| נשלח ב-15/8/2016 12:40 |
 |
| |
מדוע יש להתענות בט' באב גם בימינו
.
כד הוינא טליא, או כבר לא כל כך טליא, צפירא, חזרתי עם אבי מבית הכנסת במוצאי ט' באב.
הדרך היתה ארוכה מבית הכנסת, ומנהגו של אבי היה כי אחרי קידוש הלבנה, היינו עוברים בקיוסק סמוך, וקונים קרטיב שוקולד לשבירת הצום.
יום חם היה הצום באותה השנה, אך לפנות ערב נשבר השרב, ורוח נעימה נשבה. כשעברנו באחת הגינות הציבוריות, ישבו שם לא מעט מזקני ברית המועצות לשעבר, שעלו לא זמן רב לפניכן, ונהנו ממזג האויר. חלקם לבשו, למרות מזג האויר, מעיל ועליו אותות ממלחמת העולם, ישבו ופטפטו, כשהם נהנים מהבריזה.
"רואה אתה" - אמר לי אבי כשעיניו מופנות לכיוון הזקנים על הספסלים. "זכינו אנו לראות בהתגשמות דברי הנביא זכריה "עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים, ואיש משענתו בידו מרוב ימים".
"ואנחנו עדיין צמים על החורבן" - אמרתי לו.
חייך אבי בתשובה, ולא אמר מלה.
=========
על שישה חודשים שלוחים יוצאים:
על ניסן, מפני הפסח;
על אב, מפני התענית;
על אלול, מפני ראש השנה;
על תשרי, מפני תקנת המועדות;
על כסליו, מפני חנוכה;
ועל אדר, מפני הפורים.
וכשהיה בית המקדש קייםיוצאין אף על אייר, מפני פסח קטן."
(משנה. מסכת ר"ה פ"א מ"ג)
המשנה עוסקת בשלוחים שיצאו מירושלים, גם בימי בית שני, כשעמד בשיא תפארתו.
יוצאים שליחים על ניסן - כדי שהפסח - קרבן הפסח - יהיה בזמנו. שכולם ידעו לאן להגיע ומתי.
אבל תשעה באב??? מתענים על חורבן הבית כשהבית עומד על תילו?
זהו. שכן.
וכך כתב הרמב"ם בפירושו למשנה:
"תודיהֿ אלשהאדה ברויהֿ אלהלאל אנמא תכון בירושלם, ומן ירושלם ירסלון בית דין אלארסאל ... ופי בית שני ליס כאן יצומון לא עשירי טבת ולא שבעה עשר בתמוז אלא מן שא צאמהא או לא יצום, פלד´לך ליס כאן יכ´רג´ון על טבת ועל תמוז, קאל אללה כה אמר ה´ צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי וכו´ ...
ואנמא כאנוא יצומון תשעה באב מע כונהם כ´ירוא פיה לתראדף
אלאחזאן פיה כמא יבין פי תעניות. ...
ובתרגום:
מסירת העדות על ראיית הירח תהיה אך ורק בירושלים. ובית הדין ישלחו מירושלים שליחים ... ובבית שני לא היו מתענים לא עשירי בטבת ולא שבעה עשר בתמוז, אלא מי שהיה רוצה - היה מתענה או לא, ולכן לא יצאו על טבת ועל תמוז. אמר ה´ "כה אמר ה´ צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי ..." ...
אך היו מתענים בתשעה באב, למרות שלא היו חייבים, מפני שתכפו צרות ביום זה, כפי שיבואר במסכת תעניות...
============
בשיא ימי תפארתו של הבית השני, שמי שלא ראה אותו לא ראה בניין מפואר מימיו - התענו בתשעה באב.
התאבלו על חורבנו של הבית הראשון, ועל כל אותם דברים שארעו ביום זה בהיסטוריה - כמפורט במשנה.
לא התאבלו על כך שאין בונים את הבית - והרי הוא בנוי.
לא התאבלו על עוולות חברתיות - והרי את אלו צריך לתקן בכל ימות השנה, לא להתאבל עליהן.
ולא חגגו את חניכתו של השני, ולא אמרו כי יום זה נהפך מאבל ליום טוב ומתענית למשתה.
==============
חמישה דברים אירעו את אבותינו בשבעה עשר בתמוז, וחמישה בתשעה באב. בשבעה עשר בתמוזנשתברו הלוחות, ובטל התמיד, והובקעה העיר, ושרף אפסטמוס את התורה, והעמיד צלם בהיכל;
בתשעה באבנגזר על אבותינו שלא ייכנסו לארץ, וחרב הבית בראשונה, ובשנייה, ונלכדה בית תור, ונחרשה העיר. ...
(משנה, מסכת תענית, פרק ד´)
====
אנא, שימו לבכם לסתירה, לכאורה, בדברי הרמב"ם. מחד, בתמוז לא מתענים אך באב כן - משום שרבו בו הצרות, וכפי שמפורש במסכת תענית;
ומאידך, במסכת תענית רואים במפורש שלא תכפו בו יותר צרות מאשר ב-17 בתמוז.
