מדי פעם אעלה נקודות פמיניסטיות בפרשת השבוע.
בפרשת ויצא לבן סוחר בבנותיו. הוא מכור את רחל ליעקב תמורת עבודת שבע שנים, מרמה את יעקב ונותן לו את לאה, ושוב מוכר את רחל ליעקב.
ערך האשה נמדד לפי מספר הבנים הדברים שהביאה לבעלה. ה' ראה שלאה שנואה ולכן פתח את רחמה. אחרי הבן השלישי היא אומרת, הפעם ילווה אישי אלי כי ילדתי לו שלושה בנים. אחרי שילדתי לאישי שלושה בנים, הוא סוף סוף יתלווה אלי.
רחל מקנאה באחותה וגם היא רוצה בנים. הואיל והיא עקרה, היא נותנת את שפחתה בלהה ליעקב, כמו ששרה נתנה את הגר לאברהם. לבלהה נולד בן ורחל קוראת לו דן, כי דנני ה' וגם שמע בקולי, ולבן השני היא קוראת נפתלי, נַפְתּוּלֵ¸י אֱלֹהִ·ים׀ נִפְתַּ«לְתִּי עִם־אֲחֹתִ¦י גַּם־יָכֹ¡לְתִּי, כעת אני מסגולת להתמודד עם אחותי.
לאה רואה שאחרי ארבעה בנים היא עמדה מלדת, היא נותנת את זלפה שפחתה ליעקב, וכשנולד הבן השני היא מאושרת, באשרי כי אשרוני בנות.
לאה יולדת את יישכר וזבולון ואת השם זבולון היא מנמקת, שהפעם יזבלני אישי, ופרשו הראשונים, מלשון בית דירה, הואיל וילדתי לו ששה בנים, כעת הוא יגור אתי.
ובפרק כא נאמר על לאה: ואחר ילדה בת ותקרא את שמה דינה: ר' אברהם בן הרמב"ם מפרש, דינה, מלשון דין, כי לידת בת היא עונש. משמע שלידת בת היא עונש אפילו אחרי ששה בנים. הרשב"ם מתון יותר. "לא נכתבה הודאה על לדת הבת לדעת למה נקראת כן, שאין מודים על הבת כמו על הבן. ולהודיעך בא, שכל בני יעקב היו זכרים חוץ מזו. וכן בת אשר סרח. בכל שבעים נפש לא היו רק שתי בנות, יוכבד וסרח:"
בהמשך הפרשה לבן רודף אחרי יעקב ונכנס לאהל שרחל נמצאת בו, רחל מתנצלת בפני אביה: "אל יחר בעיני אדוני כי לוא אוכל לקום מפניך, כי דרך נשים לי" ר' אברהם מסביר את ההתנצלות בטעמים היגייניים, אולם הרמב"ן הסביר שלבן לא דבר עם הנידה כי אסור לדבר עם נידה, אפילו אם היא בתך. "הוא החריש ממנה ולא ענה אותה כי לא היו מספרים עמהן כלל מפני שדבורה טמא:".
תוקן על ידי צופרהנעמתי ב- 10/12/2016 18:51:11
תוקן על ידי צופרהנעמתי ב- 10/12/2016 18:53:54
