מחשבים

טיפים על הדרך

מכבי

מאורסים

חוק וסדר

בית

פורומים

עצור כאן חושבים

למי אתה מתפלל?


שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד

1 2 3 ... 7 8 9 10 11

סך הכל 11 דפים.

הצג תגובות לאשכול מהסוף להתחלה

נשלח ב-15/11/2016 13:50

ב_עקנין כתב:

אני אסביר מה הכוונה כשאומרים "דמיון" ואח"כ אפרק את החבילה שלך.

יש מספר סוגים של דמיון.

1. דמיון של ראייה. היכולת לעצום עיניים ולראות בדמיון מה שרוצים. למשל אני יכול לראות בדמיוני שראש הממשלה ההודי עומד לפני.

2. דמיון של שמיעה. היכולת לשמוע קולות שונים. למשל אני יכול לשמוע בדמיון צליל של פסנתר, סקסופון, תופים. קולות אנושיים וקולות של בעלי חיים.

3. דמיון של מגע. היכולת להרגיש בדמיון מגע של חפץ דומם, גוף חי, רוח, חום, קור. למשל אני יכול להרגיש בדמיון שאני מחזיק בידי פיסת בד, נייר, נייר זכוכית, כפית, חול.

4. דמיון של ריח. היכולת לחוש ריחות שונים. למשל אני יכול לחוש בדמיון ריח של קפה, הדס, מילון, בננה, גויאבה.

5. דמיון של רגשות. היכולת לדמיין ולהרגיש עצב, שמחה, פחד, ביטחון, כישלון, הצלחה.

עכשיו נפרק את החבילה שלך.

אלברט איינשטיין וכל אדם אחר, מגיע להישגיים מדעיים ואחרים בזכות כוחו השכלי בלבד ולא מהדימיון

תסביר לי בבקשה, איך אלברט איינשטיין יכל לפתח את התיאוריה שלו אם לא הייתה לו היכולת לדמיין קרן אור?
הכח "השכלי" שלך יכול להבין מה זה קרן אור ללא היכולת לדמיין?

הדימיון אין בו שום דבר פרודוקטיבי

האמנם? בוא ונראה.

נניח שאני רוצה לבנות בניין. אני עוצם את עיניי ומדמיין. אני רואה בדמיון בניין בן 27 קומות. צורת הבניין תיבה מלבנית. על גג הבניין כדור זכוכית שקוף. קירות הבניין שיש כתום.
בכל קומה שתי דירות מגורים. אני יכול להיכנס לכל פינה בבניין עם הדמיון. אני יכול לקבוע היכן אני רוצה את המטבח, חדרי השינה, חדרי רחצה, מרפסות, חלונות.

אתה מכיר דרך טובה יותר לתכנן בנית בניין?
אתה יכול להבחין בין כיור לאסלה ללא דמיון?

הדימיון ניפעל באדם ואין לו שליטה עליו,

האמנם? בוא ונראה.
אני יכול לעצום עיניי ולראות בדמיוני את כפות ידי. אני יכול להחזיק בידי קוביה הונגרית ולשחק איתה.
אני יכול לראות בדמיוני פסנתר. אני יכול לנגן עליו בדמיוני ולשמוע את הצלילים.

אתה עדיין חושב שלאדם אין שליטה על הדמיון? מי שולט בו אם לא אני?

וגם אנשים בורים ונבערים במשך כל תולדות האנושות, לפני 200 או 500 או 5000 שנה יכלו למשל לדמיין ציפור ברזל עפה בשמיים

האמנם? אנשים בורים? בוא ונראה.

אני מזמין אותך לציין חפץ אחד מעשה אדם שתחילתו לא הייתה בדמיון של בן אנוש.

המטוס של האחיים רייט החל בדמיונם של בורים נבערים.
הנחיתה על הירח החלה בדמיונם של מפגרים.
הטלפון הסלולרי שלך, המחשב שלך, הבגדים, שלך, הבית שאתה גר בו, המנעלים שלך, הכסא שאתה יושב עליו. כל אלו החלו בדמיון של בן אנוש.

המציאות כולה היא פועל יוצא של הדמיון וללא דמיון אין מציאות.

וכן, גם אתה תחילתך בדמיון אנושי. לפני שנולדת הייתה/היה איש/ה שדמיינ/ה שהיא/הוא מחזיקים אותך בזרועותיהם.
אל תאמין לי. לך ותמצא אותם.

נשלח ב-15/11/2016 15:28

וגם דת כאמונה בא' כלשהו לא תתכן ללא דמיון. זאת ועוד, אילו היה כאן ידע במובן המדעי לא היה ניתן לדבר על דת. כמעט כל מרכיבי הדת מבוססים על דמיון אנושי. הפחד מעמדה טריוויאלית כזו הוא שזה שם את הדת "האמיתית" באותו מקום כמו כל הדתות האחרות וזה כבר בלתי נסבל. אז אני מציע שנדמיין שאנחנו יודעים וכך תנוח דעתנו.

או שאולי נהיה מוכנים להרפתקאת אמונה מסוג קצת יותר מורכב ממה שלמדנו בחיידר

תוקן על ידי yerubaal ב- 15/11/2016 15:29:16

נשלח ב-15/11/2016 16:28

שלישישי כתב:

שלישי, נכון שמילים הן לא בננות אבל מה לעשות כשלמילה אחת יש מספר היבטים שבהקשרים שונים יש להם משמעות שונה.

בפסוק "והנערה טובת מראה מאד בתולה ואיש לא ידעה" ברור שפרוש המילה הוא אחר מאשר בפסוקים שהבאת. לזה אתה מסכים?עכשיו נשאלת השאלה האם :"תופשי התורה לא ידעוני" הכוונה היא שתופשי התורה לא ידעו מיהו ה'? הרי הם ידעו מי נתן את התורה. אלא שהם לא קיימו את מצוותיו. וכן שאר הפסוקים שהבאת בעמוד קודם.

גם המילה דמיון תלויה בהקשר שבו היא נאמרת כי יש דמיון כוזב ויש דמיון יוצר ואכמ"ל ולכן הציטוט שלך מאיינשטיין לא מוכיח דבר.

תוקן על ידי אפריםבן ב- 13/11/2016 11:35:00

1. אכן למילים יש לפעמים יותר ממשמעות אחת. אבל אינני חושב שזה נכון לעניין הזה. בפסוק "והנערה טובת מראה מאד בתולה ואיש לא ידעה" לדעתי, הפירוש הנכון לפסוק הזה הוא: שאף אחד לא יודע אם היא בתולה או לא. כי מי יכול לדעת? יתכן אפילו שהנערה לא יודעת.

לפי חוקי הדקדוק הפירוש שלך שגוי. כתוב שאיש לא ידעה כלומר איש לא ידע אותה. לא כתוב שאיש לא ידע עליה אם היא בתולה או לא .אתה כנראה לא מבחין בין ידע את לבין ידע על. גם בנושא של לדעת את ה' אתה לא מבחין בין לדעת את לבין לדעת על.

2. בוא ונראה אם תופשי התורה שמקיימים מצוות אכן יודעים את א'.

להלן קטע מישעיהו א'.

