| נשלח ב-21/11/2016 10:02 |
 |
| |
מי הגאון שתבע לצאת בשירת נשים?
אני לא פוסק, אבל אני לא בטוח שהאיסור על שירת נשים הוא בייהרג ואל יעבור.
באו רבנים וחכמים ותבעו מתלמידיהם לשלם כל מחיר ובלבד שלא לשמוע שירת נשים. הפכו את הנושא למלחמת עולם.
כעת באה פקודת השירות המשותף, שאישית היא מאוד לא מוצאת חן בעיני ולא רק הלכתית.
להבנתי אני רואה כאן ריאקציות (בבני עקיבא הקלאסית, איש לא הוטרד משירת נשים) וריאקצית נגד.
אולם המפליא מכל, שאותם רבנים חרד"לים שמנסים למצוא את נקודת האמת בכל דבר, לא הבינו שהדיון על שירת נשים, הוא לא רק דיון נקודתי על שתי מערכות אוכל, אלא דיון עקרוני על הדרת נשים.
אולי, ואני מסייג אולי, היו יודעים שלא לומר דבר שלא נשמע, הדיון כעת היה יותר קל.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/11/2016 11:03 |
|
| |
.
יתכן שאתה צודק בניתוח שלך של פעולה ותגובה, אך אני כלל לא בטוח שהאיסור החמור על שירת נשים, לא היתה התגובה במקרה הזה.
חייל הייתי - ועודני. מעודי לא הכריחו אותי להישאר ולשמוע הופעה מוזיקלית. מעודי לא נאלצתי לשרת עם חיילות - כי ביחידות קרביות כמעט ולא היו כאלו, ודאי שלא בתפקידי שטח.
המצב היום שונה באופן מהותי, והאתגרים גדולים ממה שהיו לפני שלושים שנה.
ואין בדברי כאן כדי להגיד ולו מלה בסוגיית "קול באשה", שיצאה מכל פרופורציה הלכתית והפכה לערקתא דמסנא כבר מזמן.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/11/2016 11:30 |
|
| |
[quote].
יתכן שאתה צודק בניתוח שלך של פעולה ותגובה, אך אני כלל לא בטוח שהאיסור החמור על שירת נשים, לא היתה התגובה במקרה הזה.
חייל הייתי - ועודני. מעודי לא הכריחו אותי להישאר ולשמוע הופעה מוזיקלית. מעודי לא נאלצתי לשרת עם חיילות - כי ביחידות קרביות כמעט ולא היו כאלו, ודאי שלא בתפקידי שטח.
המצב היום שונה באופן מהותי, והאתגרים גדולים ממה שהיו לפני שלושים שנה.
ואין בדברי כאן כדי להגיד ולו מלה בסוגיית "קול באשה", שיצאה מכל פרופורציה הלכתית והפכה לערקתא דמסנא כבר מזמן.[/quote]
לא ידעתי שאנחו בזמן של שמד!
|
|
|
|
| נשלח ב-21/11/2016 12:21 |
|
| |
ברור שהמצב השתנה, השאלה שמטרידה אותי האם החרדים/חרד"לים/דת"ל מבינים שהדיון כאן הוא לא רק עריות.
הצד השני מנסה להראות שהוא לא עגלה ריקה.
אבל כמו תמיד, לנו יש ערכים ולהם תאוות.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/11/2016 12:35 |
|
| |
שירת נשים במקורות.
שמות פרק טו
(כ) וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת:
(כא) וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם שִׁירוּ לַיקֹוָק כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם: ס
שופטים פרק ה
(א) וַתָּשַׁר דְּבוֹרָה וּבָרָק בֶּן אֲבִינֹעַם בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר:
שרו דואט.
קהלת פרק ב
(ח) כָּנַסְתִּי לִי גַּם כֶּסֶף וְזָהָב וּסְגֻלַּת מְלָכִים וְהַמְּדִינוֹת עָשִׂיתִי לִי שָׁרִים וְשָׁרוֹת וְתַעֲנוּגֹת בְּנֵי הָאָדָם שִׁדָּה וְשִׁדּוֹת
|
|
|
|
| נשלח ב-21/11/2016 12:40 |
|
| |
ירוחם
איכשר דרא.
