|
|
| נשלח ב-25/8/2016 20:09 |
 |
| |
| דיאן_ד כתבה: |  |
היי אני עוד לא כתבתי את דעתי על כל אחת מהדמויות:
א. יוזבד- גם אני לא התחברתי בכלל. לא הרגשתי שהיתה לו איזו התמודדות מורכבת במיוחד ולא שהוא ממש יכול היה לבחור בצורה שונה ממה שבחר (מה הוא היה עומד לפני אבא שלו ובוחר אחרת ממנו....?) גם לדעתי הוא לא היה לגמרי הדמות המרכזית של הספר אבל אין ספק שהוא תפס נתח חשוב בעלילה.
ב. יקוואל- עבר שינוי דמות מאוד משמעותית מהספר מהללאל. הוא לא היה כזה שם והוא אפילו לא היה כזה שחושב כ"כ קדימה כמו ביוזבד (אולי הוא התבגר?). גם לי היה צר מאוד על הסוף הטראגי שלו. ונראה שהיה ניתן למתן את זה ולעדן במקצת. היתה שם איזו שהיא קיצוניות חזקה מידי.
ג.שלוואן- מאוד אהבתי את שלוואן! האמת שאהבתי אותו כבר מאיסתרק (מוזכר בסוף הספר). ההתמודדות שלו, דרכי הפעולה. החריפות. איך הוא יודע לסובב אנשים על האצבע הקטנה שלו, לצרכיו (לא בקטע רע- בקטע טוב)
קצת לא הבנתי מה הסיפור שלו עם המדליונים. כן נותן לאבא של לא נותן. בקיצור נראה לי הוא היה קצת מבולבל שם.
ד. אלרון- מאוד מאוד אהבתי. נראה לי שזו הדמות שהכי התחברתי אליה. השנינות הצחוקים ויחד עם זה בלי סתירה, העמקות והרצינות. אהבתי את הדו שיח עם שלוואן על המילים הכנות והמילים הנכונות. וגם מצא חן בעיניי מאוד ההלכות שהושחלו בנוגע לעבד ע"פ ההלכה.
ה. שאול- לא התחברתי בכלל. לא כ"כ הבנתי אותו. היה קצת סתירות פנימיות בדמות. אבל אני מסכימה עם רידה על זה שהיה לו תפקיד לתת לקורא תחושה שהסיפור עם האילוץ של האביר לוותר על הכתר הוא נכון. אני השתכנעתי וכמעט עד סוף הספר חשבתי שהוא באמת ויתר שלא מרצונו. |
|
אלרון באמת אחת הדמויות שכייף לקרוא עליה! גם אני באיזשהו שלב לא הייתי בטוחה אם אכן קרה שיוזבד וויתר על הכתר בכח או שהסיפור לגמרי מומצא... נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-25/8/2016 20:10 |
|
| |
| רידה כתבה: | |
| אסתרק כתבה: | | ו. אלרון
בחור חמוד. כפי שכתבתי, כייף לקרוא על המהלומות ההדדיות בינו לבין שלוואן. בחור כארזים.
היה מרתק ממש לקלוט את משמעותו של עבד בהלכה, זה היה ממש מדהים לקרוא על זה ולקלוט מה הדינים דורשים וכמה הם מורכבים.
הידע הרחב של מיה לא מכזיב.
|
|
ממש אהבתי את אלרון. הקטע על איך שהוא מאושר כזה מתוק.. הרגיש לי שהוא קצת כמו קנז כלפי איסתרק. המצפון שלו..
והקטע עם הדינים של עבד באמת מרתק
|
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/8/2016 21:36 |
|
| |
עוד מחשבה שעלתה לי- היה לי מוזר שביוזבד כרך 2 יוסף דיאלידאן לא מוזכר בכלל. לא כתוב בכלל איך הגיב להיעלמות שלוואן. מוזכר ממש בקטנה בסוף עם ברכיהו. וגם איסתרק לא מוזכר יותר מידי. רוב העלילה זה סביב יוזבד, יתיר, שלוואן ויקוואל. מצד שני, כשחשבתי על כך יותר לעומק, הגעתי למסקנה שזה היה רעיון מעולה לעשות את זה ככה. זה בדיוק החדשנות של הספר, שהיה חסר לי קצת בחלק הראשון. הרי בסופו של דבר, אנחנו יודעים בדיוק איך דיאלידאן יגיב להעלמות שלוואן, ואנחנו כבר מכירים היטב אותו ואת איסתרק. היה הרבה הגיון בהתמקדות בדמויות אחרות- שחלקן לא הכרנו וחלקן הכרנו ממש מעט נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-25/8/2016 23:33 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-25/8/2016 23:38 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-25/8/2016 23:49 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2016 11:46 |
|
| |
הספר השאיר מלא קצוות פתוחים:
1. כוזר החדשה ודיאלידאן- תחשבו שני בניו של המלך מרדו בו ובבן שנותר יוסף לא נותן בו אמון!!! איך הממלכה תצליח להמשיך ככה??