א חֲזוֹן, יְשַׁעְיָהוּ בֶן-אָמוֹץ, אֲשֶׁר חָזָה, עַל-יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָםבִּימֵי עֻזִּיָּהוּ יוֹתָם אָחָז יְחִזְקִיָּהוּ, מַלְכֵי יְהוּדָה. ב שִׁמְעוּ שָׁמַיִם וְהַאֲזִינִי אֶרֶץ, כִּי יְהוָה דִּבֵּר: בָּנִים גִּדַּלְתִּי וְרוֹמַמְתִּי, וְהֵם פָּשְׁעוּ בִי. ג יָדַע שׁוֹר קֹנֵהוּ, וַחֲמוֹר אֵבוּס בְּעָלָיו; יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע, עַמִּי לֹא הִתְבּוֹנָן. ד הוֹי גּוֹי חֹטֵא, עַם כֶּבֶד עָוֹןזֶרַע מְרֵעִים, בָּנִים מַשְׁחִיתִים; עָזְבוּ אֶת-יְהוָה, נִאֲצוּ אֶת-קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵלנָזֹרוּ אָחוֹר. ה עַל מֶה תֻכּוּ עוֹד, תּוֹסִיפוּ סָרָה; כָּל-רֹאשׁ לָחֳלִי, וְכָל-לֵבָב דַּוָּי. ו מִכַּף-רֶגֶל וְעַד-רֹאשׁ אֵין-בּוֹ מְתֹם, פֶּצַע וְחַבּוּרָה וּמַכָּה טְרִיָּה; לֹא-זֹרוּ וְלֹא חֻבָּשׁוּ, וְלֹא רֻכְּכָה בַּשָּׁמֶן. ז אַרְצְכֶם שְׁמָמָה, עָרֵיכֶם שְׂרֻפוֹת אֵשׁ; אַדְמַתְכֶם, לְנֶגְדְּכֶם זָרִים אֹכְלִים אֹתָהּ, וּשְׁמָמָה, כְּמַהְפֵּכַת זָרִים. ח וְנוֹתְרָה בַת-צִיּוֹן, כְּסֻכָּה בְכָרֶם; כִּמְלוּנָה בְמִקְשָׁה, כְּעִיר נְצוּרָה. ט לוּלֵי יְהוָה צְבָאוֹת, הוֹתִיר לָנוּ שָׂרִיד כִּמְעָטכִּסְדֹם הָיִינוּ, לַעֲמֹרָה דָּמִינוּ. {פ}

י שִׁמְעוּ דְבַר-יְהוָה, קְצִינֵי סְדֹם; הַאֲזִינוּ תּוֹרַת אֱלֹהֵינוּ, עַם עֲמֹרָה. יא לָמָּה-לִּי רֹב-זִבְחֵיכֶם יֹאמַר יְהוָה, שָׂבַעְתִּי עֹלוֹת אֵילִים וְחֵלֶב מְרִיאִים; וְדַם פָּרִים וּכְבָשִׂים וְעַתּוּדִים, לֹא חָפָצְתִּי. יב כִּי תָבֹאוּ, לֵרָאוֹת פָּנָי--מִי-בִקֵּשׁ זֹאת מִיֶּדְכֶם, רְמֹס חֲצֵרָי. יג לֹא תוֹסִיפוּ, הָבִיא מִנְחַת-שָׁוְאקְטֹרֶת תּוֹעֵבָה הִיא, לִי; חֹדֶשׁ וְשַׁבָּת קְרֹא מִקְרָא, לֹא-אוּכַל אָוֶן וַעֲצָרָה. יד חָדְשֵׁיכֶם וּמוֹעֲדֵיכֶםשָׂנְאָה נַפְשִׁי, הָיוּ עָלַי לָטֹרַח; נִלְאֵיתִי, נְשֹׂא. טו וּבְפָרִשְׂכֶם כַּפֵּיכֶם, אַעְלִים עֵינַי מִכֶּםגַּם כִּי-תַרְבּוּ תְפִלָּה, אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ: יְדֵיכֶם, דָּמִים מָלֵאוּ. טז רַחֲצוּ, הִזַּכּוּהָסִירוּ רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם, מִנֶּגֶד עֵינָי: חִדְלוּ, הָרֵעַ. יז לִמְדוּ הֵיטֵב דִּרְשׁוּ מִשְׁפָּט, אַשְּׁרוּ חָמוֹץ; שִׁפְטוּ יָתוֹם, רִיבוּ אַלְמָנָה. {ס} יח לְכוּ-נָא וְנִוָּכְחָה, יֹאמַר יְהוָה; אִם-יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ, אִם-יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ. יט אִם-תֹּאבוּ, וּשְׁמַעְתֶּםטוּב הָאָרֶץ, תֹּאכֵלוּ. כ וְאִם-תְּמָאֲנוּ, וּמְרִיתֶםחֶרֶב תְּאֻכְּלוּ, כִּי פִּי יְהוָה דִּבֵּר.

אנחנו רואים כאן שעם ישראל כולל ראשי העם יודעי התורה, מקיימים מצוות. מביאים קורבנות, עולים לרגל, שבת, מועדים, תפילה.

ונשאלת השאלה: אם הם מקיימים מצוות מדוע נאמר בתחילת הפרק "ישראל לא ידע"?

והמסקנה היא, שלדעת את א' זה לא לקיים מצוות, אלה דבר אחר לגמרי.

איך הגעת למסקנה הזאת? הנביא מוכיח אותם שהם קיימו מצוות בין אדם למקום ולא קיימו מצוות בין אדם לחברו.

נשלח ב-15/11/2016 19:21

שלישישי כתב:

נו,הבאת דוגמה יפה שגם אדם גדול וגאון בתחומו יכול להגיד דברי שטות בתחום אחר.אלברט איינשטיין וכל אדם אחר, מגיע להישגיים מדעיים ואחרים בזכות כוחו השכלי בלבד ולא מהדימיוןהדימיון אין בו שום דבר פרודוקטיבי האדם מכיר את הצבע הירוקוהאדם מכיר את הפיל וצורתו והאדם מכיר את כנפי הציפוראז האדם יכול להעלות בדימיונו פיל ירוק עם כנפיים הדימיון ניפעל באדם ואין לו שליטה עליו,וגם אנשים בורים ונבערים במשך כל תולדות האנושות, לפני 200 או 500 או 5000 שנה יכלו למשל לדמיין ציפור ברזל עפה בשמייםכי הם הכירו את הציפור והכירו את הברזל אלא שרק לפני בערך 100 האחים רייט בזכות כוח השכל בלבד הצליחו להפוך את מה שהיה כל הזמן רק בתוך דימיונם של בני האדם למציאות.

