| נשלח ב-26/9/2016 11:45 |
|
| |
הרהורי תשובה
נער הייתי ואני כבר לא כ"כ.
משנה לשנה אני מרגיש יותר ויותר חוסר הבנה ממה שאנחנו עושים או אמורים לעשות בתקופה זו.
מסבירים לי כמה אני חסר, כמה אני עבריין, כמה עבודתי אינה בשלמות, וגם אם אני בסדר אזי אני מלא נגיעות והמעשים הטובים ממלאים אותי גאווה, ואנא אני בא.
באמת? הרי רבים מאתנו בסה"כ מנסים לחיות ולהתנהג כמו שצריך. עובדים, מתפללים, מנסים ללמוד קצת, לתת צדקה ועזור לזולת. אנחנו כ"כ גרועים? ומהו הסף הנדרש, לחזור להיות בחורי ישבה שאין בעולמם אלא ד' אמות?
|
|
|
|
| נשלח ב-26/9/2016 12:17 |
|
| |
| צופרהנעמתי כתב: |  |
מסבירים לי כמה אני חסר, כמה אני עבריין, כמה עבודתי אינה בשלמות, וגם אם אני בסדר אזי אני מלא נגיעות והמעשים הטובים ממלאים אותי גאווה, ואנא אני בא.
|
|
אל תאמין להם. אתה בסדר גמור. זה לא מקרה שהיהדות מפסידה את העם שלה פעם אחר פעם אחר פעם אחר פעם
|
|
|
|
| נשלח ב-26/9/2016 15:18 |
|
| |
שלישי צודק. הם רוצים שהאדם ירגיש אשם כל הזמן. וכך כשהוא מלא רגשות אשמה קל יותר לשלוט בו.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/9/2016 16:40 |
|
| |
תודה למעודדים 
האם חלק מהתשובה הוא לקבל דעות 'נכונות'? ברור לי שהרמב"ם היה טוען שקבלת דעות נכונות הוא הבסיס לתשובה, אולם מה יעשה מי שלבו מורה לו אחרת.
נניח שפלוני השתכנע שהיו שני ישעיהו, האם ניתן לצוות עליו לעשות תשובה ולחזור ממחשבתו הרעה?
|
|
|
|
| נשלח ב-26/9/2016 17:41 |
|
| |
צופר
נראה לי שיש כמה שאלות בתוך דבריך. ולכל אחת תשובה במישור אחר. כיון שמדובר בנושאים חשובים מאד, במיוחד בימים אלו (אבל לא רק) אני מציע את הנקודות הבאות:
א. מהי "תשובה"? שינוי לטובה שהאדם מחולל בתוך עצמו מתוך בחירתו והחלטתו. יש בזה חלק מעשי: לחדול מפעולות אסורות ולעשות יותר דברים טובים, מצוות. יש בזה חלק של דיבור. להימנע כנ"ל מדיבורים אסורים, כגון רכילות (והקשבה להם - וקריאתם) ואי אמירת דברים אסורים. ויש חלק פנימי. מחשבות. רגשות.
ב. נראה לי שאתה מדבר על החלק האחרון, הפנימי. וכאן יש מי ש"הצליח" לשכנע אותך (ולפי התגובות, עוד כמה מאיתנו) שאנו צריכים להיות מאוכזבים מעצמנו. למשל, שהמצוות שלנו הן פגומות.
ג. ולכן עלינו לפחד מן הדין
ד. אבל אנו בני אדם. רק בני אדם - איננו שחור לבן, אלא רצף גוונים. יש לנו מעלות ויש לנו חסרונות. אנו מנסים לתקן ולפעמים נופלים ולפעמים מצליחים.
זה לא הופך אותנו לרשעים. זה הופך אותנו למה שאנו: בני אדם שמשתדלים, פחות או יותר.
