה ונעשנה ולא מעבר לים היא לאמר מי יעבר לנו אל עבר הים ויקחה לנו וישמיענו אותה ונעשנה כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו

ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המות ואת הרע אשר אנכי מצוך היום לאהבה את ה' אלוקיך ללכת בדרכיו ולשמור מצוותיו וחוקותיו ומשפטיו וחיית ורבית וברכך ה'... ואם יפנה לבבך ולא תשמע... הגדתי לכם היום כי אבד תאבדון...

העדותי בכם היום את השמים ואת הארץ החיים והמות נתתי לפניך הברכה והקללה ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך לאהבה את ה' אלוקיך לשמוע בקולו ולדבקה בו..." וגו'.

בעברית פשוטה, כתוב כאן כך:

נתתי לך מצוות פשוטות וקרובות להשגה. לא בשמים. תראה, אני מניח לפניך את המצוות והעבירות, זה לעומת זה, ואני מודיע ומזהיר, כי קיום המצוות מוביל לחיים טובים ולברכת ה' בכל דבר, ואילו אי קיומם, מוביל למות ולכל רע. עכשיו תבחר.

ברצוני לדון בקטעים המודגשים.

1. אם נתייחס למילה היום, ולמילה נתתי המופיעה בלשון עבר, נראה שבעצם לא מדובר כאן על דבר מוחלט. זה לא אומר שהתורה משתנה במשך הזמן. זה אומר שמה שאנו קוראים "מצוות הבחירה בטוב" שייכת כשאתה מגיע למצב המתואר בפסוק. משה דבר למי ששייך לעניין, לא למי שעומד בחוץ. מי שייך לעניין? מי שנתנו לפניו את הטוב והרע – "אשר אנכי מצוך היום" - דהיינו ברורה לו ההבחנה ביניהם. כיוצא בדבר, מי שברורה לו ההבחנה בין כל שני צדדים בעולם – יש לו בחירה ביניהם, ומי שלא – שלא יציץ ולא יפגע!

וכבר נאמר עדיין בן זומא מבחוץ, ואומר: בן זומא הציץ ונפגע...

אז נלמד לקח: לא להציץ למה שלא שייך אלינו! לא תחמוד אשת רעך, שדהו, עבדו ואמתו ושורו וחמורו, דברי תורתו וחכמתו, מידותיו הטובות וצדקותו, וכל אשר לרעך.

 הבהרה: לא באתי להוסיף על דברי תורה, זו אסמכתא בלבד, ואולי ניתן לקבל את זה כפירוש מרחיב.

2. לא בשמים היא לאמר מי יעלה לנו השמימה ויקחה לנו וישמיענו אותה ונעשנה...כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו. שוב אנו רואים שמשה נותן הקדמה לעניין הבחירה, ומסביר שאין שום בעיה, הדברים מונחים בפיך ובלבבך.

אני מניח שכך גם אנו היינו מבינים, אם זה לא היה טקסט שכתוב בתורה הקדושה, בציווי קדוש מתרי"ג המצוות הקדושות, מפי משה הקדוש, שהקדוש ברוך הוא דבר מתוך גרונו.

ולמה שכל הקדושות האלו יסיטו את הבנתנו לדברים שלא שערום אבותינו?

א. נוכל למצוא אותם למשל אצל פרעה, שה' הכביד את לבו, וכפירוש הרמב"ן שנטלה ממנו הבחירה.

ב. אצל בלעם שכתוב בו "וישם ה' דבר בפי בלעם", וכפירוש עצמי.

ג. אצל יהודה שמלאך הסיטו אל תמר שנראתה לו כקדשה, וכפירוש ר' יוחנן. אגב, ר' יוחנן אומר שנזדמן לו מלאך הממונה על התאווה, ואמר לו מהיכן מלכים עומדים. לא מלאך הממונה על המלכים, אלא הממונה על התאווה! כלומר מדובר באדם נורמלי לחלוטין, ללא הזיות שווא, שהתאווה הסיטה אותו, ומלבד התאווה, הכיר בתועלת: מהיכן יעמדו מלכים אם לא מכאן? יש לזכור גם את דברי הרמב"ם ש(להבנתי) בעצם לא מדובר באיסור, מכיוון שזה לפני מתן תורה. כמובן זו רק סברא, ואני משאיר את העניין פתוח. אני לא מעיז לסגור את הדלת ככה על יהודה.

ד. לעתיד לבוא "ונתתי תורתי בקרבם על לבם אכתבה", וכפירוש עצמי.

לכן ברור, שיש בחירה, אבל הבחירה אינה דבר מוחלט, לאור כל המקורות הנ"ל.
זאת מלבד ההגיון הפשוט שמחייב, לפי דעתי , את מה שכתבתי.
אם יש למישהו מקור יהודי אורתודוכסי שאומר אחרת, אשמח לעיין בדבר.

יש גם את הרמב"ם, שאינני בקיא בו כראוי. אשמח אם יבוא מישהו ויפרשו.

יש את הרס"ג. בל"נ – אם אוכל – אפרשנו ואדון בו.

 למי שאין סבלנות לפלפולים ודקדוקי מילים – אני ממליץ על תשובתו של נכספה נפשי, המחייה את רעיון הבחירה, ומקדמת אותנו למקום של "ונתתי תורתי בקרבם על לבם אכתבנה"

לגבי שאלת ידיעה ובחירה הרמב"ם נותן תשובה שהובאה ע"י יואל:

"הכל צפוי והרשות נתונה"

במשפט ידוע זה מפרקי אבות טמון, לדעתי, הסבר מניח את הדעת של הבחירה החופשית. הרי השאלות על מהות הבחירה קשות וידועות. הבנת המשפט הנ"ל כלהלן עשויה להבהיר יותר.
ידוע שסטטיסטית %30 מהנבחנים בבחינות הבגרות מעתיקים. האם משרד החינוך יכול לדעת מראש מי הם אותם ה %30?
ידוע שסטטיסטית %10 מהנוהגים יהיו מעורבים בתאונת דרכים. האם נהג כלשהוא יכול לדעת אם הוא כלול באותם ה %10?
ידוע שסטטיסטית יש %15 פריצות בת"א. האם אדם יכול להסיק שהוא אחד מהפורצים?
הנוגע לעניינו מהדוגמאות הוא - שהתהליכים בגדול צפויים וידועים. אולם מי יהיה כלול באותם תהליכים הם כבר בידי הפרט. הרשות נתונה!! אולם המהלך צפוי...

עכ"ל הקדוש של יואל.

ובמחילה מכבודו של יואל ולהבדיל הרמב"ם, אומר שתשובה זו אינה עונה על השאלה. שהרי ההנחה הבסיסית של הרמב"ם במקום אחר (בהל' תשובה) היא שהקב"ה יודע כל מה שיהיה קודם שיהיה*, ולפי התשובה הוא יודע רק באופן כללי.

*ותרשו לי לשאול: מנלן?