2. קפחבר- מה קרה בסוף? שלחו אותו? לא שלחו? לא ברור
3. מיכאל- איך איסתרק ומיכאל מסתדרים? היחסים ביניהם עברו כ"כ הרבה תהפוכות.... ועוד דבר, מיכאל בסה"כ בן 19-20 זה נראה לכם הגיוני שהוא יהיה ראש הסמכות הרוחנית של העם?
נראה לי שנשארו עוד הרבה אבל אני כבר לא זוכרת...... מה שבטוח אם הספר הזה היה קשה למיה לכתוב, הספר הבא זה כמעט בלתי אפשרי.......
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2016 11:55 |
|
| |
בעצם בספר הבא היא תצטרך להמציא מלחמה חדשה. רוב האויבים של איסתרק- כבר אינם.. ידרת מת, ברכיהו מת, גאלן מת, אשר מת, יקוואל מת, דיאלידאן מזדקן וגם תכף מת;) (דא התיאור של יוסף בספר הזכיר לי מאד קטע מילואים אחד שמספר על יוסף שנשאר לבד) שלוואן בחר בטוב. או שהיא תביא לנו אויבים חדשים או שההפי אנד קרוב מאד.. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-27/8/2016 20:13 |
|
| |
אני עכשיו אוחזת באמצע קריאת הספר השני של יוזבד.(ליתר דיוק עמוד 230)
אני קראתי (קוראת) את הספר בנשימה עצורה!! היה ממש מפחיד (האמת שהלב שלי עדיין דופק..).לדעתי, זה הספר הכי מותח מבין הספרים.
מכירות את זה שמרוב שיודעים שמשהו לא טוב ייקרה מהסיטואציה אז כמובן מקווים שהסופרת תגמור את זה בצורה טובה ,אבל פשוט מפחדים להמשיךלקרוא את זה?(בתת מודע..) קרה לי הרבה פעמים. למשל עם החותמת של יוזבד שנלקחה ע"י אותו אחד למטרות אפלות שבזמן הקריאה לא ידעתי אלו השלכות יהיו מכך, מה שבטוח -איומות.
האמת שבינתיים אני ממש מרחמת על שלוואן.צריך להתמודד עם ככ הרבה חזיתות. מקווה שהסיפור ייגמר טוב.
אגב,מוזר שבינתיים לא מתוארת תגובתו של יוסף דיאלידאן על העלמם של שלוואן ואשתו.
ו.. מכיון שקראתי בטפשותי חלק מהתגובות כאן,אני יודעת שיקוואל אמור להרצח אז כל פעם שהיא מתארת את חייו אצל השודדים,(שכרגע הוא נתן להם את נאמנותו והכל רגוע ובסדר..) אני כזה מתפללת בלב 'רק שלא יקרה לו כלום בסוף ושהוא לא ימות'.. למרות שיודעת שזה ייקרה. מין תפילת שווא כזאת..
כתבתי מבולגן כרגע ולא ברור,(כצפוי. .)בע"ה כשאגמור את הספר השני אכתוב מסודר ומיושב יותר מה אני חושבת עליו. בינתיים,אלו הן התחושות..(הייתי חייבת לפרוק..)