שמונה פרקים לרמב"ם:
וְהַחֵלֶק הַמְדַמֶּה - הוּא הַכֹּחַ, אֲשֶׁר יִזְכֹּר רִשּׁוּמֵי הַמּוּחָשִׁים, אַחַר הֵעָלְמָם מִקִּרְבַת הַחוּשִׁים אֲשֶׁר הִשִּׂיגוּם, וְיַרְכִּיב קְצָתָם אֶל קְצָתָם, וְיַפְרִיד קְצָתָם מִקְּצָתָם; וְלָזֶה יַרְכִּיב זֶה הַכֹּחַ מִןעִנְיָנִים אֲשֶׁר הִשִּׂיגָם, עִנְיָנִים אֲשֶׁר לֹא הִשִּׂיגָם כְּלָל וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגָם - כְּמוֹ שֶׁיְדַמֶּה הָאָדָם: סְפִינַת בַּרְזֶל רָצָה בָּאֲוִיר; וְאָדָם שֶׁרֹאשׁוֹ בַּשָׁמַיִם וְרַגְלָיו בָּאָרֶץ; וּבְהֵמָה בְּאֶלֶף עֵינַיִם, עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל, וְהַרְבֵּה מֵאֵלּוּ הַנִּמְנָעוֹת יַרְכִּיבֵם הַכֹּחַ הַמְדַמֶּה וְיַמְצִיאֵם הַדִּמְיוֹן.

אני אסביר מה הכוונה כשאומרים "דמיון" ואח"כ אפרק את החבילה שלך.
יש מספר סוגים של דמיון.1. דמיון של ראייה. היכולת לעצום עיניים ולראות בדמיון מה שרוצים. למשל אני יכול לראות בדמיוני שראש הממשלה ההודי עומד לפני. מה שתארת אלה הרכבת חלקי זכרונות שראית
2. דמיון של שמיעה. היכולת לשמוע קולות שונים. למשל אני יכול לשמוע בדמיון צליל של פסנתר, סקסופון, תופים. קולות אנושיים וקולות של בעלי חיים. מה שתארת אלה הרכבת חלקי זכרונות ששמעת
3. דמיון של מגע. היכולת להרגיש בדמיון מגע של חפץ דומם, גוף חי, רוח, חום, קור. למשל אני יכול להרגיש בדמיון שאני מחזיק בידי פיסת בד, נייר, נייר זכוכית, כפית, חול. מה שתארת אלה הרכבת חלקי זכרונות שמיששת
4. דמיון של ריח. היכולת לחוש ריחות שונים. למשל אני יכול לחוש בדמיון ריח של קפה, הדס, מילון, בננה, גויאבה.
מה שתארת אלה הרכבת חלקי זכרונות שהרחת
5. דמיון של רגשות. היכולת לדמיין ולהרגיש עצב, שמחה, פחד, ביטחון, כישלון, הצלחה.
מה שתארת אלה הרכבת חלקי זכרונות שהרגשת

עכשיו נפרק את החבילה שלך.אלברט איינשטיין וכל אדם אחר, מגיע להישגיים מדעיים ואחרים בזכות כוחו השכלי בלבד ולא מהדימיון
תסביר לי בבקשה, איך אלברט איינשטיין יכל לפתח את התיאוריה שלו אם לא הייתה לו היכולת לדמיין קרן אור?
הוא ראה אור (כמו שכל בן אנוש רואה אור שמש או אור של אש או חשמל), זכר את רישומו, ודימיונו העלה בתודעתו את רישום האור
גם אני וגם אתה וכל בן אנוש, גם גאונים וגם בורים שלא יודעים לכמה זה 1+1 יכולים לדמיין אור, כי זה מה שהם רואים במציאות היום יומית, אבל רק אדם גאון כמו איינשטיין בעזרת כוחו השכלי בלבד ללא קשר לדימיון, שהוא כאמור נמצא אצל כל יצור אנושי, יכול היה לפתח את התאוריה הפיסיקלית שלו
הדימיון אין בו שום דבר פרודוקטיבי האמנם?
בוא ונראה.נניח שאני רוצה לבנות בניין. אני עוצם את עיניי ומדמיין. אני רואה בדמיון בניין בן 27 קומות. צורת הבניין תיבה מלבנית. על גג הבניין כדור זכוכית שקוף. קירות הבניין שיש כתום.בכל קומה שתי דירות מגורים. אני יכול להיכנס לכל פינה בבניין עם הדמיון. אני יכול לקבוע היכן אני רוצה את המטבח, חדרי השינה, חדרי רחצה, מרפסות, חלונות.אתה מכיר דרך טובה יותר לתכנן בנית בניין?אתה יכול להבחין בין כיור לאסלה ללא דמיון?
כמו בדוגמאות למעלה, אלה חלקי זיכרון שהרכבת בדימיונך ואין בהם שום דבר פרודוקטיבי, וכל אדם אפילו בור נבער, שחי בעיר וגם הוא עצמו חי בבית ולא באוהל במדבר ולכן הוא מכיר את צורת הבנינים מבפנים ומבחוץ כולל כל הפרטים הכי קטנים (מטבח, ושרותים, וחלונות וכסאות וכו'),
אבל רק אדריכל או מהנדס בניין אחרי שלמד 4-5 שנים, והוציא רשיון לעבוד כמהנדס וכל זאת בזכות כוחו השכלי בלבד
יכול להפוך את מה שיש בדמיונו ובדימיונו של כל בן אנוש למציאות ולבנות את אותו בניין עם 27 קומות

הדימיון ניפעל באדם ואין לו שליטה עליו,האמנם? בוא ונראה.אני יכול לעצום עיניי ולראות בדמיוני את כפות ידי. אני יכול להחזיק בידי קוביה הונגרית ולשחק איתה.אני יכול לראות בדמיוני פסנתר. אני יכול לנגן עליו בדמיוני ולשמוע את הצלילים.
שוב כמו למעלה, מה שתארת אלה הרכבת חלקי זכרונות
אתה עדיין חושב שלאדם אין שליטה על הדמיון? מי שולט בו אם לא אני?
צר לי להגיד לך אבל אין לך שליטה עליו
אתה יכול למנוע מעצמך לדמיין ?
אתה יכול למנוע מעצמך לחלום, שהרי כולו הוא דימיון?
יש לך שליטה על תוכן החלום ?
אם חלמת חלום רע, אתה יכול למנוע מעצמך לחלום אותו שוב בלילה למחרת או עוד שבוע או עוד שנה ??

וגם אנשים בורים ונבערים במשך כל תולדות האנושות, לפני 200 או 500 או 5000 שנה יכלו למשל לדמיין ציפור ברזל עפה בשמיים
האמנם? אנשים בורים?
בוודאי - גם בורים ונבערים מדמים מה שהם מכירים מהמציאות
ואם הם מכירים את הציפור
ואם הם מכירים את מחצב הברזל שמשמש אותם בחיי היום יום (לפני 5000 שנה זה היה בשביל לעשות שריון או חרב או חנית והיום גם בשימושים לא לוחמניים) - אז הם יכולים לדמות או לחלום על ציפור ברזל שעפה באוויר

המטוס של האחיים רייט החל בדמיונם של בורים נבערים.הנחיתה על הירח החלה בדמיונם של מפגרים.הטלפון הסלולרי שלך, המחשב שלך, הבגדים, שלך, הבית שאתה גר בו, המנעלים שלך, הכסא שאתה יושב עליו. כל אלו החלו בדמיון של בן אנוש.
שיהיה ברור לא טענתי שהאחים רייט הם בורים או מי שנחת על הירח הוא מפגר, וכו'
מה שטענתי שאותם גאונים שעשו את אותם מעשים גדולים (כמו יצירת המטוס או נחיתה על הירח ושאר המצאות גדולות ) הדימיון פועל בהם כמו שהוא פועל בכל בן אנוש אחר, בין אם הוא חי היום או לפני 5000 שנה
מה שעושה את ההבדל בין אדם מן הישוב לגאון שממציא משהו ובכך מקדם את כל האנושות - זה כוחו השכלי ולא כוחו המדמיין

המציאות כולה היא פועל יוצא של הדמיון וללא דמיון אין מציאות.
מה קשר בין הדברים ?
הדימיון קיים רק בתודעתו של בן האדם (אולי גם קצת במוחם של בעלי החיים אבל עד שלא יתחילו לדבר איתנו לא נוכל לדעת :)..)
במציאות כשלעצמה אין שום דימיון
והיא קיימת ועומדת בחפץ האלוהי עם קיים מין האדם בעולם ואם הוא איננו קיים

.