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 21/11/2016 12:40:21
|
|
|
|
| נשלח ב-21/11/2016 13:07 |
|
| |
ו ויהי בבואם, בשוב דוד מהכות את-הפלשתי, ותצאנה הנשים מכל-ערי ישראל לשור (לשיר) והמחלות, לקראת שאול המלךבתפים בשמחה, ובשלשים.  ז ותענינה הנשים המשחקות, ותאמרן: הכה שאול באלפו, ודוד ברבבתיו מעשה שהיה - אמי מורה לתנ"ך. תלמיד נשאל במבחן מדוע שאול לא אהב את השירה - וענה התלמיד: כי ה' אמר שאסור לשמוע שירת נשים... התלמיד כנראה לא למד מספיק תנ"ך, אבל כנראה כן קרא בעיתון.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/11/2016 14:52 |
|
| |
הם שרו מאחורי מחיצה כמו המחוללות בטו באב
(לא המצאה שלי)
|
|
|
|
| נשלח ב-21/11/2016 15:34 |
|
| |
בעל
הרבי מסאטמר אמר שהגמרא הזו זיוף אבל מי האויל שדיבר על מחיצה?
|
|
|
|
| נשלח ב-21/11/2016 16:41 |
|
| |
יש כאן שני נושאים, אחד מהם פוליטי (לפחות חלקית).
א. האם מותר לשמוע קול אשה, קול אשה שרה, קול נשים שרות? האם מותר לאשה לשיר לפני גברים?
ב. האם היום יש נסיון לכפיה אנטי הלכתית בתואנה של "זכות הזמרת לשיר לפני קהל" או בניסוח זה או אחר? (הצד הפוליטי אבל לא רק).
השאלה הראשונה טעונה לימוד ועיון. מה זה "קול באשה ערוה", האם זה איסור מן התורה, מדרבנן, באלו נסיבות הוא חל ומתי לא. ועוד.
כמדומה שכבר דנו בנושא זה בפורום אבל תמיד אפשר שוב.
הנידון השני הוא נושא מקומם. נדמה שהליברליזם, במובן של "זכות לעשות מה שאני רוצה כל עוד אני לא פוגע בזולתי" הפך ל"חובתי לעשות כל מה שהשני טוען שיפגע בו אם לא אעשה". וגם על זה כבר דנו בפורום - ולא רק בפורום. התפעלתי בשעתו ממי שהזהיר כי בשם הזכות שלא להיפגע ניתן יהיה לאלץ כל אדם לעשות כל דבר עבור הזולת. אם מרחיבים את "הזכות לא להיפגע" היא כוללת מחוייבות של בעלי קונדיטוריה להכין עוגת נישואין לזוג חד מיני (מעשה שהיה באמריקה בימים אלו), מחוייבות של בעלי אולם לאפשר חתונה לזוג בן דת אחרת או חד מיני (היה בפורום ושכחתי את הפרטים...), מחוייבות של אדם דתי לשבת בקהל שבו אשה שרה למרות שהוא מאמין שזה אסור (לא כתבתי שזה אסור ולא כתבתי שהדת היא דבר בעל ערך. התייחסתי לפן של כפיה על אדם לעשות משהו נגד אמונתו שלא היה אמור לפגוע באחרים). וכו' וכו'.
עם זאת, ראוי לדון כאן בשאלה אם ישיבה במופע של שירת נשים זה באמת נושא להילחם עליו. נדמה ששני הצדדים לא בסדר. הצד הכופה לא בסדר מפני שאם יש ציבור, מה שמכונה היום מגזר, שנזהר מפני סוג מסויים של בידור, מדוע לכפות עליו להגיע?
ויש גם את הצד השני של החיילים הנאנסים להקשיב. נניח שזמרת מעוניינת להופיע בפני קהל והיא באמת אינה מבינה שהקהל אינו מעוניין בה. עד כמה יש חובה להעמיד פנים שנהנים משירתה? (האם יש חובה להישאר בבית כנסת כאשר מגיע דרשן ומשעמם או מדבר שטויות?).