_________________
נשלח מהאנדרואיד שלי
תוקן על ידי מיאמוש ב- 27/08/2016 20:13:39
|
|
|
|
| נשלח ב-28/8/2016 12:16 |
|
| |
הספר היה מדהים! קראתי את כל התגובות וראיתי שכבר עליתם על מה שרציתי לכתוב; ) אני אעלה שוב נקודות שאני זוכרת כרגע שעלו לי: *יוסף דיאלידאן לא מוזכר בספר השני כמעט וזה מוזר. בריחתו ועריקתו של שלוואן לא הפכה לאיזה אישו מסויים. בעצם עברה חלק.. יוסף היה אמור לחפש נקמה,מה שלא קרה. אגב,מה עם התןכנית של יוסף שחשב שיאמר לשלוואן שאחרי שיהרוג את אלרון זה היה טעות והוא לא היה צריך להרןג אותו? הרי מצד יוסף הוא יודע שאלרון מת בידי שלוואן,ובעצם החלק השני של התוכנית לא בוצע מעולם ואף לא הוזכר בספר עם יוסף עצמו סתם עלתה לי מחשבה,שכמו שברכיהו בנו של יוסף מת,אז כדי שיהיה איזון,גם מישהו ממשפחת איסתרק היה בעצם צריך למות.. *עכשיו הלה ואסתרק יכולים להיות רגועים,ידרת מת והאיום של 17 גרגירי החרדל-נמוג. אלא אם כן,בספר הבא קאה הי יבוא לנקום בעצמו (אם הוא לא מת כבר) *איזה עתיד כרגע יש ליוסף דיאלידאן? ברכיהו מת,ושלוואן ערק. נשאר רק פאר. מעניין אם הוא יאמץ בעתיד את התנהגותו האכזרית של אביו או שישתנה לטובה. *היה לי חסר שמיה "שכחה" את ליאה ודיאן בכפר ההוא.. מסכנה, יולדת טריה כך לבד. (אבל בסדר,לא ציפיתי שתכתוב גם על האיחוד המרגש שלהם באחוזת בנטילאן) *בניגוד לדעות פה,אני חושבת שהשם יוזבד מתאים לספר. אין שום דמות אחרת שמתאימה יותר. בסופו של דבר,יוזבד היה צריך לפעול כי כל האגרות והבלגנים קרו בשמו ובגללו. כל הספר נסוב סביב הענין הזה בעקיפין או במישרין-בית בנטליאן. שלוואן אלרון ומנרם הם דמויות מרכזיות; עם התמודדיות קשות יותר,אבל לא בשביל שיקראו לספר על שמם. ובכל מקרה היא היתה צריכה גיבור בן 17. *יפה לראות את שינויו של יתיר לטובה. נראה במהלך הספר שהוא מתנדנד בדעותיו. כנראה שבסופו של דבר,רניל השפיע עליו לטובה. (מה איתו בסוף? חי עם איסטיאס?) *מצטרפת לרידה בקשר לתמיהה על עדריאל.. *לאחר הדמעות על מותו של יקוואל,היה יפה לראות שהיא איזנה את הסיפור ומאורע משמח קרה-מיכאל חזר. לא ציפיתי לזה האמת.. *מעניין מה קורה עם תרצה סנפאל ומשפחתה. יחליטו לחצות את הגבול לכוזר האמיתית? כי כרגע ליאה שלוואן ודיאן יחסית בודדים מבחינה משפחתית, לפחות אלרון איתם. *לא הבנתי איך זה שמותו של שגריר-דודו של אלרון, על אדמת כוזר,עבר בשקט. בלי נקמה מצד הנורדים או שאלות שהפנו כלפי הכוזרים לאן הוא נעלם.. כמובן שבהמשך יצוצו לי כל מיני שאלות,נסתפק בזה בינתיים:)) ואין,הספר היה מפעים מיוחד מותח מרגש ,הכל ביחד!! נשלח מהאנדרואיד שלי_______________**תיקון - שם של ניק שחשפת בטעות:)__
תוקן על ידי מהלעלעל ב- 28/08/2016 13:02:39
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-28/8/2016 12:24 |
|
| |
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-28/8/2016 12:46 |
|
| |
היה איזה קטע בסוף החלק השני (אני לא מוצאת עכשיו את הציטוט) משהו שנראה לי מנרם אמר ליוזבד על החוכמה בלהכניס טוב ורוחניות לחיים הרגילים ,לא ממש זוכרת מילים מדוייקות. זה הזכיר לי את המוטיב החב"די של להכניס בגשמיות רוחניות ולשלב בינהם. נשלח מהאנדרואיד שלי_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-28/8/2016 13:06 |
|
| |
| מיאמוש כתבה: | |
אגב
הגבירה רנה,אם כבר ,את יכולה להתחתן עם מנשה קפחבר,הוא פנוי עכשיו; ).
