האם אפשר לסמוך על מי שתמיד מצדיק את רבו? (דף יומי, ב"ק פה)

.



הרש"ל, המוכר ללומדי הדף בעיקר מההגהות על הדף עצמו, חיבר גם את "ים של שלמה" - הלכה פסוקה ופרשנות על הגמרא.

בדף פה, היום, ראינו מחלוקת על מה שעלה במכתו, אך שלא באופן ישיר מהמכה ("צמחים"). שלוש דעות פורטו ונדונו, רבנן קמאי, רבי יהודה ורבנן בתראי, ועיי"ש על הדעות השונות.

הרמב"ם פסק כי "עלו צמחים שלא מחמת המכה חייב לרפאותו ואינו נותן לו דמי שבתו". 
(חובל ומזיק ב, יט)

הראב"ד ועוד ראשונים השיגו על פסיקת הרמב"ם, שלדבריהם סותרים את סוגייתנו בגמרא. ואכן, כך נראים הדברים, אם כי היו שיישבו והסבירו את שיטת הרמב"ם בפסיקתו זו (ועיינו, למשל, בכס"מ על אתר).

בעל ה"מגדל עוז", מצדד, כאן כמו בכל מקום, בדברי הרמב"ם. וכך כתב עליו הרש"ל בים של שלמה (ב"ק פה):

"והרמב"ם פסק, אם עלו צמחים שלא מחמת המכה חייב לרפואתו, ואינו נותן לו דמי שבתו. והשיג עליו הראב"ד וכתב אינו חיב לרפאותו כמו שכתבתי. והמגד"ל עו"ז כתב תמה אני אם יצא הדבר מפי הראב"ד כ"ו עד וטוב היה לו השתיקה וכ"ו עכ"ל.
והנה מרוב שיבושיו לא כתבתיו, ושרי' לי מרי אף שהיה חכם ותלמודי בודאי. אבל מי שמעיין ברוב דבריו ובפלפולו ומעין אח"כ בשמעת', יהיו דברים זרים ומבולבלים ואינם מתוקנים. ומה נאה למגי"ד משנ"ה שאינו נושא פנים לעולם, כי לפעמים הוא מכריע ג"כ כראב"ד, מה שאין כן במגדל עוז שלעולם הוא מסכים עם הרמב"ם. ואלמלא היה מיישבו החרשתי, אבל לכתוב לשונות גדולות "תמה אני...", קשה בעיני, ולא אוכל להתאפק, ..."

כל מי שניסה מדי פעם ללמוד את דברי המגדל עוז אחרי לימוד הגמרא בתשומת לב מגיע לאותה מסקנה: הספר אינו מועיל הרבה, ובמקומות רבים הלומד מוצא שהוא הבין את דברי הרמב"ם הראב"ד בדקה אחת של מחשבה יותר ממה שהבין אותו המגדל עוז, והספר הוא בזבוז נייר. הבעיה אינה שהוא מצדיק תמיד את הרמב"ם, אלא שאינו מבין את הסוגייה כלל. יש הרבה אחרונים שמצדיקים את הרמב"ם קבוע, ויש הרבה ראשונים ואחרונים שכתבו ספרי הגנה מהשגות על מחברים, אבל הם חושבים. הבעיה העיקרית של הספר הזה היא שהמחבר היה שטחי ולא הבין את הסוגייה. המהרש"ל אמנם שילב במקום אחד ביקורת על שהמגדל עוז כותב שהרמב"ם צודק , אבל הבעיה העיקרית בספר היא שהלומד מרגיש פעמים רבות שהמחבר לא הבין כלל את הסוגייה. היו עוד עשרה אחרונים שכתבו כך על המגדל עוז, אבל היחס הכללי בכל הדורות היה התעלמות גורפת מן הספר, כספר שאין מה לבזבז עליו את הזמן. כל ספר שזכה להידפס על הדף עם הרמב"ם - הכל דנים בדבריו, ורק מגדל עוז נידון להתעלמות.