ונזכור מה שאמרו רבותינו: אל תהיה רשע בפני עצמך. כלומר, אל תתן לשכנע אותך שאתה רשע. אתה לא! אתה משתדל להתעלות בדרך הטובה ביותר שאתה מכיר (ורק צריך להיות פתוח להשתפר גם הכרת דרכי התעלות והטבה נוספות).
ה. מה ה' רוצה מאיתנו? שנשתדל להתעלות. להיות טובים יותר. כיון שהוא ברא אותנו, וכיון שהוא אוהב אותנו, הוא יודע שלא נצליח להיות מושלמים לאחר ראש השנה אחד, לאחר שנה אחת.
הוא רוצה שנשתדל. שנתקדם. ומזה אסור להתייאש.
ו. וזה מה שאנו אמורים לרצות מעצמנו.
ז. התשובה מושגת על ידי התבוננות ורכישת תובנות חדשות על עצמנו. יש לנו תפיסות שגויות. צריך לזהותן ולהחליף אותן. זה לא ייעשה על ידי הכתבה מגבוה אלא על ידי בירור.
הנה כמה דוגמאות:
פותח האשכול הציג תמונה עצובה של עצמו שאותה הוא מקבל מאלמונים (מחברי ספרים? רבנים בהרצאותיהם? מאמרים? שיחות בישיבה?). התמונה הזו, טוען אני, אינה נכונה. מהי התמונה הנכונה? מה שהצגתי לעיל.
לא כתבתי מקורות לדברי ולא הבאתי הוכחות. אבל כתבתי דברים המסתברים. מי שיעיין ויסכים לדברי ישיג שני דברים. הוא יקבל מבט חיובי יותר ושמח יותר על עצמו ועל אפשרויות השיפור שלו. והוא יתרגל את סוג השינוי שאני מציע. התבוננות והבנה והחלפת תפיסות שגויות לגבי העולם, עצמי ותפקידי.
***
החינוך שלנו מעניק לנו חבילה גדולה וכבדה של אמונות והשקפות. חלקן הן עיקר. חלקן פחות. יש נושאים רבים שבהם מסופקת לנו, מילדותנו, תפיסה מגובשת אבל לא בהכרח מדוייקת ולפעמים מוטעית.
השאלה אם הספר שנקרא "ישעיהו" הוא דברים של נביא אחד בשם ישעיהו או לקט של שני נביאים או יותר מעסיקה את המפרשים לדורותיהם. איני בא לענות עליה וגם מי שהביא את הדוגמא הזו בוודאי לא התכוון לדון בה עצמה. השאלה שלו מה לעשות אם השתכנע שהדעה המוצגת במסורת שגויה, שהיו שני ישעיהו (או יותר?) שהרי לדעתו זו עבירה.
ובכן:
אם באמת היו שני ישעיהו, אז זו לא עבירה להאמין בכך. ואם חז"ל לא היו מודעים לכך, זו לא עבירה לחשוב אחרת מחז"ל. חכמינו בוודאי היו רוצים שנתקן את הדעות שמסרו לנו אם הן השערה מוטעית.
(האם יש כאן מדרון חלקלק? אם לא ניזהר. ואם ניזהר ונשמור על עצמנו, זה יהיה סולם לעליה).
איך מטפלים בנושא העדין הזה? על ידי בירור. על ידי לימוד. מפני מה אני סבור שהיה רק ישעיהו אחד? מפני מה סבור מי שסבור שהיו לפחות שנים? צריך ללמוד. זה מחייב השקעה. זמן. זמן רב. לימוד של הספר, של הפירושים והמחקרים, של השיטות שלהם, של הנחות היסוד של פרשנות (מה שנקרא "הרמנויטיקה"). יש שאלות פשוטות. אין תשובות פשוטות. ואם יש, אז ההוכחה שלהן אינה פשוטה כל עיקר.
