הראיון עם דוד אריה סטרן נערך לאחר הופעת פרחי מיאמי ביום חמישי י"ח תשרי התשע"ו,בלובי של האולם לכיוון היציאה.
זה הראיון האחרון שעשיתי,ומי שזוכר, באתי במיוחד לאחר ההופעה עם אחותי ,כדי לראיין פרחים נוספים (שביום לפני, בו היינו בהופעה בערב,לא הספקנו לראיין.)
הראיון לא ממש זרם.. היו כמה פעמים שאני לא הבנתי אותו והוא לא הבין אותי..
בעריכת הראיון, הוא קוצר משמעותית, לאחר התייעצות עם גורמים נוספים:)
כמובן שהיתה התקלות עם השאלה מה המסר שלך לחברי הפורום,וכאן היה משפט (המשפט האחרון בראיון) שבשום דרך לא הצלחתי להבין אותו, ואף הסתייעתי בחברי פורום נוספים שיעזרו לי לפענח, ולא הצלחנו.
אגב,בחלק שחתכתי בעריכה, הוא סרב לעשות סולו לאחר ששאל איפה זה יתפרסם,ואפילו שאמרתי לו שאשלח לו את הראיון לאישור לפני שנפרסם ,הוא סרב. לגיטימי..
(אני מאמינה שירחמיאל לא אוהב את הרעיון..לכן אגב הראיונות נמצאים באופן בלתי רשום ביוטיוב)
בהתחלה הוא נראה די המום מזה שניגשתי אליו ,הוא גם נראה ילד מבית טוב וחרדי,כך שלא ממש הבין מה אני רוצה ממנו.. אבל לא נורא, לפחות יש לנו מזכרת ממנו;)
(זאת היתה ההופעה האחרונה שלו..)
תודה רבה לאחותי שצילמה את הראיון,למהעלעל על העלאה של הראיון שבלעדיה הוא לא היה מתפרסם.. ולנטסון,גריני ואלימונסי על העזרה;)
נתראה בראיונות הבאים שבע"ה ייערכו שנה הבאה בהופעת סוכות הקרובה.:-)
צפייה מהנה,ומחכה לתגובות;)
נשלח מהאנדרואיד שלי