יהדות ואוטוסוגסטיה

אנו נמצאים כעת ב"חרדת הדין" של הימים הנוראים בהתאם למצבנו הנפשי הנקבע בכפוף ללוח השנה ( פורים תשעה באב וכו'), מאידך ברור כי אילו היה יהודי נקלע בימים אלו למקום בודד ומנותק מלוח השנה היה מרגיש כעת תחושה שגרתית של ימי חולין רגילים. ולהיפך, אילו אותו יהודי המנותק מלוח השנה יחליט בטעות לשמור שבת באחד מימי החול ברור שהוא ירגיש "תחושה עילאית של קדושת שבת" בדיוק כמו ביום שבת האמיתי. כך יהודי יכול לטבול במשך עשרות שנים ולחוות "חוויות רוחניות שמיימיות" בהנחת תפילין מהודרות וטבילות במקווה כל זמן שלא יתברר לו למפרע כי הניח בתי תפילין ריקים ללא פרשיות וטבל במקווה מי ברז. וכן עז"ה כמעט בכל חווית המצוות המעשיות התלויה בהקשר של מקום וזמן ואובייקט. 

היתכן שאין קיום ליהדות (ולשאר הדתות) ללא אוטוסגסטיה?

מיימוני היקר,

כמובן שזו היתה שאלה רטורית... וכפי שאריאל כתב כל קיומינו כבני אנוש קרוצי חומר הנו במציאות אוטוסוגסטית בכל פעולה ופעולה שאנו עושים וכל קשרינו המשפחתיים והחברתיים מושתתים על מציאות זו (כך האב  "מרחם" על בנו כל עוד לא יתברר לו שבנו אינו בעצם בנו או שהוחלף בלידתו ומאידך אב שלא פגש מעולם את בנו ויפגוש בו באופן מקרי לא ירגיש אליו שום שייכות וכו'). וממילא ברור ששאלתי הרטורית מביעה תסכול אנושי עמוק (בלשון המעטה) בכך שגם היהדות (כמו שאר הדתות) מבוססת בעצם על אותו 'טריק' של תחושות וחוויות במציאות מדומה שאמנם הן אמיתיות לגמרי אבל הן לא משקפות בהכרח את המציאות האמיתית. הגע בעמך לו היינו זוכים לחזות מידי שנה בימים הנוראים (או בכל שבת) לדוג' שינויים בכוחות הטבע ושומעים באותם ימים קולות של שופר מן השמים איך אמונתינו ועבודת ה' שלנו היתה נראית...

באבא
הדרשנים יענו לך שאילו היינו חוזים שינויים בכוחות הטבע לא היתה בחירה, וכדבריו של רוזנצווייג שלכן הסמבטיון אינו זורם בפרנקפורט.

אני, במחילה, חולק על ההנחה שהכל אוטוסוגסטיה. אני מודע היטב לכך שקיימת גם התופעה הזאת, אבל זה לא הכל. האם יש לך הוכחה ש"הכל אוטוסוגסטיה"? השבת קראנו בפרשה "ואמר הלא על כי אין אלקי בקרבי מצאוני הרעות האלה. ואנוכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא על כל הרעה אשר עשה... וענתה השירה הזאת לפניו לעד..." כלומר, התורה ניבאה בפירוש, שלמרות שהיא מדברת על עולם רוחני המשפיע על המציאות הגשמית ממש ממש, בכל זאת - בגלל החטא - וכמו שהראיתי גם בענין הנבואה - אנו נאבד את היכולת לראות זאת. מה שנשאר לנו הוא רק "השירה הזאת לפניו לעד" ואכן פלא הוא ש"לא תישכח מפי זרעו" למרות החילון הסוחף. אבל הנבואה חיה וקיימת - ולא נשכחה, ועודנה מפעמת בלבבות עם ישראל, וגם בקרב עמים אחרים שמסתכלים וצופים ומצפים לראות מה יהא באחרית כל זה.

טוב, ברור שבשאר הדתות קיימת אוטוסוגסטיה. כי כל אלוהי העמים אלילים. ומאמיניהם מרגישים היטב את חוויותיהם, לא פחות כנראה מאיתנו.
כל השאלה, האם היהדות היא האמת וחוויותיה אמיתיות, או שכל אנפין שווין.
וכאן מקומם של ההוכחות שאינם מבוססות על חוויה.
ולפי תוצאת השכל, כך יוכרע הרגש.

וכי היכן אמרתי שבשאר הדתות כן הכל אוטוסוגסטיה? "אשר חלק ה' אלוקיך אותם לכל העמים תחת כל השמים"