נשלח ב-15/11/2016 19:33

yerubaal כתב:

וגם דת כאמונה בא' כלשהו לא תתכן ללא דמיון. זאת ועוד, אילו היה כאן ידע במובן המדעי לא היה ניתן לדבר על דת. כמעט כל מרכיבי הדת מבוססים על דמיון אנושי. הפחד מעמדה טריוויאלית כזו הוא שזה שם את הדת "האמיתית" באותו מקום כמו כל הדתות האחרות וזה כבר בלתי נסבל. אז אני מציע שנדמיין שאנחנו יודעים וכך תנוח דעתנו.או שאולי נהיה מוכנים להרפתקאת אמונה מסוג קצת יותר מורכב ממה שלמדנו בחיידר

תוקן על ידי yerubaal ב- 15/11/2016 15:29:16

יסוד היסודות ועמוד החכמות, לידע שיש שם מצוי ראשון. והוא ממציא כל הנמצא; וכל הנמצאים מן שמיים וארץ ומה ביניהם, לא נמצאו אלא מאמיתת הימצאו. [ב] ואם יעלה על הדעת שהוא אינו מצוי, אין דבר אחר יכול להימצאות. [ג] ואם יעלה על הדעת שאין כל הנמצאים מלבדו מצויים, הוא לבדו יהיה מצוי ולא ייבטל הוא לביטולם: שכל הנמצאים צריכין לו; והוא ברוך הוא אינו צריך להם, ולא לאחד מהם.

ב לפיכך אין אמיתתו כאמיתת אחד מהם. [ד] הוא שהנביא אומר "וה' אלוהים אמת" (ירמיהו י,י)הוא לבדו האמת, ואין לאחר אמת כאמיתו. והוא שהתורה אומרת "אין עוד, מלבדו" (דברים ד,לה), כלומר אין שם מצוי אמת מלבדו כמותו.

יסוד היסודות ועמוד החכמות,
לידע שיש שם מצוי ראשון
ואם יעלה על הדעת

הכל פעולת השכל ולא הדימיון

הרמבם לא משאיר מקום לספק - וחזקה עלי דעתו

נשלח ב-15/11/2016 20:28

אתה מצטט את הרמב"ם ?איך אתה יכול לצטט רק מקום אחד ולקבוע קביעה כלשהי? אז הנה לך מאמר שלם העוסק בכח המדמה וחשיבותו לפי דעת הרמב"ם

(עיין בעיקר בפרק ד' במאמר)"המחשבה עצמה אינה אפשרית ללא תיווכו של הכח המדמה"

http://bit.ly/2fCJsem

תוקן על ידי אפריםבן ב- 15/11/2016 21:26:56

נשלח ב-15/11/2016 21:15

ב_עקנין

אז קודם כל יש לנו מחלוקת סמנטית מהו "דמיון". אני מבין את הדמיון כ"בינה" לעומת השכל שהוא ה"חכמה", ואתה מבין את הדמיון כמשהו אחר, שעדיין לא הבנתי מהו, ואשמח אם תגדיר אותו.

שאלה נוספת - אני מבין מדבריך שאתה חושב שנושא שייתכנו בו מחלוקות (כמו מה טוב ומה רע) הוא נחות לעומת נושא שלא ייתכנו בו מחלוקות, וזאת איני יודע למה.

בינתיים עכ"פ אסביר את דעתי: השכל הוא "חכמה" - תפיסה נכונה של הדברים כפי שהם. לעומת זאת ה"בינה" היא היכולת "לדמות מילתא למילתא" (=לדמות דבר לדבר), וע"י כך להבין גם דברים שלא נאמרו במפורש, עד כדי הררים התלויים בשערה. כמובן, מצד המשמעות, הדברים האלו אין להם בסיס. בל מבחינת עצם היכולת לתמצת עולמות שלמים של דימויים, בתוך קוצו-של-יו"ד-מהחכמה - זה דבר גדול בהרבה. וכמו שכתבתי - מכיוון שאנו בני אדם ולא מלאכים, ממילא אמנם אנו צריכים להיות מודעים למעלת משמעות השכל ע"פ משמעות הדמיון-ה"בינה", ועם זאת עלינו לדעת שהדמיון מצד פעולתו הוא מותר האדם מן הבהמה. כי גם הבהמה יכולה לתפוס מהו חשמל ומהו מטוס, אבל היא לא תוכל להמציא אותו, כי בשביל להמציא אותו צריך לנתח מהתחלה ועד הסוף את כל הנתונים שלפנינו ולבדוק את כל הקשרים שביניהם (בין החשמל והפעלת המנוע וכוח המשיכה ועוד. אם היה לנו רק חכמה היינו אוספים עוד ועוד מידע ולא מגיעים לשום המצאה אמיתית, כי היינו נשארים תקועים עם מה שיש בידינו. אבל בכח ה"בינה" אנו יכולים לקשר דבר לדבר לחבר ולהפריד לפי העניין, עד שנוכל ליצור מערכת של מטוס שתסתדר עם כל הנתונים שהשגנו ע"י ה"חכמה".

לגבי חכמת ההמון - ההמון טוב יותר ברגש מאשר בשכל, ולעומת זאת החכם טוב יותר בשכל מאשר ברגש, והמסקנות ברורות: היכן שדברים תלויים בשכל יש לשמוע לחכם, היכן שדברים תלויים ברגש יש לשמוע להמון. כאשר יש שאלה, האם נושא מסויים תלוי ברגש ולשמוע להמון או שתלוי בשכל ולשמוע לחכם? במקרה כזה צריך שיתוועדו יחד החכם וההמון, ויבהירו זה לזה את עמדותיהם. אבל סתם למחוק את ההמון? וזה כמו חכמה בגויים תאמין תורה בגויים אל תאמין - התורה היא חכמת המיעוט שמעצם מהותה תלויה באיכות ולא בכמות, ולכן באמת נמצאת רק אצל המיעוט. לעומת זאת ה"חכמה" בהקשר זה היא התפיסה הפשוטה של המציאות, שמעצם מהותה פחות באיכות ויותר בכמות, ובגלל שהיא יותר בכמות - לכן דווקא ההמון - המון גויים רבים מאומות העולם יצליחו בזה יותר, ועלינו לשמוע לדבריהם. כך העולם בנוי.

