האם לימוד מחשבת ישראל יפתור את בעית הדתל"שיות / חרד"לשיות?

יכול להיות ספק שהמטרה היא שומר תורה מתוך הכרה?

אפרים - זה בוודאי יפתור חלק מהמתלבטים.  חלק לא ישתכנעו ממיכי אלא מטיעונים אחרים.

לבעל,

לפי מיכי, ה"אדם הבוחר" הוא אדם שמקבל עליו עול מצוות מתוך כניעה לציווי הבורא. אם הוא אינו מרגיש מחוייבות אלוקית על עצמו אלא מקיים מצוות בגלל ש"מתאים לו" - אין לזה ערך דתי כלל.

מבחינתו אין הבדל גדול בין מסורתי לאתאיסט.

ואם יש הבדל - זה לטובת האתאיסט, כי לפחות הוא בחר להיות אתאיסט.

פעם שאלתי אותו מה גרם לו לאמץ את הרמב"ם בנושא הזה בצורה כל כך החלטית. לא קיבלתי תשובה מספקת, אלא "כך מסתבר, גם ללא הרמב"ם"....

להבנתי - אלוקים תובע קיום מצוות ללא קשר לכוונה. הוא אינו דורש את המחשבה (מלבד המצווה "ואהבת" וכו')


אבל שוב, זאת הרגשה מתוך קריאת שלי בחמישה חומשי תורה. אין לי דרך להוכיח את זה

להבנתי,
היהדות כופה קיום מצוות. אם אתה מעוניין או לא, זו שאלה משנית.

בעל
הכפיה היא הדיוטה התחתונה ולא מטרת החינוך

בדיוק כמו שלא צריך לכפות אף אחד שלא לחצות כביש כשיש מכוניות.
אבל נכון ילד שלא מבין כופים עליו שלא לחצות.

נמדשיר
ואם לא תשמע תחטוף הן מבית דין של מעלה והן מבית של מטה. יפשיטו אותך באמצע הרחוב כדי להפריש אותך מאיסור ויכסחו לך את הצורה כדי שתשב בסוכה.

וכולם קטני דעת.

רבותי
אנא צטטו לי מקורות מהתורה ומחז"ל שהמטרה היא שומר תורה מתוך הכרה.

נא לא להביא את הדין של מצוות צריכות כוונה, כי הרי יש חולקים, וגם גם אם כופים אדם לאכול מצה, תמיד ניתן לטעון שאנו עוזרים לו לגלות את רצונו האמיתי.