על כרחנו, ההבדל המשמעותי הוא חורבן הבית הראשון.
==========
גם השנה צמנו.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-15/8/2016 14:09 |
|
| |
ויש ליישב בדוחק אמרינן.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/8/2016 14:17 |
|
| |
מואדיב והלוא מקרא מלא הוא: צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיו לבית ישראל לששון ולשמחה ולימים טובים. ( הציטוט מן הזכרון). על כרחך שבהתגשם גאולה מסויימת לא נצום עוד. ולגבי הזקנים....ומה עם הילדים והילדות... נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-15/8/2016 14:17 |
|
| |
וישכון באהלי שם. פירש רש"י: אף על פי שיפת א-להים ליפת, שבנה כורש שהיה מבני יפת בית שני, לא שרתה בו שכינה; והיכן שרתה, במקדש ראשון שבנה שלמה שהיה מבני שם.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/8/2016 14:19 |
|
| |
מהעובדה שצמו בתשעה באב בימי בית שני אתה מסיק מסקנות על ימינו?
הרי בבית שני הקריבו עדיין קרבנות ולכן אין פלא שהם התגעגעו למה שהיה בבית הראשון.
היום כשהרוב השפוי לא מתגעגע להקרבת הקרבנות ולכל השחיתות שהייתה בבית המקדש -ההוכחה שהבאת מימי בית שני ממש לא רלוונטית.
תוקן על ידי אפריםבן ב- 15/08/2016 15:06:53
|
|
|
|
| נשלח ב-15/8/2016 15:24 |
|
| |
מגילה דף ה:
רבי - ורחץ בקרונה של צפורי בשבעה עשר בתמוז, ובקש לעקור תשעה באב,
רבי היה נשיא על פרוביציה זעירה -מדינה עצמאית. מה זה לעומת היום.
ט"ז אורח חיים סימן תקנ
מותרים ברחיצה. - קשה לי ממ"ש פ"ק דמגילה דף ה' ר' רחץ בקרונה של צפורי בי"ז בתמוז וכתבו התו' וא"ת מאי אירי' לרחוץ אפי' לאכול נמי מותר כדתניא אין סכנה ואין שלום רצו לא מתענין
|
|
|
|
| נשלח ב-15/8/2016 17:18 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-15/8/2016 18:43 |
|
| |
טעות סופר
אני גם עושה הרבה מאד דברים שלא צריכים לעשות והם מיותרים.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/8/2016 11:55 |
|
| |
דברי הר"מ תמוהים שהרי הצרות הנוספות הן לאחר החורבן השני ומדוע בזמן הבית התענו. ע"ש העתיד?יתכן שכוונתו שהיות והצרה היא היעדר ריבונות זו צרה שהיתה ברציפות רוב ימי בית שני. ודוחק
|
|
|
|
| נשלח ב-16/8/2016 12:01 |
|
| |
מואדיב
על דברי הרמב"ם, כתב התשב"ץ (שו"ת התשב"ץ חלק ב, סוף סי' רעא):
"... ובפירוש המשנ' להרמב"ם ז"ל ראיתי דברי תימא שהוא מפרש שם שבימי המקדש היו מתענין באב ומתני' דעל ששה חדשים שלוחים יוצאים דתנן על אב מפני התעני' מפרש לה אף בזמן שביהמ"ק קיים ואי אפשר לפרש כן שהרי סיפא דמתני' קתני ובזמן שביהמ"ק קיים יוצאין אף על אייר. מפני תקנת המועדו' ועל המשנ' בגמ' מוכח הכי דבזמן דאיכא שלום דהיינו בזמן שביהמ"ק קיים הוו כלהו ששון. והיכא דליכא שלום ולא שמד דתליא מילתא ברצו הוא דאב מתענין בו משום דהוכפלו בו צרות. ואם בזמן שביהמ"ק קיים היו מתענין באב. א"כ קרא דכתיב דהוי ששון מתי יהי' זה. ונרא' שמה שכ' הרב ז"ל בזה הוא טעו' סופר והמעיין בסוגיית הגמרא יבין זה כי מפורש הוא שם".
להסבר מחלוקתם, ראה פרופ' נריה גוטל: "צום החמישי בתקופת בית שני", "שמעתין" 72, (שבט –ניסן, תשמג), עמ' 5-16, ו"שמעתין" 73, עמ' 5-1
_______________________
תשובה של "ועד ההלכה" של....
http://www.responsafortoday.com/vol1/6.pdf
תוקן על ידי נישטאיך ב- 16/08/2016 12:40:18
|
|
|
|
| נשלח ב-17/8/2016 09:52 |
|
| |
עונה היה הרמב"ם לבעל התשב"ץ בציטוט המשנה עם הדגשה:
"...וכשהיה בית המקדש קייםיוצאין אף על אייר, מפני פסח קטן."