מי שכותב שהבעיה שהמהרש"ל מצא בספר היא בעיקר שהוא מצדיק את הרמב"ם, מקומו בהיכל השטחיות ביחד עם מחבר הספר עצמו.

וחטאו הגדול כידוע שניסה להאמין את הרמב"ם בקבלה ח"ו אגב בתשובות הר"ן נראה שהוא היה חכם נכבד בארץ ישראל (אחר שעלה לשם מספרד).

גם הרמב"ן במלחמות מצדיק תמיד (או כמעט תמיד?) את הרי"ף, ואפילו הרשב"א תלמידו כותב את דברי בעל המאור פעמים רבות. (חכם אחד טען לאחרונה שאפילו הרמב"ן עצמו בספריו האחרים כותב לפעמים כשיטת בעל המאור).אבל אפילו אם רק במחצית המקרים הוא צודק, עדיין חצי הספר הוא חשוב מאוד. בעל מגדל עוז אינו מועיל גם במקום שהרמב"ם צודק.

קטונתי מהעריך את הרי"ף, אבל  תורה היא וללמוד אני צריך. במה מתבטאת גדולתו?

הוא לא היה הראשון.
הראשון הוא רב יהודאי גאון בספרו 'הלכות פסוקות' (ואם לא הוא המחבר, אז מישהו אחר מתקופתו).
כנראה כמ''ש מואדיב והב''י, הוא פשוט היה טוב.

אני מניח שבזמנם גדולתושל אדם נודעה ברבים מפה לאוזן, וע"פ הסכמת הגדולים האחרים בדורו (בתורה כמו בשאר התחומים, כל אחד ואחדלפי עניינו), והמבחנים היו - או כמו שמופיע בגמרא - ע"י בדיקה של בקיאות וחריפות, מה שגם "פרימיטיבים" כמוהם ידעו לעשות, מסתבר, או ע"י בחינה מדוקדקת של דבריהם. כך למשל הרמב"ם התקבל כספר מדוקדק מאוד זאת למרות שהרמב"ם עצמו כמעט לא כתב פלפולים על הגמרא וכדומה. אלא שהגדולים שעיינו בדבריו מצאום מדוייקים עד מאוד (מה שחשוב עד מאוד בימיהם שהיה קשה להעביר הרבה חומר בכתב, ובע"פ קשה לזכור הכל), ולפחות בעלי ערך רב מבחינה תורנית (וכמובן גם אלו כמו הראב"ד שהיו להם השגות עליו, ההשגות היו לא בכל דבר, וגם איפה שכן - הם כנראה העריכו שיש לזה כאמור - ערך רב מבחינה תורנית - גם היכן שלא הסכימו ואף חשבו שזו טעות.גם היום אני חושב שזו דרך חשובה שצריך לאמץ בבחינת דעותיהם של אחרים - גם היכן שלא מסכימים, או חושבים שזו טעות ואף טעות חמורה - עדיין אפשר להתייחס לכבוד ולשים לב לערך של הדברים הנאמרים מלבד השאלה האם הם "נכונים".) כך ניתן להבין גם את הביטוי שהביא מואדיב "ספר ההלכות הטוב ביותר". וכי מה יכול להיות כ"כ טוב בספר הלכות בזמן שכמעט ואין הלכות מיוחדות לסכם, אלא פשוט להעתיק אותם מהגמרא? אלא ע"כ כדאמרן.
ובמחילה ממעלת כבוד תורתכם, אני מניח שגם הסיבה שהם התקבלו על כל תפוצות ישראל - היא בגלל הסיבההנ"ל שכתבתי, ולא שזה שהם התקבלו על תפוצות ישראל היא סיבה לזה שהם נחשבו גדולים, אלא הם נחשבו גדולים מסיבות ידועות וחשובות ורציניות, ומתוך כך הם גם התקבלו.