ואי אפשר לי בלא לצטט הערה שכתב אי מי אי שם באי נטרנט (נסיון למשחק מילים):
כדאי להזכיר לחיילים שיש אטמי אוזנים בכיס מיוחד לכל אחד מהם...
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-21/11/2016 16:42 |
|
| |
אליקים
איקון ירוק מאד על הסיפור.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/12/2016 09:23 |
|
| |
| מיימוני כתב: |  | |
I. הנידון השני הוא נושא מקומם. נדמה שהליברליזם, במובן של "זכות לעשות מה שאני רוצה כל עוד אני לא פוגע בזולתי" הפך ל"חובתי לעשות כל מה שהשני טוען שיפגע בו אם לא אעשה". וגם על זה כבר דנו בפורום - ולא רק בפורום. התפעלתי בשעתו ממי שהזהיר כי בשם הזכות שלא להיפגע ניתן יהיה לאלץ כל אדם לעשות כל דבר עבור הזולת. אם מרחיבים את "הזכות לא להיפגע" היא כוללת מחוייבות של בעלי קונדיטוריה להכין עוגת נישואין לזוג חד מיני (מעשה שהיה באמריקה בימים אלו), מחוייבות של בעלי אולם לאפשר חתונה לזוג בן דת אחרת או חד מיני (היה בפורום ושכחתי את הפרטים...), מחוייבות של אדם דתי לשבת בקהל שבו אשה שרה למרות שהוא מאמין שזה אסור (לא כתבתי שזה אסור ולא כתבתי שהדת היא דבר בעל ערך. התייחסתי לפן של כפיה על אדם לעשות משהו נגד אמונתו שלא היה אמור לפגוע באחרים). וכו' וכו'.
II. התפעלתי בשעתו ממי שהזהיר כי בשם הזכות שלא להיפגע ניתן יהיה לאלץ כל אדם לעשות כל דבר עבור הזולת. אם מרחיבים את "הזכות לא להיפגע" היא כוללת מחוייבות של בעלי קונדיטוריה להכין עוגת נישואין לזוג חד מיני (מעשה שהיה באמריקה בימים אלו), מחוייבות של בעלי אולם לאפשר חתונה לזוג בן דת אחרת או חד מיני (היה בפורום ושכחתי את הפרטים...)
|
|
I.
זה אכן מקומם מאד, אבל מהפן השני. אחת החולשות הבולטות ביישום הליברליזם המערבי, היא הפרשנות ל"חופש דת". זהו חופש שמראש חייב להיות, ואינו יכול להיות אחרת, מוגבל ומאוזן עם חופשים אחרים, ושאמור לכלול גם חופש מדת; הפרשנות בפועל היא carte blanche מהסוג אותו אתה מציין, לפיו לדתיים, ורק להם, היתר וחובה לעשות כל דבר שבא להם in your face. היות שמדובר בתפיסות עולם שונות, קשה לנמק דברים כאלה. לכאורה, אפשר להראות אחד מהדברים הבאים:
1. למרות ששני הצדדים מסכימים על היררכיית זכויות כלשהי, בפועל יש החלפה ברמות
2. צד אחד פועל באופן שהוא עצמו לא היה רוצה שיפעלו כלפיו
אישית, מעולם לא נוכחתי במקרה שבו צד כשלהו השתכנע:
1. פעם ראיתי קרוב משפחה חרדי המסביר שיש כפייה חילונית במדינה, והעובדה היא (בחיוך ניצחון על שפתיו), שכשהוא הולך ברחוב, הוא רואה פרסומות לא צנועות. דא עקא שהיה מדובר ברחובות תל אביב, בהן הוא עצמו הסתובב בכיפה, פיאות, ובגדים שחורים, המכריזים על אמונתו בספר שקורא לסקול הומואים. זכותו שלו להסתובב איך שבא לו, היא כמובן מובנת מאליה (זו מדינה יהודית, ואם זה לא מתאים לך, תעבור לברלין, וגו'). מנקודת התחלה זו, צריך להתחשב גם ברגשותיו, כמובן.