הרי שבמשנה נכתב במפורש כי בזמן בית המקדש היו יוצאים על כל הפעמים הללו, ובנוסף להם - גם עבור אייר.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/8/2016 11:33 |
|
| |
רבי שמעון בן גמליאל אומר משום רבי יהושע: מיום שחרב בית המקדש, אין יום שאין בו קללה, ולא ירד הטל לברכה, וניטל טעם הפירות. רבי יוסי אומר: אף ניטל שומן הפירות. רבי שמעון בן אלעזר אומר: הטהרה נטלה את הריח. המעשרות נטלו את שומן הדגן. הזנות והכשפים כילו את הכל.
אמר רבי יוחנן: יפה סיפסוף שאכלנו בנערותנו מפנקרסין שאכלנו בזקנותנו, שבימיו השתנה העולם (הפסיקה הברכה של בית שני). פירש רבי מנחם מלונזנו: טובים היו התמרים הגרועים שנשארו על העצים כפסולת שאכלנו בנערותנו מתמרים חשובים שנידושו כעיסה שאכלנו בזקנותנו.
בכל זאת, גם הברכה של בית שני היתה קטנה ביחס לברכה שהיתה בבית ראשון, שמאז שחרב בית המקדש הראשון בטל השמיר ונופת צופים ואנשי אמנה. כלומר, מאז אין אנשים שבאמת מאמינים בקב"ה, כגון,לפי התלמוד הירושלמי, שמואל ודוד.
כל מי שמתפעל מההטבה הגשמית שהגיעה עם הקמת המדינה, בל ישכח שיש כיום בישראל מאות אלפי אנשים, מזקן ועד טף, הסובלים מעוני או ממחלות או מבעיות נפשיות, ולמרות שבעזרת הרבים יש אלפי עמותות חסד המנסות לעזור להם, המצב רחוק ממה שהכהן הגדול היה מתפלל עליו ביום הכפורים: שלא יהיו צריכים עמך ישראל לפרנס זה מזה. לדאבוננו להרבה צעירים אפילו דבר בסיסי כמו דירה משלהם נראה כחלום רחוק.
תוקן על ידי מם80 ב- 17/08/2016 12:08:21
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/8/2016 04:09 |
|
| |
מואדיב <"וכשהיה בית המקדש קיים יוצאים אף על אייר מפני פסח קטן", הרי שבמשנה נכתב במפורש כי בזמן בית המקדש היו יוצאים על כל הפעמים הללו, ובנוסף להם - גם עבור אייר> הרמב"ם מביא את ה"אף" גם במשנה תורה, הלכות קידוש החודש, ג, ט. אלא שהיו שלא גרסו "אף", ואף גירסת הרמב"ם במשנה תורה מהדורת הרב קאפח, היא ללא ה"אף". ראה "חילוקי גירסאות במשנה כמקור לשיטות השונות", בד"ה ואכן גירסא כזו, שבראש חלק ב' של המאמר, "צום החמישי בתקופת הבית השני", ("שמעתין" 73), שאליו ציינתי בהודעתי. העליתי כאן: https://db.tt/RXLpf1XG
|
|
|
|
| נשלח ב-18/8/2016 07:33 |
|
| |
80
אין ספק שבזמן תפילת כה"ג חדל אביון מקרב הארץ. תיאורי הנביאים על שוד עניים נאמרו מן הסתם על עניים שבחו"ל
|
|
|
|
| נשלח ב-18/8/2016 08:59 |
|
| |
ת"ט
|
|
|
|
| נשלח ב-18/8/2016 09:05 |
|
| |
| נישטאיך כתב: |  | מואדיב <"וכשהיה בית המקדש קיים יוצאים אף על אייר מפני פסח קטן", הרי שבמשנה נכתב במפורש כי בזמן בית המקדש היו יוצאים על כל הפעמים הללו, ובנוסף להם - גם עבור אייר> הרמב"ם מביא את ה"אף" גם במשנה תורה, הלכות קידוש החודש, ג, ט. אלא שהיו שלא גרסו "אף", ואף גירסת הרמב"ם במשנה תורה מהדורת הרב קאפח, היא ללא ה"אף". ראה "חילוקי גירסאות במשנה כמקור לשיטות השונות", בד"ה ואכן גירסא כזו, שבראש חלק ב' של המאמר, "צום החמישי בתקופת הבית השני", ("שמעתין" 73), שאליו ציינתי בהודעתי. העליתי כאן: https://db.tt/RXLpf1XG |
|
גרסת הרמב"ם במהדורת המשנה שהוציא הרב קאפח - כוללת "אף".
גם בכתב יד קאופמן (בודפשט), בכתב יד פרמה ובכתב יד קיימברידג' - באולם מופיעה המלה "אף" (בקאופמן היא מהתיקונים /הגהות בצד הטור).
|
|
|
|
|