ובינתים? בינתים לדעתי אדם צריך לבוא אל הימים הנוראים, אל אלוקים, עם מודעות עצמית וכנות. נתת לנו אלוקי שכל וכישורים כדי ללמוד ולדעת. העולם שלתוכו נולדתי הוא יקום מורכב ומבלבל. אני משתדל. אני משתדל לברר את האמת. זה לא קל. אני עלול לטעות. אבל איני יכול לחיות באונס ולדקלם דברים לא נכונים. אני מקבל על עצמי להשתדל לברר את האמת ולהיות אדם טוב יותר, יהודי טוב יותר, עם התנהגות טובה, עם דיבורים טובים, עם אמונות נכונות.
ועד שאלמד את כל מה שצריך לדעת כדי לברר שאלות כאלו, מותר לי לומר: איני יודע. אני יודע שדעת המסורת היא כך. שדעת החוקרים היא כך. שהרושם שלי עד כאן הוא שהחוקרים צודקים. שאיני רוצה להיות רשע ולהאמין בשקר, ולכן קשה לי ליישב בין הסתירות. אז אנא אלוקי עזור לי להגיע לאמת ולא להיכשל ולא להכשיל.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");>
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-26/9/2016 19:43 |
|
| |
הרב מימוני
כנים דבריך. אבל ראה את הפרופורציה בו מתיחסים לעניין התשובה.. הרי בסך הכל מדובר כאן ברוב הציבור הדתי והחרדי. אנשים ישרים מתפללים 3 פעמים ביום. לא גונבים ולא חומסים ולא עושקים. אנשים נורמטיבים בהחלט. מה הם כבר יכלו לפשוע? על מה הצעקה הגדולה הזו? תשובה תשובה על מה? לא נטל ידיים ראשונים או טחרונים לפי ההלכה דילג על פרקי מזמור בתפילה? מה קרה? הרי אלו החוטאים באמת. יעשו תשובה וימשיכו בדרכם הם באמת לא בעניין. מי שסובל באמת אלו האנשים התמימים
הכל בסדר גמור חוץ מהפרופוציה ומהפיכת אנשים לאומללים .
|
|
|
|
| נשלח ב-26/9/2016 21:12 |
|
| |
ירוחם אבל דווקא אתה הרי תמיד מדבר על זה שיש כל מיני בעיות בחברה הדתית? אדרבה, עלינו לקחת את זה כמנוף, ולהטיל את כל כובד חומר עניין התשובה כנגד אלו שבאמת צריכים לשוב (גם אם נניח שכרגע הם אלו שמציקים לאחרים שישובו, אבל אחרי שנטיל את המשימה עליהם, ונוציא את האמת לאור - אז) תצא לפועל התכלית והפעולה הנפלאה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/9/2016 21:13 |
|
| |
מיימוני, ייש"כ על התשובה המפורטת, אחזור אליה בהמשך.
ירוחם, יפה דרשת. אתן דוגמא קצת שונה מאמונות ודעות. הצניעות שפרצה בימינו. נניח לצורך הדיון, שלדעתי אין שום בעיה שאשה תלבש מכנסיים, או שבנתונים של חברה מעורבת בימינו, חברה מעורבת אינה בעייתית ואפילו חוף ים מעורב אינו כ"כ בעייתי, כי לבנו גם בכך. אני חוזר ומדגיש שזה לצורך הדיון. האם אדם אמור לעשות תשובה מהכרות כאלו, וגם ממעשים שהוא הגיע אליו מהכרתו, או שעליו לכופף את עצמו לאיזו דעת תורה או דעה כלשהי?
|
|
|
|
| נשלח ב-26/9/2016 22:28 |
|
| |
באחד מבתי המדרש של חסידות גדולה עמד המוכיח הגדול ונזף במתפללים על החטאים הגדולים שהם עושים בשעת התפילה. בין היתר הוא הוכיח אישית את אחד המתפללים שלא מקפיד לעמוד ב -ויברך דוד- (הכל כמובן נאמר ביידיש). קם הנזוף ממקומו וענה .זה שאני לא עומד ב-ויברך דוד- מאד מציק לך. אבל זה שאני בעל משפחה עם 6 ילדים ויושב בבית כבר חצי שנה בלי פרנסה. זה בכלל בכלל לא מפריע לך!.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2016 08:57 |
|
| |
מיימוני - קצת לדבריך. נניח שאדם מגיע למסקנה שהתורה לא ניתנה כצורתה ע"י משה רבנו, שההלכה התפתחה, ולא תמיד בצורה הנראית לו. ניתן לטעון שהכל נגיעות, אך מי שלא סובר כך, האם עליו להוריד את עצמו ולא להעלות?