2. אם לדלג לחוק גודווין, גם הנאצים האמינו בשוויון בין גזעי האדם. כל גזע יישפט אובייקטיבית ובצרה שווה (נניח ליישום), ואם הגזע הארי יוצא עליון, אז מה לעשות.
לכן כל ההמשך אינו אלא מחאה (מנומקת) שמדובר מבחינתי בעוד ביטוי למידת "שלי שלי, שלך שלי", בה אתם מצטיינים.
לגבי העניין הנדון, מה הן הזכויות שקיימות בצבא, לדוגמה.
1. דתי פלוני מאמין שישות שקופה צוותה בהר סיני לא לאכול בשר וחלב ביחד - זו האמונה הדתית שלו. אני מאמין שזה לא קרה - זו האמונה הדתית שלי. פלמוני אחר מאמין שאכילת בשר היא רצח - זו האמונה שלו. נקודת ההתחלה היא שכל אחד יאכל מה שבא לו. ייתכן שזה לא אפשרי מסיבות טכניות, ואז הגון שנתפשר: בחלק מהימים יוגש אוכל כשר (שבעיני מגעיל מבחינה עקרונית), ובחלק מהימים יוגש אוכל לא כשר, והדתיים לא יאכלו את החלקים הלא כשרים. הצמחוני לא יאכל בשר, ואנחנו נאכל לפעמים תחליפי סויה. אני מניח שברור לך שמה שקורה זה שהפרשנות הדתית היא אוטומטית שאין דבר כזה חלקים כשרים ולא כשרים באותו אוכל, ולכן לדתיים יש מונופול על הגדרת המטבח, כולל חיל מיוחד שדואג לזה, והכשרות שונות לכל מי שקשור בנושא; הצמחוני במקרה הטוב יקבל את האוכל שלו בעצמו (למרות שבכלל לא בטוח שאכילת בשר של אחרים פוגעת בו פחות). לחילונים, כידוע, אין אמונות ודיעות על כלום, ולכן לא רק שיש התעלמות מהדיעות שלהם לגבי מה אמור להיות במטבח, אלא שחילוניים שמביאים סנדביץ' לא כשר מהבית, ואוכלים אותו סתם בבסיס, נענשים.
בדוחק רב אפשר לתרץ שיש כאן צורך להתחשב בליקוי די חמור בדתיים: מה לעשות, והם מאמינים שישות שקופה קבעה שאכילת טרף היא ייהרג ובל יעבור, ואם מתחשבים בנכים פיזית, אז גם יש להתחשב בנכים מבחינות אחרות. אבל גם עניין העלויות הוא ייהרג ובל יעבור? אם דתיים צריכים חיל שלם כדי לאמלל את השאר, ויש הוצאות הן ישירות והן באמלול, אזי לכל הפחות, שאזרחים דתיים ישלמו יותר מיסים כדי לממן עלויות אלו, או, לחלופין, ישרתו יותר זמן. אני אשרת פחות זמן בתנאים לא נוחים בגלל הכשרות והשבת, והדתי ישרת אולי חצי שנה יותר - די מאוזן. אני לא יודע אם לבכות או לצחוק כשאני כותב את זה באתר של ציבור שחלקו חרדים שלא משרתים כלל, וחלקו דתיים לאומיים שחושבים שזה שהם משרתים חצי-שירות קרבי, פשוט אומר שהשמש זורחת להם מהתחת (סליחה, אבל זה מכעיס).
2. כל מי שמשרת בצבא, בפועל מחוייב באופן קבוע להשתתף בטקסים דתיים והרצאות של רבנים. לפחות לאורך המסלול, אתה לא יכול להחליט שאתה מגיע לארוחת ליל שישי אחרי קידוש, או שאתה אוכל תוך כדי - זו פגיעה ברגשות הדתיים. אתה לא יכול להחליט שאתה לא רוצה לשמוע הרצאה של רב החייל או הבסיס. האם אפשר לערוך הרצאות חילוניות (לא נייטרליות מבחינה דתית, אלא חילוניות) בצה"ל? מה פתאום. האם אפשר לצפות מהחיילים הדתיים, שהיות שהם כבר השתלטו על המטבח, והאוכל הוא כשר, אז לפחות שייערכו את הקידוש בצנעה מתוך התחשבות במי שלא רוצה לשמוע את זה ושהם גזלו ממנו בהוצאות האוכל? מה פתאום.
