|
|
| נשלח ב-10/11/2016 11:30 |
 |
| |
במלחמת המפרץ ישבו שני יהודים במקלט אחד אמר תהילים כל הזמן והשני ישב ולא עשה כלום. שאל הראשון את חברו -למה אתה לא מתפלל ואומר תהילים?
ענה לו- אני מאמין באלוקים. שהוא יעזור ויציל.
ענה לו- אל תאמין תגיד תהילים.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2016 12:57 |
|
| |
| yerubaal כתב: |  |
כל מה שיש לנו זה דמיון - זה מותר האדם. אין אמונה ואין תפילה ללא דמיון
|
|
אפשר שתסביר איך הגעת לזה?
תודה.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2016 13:20 |
|
| |
שלישישי, אני לא חושב שזו תגלית עצומה. אני מסתכל ימינה ושמאלה ורואה שהיקש לוגי אינו כלי מקובל לנושאי אמונה. ניתן לנסח זאת על דרך השלילה: אילו היו ענייני אמונה מנומקים בצורה סבירה (אפילו) היה ניתן לחשוב שיותר אנשים היו מאמינים. ההנחה שכולם מטומטמים חוץ מאיזה מישהו שמנסה לשלול תארים תתכן, אך היא לא סבירה. יש הרבה אנשים חכמים מאד שמה בחוץ.
אבל אנחנו מספרים לעצמנו סיפורים ומדמיינים דמיונות. איך ר' עקיבא עלה על הרעיון של מדרש הלכה? מה היה הרגע? איך הוא חשב שיקבלו את זה? או שאנחנו מדמיינים מישהו ששומע את א' מדבר אליו. מה האינטונציה? קול בס עמוק או דווקא שירתי גבוה? רש"י יושב וכותב פרשנות בלילה לאור הנר. מה הוא באמת חושב? מדוע מדרש אגדה רלוונטי לפשט? שמה בלילה לאור הנר.
אני לא נכנס כלל לעולמות הדמיון המפוארים של הקבלה. אור אין סוף? הכל דימויים תגיד. אבל מאחורי דימויים יש רק עוד דימויים. משום מה יצא שם רע לדמיון. כאילו שמולו יש לנו לוגיקה חמורה. אין לנו. דמיון הוא כלי שהוריד אותנו מהעצים ונתן לנו את התורה והביאנו לארץ ישראל. דיינו
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2016 13:37 |
|
| |
ירובעל,
תודה.
לרגע חשבתי שאתה מכיר את המשפט הבא:
''Man is all Imagination and God is Man and exists in us and we in him. The eternal body of Man is the Imagination and that is God Himself.''
(William Blake)
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2016 13:46 |
|
| |
יפה מאד. לא היכרתי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2016 00:53 |
|
| |
| yerubaal כתב: | | שלישישי, אני לא חושב שזו תגלית עצומה. אני מסתכל ימינה ושמאלה ורואה שהיקש לוגי אינו כלי מקובל לנושאי אמונה. ניתן לנסח זאת על דרך השלילה: אילו היו ענייני אמונה מנומקים בצורה סבירה (אפילו) היה ניתן לחשוב שיותר אנשים היו מאמינים. ההנחה שכולם מטומטמים חוץ מאיזה מישהו שמנסה לשלול תארים תתכן, אך היא לא סבירה. יש הרבה אנשים חכמים מאד שמה בחוץ.
אבל אנחנו מספרים לעצמנו סיפורים ומדמיינים דמיונות. איך ר' עקיבא עלה על הרעיון של מדרש הלכה? מה היה הרגע? איך הוא חשב שיקבלו את זה? או שאנחנו מדמיינים מישהו ששומע את א' מדבר אליו. מה האינטונציה? קול בס עמוק או דווקא שירתי גבוה? רש"י יושב וכותב פרשנות בלילה לאור הנר. מה הוא באמת חושב? מדוע מדרש אגדה רלוונטי לפשט? שמה בלילה לאור הנר.
אני לא נכנס כלל לעולמות הדמיון המפוארים של הקבלה. אור אין סוף? הכל דימויים תגיד. אבל מאחורי דימויים יש רק עוד דימויים. משום מה יצא שם רע לדמיון. כאילו שמולו יש לנו לוגיקה חמורה. אין לנו. דמיון הוא כלי שהוריד אותנו מהעצים ונתן לנו את התורה והביאנו לארץ ישראל. דיינו |
|
דמיון זה גם שמביא את האדם לעבודה זרה
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2016 00:56 |
|
| |
שלישישי,
כשאתה אומר פעמיים ביום את הפסוק:
"שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד "
אתה מבין את משמעות המילה אחד ?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2016 11:01 |
|
| |
לגוף ישנם שתי מערכות קליטה: האחת מערכת העצבים שמרכזה במוח, ופעולתה היא פעולת החושים. והמערכת השנייה היא הריאות ומערכת העיכול, אשר מעבדים את האוויר והאוכל בתוך הגוף, ומעבירים את החלקים הנדרשים של האוויר והאוכל - למחזור הדם - שמרכזו בלב.
