בית פורומים עצור כאן חושבים

קושיות על תורת הקבלה

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-16/12/2016 11:49 לינק ישיר 

להשכלה בלבד. אמרת  שאתה לא מכיר

בית יוסף אורח חיים סימן תרנא

יא (ב) אם צריך לחבר האתרוג ללולב בשעת הנענוע ולנענע שניהם יחד או אם אינו מנענע אלא אגודת הלולב לבד ויד שמאלו שהאתרוג בה תהא עומדת במקומה בלי נענוע דבר זה לא נתבאר בגמרא ולא בדברי הפוסקים אבל ה"ר מנחם מרקנ"ט כתב בפרשת אמור (ד"ה ולקחתם) צריך לסמוך האתרוג עם שאר המינים שלא להפרידה מן הבנין וסוד זה נגלה אלי בחלום בליל יום טוב הראשון של חג הסוכות בהתאכסן אצלי חסיד אחד אשכנזי שמו הרב ר' יצחק ראיתי בחלום שהיה כותב השם ביו"ד ה"א והיה מרחיק הה"א אחרונה מן השלש אותיות הראשונות ואמרתי לו מה זה עשית והשיב כך נוהגים במקומינו ואני מחיתי בו וכתבתי אותו שלם ואשתומם על המראה ואין מבין למחר בעת נטילת לולב ראיתי שלא היה מנענע רק הלולב ומיניו בלא אתרוג והבנתי פתרון חלומי וחזר בו ורז"ל רמזו סוד זה בויקרא רבה (פר' אמור ל ט) אמר[ו] שם פרי עץ הדר (ויקרא כג מ) זה הקדוש ברוך הוא שנאמר (תהלים צו ו, דה"א טז כז) הוד והדר לפניו, כפות תמרים זה הקדוש ברוך הוא שנאמר (תהלים צב יג) צדיק כתמר יפרח, וענף עץ עבות זה הקדוש ברוך הוא שנאמר (זכרי' א ח) והוא עומד בין ההדסים, וערבי נחל זה הקדוש ברוך הוא שנאמר (תהלים סח ה) סולו לרוכב בערבות תראה שכל המינים האלו רומזים בשם יתברך עכ"ל:


 




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-16/12/2016 12:15 לינק ישיר 

ירוחםשמ כתב:
להשכלה בלבד. אמרת  שאתה לא מכיר

בית יוסף אורח חיים סימן תרנא

יא (ב) אם צריך לחבר האתרוג ללולב בשעת הנענוע ולנענע שניהם יחד או אם אינו מנענע אלא אגודת הלולב לבד ויד שמאלו שהאתרוג בה תהא עומדת במקומה בלי נענוע דבר זה לא נתבאר בגמרא ולא בדברי הפוסקים אבל ה"ר מנחם מרקנ"ט כתב בפרשת אמור (ד"ה ולקחתם) צריך לסמוך האתרוג עם שאר המינים שלא להפרידה מן הבנין וסוד זה נגלה אלי בחלום בליל יום טוב הראשון של חג הסוכות בהתאכסן אצלי חסיד אחד אשכנזי שמו הרב ר' יצחק ראיתי בחלום שהיה כותב השם ביו"ד ה"א והיה מרחיק הה"א אחרונה מן השלש אותיות הראשונות ואמרתי לו מה זה עשית והשיב כך נוהגים במקומינו ואני מחיתי בו וכתבתי אותו שלם ואשתומם על המראה ואין מבין למחר בעת נטילת לולב ראיתי שלא היה מנענע רק הלולב ומיניו בלא אתרוג והבנתי פתרון חלומי וחזר בו ורז"ל רמזו סוד זה בויקרא רבה (פר' אמור ל ט) אמר[ו] שם פרי עץ הדר (ויקרא כג מ) זה הקדוש ברוך הוא שנאמר (תהלים צו ו, דה"א טז כז) הוד והדר לפניו, כפות תמרים זה הקדוש ברוך הוא שנאמר (תהלים צב יג) צדיק כתמר יפרח, וענף עץ עבות זה הקדוש ברוך הוא שנאמר (זכרי' א ח) והוא עומד בין ההדסים, וערבי נחל זה הקדוש ברוך הוא שנאמר (תהלים סח ה) סולו לרוכב בערבות תראה שכל המינים האלו רומזים בשם יתברך עכ"ל:

ידעתי על הסיפור הזה אבל לא שמעתי שהכוונה על האר"י ., כי בשער הכוונות מובא שזו טעות לעשות כך ויש לחבר הלולב לאתרוג .
 