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2016 11:49 |
|
| |
מיימוני, כתבת:
ובינתים? בינתים לדעתי אדם צריך לבוא אל הימים הנוראים, אל אלוקים, עם מודעות עצמית וכנות. נתת לנו אלוקי שכל וכישורים כדי ללמוד ולדעת. העולם שלתוכו נולדתי הוא יקום מורכב ומבלבל. אני משתדל. אני משתדל לברר את האמת. זה לא קל. אני עלול לטעות. אבל איני יכול לחיות באונס ולדקלם דברים לא נכונים. אני מקבל על עצמי להשתדל לברר את האמת ולהיות אדם טוב יותר, יהודי טוב יותר, עם התנהגות טובה, עם דיבורים טובים, עם אמונות נכונות. ועד שאלמד את כל מה שצריך לדעת כדי לברר שאלות כאלו, מותר לי לומר: איני יודע. אני יודע שדעת המסורת היא כך. שדעת החוקרים היא כך. שהרושם שלי עד כאן הוא שהחוקרים צודקים. שאיני רוצה להיות רשע ולהאמין בשקר, ולכן קשה לי ליישב בין הסתירות. אז אנא אלוקי עזור לי להגיע לאמת ולא להיכשל ולא להכשיל. _________________ רעיון נפלא של נאורות, האם הוא תואם גם לדת שבנויה על היררכיה וקבלה?
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2016 12:58 |
|
| |
צופר שאלה לי אליך, למה אתה מחפש את האמת? האם אתה מרגיש בעצמך שאתה חיי בשקר? או שהכניסו זאת לראש שלך? למה החיים של הם שקר? מענין כי אותם אנשים שמבלבלים אותך, גם מחפשים את האמת. זאת אומרת שהם לא יודעים מה היא האמת.
קהלת פרק ז
(כט) לְבַד רְאֵה זֶה מָצָאתִי אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים אֶת הָאָדָם יָשָׁר וְהֵמָּה בִקְשׁוּ חִשְּׁבֹנוֹת רַבִּים:
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2016 13:55 |
|
| |
ירוחםשמ - ראה את ההקדמה של הרמב"ם למורה נבוכים, מדוע אנשים נבוכים.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2016 15:00 |
|
| |
מאז עברו 900 שנה. ומעינות החכמה פרצו ,היום עומדים לרשותך מאגרי ואצרות מידע, אשר בקלות אתה יכול לשלוט ולקבל את כל המידע שאתה צריך. והכמה אינה בידי מתי מעט. למרות שהם רוצים שכך תחשוב. גם אתה נבראת בצלם אלוקים בדיוק כמוהם.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/9/2016 08:49 |
|
| |
אמשיך בנקודה שכבר העליתי אותה. מעמד האשה. ברור לכולנו שחל שינוי משמעותי, ואפילו אלו שאינם פמניסטים מושבעים יודו שחלק מהשינויים הם לטובה, השכלה, יכולת תעסוקה והשתכרות וכמובן תודעה עצמית. האם עלי לצפות לתשובה למקוריות, להחזיר את האשה לביתה ולבערותה, ושכל חייה יסבבו סביב המחזור החודשי, שהיא תהיה מנודה כפשוטו?
|
|
|
|
| נשלח ב-28/9/2016 13:48 |
|
| |
צופרשתהיה כמו הרבנית קרליבך בישיבת מיר תנהל את הישיבה, לא תעיד בבי"ד וכו'
אני (ישראל) איני שואף לאכול מעשרות ולא נפגע מפסלותי להם.
|
|
|
|
|