מערכת העצבים קולטת דברים פשוטים, אבל בתוך המוח הם נהפכים לבעלי משמעות חשובה עבור האדם - האדם קולט קווים, והם נהפכים במוחו לאותיות בעלות משמעות. וכן על זה הדרך. לעומת זאת, מערכת הדם קולטת דברים מורכבים יותר - אבל משמעותם פחותה - אין "משמעות" עמוקה לחומרי האוויר והמזון שנכנסים לגוף.
לכן פעילות הלב חשובה מפעילות המוח, ואעפ"כ - המשמעות שנוצרת ע"י פעילות המוח גדולה יותר.
אם מדברים על החלק הרוחני של פעילות החיים, אמנם נכון שהמוח עושה יותר. אבל פעילותו היא בדברים שאין להם הכרע בהסתכלות אנושית. אדם לא יכול "לקבוע" חד משמעית שפירושם של קווים מסויימים היא האות אל"ף. זו דעתו, וזו זכותו לסבור כך, אבל לא יוכל להוכיח את זה לעולם. רק למעלה מן השמש אפשר לדעת באופן מוחלט שקווים מסויימים פירושם האות "אל"ף". כמובן, גם משמעות של הלב והכבד איננו יכולים להבין. לכן מה שנשאר - תחת השמש - לברר מה עדיף - היא לא המשמעות, אלא הפעילות עצמה. והפעילות של מערכת העיכול והדם - היא פעילות חשובה יותר.
זו הסיבה, כנראה, שלפי ההלכה מעדיפים דווקא את פעילות הלב כקריטריון לקביעת רגע המוות. זו גם הסיבה שחז"ל קבעו "לב מבין" - הוא מעביר לגוף חומרים יותר חשובים מאשר פעילות העצבים. גם "כליות יועצות" - הם מסננות את הדם שהלב שולח.
הדבר נכון, שפעילות המוח תלויה באובייקט הנקלט בחושים, ועי"ז מגיעים לדברים נעלים. אבל אעפ"כ, הנקלט במערכת הדם - אינו סתם "אובייקט", אלא הוא זוכה לחיים עצמאיים (לכן גם אי אפשר לאכול אבנים, למשל, כי הם חסרות חיים). כמובן, לחיים העצמאיים האלה - יש חיסרון - הם כובלים את האדם מבלי שיוכל לפרש את אותם כוחות חיים שבגופו, ואעפ"כ הוא נאלץ תמיד להישמע להם. כך הדבר גם בעניין השכל והדמיון - השכל נעלה מבחינת משמעותו, אבל הדמיון נעלה מבחינת יכולתו ליצור חיים בעצמו, וזה מותר האדם מן הבהמה, וזהו אכן יתרון לאדם על הבהמה, שכן הבהמה איננה מרגישה את משמעות הדברים הנקלטים בחושיה, מה שאין כן האדם - בזכות יכולתו ליצור חיים בעצמו, הוא יוצר גם קשר אל עולם המשמעות השכלי, בכך שהוא מסוגל ליצור "שפה" וחשיבה, ע"י אותם דברים הנקלטים בחושים - וע"י כך הם מקבלים את השם "אותות", מה שאינו קיים אצל הבהמה.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2016 11:30 |
|
| |
[quote]שלישישי,
כשאתה אומר פעמיים ביום את הפסוק:
"שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד "
אתה מבין את משמעות המילה אחד ?
[/quote
המושג אחד בחז"ל. במסכת בפסחים (נ ע"א): "והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד, אטו האידנא לאו אחד הוא? - אמר רבי אחא בר חנינא: לא כעולם הזה העולם הבא; העולם הזה, על בשורות טובות אומר ברוך הטוב והמטיב, ועל בשורות רעות אומר ברוך דיין האמת. לעולם הבא - כולו הטוב והמטיב". אחדותו של הקב"ה תתבטא בכך שלעתיד לבוא לא תהיינה בשורות רעות, כלומר שלטון מוחלט של הקב"ה ללא שטן המקטרג. הספרי (ואתחנן, פיסקא לא) דורש את הפסוק: "דבר אחר ה' אלהינו עלינו ה' אחד על כל באי העולם, ה' אלהינו בעולם הזה ה' אחד לעולם הבא וכן הוא אומר והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד", אחדות ה', משמעותה שלטון ה', בעולם הזה ה' הוא אלהי ישראל בלבד, אבל לעתיד לבוא העולם כולו יכיר במלכותו. הספרי (וזאת הברכה פיסקה שנה) אף לא היסס לדרוש את הפסוק 'שמע ישראל': "שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד ורוח הקודש אומרת ומי כעמך ישראל גוי אחד" ולהשוות בין אחדות הבורא לאחדות ישראל.