נשלח ב-15/11/2016 21:21

הערה:
שורש יד"ע במקרים כמו "והאדם ידע את חוה אשתו" - לדעתי הוא לא מלשון חיבור, אלא מלשון פקידה וזכירה ותשומת לב לדבר, כמו "ויפקוד שמשון את אשתו בגדי עיזים", וכמו "וידע אלקנה את חוה אשתו ויזכרה ה'", וכמו "וירא אלוקים את בני ישראל וידע אלוקים", וסביר להניח שגם ב"לדעת את ה'" הפירוש הוא מאותו עניין שפירשתי פה.

נשלח ב-15/11/2016 23:39

אפריםבן כתב:

אתה מצטט את הרמב"ם ?איך אתה יכול לצטט רק מקום אחד ולקבוע קביעה כלשהי? אז הנה לך מאמר שלם העוסק בכח המדמה וחשיבותו לפי דעת הרמב"ם (עיין בעיקר בפרק ד' במאמר)"המחשבה עצמה אינה אפשרית ללא תיווכו של הכח המדמה"http://bit.ly/2fCJsem

לא אמרתי שהכוח המדמה לא חשוב,הוא אחד מכוחות הנפש כמו הזן, המרגיש, והמתעורר והשכליציינתי את האופן שבו הוא פועל, ושהוא בעצם נפעל באדם, באופן שהרמב"ם מפרט ב- 8 פרקים, שהוא מפריד ומרכיב רישומי זיכרון שנקלטו בחושיםוציינתי שהכי חשוב להשליט את הכוח השכלי על הכוח המדמה ולא להפך ! בטח כשזה נוגע בענייני אמונה, ולכן צטטתי את ההלכות הראשונות ב'יד החזקה' להדגיש שאצל הרמבם יסודות האמונה צריכים להיות בנויים על 'הדעת' 'החוכמה' ..ולא על הדימיון

עיינתי ברפרוף קל במאמר, והנה 2 קטעים שמחזקים את מה שאמרתי בהודעות האחרונות שלי בנושא -

הרמב"ם, שאינו מייחס חשיבות מרובה לאומנות, אלא אם כן היא משרתת את תכלית שלמות האדם, מעניק לסגולת הצירוף של הכוח "המדמה" חשיבות מכרעת להשגת הנבואה. אמנם הדמיון אינו גורם פעיל, אלא משמש בית קיבול סביל ל"שפע" הבא מן השכל ומכשיר בידיו, אבל באמצעות מכשיר זה מגיע השכל לנבואה, שהרמב"ם רואה בה את פסגת שלמותו של האדם והגשמת ייעודו החינוכי: דע כי אמיתת הנבואה ומהותה היא השפע השופע מאת ה'... באמצעות השכל הפועל על הכוח ההגיוני, ואחר כך על הכוח המדמה... ומצב זה הוא תכלית שלמות הכוח המדמה, וזוהי רום מעלת האדם ותכלית השלמות שאפשר שתמצא למינו... (מוה"נ, ח"ב לו, עמ' רמו). (עמ' 135 במאמר)
"באמצעות השכל הפועל על הכוח ההגיוני, ואחר כך על הכוח המדמה" - כלומר השכלי צריך לשלוט על המדמה ולא להפך

כוח "המדמה" עלול להיות מקור הכרה בלתי אמין, בעיקר כשהוא פועל בהיסח הדעת ואינו נתון למרותו של השכל. בסקירתו ההיסטורית על התפתחות ה"עבודה זרה" מוכיח הרמב"ם את נזקיהם ההרסניים של תעתועי הדמיון, הפועלים בהיסח הדעת ובהדרגה מובילים לסילופים פילוסופיים ולכפירה. נפילתם של בני אדם ברשת תעתועי הדמיון נובעת בעיקר מן ההבחנה הדקה בין הדמיון לשכל. הרמב"ם מעונין לטהר את המחשבה מכל סיגי ה"עבודה זרה" על כל ענפיה, ששרידיהם היו עדיין משוקעים בחברה היהודית בזמנו, וגם בימינו יש גילויים של אמונות תפלות לא מעטות. לפיכך בצד דברי הכיבושים המשכנעים להתרחק מהזיות ההבל, כי "ישראל חכמים מחוכמים הם", הוא לא נרתע, כדרכו, מלהשתמש בביטויים חריפים, אף על פי שצפה כי לא ינעמו לאוזניהם של "רוב בני האדם, ואולי כולם". (מתוך הסיכום בסוף המאמר)

תוקן על ידי אפריםבן ב- 15/11/2016 21:26:56

תוקן על ידי ב_עקנין ב- 15/11/2016 23:43:00

נשלח ב-16/11/2016 00:54

אליקים7241 כתב:

ב_עקנין

אז קודם כל יש לנו מחלוקת סמנטית מהו "דמיון". אני מבין את הדמיון כ"בינה" לעומת השכל שהוא ה"חכמה", ואתה מבין את הדמיון כמשהו אחר, שעדיין לא הבנתי מהו, ואשמח אם תגדיר אותו.
פעם זו הגדרת הדימיון :
וְהַחֵלֶק הַמְדַמֶּה - הוּא הַכֹּחַ, אֲשֶׁר יִזְכֹּר רִשּׁוּמֵי הַמּוּחָשִׁים, אַחַר הֵעָלְמָם מִקִּרְבַת הַחוּשִׁים אֲשֶׁר הִשִּׂיגוּם, וְיַרְכִּיב קְצָתָם אֶל קְצָתָם, וְיַפְרִיד קְצָתָם מִקְּצָתָם; וְלָזֶה יַרְכִּיב זֶה הַכֹּחַ מִןעִנְיָנִים אֲשֶׁר הִשִּׂיגָם, עִנְיָנִים אֲשֶׁר לֹא הִשִּׂיגָם כְּלָל וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגָם - כְּמוֹ שֶׁיְדַמֶּה הָאָדָם: סְפִינַת בַּרְזֶל רָצָה בָּאֲוִיר; וְאָדָם שֶׁרֹאשׁוֹ בַּשָׁמַיִם וְרַגְלָיו בָּאָרֶץ; וּבְהֵמָה בְּאֶלֶף עֵינַיִם, עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל, וְהַרְבֵּה מֵאֵלּוּ הַנִּמְנָעוֹת יַרְכִּיבֵם הַכֹּחַ הַמְדַמֶּה וְיַמְצִיאֵם הַדִּמְיוֹן.