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-16/12/2016 12:55 לינק ישיר 

האר"י = האשכנזי רבנו יצחק. ושמו מופיע בברור.  אולי לאחר מכן הוא שינה?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-16/12/2016 13:11 לינק ישיר 

הריקנטי נפטר ב 1350, כך שהוא קדם להאר"י.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-17/12/2016 18:13 לינק ישיר 

ירוחם

עיינתי בספר הכוונות וראיתי מאיפה הסיפור מוכר לי האר"י מביא כאסמכתא את הסיפור הזה לענין נטילת ד מינים .
כך שברור שאותו אחד זה לא האר"י.
וכמו שכתב בעל שהרקנט היה לפני האר"י.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/12/2016 18:34 לינק ישיר 

בעל
אכן  יש אמת בדבריך ואנוכי לא ידעתי.
מודה ועוזב ירוחם כפי שחתמתי פעם.


סיפור
בחתונות של חרדים נהוג עד היום יש בדחן  שמתבדח על  המחותנים והקהל.
בסעודת נישואין בהשתתפות הרבי הראשון של חב'ד בעל התניא. עבר הבדחן בשולחן המכובדים ןהתבדח על כל המסובין לפי סדר ישיבתם. כשהגיע לבעל התנא דילג עליו והמשיך. קרא לו בעל התניא ושאל מה איתי? השיב לו הבדחן מפאת כבודך דילגתי. אמר לו בעל התניא בכל זאת..
אמר לו הבדחן בעצם מה ההבדל ביננו? מה שאני יודע. גם אתה יודע. ומה שאתה לא יודע גם אני לא יודע. אלא  ההבדל הוא מה שאתה יודע ואני לא יודע. מה זה לעומת ששנינו לא יודעים?
וכאן בעל התניא  חלשה דעתו והתעלף.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-20/12/2016 18:40 לינק ישיר 

עוד קושיות על תורת הקבלה:

על פי תורת הקבלה (קבלת האר"י בכל אופן, יתכן שיש אי אלו חילוקי דיעות בין המקובלים בעניין זה), הספירות והפרצופים כלולים בתוך העצמות האלוהית, אם כך האם אין זה מתנגש עם:


1. האחד ב- "שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד"
כשל'אחד' אין משמעות כמותית או מספרית, אלא הוא בא לציין ייחוד, במשמעות של 'שלמות' - שאין בו חלוקה או ריבוי או השתנות
האם הספירות והפרצופים אין בהם משום חלוקה בתוך האלוהות ?

2. האם אין זה מתנגש עם העיקר השלישי ב-13 העיקרים 
'שהבורא יתברך שמו אינו גוף, ולא ישיגוהו משיגי הגוף ואין לו שום דמיון כלל. 
וכיצד המקובלים השיגו את העצמות אלוהית, או לפחות את חלקה (הספירות והפרצופים) ?
ואם השיגו בנבואה, הרי למשה אדון הנביאים נאמר, "לא תוכל לראת את פני כי לא יראני האדם וחי"
האם המקובלים הגיעו אל מעל מדרגת משה ? 

ואם יגיד מי שיגיד - שאכן המקובלים הגיעו למדרגה גבוהה יותר מזו של משה רבנו (ושמעתי גם דיעות שכאלה) 
הרי על נבואת משה נאמר : "פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידות ותמונת ה' יביט "
"לא בחידות" - משמע, לא בעזרת הכוח המדמה 
"מראה" - משמע, מה שהשכל רואה
וזאת הנבואה ברמתה הגבוהה ביותר,
לעומת נבואותיהם של שאר נביאי ישראל שכולם התנבאו בחלום, שזו דרגה נמוכה יותר של נבואה, אבל גם בדרגה זו נביאי ישראל ראו מראות אלוהים
לעומת זאת על פי המסופר על המקובלים (וגם על סיפורים אלה יש מקום לספק)  הם זכו לגילויים בדרגה נמוכה עוד יותר מנביאי ישראל, נבואה בעזרת מתווכים (הנביא אליהו או אחיה השילוני וכו') 
אם כך ברור בעליל ממאפייני הנבואה של המקובלים (שהיא כשלעצמה עומדת כאמור בסימן שאלה) שהיא מדרגה נמוכה מזו של משה רבנו ושאר נביאי ישראל,
אם כך, כיצד התגלו להם סודות שלא התגלו למשה ?
כיצד השיגו את העצמות האלוהית (או לפחות את חלקה - מה שהם קוראים, ספירות ופרצופים) ? אם כשמשה ביקש להשיגה נאמר לו "כי לא יראני האדם וחי "? 


או שאולי בעצם חלו עליהם דבריהם של חז"ל :

 "כל הנביאים הסתכלו באספקלריא שאינה מאירה, ומשה רבנו נסתכל באספקלריא מאירה".
ורש"י מוסיף ומסביר: "כל הנביאים הסתכלו באספקלריא שאינה מאירה - וחשבו שראו אותו, ומשה רבנו הסתכל באספקלריא מאירה - וידע שלא ראהו בפניו
".  





תוקן על ידי ב_עקנין ב- 20/12/2016 18:41:07




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-20/12/2016 19:57 לינק ישיר 

ב_עקנין כתב:
עוד קושיות על תורת הקבלה:



והרי למשה אדון הנביאים נאמר, "לא תוכל לראת את פני כי לא יראני האדם וחי"
האם המקובלים הגיעו אל מעל מדרגת משה ? 


