| נשלח ב-3/8/2016 15:22 |
 |
| |
בין המיצרים
היי, שמחה שמצאתי את הפורום הזה. הוא נראה מעניין. יש לי שאלה שמציקה לי ולא נח לי לדבר עליה עם הקרובים והחברות. דווקא מקום כזה, שהוא גם חרדי וגם "נפשי" וגם אנונימי, יותר מתאים לי. זה בקשר לימים האלה של בין המצרים ותשעת הימים. אני לא מרגישה שיש בי ממש צער... (סליחה אם זה נשמע בוטה...) אני מרגישה עסוקה עם היומיום, הקיץ, הטיולים, הנופשים וכל זה. לא נח לי עם זה. אני תוהה אם האנשים מסביבי גם אותו דבר או שהם כן מרגישים, כי כולם סביבי מדברים על הדברים הרגילים... בשיחה עם חברה קרובה הבנתי ממנה שגם היא מרגישה כמוני, כלומר לא מרגישה... אז בעצם, אם אני במיעוט שלא מרגיש את צער החורבן - אני מרגישה לא בסדר... ואם זה הרוב ככה - אז משהו פה בעייתי, סתם יש כללים לימים האלה והרוב בעצם לא מרגישים?
|
|
|
|
| נשלח ב-4/8/2016 11:02 |
|
| |
קודם כל, אל לך להלקות את עצמך על רגשות קודש שחסרים לך, אנחנו מתקדמים איפה שיש לנו את היכולת לכך, חשוב הרבה יותר להתחזק בלעבוד את הבורא בשמחה ובטוב לבב, נשמע שיש לך את המתנה הזאת, אשרייך. צער הגלות זו התבוננות פשוטה שכל הצרות שיש לנו זה עקב כך שאנחנו בגלות, המוני אנשים סובלים ממחלות והפרעות גוף ונפש, המוני אנשים נרצחים ונפגעים סתם ככה, כי למישהו עלה הקריזה לראש. רק נחשוב ונתבונן על האנשים היקרים והאהובים שנרצחו לנו על קידוש ה' בשנה האחרונה, והמשפחות האבלות האפופים צער ויגון, יש המוני אנשים עניים ומסכנים, יש הרבה אנשים שמתאבדים, ואף אחד לא מדבר על זה כמעט, העולם ניהיה חומרי יותר, המוני אנשים נפגעים בתאונות דרכים, והפיתרונות למגיפה הנוראה הזאת מתקדמת בעצלתיים, אנחנו יכולים להביא גאולה אם נתחזק יותר באהבת ישראל, ואם נזעק לגאולה בכל עת, ונטען לבורא עולם שככה אי אפשר להמשיך, העולם היהודי מתבולל ומצטמק, מה התועלת בגלות המרה הזאת ?! עד מתי ?? נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-4/8/2016 18:42 |
|
| |
רציף, תודה על התגובה היפה שלך, כמעט כמו שיר... אתה בעצם מעלה כיוון מאד חשוב. שאולי להצטער על הגלות זה לפתוח את העיניים והלב למה שקורה מסביב. לצער שיש מסביבי... ולא חסר. כאילו להצטער על המשפחות השכולות, על עוני ומחלות. שזה באמת יותר קרוב אלי\יותר מובן לי מאשר הצער על חסרון בית המקדש הנשגב... עדיין אני עסוקה ביומיום ובקיץ על כל המשתמע, אבל זה כיוון מעניין למחשבה...
|
|
|
|
| נשלח ב-4/8/2016 20:44 |
|
| |
תקלה טכנית?
אני לא רואה את התגובות שנכתבו. האם זו בעיה רק אצלי במחשב או במערכת האתר? אם מישהו כן מצליח לקרוא אשמח אם יוכל לכתוב לי לאישי כדי שאוכל לטפל בעניין ( ככל הנראה לא אוכל לקרוא פה )
תודה
_________________
ד"ר רונית לזר - עו"ס קלינית
מטפלת במבוגרים וילדים
פסיכותרפיה פסיכואנליטית
טיפול אישי, זוגי והדרכת הורים
בית שמש, בני ברק, ירושלים
0526346334
[email protected]
|
|
|
|
| נשלח ב-29/8/2016 11:07 |
|
| |
| רוניתלזר כתבה: |  | תקלה טכנית?