שאלה נוספת - אני מבין מדבריך שאתה חושב שנושא שייתכנו בו מחלוקות (כמו מה טוב ומה רע) הוא נחות לעומת נושא שלא ייתכנו בו מחלוקות, וזאת איני יודע למה.
ממש לא טענתי זאת,
והרי בשביל מה הפורום הזה קיים ?
ברור לי שכיוון ועמדתי בנושאי אמונה, כיוון והיא נשענת בעיקר על הגותו של הרמב"ם (עד כמה שאני מכיר אותה), תיהיה ברוב הפעמים עמדת מיעוט, אבל זו עובדה שאני מקבל אותה. ואני לא מלין עליה

בינתיים עכ"פ אסביר את דעתי: השכל הוא "חכמה" - תפיסה נכונה של הדברים כפי שהם. לעומת זאת ה"בינה" היא היכולת "לדמות מילתא למילתא" (=לדמות דבר לדבר),
להבנתי חוכמה ובינה אלה מילים נרדפות לשכל
וע"י כך להבין גם דברים שלא נאמרו במפורש, עד כדי הררים התלויים בשערה. כמובן, מצד המשמעות, הדברים האלו אין להם בסיס. בל מבחינת עצם היכולת לתמצת עולמות שלמים של דימויים, בתוך קוצו-של-יו"ד-מהחכמה - זה דבר גדול בהרבה. וכמו שכתבתי - מכיוון שאנו בני אדם ולא מלאכים, ממילא אמנם אנו צריכים להיות מודעים למעלת משמעות השכל ע"פ משמעות הדמיון-ה"בינה", ועם זאת עלינו לדעת שהדמיון מצד פעולתו הוא מותר האדם מן הבהמה.
לדעתי מותר האדם על הבהמה = הכוונה בשכל
כי גם הבהמה יכולה לתפוס מהו חשמל ומהו מטוס,
אם אתה מגדיר לתפוס = להבין ..
משהו וירטואלי כמו חשמל שלא רואים אותו במציאות (אני לא מתכוון לעמוד חשמל או לחוט חשמל) בטח ובטח שבהמה לא תופסת
לגבי מה שרואים בעין - מטוס או מכונית או חיה אחרת או אדם ..בעלי החיים תופסים אותם,ראשית לכל מעצם זה שהם רואים אותם, אבל זו תפיסה חייתית שהקשר בינה לבין תפיסה אנושית הוא רק בשיתוף השם ולא יותר
למה הדבר דומה :
לאדם שנמצא לבד בחדר שכולו חלונות והוא רואה אדם עובר מבחוץ
הוא אינו מכיר אותו, מלבד את צורתו, בשום מובן שהוא אחר
לא את אופיו ולא שום פרט אחר עליו
ובטח לא את רצונותיו, מגמותיו, שאיפותיו וכו'
ככה אולי אפשר להגדיר את תפיסת בעלי החיים את העולם סביבם

אבל היא לא תוכל להמציא אותו,
הוא לא יכולה להמציא כי פשוט אין לה כוח שכלי
כי בשביל להמציא אותו צריך לנתח מהתחלה ועד הסוף את כל הנתונים שלפנינו ולבדוק את כל הקשרים שביניהם (בין החשמל והפעלת המנוע וכוח המשיכה ועוד. אם היה לנו רק חכמה היינו אוספים עוד ועוד מידע ולא מגיעים לשום המצאה אמיתית, כי היינו נשארים תקועים עם מה שיש בידינו. אבל בכח ה"בינה" אנו יכולים לקשר דבר לדבר לחבר ולהפריד לפי העניין, עד שנוכל ליצור מערכת של מטוס שתסתדר עם כל הנתונים שהשגנו ע"י ה"חכמה".

לגבי חכמת ההמון - ההמון טוב יותר ברגש מאשר בשכל, ולעומת זאת החכם טוב יותר בשכל מאשר ברגש, והמסקנות ברורות: היכן שדברים תלויים בשכל יש לשמוע לחכם, היכן שדברים תלויים ברגש יש לשמוע להמון.
משמע, שבמעמד הר סיני טוב שאהרון שמע להמון שתבע ממנו לעשות לו עגל זהב.
רגש בלי ספק היה שם והרבה
לדעתי בנושאים של אמונה חס ולילה אם החכמים ילכו אחרי ההמון.
בנושאים אחרים זה משהו אחר, אבל כל דיונינו פה ובכלל בפורום עוסקים באמונה ובעולמה של הדת היהודית בעבר בהווה ובעתיד

נשלח ב-18/11/2016 00:12

ב_עקנין כתב:

[quote]ב_עקנין

אז קודם כל יש לנו מחלוקת סמנטית מהו "דמיון". אני מבין את הדמיון כ"בינה" לעומת השכל שהוא ה"חכמה", ואתה מבין את הדמיון כמשהו אחר, שעדיין לא הבנתי מהו, ואשמח אם תגדיר אותו.
פעם זו הגדרת הדימיון :
וְהַחֵלֶק הַמְדַמֶּה - הוּא הַכֹּחַ, אֲשֶׁר יִזְכֹּר רִשּׁוּמֵי הַמּוּחָשִׁים, אַחַר הֵעָלְמָם מִקִּרְבַת הַחוּשִׁים אֲשֶׁר הִשִּׂיגוּם, וְיַרְכִּיב קְצָתָם אֶל קְצָתָם, וְיַפְרִיד קְצָתָם מִקְּצָתָם; וְלָזֶה יַרְכִּיב זֶה הַכֹּחַ מִןעִנְיָנִים אֲשֶׁר הִשִּׂיגָם, עִנְיָנִים אֲשֶׁר לֹא הִשִּׂיגָם כְּלָל וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגָם - כְּמוֹ שֶׁיְדַמֶּה הָאָדָם: סְפִינַת בַּרְזֶל רָצָה בָּאֲוִיר; וְאָדָם שֶׁרֹאשׁוֹ בַּשָׁמַיִם וְרַגְלָיו בָּאָרֶץ; וּבְהֵמָה בְּאֶלֶף עֵינַיִם, עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל, וְהַרְבֵּה מֵאֵלּוּ הַנִּמְנָעוֹת יַרְכִּיבֵם הַכֹּחַ הַמְדַמֶּה וְיַמְצִיאֵם הַדִּמְיוֹן.

שאלה נוספת - אני מבין מדבריך שאתה חושב שנושא שייתכנו בו מחלוקות (כמו מה טוב ומה רע) הוא נחות לעומת נושא שלא ייתכנו בו מחלוקות, וזאת איני יודע למה.
ממש לא טענתי זאת,
והרי בשביל מה הפורום הזה קיים ?
ברור לי שכיוון ועמדתי בנושאי אמונה, כיוון והיא נשענת בעיקר על הגותו של הרמב"ם (עד כמה שאני מכיר אותה), תיהיה ברוב הפעמים עמדת מיעוט, אבל זו עובדה שאני מקבל אותה. ואני לא מלין עליה

>>>הבעיה היא, שאם העיקר הוא הבחינה של המציאות היבשה - הרי בזה באמת לא ייתכנו מחלוקות. אבל אתה טוען שדווקא הבחינה היבשה של המציאות היא עיקר החכמה, ואילו כל מה שתלוי בדעה - אינו "חכמה" אלא דמיון. ואם זה דמיון, ולשיטתך הדמיון הוא "נחות" - יוצא שלדבריך באמת נושא היכול להיות שנוי במחלוקת הרי הוא נחות מבחינת חשיבותו.
-
בינתיים עכ"פ אסביר את דעתי: השכל הוא "חכמה" - תפיסה נכונה של הדברים כפי שהם. לעומת זאת ה"בינה" היא היכולת "לדמות מילתא למילתא" (=לדמות דבר לדבר),
להבנתי חוכמה ובינה אלה מילים נרדפות לשכל

>>>אז בא נגדיר באופן שיטתי: x=שכל, y=דמיון, a=חכמה, b=בינה. אני מגדיר שx=a, b=y, ואילו מה שהרמב"ם קורא "הכח המדמה" הוא פשוט אחד מצורות החשיבה האפשריות, הנעזרות בבינה. כמובן, הבינה עצמה לא תיתכן ללא חכמה. לא מצד עצמה ולא מצד משמעותה. תמיד החכמה קודמת בזמן לבינה. אתה הגדרת שy=דמיון=הכח המדמה. אשמח אם תגדיר עכשיו מהו x=שכל. ראה בהמשך דבריי.