3. שירה בטקסים, שלא לדבר על אימונים גופניים שגרתיים, הם חלק מכל הצבאות בעולם. אם הטענה היתה שחיילים דתיים לא יכולים להשתתף בטקסים בהם נשים שרות על תיאוריות פמיניסטיות והעצמה נשית, היה צריך לדחות זאת מכך שחיילים מחוייבים להשתתף בהרצאות של רבנים, או ההטפות של וינטר על מלחמה במי ש"חרף אלהי צבאות". אבל השתתפות בטקס בו אשה סתם שרה ,או מד"סניקית סתם מעבירה אימון נייטראלי, שקולה לזה שכחילוני, אני אחליט שאני יוצא מטקסים בהם דתיים שרים, או מישהו מזוקן מעביר מד"ס. האמן לי שהדתה, כולל בצבא, מפריעה לרבים וכן לי. על אותו משקל, גם אם הם משרתים, זכותי לא להיחשף לנוכחותם בכלל.
מה שכתבת על אטמי אוזניים, אינו קביל כלל. אתה יכול באמצעים טכניים להמנע מלשמוע אשה שרה בטקס, אבל לא תוכל להמנע מהתבוננות במד"סניקית לבושה באופן שפוי, ולא תוכל להמנע משמירה בייחוד באותה עמדה עם אשה. זהו חלק מתהליך זוחל של דחיקת נשים החוצה מהחברה. אם אני נאלץ לסבול את קיומם של דתיים בחברה (וטוב שכך - זכותם להיות דתיים), עליכם לסבול את קיומם של נשים בחברה. חופש הדת אינו יותר בסיסי מהחופש להיות אשה.
II.
התפעלותך לא פחות ממגעילה אותי, הן בלקות המוסרית שלה, והן בקוצר הראות שבה. אלון מזרחי המצויין כתב קטע לגבי התפעלות המתנחלים מנצחון טארמפ, והשמחה שהנה הפי.סי. מת. הוא דיבר שם, בצדק, על האוולת של "אוטופיה" דמיונית בה סוף סוף מותר לומר להומואים שהם מגעילים, אבל מגבלות לגבי אנטישמיות נותרות באופן פלא כלאחר העידן, ולא, נניח, כמה שהיה מקובל לפני לא הרבה עשורים בארה"ב. לצערי אינני מוצא את הקטע (הוא מנוסח טוב יותר משאני מסוגל לו).
תוקן על ידי בסדר_הבנו ב- 13/12/2016 10:21:46
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/12/2016 14:14 |
|
| |
בסדר א. א. אם באמת העובדה היא כי האוכל הכשר מגעיל בעיני פלוני – יש התנגשות שא"א לפתור. האם העובדה נכונה? מסופקני. ב. ב. צודק. כפיית טקסים דתיים על חילונים פסולה. ג. ג. אם באמת דתי שר או מדסניק מזוקן מפריעים למישהו – כמו א. ד. בסופו של דבר אכן יש התנגשות ערכים, פמיניזם מול דת. כבר הזכיר לייבוביץ שבהתנגשות כזו הכח מכריע (אם לא פשרה).
|
|
|
|
| נשלח ב-13/12/2016 17:20 |
|
| |
| תלמידטועה כתב: | | בסדר א. א. אם באמת העובדה היא כי האוכל הכשר מגעיל בעיני פלוני – יש התנגשות שא"א לפתור. האם העובדה נכונה? מסופקני. ב. ב. צודק. כפיית טקסים דתיים על חילונים פסולה. ג. ג. אם באמת דתי שר או מדסניק מזוקן מפריעים למישהו – כמו א. ד. בסופו של דבר אכן יש התנגשות ערכים, פמיניזם מול דת. כבר הזכיר לייבוביץ שבהתנגשות כזו הכח מכריע (אם לא פשרה). |
|
א.I. "אל יאמר האדם אי אפשי בבשר חזיר, אלא אפשי בו, אבל מה אעשה, והתורה אסרתו". מעבר לכך, דומני גם שאתה תסכים ש1. למעט אחוז זניח של האנושות, אף אחד אינו חושב שאוכל טרף בהגדרת היהדות, דווקא, הוא מגעיל, 2. במבחן טעימה עוור, גם הישיבה-בוחר המובהק ביותר לא יחשוב שטעמו של בשר שנשחט לא גלאט, אינו פחות טעים. אלא מאי? אכילת לא כשר, בהקשר התרבותי שלך, מגעילה אותך, ואכילת כשר בלבד, בהקשר התרבותי שלי, מגעילה אותי ג"כ.