(http://jewishproblems.blogspot.co.il/2015/08/blog-post_11.html)
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2016 14:24 |
|
| |
"יוצר אור ובורא חשך עשה שלום ובורא רע אני ה' עשה כל אלה " איפה כתוב פה שהשטן עושה את הרע? כאילו זה יתכן שיש משהו /מישהו שמשפיע על החלטות האל.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2016 14:26 |
|
| |
"שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד "
הכוונה - אחד במובן אכותי ולא כמותי
ה' אחד - שאין הוא דומה לשום דבר שתכונותיו או תאריו נתפסים בתודעת האדם, האל שמעבר לכל דבר הקיים בתפיסתו של האדם, בין בתפיסתו החושית ובין בתפיסתו הדימויית.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2016 14:34 |
|
| |
| אפריםבן כתב: | | | "יוצר אור ובורא חשך עשה שלום ובורא רע אני ה' עשה כל אלה " איפה כתוב פה שהשטן עושה את הרע? כאילו זה יתכן שיש משהו /מישהו שמשפיע על החלטות האל. |
|
יותר מזה,
לפי האמונה הקבלית קיום המצוות הוא 'צורך גבוה'
ומעשיו של האדם והמצוות שהוא מקיים יש בהם כדי 'לתקן' משהו באלוהות
זו התוצאה של מי שמשליט את דימיונו על שכלו
וסופו להגיע למינות ואף לעבודה זרה
תוקן על ידי ב_עקנין ב- 11/11/2016 14:34:53
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2016 14:34 |
|
| |
| שלישישי כתב: | | שלישישי,
אתה כותב :
השאלה הייתה לאלו שמקבלים את דעת הרמב"ם "לא ישיגוהו משיגי הגוף".
כשאלה שהצגת כמה וכמה פעמים הדיון הזה, החל מראשיתו
מי שלא מכיר את הדת היהודית, יכול לחשוב שהרמב"ם היה איזו דמות איזוטרית בעולמה של היהדות
הרמב"ם תמצת במשפט אחד קצר את מה שהתקבל בעולמה של היהדות מאז ומעולם
וזה ממהותו של היהדות - שהאל הוא בלתי ניתן להשגה
אם משה רבנו לא הצליח להשיג את האל - אז אנחנו נשיג אותו ?
האנשים היחידים שמצליחים להשיג את האל שהם מאמינים בו
אלה עובדי האלילים
וההיסטוריה האנושית מלאה בהם - עד ימינו אלה
"הַכֹּהֲנִים לֹא אָמְרוּ אַיֵּה יְהוָה וְתֹפְשֵׂי הַתּוֹרָה לֹא יְדָעוּנִי וְהָרֹעִים פָּשְׁעוּ בִי וְהַנְּבִיאִים נִבְּאוּ בַבַּעַל וְאַחֲרֵי לֹא יוֹעִלוּ הָלָכוּ."
.""כִּי אֱוִיל עַמִּי אוֹתִי לֹא יָדָעוּ בָּנִים סְכָלִים הֵמָּה וְלֹא נְבוֹנִים הֵמָּה חֲכָמִים הֵמָּה לְהָרַע וּלְהֵיטִיב לֹא יָדָעוּ
"וְלֹא יְלַמְּדוּ עוֹד אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶת אָחִיו לֵאמֹר דְּעוּ אֶת יְהוָה כִּי כוּלָּם יֵדְעוּ אוֹתִי לְמִקְטַנָּם וְעַד גְּדוֹלָם נְאֻם יְהוָה כִּי אֶסְלַח לַעֲוֹנָם וּלְחַטָּאתָם לֹא אֶזְכָּר עוֹד."
1. כפי שאתה רואה, הנביא ירמיהו מדבר על לדעת את א'. עלה בדעתך לחשוב שאולי הרמב"ם לא הצליח לדעת את א'?
2. נראה שאתה מקבל את דברי הרמב"ם. לאור זאת, תוכל לענות תשובה ברורה על השאלה: למי אתה מתפלל?
|
|
הפסוקים הללו לא שייכים לנושא האשכול כי במקרא המילה ידיעת ה' אין הכוונה לדעת מיהו ה' (שאלת פותח האשכול).
ידיעת ה' היא כמו וידע האדם את חווה אשתו כלומר התאחדות עמו על ידי קיום מצוותיו.
(ליבוביץ מביא כאן בהרחבה מהי ידיעת ה' ( שלילת התארים)
http://www.leibowitz.co.il/ebook.asp?id=14
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2016 14:38 |
|
| |
אפריםבן
קבל לייק ירוק חזק על דבריך
יישר כוח
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2016 14:55 |
|
| |
| אפריםבן כתב: | |
ידיעת ה' היא כמו וידע האדם את חווה אשתו כלומר התאחדות עמו על ידי קיום מצוותיו.
|
|
איך אפשר "להתאחד" עם מי שאפילו אינך יודע מיהו, ולא זו בלבד, אלא שאתה "יודע" שהוא פרוש ומובדל ממך? האם זו פחות אליליות?
|
|
|
|
|