וע"י כך להבין גם דברים שלא נאמרו במפורש, עד כדי הררים התלויים בשערה. כמובן, מצד המשמעות, הדברים האלו אין להם בסיס. בל מבחינת עצם היכולת לתמצת עולמות שלמים של דימויים, בתוך קוצו-של-יו"ד-מהחכמה - זה דבר גדול בהרבה. וכמו שכתבתי - מכיוון שאנו בני אדם ולא מלאכים, ממילא אמנם אנו צריכים להיות מודעים למעלת משמעות השכל ע"פ משמעות הדמיון-ה"בינה", ועם זאת עלינו לדעת שהדמיון מצד פעולתו הוא מותר האדם מן הבהמה.
לדעתי מותר האדם על הבהמה = הכוונה בשכל
כי גם הבהמה יכולה לתפוס מהו חשמל ומהו מטוס,
אם אתה מגדיר לתפוס = להבין ..
משהו וירטואלי כמו חשמל שלא רואים אותו במציאות (אני לא מתכוון לעמוד חשמל או לחוט חשמל) בטח ובטח שבהמה לא תופסת
לגבי מה שרואים בעין - מטוס או מכונית או חיה אחרת או אדם ..בעלי החיים תופסים אותם,ראשית לכל מעצם זה שהם רואים אותם, אבל זו תפיסה חייתית שהקשר בינה לבין תפיסה אנושית הוא רק בשיתוף השם ולא יותר
למה הדבר דומה :
לאדם שנמצא לבד בחדר שכולו חלונות והוא רואה אדם עובר מבחוץ
הוא אינו מכיר אותו, מלבד את צורתו, בשום מובן שהוא אחר
לא את אופיו ולא שום פרט אחר עליו
ובטח לא את רצונותיו, מגמותיו, שאיפותיו וכו'
ככה אולי אפשר להגדיר את תפיסת בעלי החיים את העולם סביבם

>>>הבה נבדוק מה ההבדל בין האדם לבהמה: הנמצא בחדר, בין אם הוא אדם ובין אם הוא בהמה - לא יוכל לדעת מה שאינו רואה על זה שעבר בחוץ. ואילו אם יצא מהחדר - אזי בין אם הוא אדם ובין אם הוא בהמה - יוכל לברר בדרכו שלו את הפרטים. למשל, אם רוצים לדעת לאן הוא הולך, אפשר ללכת אחריו עד שיגיע ליעדו. אם המברר הוא אדם - יוכל לשאול אותו. אבל השאלה היא האם היתרון שביכולת לשאול, הוא ייתרון שכלי? וכי מה שכלי בזה שאתה יכול לדבר? אין זאת אלא שהיכולת לדבר היא היכולת להעביר את המציאות לתוך סמלים - למשל את היעד והחשיבה עליו - אל הסמלים של האותיות והמילים, שעל ידיהם האדם מבין דבר מתוך דבר - מתוך הסמל הוא מבין את המציאות, וזוהי הבינה - היכולת לתפוס דבר בדרך לא ישירה, כלומר לא ע"י החושים, אלא ע"י סמלים שמסמלים אותם. הרי גם האדם אינו ניחן בכושר לראות דרך קירות, או לראות דרך הגולגולת איזה יעד קיים בתוך מוחו של האדם העובר הנ"ל. הדרך היחידה של האדם לגלות מה נמצא במוחו - היא ע"י לימוד הסמלים. וגם לימוד הסמלים עצמו נעשה ע"י החושים בדיוק כמו החיה והבהמה. ההבדל בין היקף הידיעה של האדם להיקף הידיעה של הבהמה - הוא כמותי ולא איכותי, ולפיכך טכני ולא מהותי. וזה נכון גם לגבי התפיסה מהו מטוס ומהו חשמל וכל דבר אחר שתתן כדוגמא. אם יש לך דוגמא המוכיחה אחרת, אשמח לשמוע. כל דבר "וירטואלי" הוא פשוט דבר שאטנו יודעים אותו ע"י סמלים - כלומר הבנת דבר מתוך דבר - לימוד מציאות (דבר) מתוך (מתוך) סמל (דבר). אין יכולת לראות ולהבין מעבר לזה. ה"כח המדמה" עוזר ל"בינה" מכיוון שהוא החלק הטכני שלה - עצם היכולת לצרף דברים שונים ולא קשורים, אבל ה"בינה" עצמה היא החלק השכלי של הדמיון.

לגבי חכמת ההמון - ההמון טוב יותר ברגש מאשר בשכל, ולעומת זאת החכם טוב יותר בשכל מאשר ברגש, והמסקנות ברורות: היכן שדברים תלויים בשכל יש לשמוע לחכם, היכן שדברים תלויים ברגש יש לשמוע להמון.

משמע, שבמעמד הר סיני טוב שאהרון שמע להמון שתבע ממנו לעשות לו עגל זהב.
רגש בלי ספק היה שם והרבה
>>>מה שקרה במעמד הר סיני, שההמון חשב שהשכל אבד "כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו", ולפיכך החליטו שהרגש ימלא את מקומו, וזאת כמובן טעות - כי השכל כבודו במקומו מונח, ואסור לוותר עליו משום סיבה שהיא. והאם אתה חושב שלאהרון לא היה שכל? למה לדעתך הוא שמע לעם, האם אהרון לא הבין מה שאתה בחכמתך הגדולה הבנת?
לדעתי בנושאים של אמונה חס ולילה אם החכמים ילכו אחרי ההמון.
בנושאים אחרים זה משהו אחר, אבל כל דיונינו פה ובכלל בפורום עוסקים באמונה ובעולמה של הדת היהודית בעבר בהווה ובעתיד

>>>חלק מהבעיה שאנשים חושבים - שצריך להפריד בין נושאי אמונה לשאר החיים ואני אומר - שזה גורם לפיצול אישיות של המאמין, עד שלא ידע לחיות את חייו, זה טוב אולי כדי להבהיר נושאים, נושאים של אמונה או נושאים אחרים, אבל אי אפשר לנהל חיים בדיכוטומיה כזאת, ואנו, מה לעשות צריכים לנהל חיים. אנו צריכים להבין שהעולם דורש "אמת" - ראה באשכול הסמוך "מהי אמת". והאמת היא לא לנהוג באיפה ואיפה, איפה אחת לאמונה ואיפה אחת לשאר הדברים. אנו צריכים לבחון את כולם באותם מבחנים של הגיון ורגש, כי אני מאמין שאני אדם אחד, שמאמין באלוקים אחד, וזה פירוש הפסוקים: "שמע ישראל - ה' אלוקינו - ה' אחד" - כל אמונתינו בכל דבר שרק ניתן להעלות על הדעת - דבר אחד הוא, ולפיכך "ואהבת את ה' אלוקיך" "בכל לבבך", שלא יהיה ליבך חצוי, "ושננתם לבניך ודיברת בם" - בכל הזדמנות, בין בשכבך ובין בקומך, בין בביתך ובין בדרך, עשם קבע ואל תעשם עראי. רק כל העיתים יהיו שווים לטובה, וכל המחשבות יהיו למטרת עבודת ה' האחת שתקיף את חייך. אני יודע שזה נשמע לא שייך, אבל אלו דברים שלמדתי: התורה אומרת "כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו", וכתוב "לטוב לנו כל הימים לחיותנו כהיום הזה", אילו ידענו והבנו את התורה באמת - אז "לו עמי שומע לי ישראל בדרכי יהלכו... ויאכילהו מחלב חיטה ומצור דבש אשביעך", כי כך אומרת האמונה, ואם רק נשכיל זאת, ונדרוש את ה' באמת מכל המקומות אשר אנו נמצאים שם - אזי יימצא לנו בבקשתנו וכל אשר בלבבנו יושלם.