II. ונניח שהיית משכנע אותי שאכילת טרף אכן מגעילה אותך, ואכילת כשר אינה מגעילה אותי. מזה נובע "זה נהנה וזה אינו חסר"? אינני רוצה לשלם עבור הרבנות הצבאית ומשגיחי הכשרות שלה, אני רוצה לקבל את ההפרש בין צ'יזבורגר להמבורגר (עפ"י תעריף מקדונלד, אפילו), וכפיות הטובה של הדתיים מכעיסה אותי מאד.
ב. תודה.
ג. I. ושוב כבא', מה תטען, שמראה בחורה מצודדת בבגדי ספורט, מגעיל בחור ישיבה ברמת גזע המח? פשיטא שהבעיה היא ההיפך לגמרי, אם כבר. מה שמפריע לו זו המשמעות וההשלכות, וכן לגבי.
II. אני מניח שאתה יכול לטעון הן כאן והן בא', שיש כאן סדר קוזטיבי. כלומר ראשית כל משהו מפריע לכם, ואילו רק לאחר מכן, כתוצאה מכך, השלילה מפריעה לי כהבדלה מכם. אבל 1. גועל מכפייה ע"י קבוצה זרה היא תכונה אוניברסלית, גם שלכם, 2. בפרט לגביכם, אני מאמין שמראש, כל המצוות שלכם אינם אלא נסיון הבדלה מול קבוצות אחרות.
ד. זה נכון. ישראל החילונית שגתה (וממשיכה לשגות), כשהיא אפשרה לבנות את מוקדי הכח שמקעקעים אותה, וזה כנראה ייגמר לא טוב (אני משער שבעיקר לכם). אאל"ט, אבל, בנקודה המהותית גם אתה חולק על מיימוני.
תוקן על ידי בסדר_הבנו ב- 13/12/2016 17:54:22
|
|
|
|
| נשלח ב-14/12/2016 07:26 |
|
| |
בסדר 1. באמרי מגעיל התכוונתי לפגום בעיני האוכל מאיזשהו שיקול דתי או אחר. היות והתקשיתי למצוא שיקול להתנגדות לאוכל כשר כתבתי מגעיל. לעניין המחיר – יש בכלל בעיה רחבה בתימחור צרכי האזרחים (יש כאלו שאינם חפצים בספורט ותרבות. ומכאן זה גולש לטענה מי ממן וכו' וזה נושא נפרד) 2. שוב – אם אכן באמת מדסניק מזוקן מפריע לך משום מה – התנגשות ערכים. מה מסובך? 3. היות וכפיה מפריע לכולם יש להסתדר היכן שאפשר והיכן שלא – הפתרון של לייבוביץ. זה כה פשוט שאיני חושב שאתה חלוק עלי בזה. 4. האם המצוות הן נסיון הבדלה – חלקן, לא כולן (יש כאלו שהטעתקו מהעולם הסובב). הנסיון הראה שללא הבדלה מסויימת ניבלע. יכול להיות דיון טכני על עוצמתה
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/12/2016 13:18 |
|
| |
| תלמידטועה כתב: | |
הנסיון הראה שללא הבדלה מסויימת ניבלע.
|
|
במידה שה"נסיון הראה" משהו בכלל, הוא הראה שהבדלנות היהודית הקיצונית הביאה את העם היהודי למצבים קיצוניים בהם הבדלנות היתה גם הערובה היחידה לזהותו. אבל זה נושא אחר, והוא מצדיק אשכול אחר.
|
|
|
|
|