אני לא רואה את התגובות שנכתבו. האם זו בעיה רק אצלי במחשב או במערכת האתר? אם מישהו כן מצליח לקרוא אשמח אם יוכל לכתוב לי לאישי כדי שאוכל לטפל בעניין ( ככל הנראה לא אוכל לקרוא פה )
תודה_________________ ד"ר רונית לזר - עו"ס קלינית
מטפלת במבוגרים וילדים
פסיכותרפיה פסיכואנליטית
טיפול אישי, זוגי והדרכת הורים
בית שמש, בני ברק, ירושלים
0526346334
[email protected]
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/8/2016 11:19 |
|
| |
| שפנפנפונת כתבה: | |
רציף, תודה על התגובה היפה שלך, כמעט כמו שיר... אתה בעצם מעלה כיוון מאד חשוב. שאולי להצטער על הגלות זה לפתוח את העיניים והלב למה שקורה מסביב. לצער שיש מסביבי... ולא חסר. כאילו להצטער על המשפחות השכולות, על עוני ומחלות. שזה באמת יותר קרוב אלי\יותר מובן לי מאשר הצער על חסרון בית המקדש הנשגב... עדיין אני עסוקה ביומיום ובקיץ על כל המשתמע, אבל זה כיוון מעניין למחשבה... |
|
תודה רבה. בזמן בית המקדש היה מצב אחר של מודעות, "כל מי שלא ראה את שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו" "שם היו שואבים רוח הקודש" אנשים היו מאושרים, ואם האדם היה חוטא בטעות אז הוא היה מגיע לבית המקדש ועובר שטיפה מטהרת ומזככת ומקבל כוח ושמחה, אין צרות, אין פיגועים, אין תאונות, אין הפרעות ומחלות גוף ונפש עוני ופיקשושים, אין תיסבוכים בילבולים חרדות ופחדים, אין יצר הרע עוונות וחטאים בדרך כלל, יש פרנסה בשפע יש שמחה שלווה ואושר משמעות וסיפוק, אין קנאה ושנאה, יש אהבה ואחווה ושלום ורעות, איש את רעהו יעזורו מכל הלב, ולאחיו יאמר חזק ! נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-31/8/2016 21:06 |
|
| |
רציף תודה התקלה הסתדרה.
אוסיף רק שחז"ל כנראה הכירו בנפש האדם שמתקשה להיכנס לצער על חורבן ביהמק , ביחוד שלא התרחש בימינו, ולכן ההלכות ומנהגים בשלושת השבועות ובט' באב , מסייעים (למי שמוכן/בוחר להתכוון) לחוש משהו מן האבלות. כמו בהרבה מצוות אחרות, למשל, אכילת מצה. לא בהכרח הכוונה לחוש במובן של חוויה רגשית ממשית אלא יותר לתת משמעות סימבולית בעזרת החוש והחוויה.
כדאי לשים לב שההלכות והמנהגים הינם במידה , אין הוראה 'עשו הכל עד שתרגישו צער' ומנגד אין איסור לתכנן חופשה(פרט לט באב כמובן). אלא ההנהגות הן מוגבלות וספציפיות וזאת כדי לאפשר לנו להבין על מה מדובר, ולאפשר לנו לחשוב ולהתרכז בחורבן ובהשלכותיו ולחוש באופן סימבולי (אכילת אפר בסעודת מפסקת).
בברכה,
_________________
ד"ר רונית לזר - עו"ס קלינית
מטפלת במבוגרים וילדים
פסיכותרפיה פסיכואנליטית
טיפול אישי, זוגי והדרכת הורים
בית שמש, בני ברק, ירושלים
0526346334
[email protected]
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2016 11:55 |
|
| |
ויותר מזה, יש להיות בשמחה מסוימת גם בתשעה באב. הרי התורה היא משמחת ומצוות משמחות, ולומדים תורה ועושים מצוות בתשעה באב נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