_________________ |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/8/2016 13:08 |
|
| |
| מיאמוש כתב: | | הספר היה מדהים! קראתי את כל התגובות וראיתי שכבר עליתם על מה שרציתי לכתוב; ) אני אעלה שוב נקודות שאני זוכרת כרגע שעלו לי: *יוסף דיאלידאן לא מוזכר בספר השני כמעט וזה מוזר. בריחתו ועריקתו של שלוואן לא הפכה לאיזה אישו מסויים. בעצם עברה חלק.. יוסף היה אמור לחפש נקמה,מה שלא קרה. אולי זה מה שיהיה לה לכתוב בספר הבא, למרות שהוא מתואר בספר הזה כמיואש כבר וזקן שאיבד כל טיפת חיות להלחם עוד...אגב,מה עם התןכנית של יוסף שחשב שיאמר לשלוואן שאחרי שיהרוג את אלרון זה היה טעות והוא לא היה צריך להרןג אותו? הרי מצד יוסף הוא יודע שאלרון מת בידי שלוואן,ובעצם החלק השני של התוכנית לא בוצע מעולם ואף לא הוזכר בספר עם יוסף עצמו סתם עלתה לי מחשבה,שכמו שברכיהו בנו של יוסף מת,אז כדי שיהיה איזון,גם מישהו ממשפחת איסתרק היה בעצם צריך למות.. יקוואל:/*עכשיו הלה ואסתרק יכולים להיות רגועים,ידרת מת והאיום של 17 גרגירי החרדל-נמוג. אלא אם כן,בספר הבא קאה הי יבוא לנקום בעצמו (אם הוא לא מת כבר) קאה-הי אני חושבת שמת, באינדקס של השמות במהללאל כתוב שם משהו שהוא הרג את עצמו וגם מישהי פה בפורום כתבה קטע מילואים על המוות שלו אם אני זוכרת נכון. זה קצת עצבן אותי, נכון שהאיום הוסר וזה הכי טוב - אם הסיפור היה מציאותי:) אבל כשקוראים את מהללאל ובטוחים שבספר הבא תהיה התייחסות לגרגרי החרדל זה מוסיף עוד עניין ומתח, וכאן נראה שזה נגמר, וסתם ירדו דמעות לאשת הברזל, תכלעס לא קרה עם זה כלום וגם לא נראה שיקרה משהו...*איזה עתיד כרגע יש ליוסף דיאלידאן? ברכיהו מת,ושלוואן ערק. נשאר רק פאר. מעניין אם הוא יאמץ בעתיד את התנהגותו האכזרית של אביו או שישתנה לטובה. פאר בכלל לא מוזכר בספר בקושי, ויוסף נשאר שבר כלי...*היה לי חסר שמיה "שכחה" את ליאה ודיאן בכפר ההוא.. מסכנה, יולדת טריה כך לבד. (אבל בסדר,לא ציפיתי שתכתוב גם על האיחוד המרגש שלהם באחוזת בנטילאן) אוי, כל כך אני מרחמת עליה, נשארה לה שם לבד, אולי דיאן_ד שלנו תחכים אותנו מה קורה איתה...*בניגוד לדעות פה,אני חושבת שהשם יוזבד מתאים לספר. אין שום דמות אחרת שמתאימה יותר. בסופו של דבר,יוזבד היה צריך לפעול כי כל האגרות והבלגנים קרו בשמו ובגללו. כל הספר נסוב סביב הענין הזה בעקיפין או במישרין-בית בנטליאן. שלוואן אלרון ומנרם הם דמויות מרכזיות; עם התמודדיות קשות יותר,אבל לא בשביל שיקראו לספר על שמם. ובכל מקרה היא היתה צריכה גיבור בן 17. *יפה לראות את שינויו של יתיר לטובה. נראה במהלך הספר שהוא מתנדנד בדעותיו. כנראה שבסופו של דבר,רניל השפיע עליו לטובה. (מה איתו בסוף? חי עם איסטיאס?) *מצטרפת לרידה בקשר לתמיהה על עדריאל.. *לאחר הדמעות על מותו של יקוואל,היה יפה לראות שהיא איזנה את הסיפור ומאורע משמח קרה-מיכאל חזר. לא ציפיתי לזה האמת.. *מעניין מה קורה עם תרצה סנפאל ומשפחתה. יחליטו לחצות את הגבול לכוזר האמיתית? כי כרגע ליאה שלוואן ודיאן יחסית בודדים מבחינה משפחתית, לפחות אלרון איתם. *לא הבנתי איך זה שמותו של שגריר-דודו של אלרון, על אדמת כוזר,עבר בשקט. בלי נקמה מצד הנורדים או שאלות שהפנו כלפי הכוזרים לאן הוא נעלם.. כמובן שבהמשך יצוצו לי כל מיני שאלות,נסתפק בזה בינתיים:)) ואין,הספר היה מפעים מיוחד מותח מרגש ,הכל ביחד!! נשלח מהאנדרואיד שלי_______________**תיקון - שם של ניק שחשפת בטעות:)__
תוקן על ידי מהלעלעל ב- 28/08/2016 13:02:39 |
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/8/2016 13:14 |
|
| |
| מיאמוש כתב: | | היה איזה קטע בסוף החלק השני (אני לא מוצאת עכשיו את הציטוט) משהו שנראה לי מנרם אמר ליוזבד על החוכמה בלהכניס טוב ורוחניות לחיים הרגילים ,לא ממש זוכרת מילים מדוייקות. זה הזכיר לי את המוטיב החב"די של להכניס בגשמיות רוחניות ולשלב בינהם. נשלח מהאנדרואיד שלי_________________
|
|
וואלה, גם אני כשקראתי את זה זה מה שחשבתי וגם רידה...
|
|
|
|
|