[/quote]

נשלח ב-20/11/2016 07:26

אני לא יודע האם זה קשור לאשכול או לא אבל בכל זאת אני אציג סיוטאציה ושכל אחד יבין זאת בדרכו.
אדם עומד מול מערכת ממוחשבת כדי לקבל מידע או שירות או כל דבר אחר , הוא מנהל את בקשתו מול המכונה ומנהל משא ומתן מול המכונה ולבסוף הוא מקבל את מבוקשו או לא מקבל הכל תלוי בתנאים ובצורה שניהל את בקשתו אל מול המכונה .
השאלה היא מול מי אותו אחד התמודד מול המכונה מול הגוף (משרד ממשלתי בנק וכו') שנותן את השירות דרך המכונה , ובעצם אפשר להמשיך לשאול ובתוך אותו משרד או אותו גוף שנותן את השירות דרך המכונה מי בעצם מילא את מבוקשו ? המנהל הפקיד או מי ?
האם האדם יודע מול מי הוא עומד או האם הוא רק מדמיין מול מי הוא עומד ?

נשלח ב-20/11/2016 08:53

אליקים7241 כתב:

[quote]ב_עקנין>>>הבעיה היא, שאם העיקר הוא הבחינה של המציאות היבשה - הרי בזה באמת לא ייתכנו מחלוקות. אבל אתה טוען שדווקא הבחינה היבשה של המציאות היא עיקר החכמה, ואילו כל מה שתלוי בדעה - אינו "חכמה" אלא דמיון. ואם זה דמיון, ולשיטתך הדמיון הוא "נחות" - יוצא שלדבריך באמת נושא היכול להיות שנוי במחלוקת הרי הוא נחות מבחינת חשיבותו.-
מה שאתה מגדיר מציאות יבשה - אני מגדיר מציאות (בלי להוסיף שם תואר עליה)

>>אז בא נגדיר באופן שיטתי: x=שכל, y=דמיון, a=חכמה, b=בינה. אני מגדיר שx=a, b=y, ואילו מה שהרמב"ם קורא "הכח המדמה" הוא פשוט אחד מצורות החשיבה האפשריות, הנעזרות בבינה. כמובן, הבינה עצמה לא תיתכן ללא חכמה. לא מצד עצמה ולא מצד משמעותה. תמיד החכמה קודמת בזמן לבינה. אתה הגדרת שy=דמיון=הכח המדמה. אשמח אם תגדיר עכשיו מהו x=שכל. ראה בהמשך דבריי.
להבנתי X=A=B
ו-Y הדימיון עומד בפני עצמו שהוא היכולת לחבר ולהפריד חלקי זכרון שונים
אפשר להמשיל את זה למשחק לגו עם כמות ענקית של חלקים, נניח 50,000 = חלקי הזיכרון לסוגיו
הדימיון יכול להרכיב עם אותם חלקים אין ספור צורות, שקיימות במציאות ולא קיימות במציאות, כמו בדוגמה שכבר נתתי, פיל ירוק עם כנפיים, אבל הוא לא יכול להמציא יש מאין את החלק ה 50,001 (מהבחינה הזו טענתי שהוא לא פרודוקטיבי)
האם בעצם היכולת להרכיב ולחבר יש משהו מהבינה או החוכמה, אולי ..אני מסופק מהסיבה שהוא כאמור לא יכול להמציא את החלק ה 50001 (בכל אופן ראה הערתי האישית למטה )

>>>הבה נבדוק מה ההבדל בין האדם לבהמה: הנמצא בחדר, בין אם הוא אדם ובין אם הוא בהמה - לא יוכל לדעת מה שאינו רואה על זה שעבר בחוץ. ואילו אם יצא מהחדר - אזי בין אם הוא אדם ובין אם הוא בהמה - יוכל לברר בדרכו שלו את הפרטים.
ברור שגם בעל החיים יכול לצאת מהחדר ולברר בדרכו
אבל השתמשתי בדוגמה הזו כדי להמחיש את הפער הענק להבנתי (חשוב לציין שאני לא חוקר חיות ולא חוקר מוח במקצועי ) בין תפיסת המציאות של בני האדם לתפיסת המציאות של בעלי החיים שמשולה לאדם הנמצא בחדר אטום ורואה רק דמויות העוברות לפניו מבלי יכולת לדעת עליהם שום דבר נוסף מלבד צורתם החיצונית

>>>מה שקרה במעמד הר סיני, שההמון חשב שהשכל אבד "כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו", ולפיכך החליטו שהרגש ימלא את מקומו, וזאת כמובן טעות - כי השכל כבודו במקומו מונח, ואסור לוותר עליו משום סיבה שהיא. והאם אתה חושב שלאהרון לא היה שכל? למה לדעתך הוא שמע לעם, האם אהרון לא הבין מה שאתה בחכמתך הגדולה הבנת?
על אהרון עם ישראל כפה לעשות את העגל, זה לא היה מדעתו ומרצונו

>>>חלק מהבעיה שאנשים חושבים - שצריך להפריד בין נושאי אמונה לשאר החיים ואני אומר - שזה גורם לפיצול אישיות של המאמין, עד שלא ידע לחיות את חייו, זה טוב אולי כדי להבהיר נושאים, נושאים של אמונה או נושאים אחרים, אבל אי אפשר לנהל חיים בדיכוטומיה כזאת,
מסכים איתך בעניין זה שלא מומלץ לנהל חיים בידכוטומיה שכזו,
אבל אני עשיתי את ההבחנה הזו בעיקר בשביל לפשט את הדיון, שענינו נושא האמונה ולא עניני דיומא

[/quote]

נשלח ב-20/11/2016 09:02

נמדשיר כתב:

אדם צריך להבין שהוא לא יוכל להשיג שום דבר חיובי על האל
אפשר להשיג רק בדרך השלילה - וזו הכוונה בעיקר השלישי
שאינו גוף ולא ישיגוהו משיגי הגוף ואין לו שום דמיון כלל:

נשלח ב-20/11/2016 09:36

ב
נכון שכך סבר הרמב"ם, אבל אולי מותר גם לנו לחשוב, בתקווה שלא נחטוף על כך.