תוקן על ידי ב_עקנין ב- 20/12/2016 18:41:07



הפנים היחידות שאתה לא יכול לראות בעינייך, הם הפנים שלך. מסקנה?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-21/12/2016 03:42 לינק ישיר 

ב_עקנין כתב:
עוד קושיות על תורת הקבלה:

על פי תורת הקבלה (קבלת האר"י בכל אופן, יתכן שיש אי אלו חילוקי דיעות בין המקובלים בעניין זה), הספירות והפרצופים כלולים בתוך העצמות האלוהית, אם כך האם אין זה מתנגש עם:

1. האחד ב- "שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד"
כשל'אחד' אין משמעות כמותית או מספרית, אלא הוא בא לציין ייחוד, במשמעות של 'שלמות' - שאין בו חלוקה או ריבוי או השתנות
האם הספירות והפרצופים אין בהם משום חלוקה בתוך האלוהות ?
דוקא להרמב"ם לא מובן הפירוש של הפסוק כי מה זה ה' ומה זה אלוקינו ? רק התשובה שזו הנהגת הבורא בדיו או רחמים ,ואיך שייך לומר על עצמות הבורא דין או רחמים ? או יותר נכון מה ההבדל בין שם ה' לשם אלוקים ?

אבל לפי הקבלה ששם ה זה שם העצם ושם אלוקים זה הארת העצם שבאה בצמצום בדין ,שהנהגת דין או רחמים זה אור שמאיר מאור העצמות ולא העצם לכן שייך לומר אחד שהנהגת הדין זה אחד עם נהגת שם העתם שזה עצם ואור ולא שני הנהגות נפרדות .

ברור שכדי להסביר זאת יש להבין את הקבלה שאין כאן המקום להסביר למי שלא מבין 
2. האם אין זה מתנגש עם העיקר השלישי ב-13 העיקרים 
'שהבורא יתברך שמו אינו גוף, ולא ישיגוהו משיגי הגוף ואין לו שום דמיון כלל. 
וכיצד המקובלים השיגו את העצמות אלוהית, או לפחות את חלקה (הספירות והפרצופים) ?
ואם השיגו בנבואה, הרי למשה אדון הנביאים נאמר, "לא תוכל לראת את פני כי לא יראני האדם וחי"
האם המקובלים הגיעו אל מעל מדרגת משה ? 

ואם יגיד מי שיגיד - שאכן המקובלים הגיעו למדרגה גבוהה יותר מזו של משה רבנו (ושמעתי גם דיעות שכאלה) 
הרי על נבואת משה נאמר : "פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידות ותמונת ה' יביט "
"לא בחידות" - משמע, לא בעזרת הכוח המדמה 
"מראה" - משמע, מה שהשכל רואה
וזאת הנבואה ברמתה הגבוהה ביותר,
לעומת נבואותיהם של שאר נביאי ישראל שכולם התנבאו בחלום, שזו דרגה נמוכה יותר של נבואה, אבל גם בדרגה זו נביאי ישראל ראו מראות אלוהים
לעומת זאת על פי המסופר על המקובלים (וגם על סיפורים אלה יש מקום לספק)  הם זכו לגילויים בדרגה נמוכה עוד יותר מנביאי ישראל, נבואה בעזרת מתווכים (הנביא אליהו או אחיה השילוני וכו') 
אם כך ברור בעליל ממאפייני הנבואה של המקובלים (שהיא כשלעצמה עומדת כאמור בסימן שאלה) שהיא מדרגה נמוכה מזו של משה רבנו ושאר נביאי ישראל,
אם כך, כיצד התגלו להם סודות שלא התגלו למשה ?
כיצד השיגו את העצמות האלוהית (או לפחות את חלקה - מה שהם קוראים, ספירות ופרצופים) ? אם כשמשה ביקש להשיגה נאמר לו "כי לא יראני האדם וחי "? 


או שאולי בעצם חלו עליהם דבריהם של חז"ל :

 "כל הנביאים הסתכלו באספקלריא שאינה מאירה, ומשה רבנו נסתכל באספקלריא מאירה".
ורש"י מוסיף ומסביר: "כל הנביאים הסתכלו באספקלריא שאינה מאירה - וחשבו שראו אותו, ומשה רבנו הסתכל באספקלריא מאירה - וידע שלא ראהו בפניו
".  


המקובלים לא השיגו את המהות של העצמות ולא את מהות האור אל השיגו את קיומו ואת צאת מה שמאיר מאור מהעצם אבל לא ראו זאת בעין מוטחשית אלא בהשגה של חכמה להבין את הנהגת הבורא לעומת משה שהיה נביא ומה שראה בנבואה היתה ראיה חושית ולכן בראיה חושית של השגת המהות הוא לא השיג את המהות שנראת פנים אלא המהות שנקראת אחור .

דוקא להרמב"ם קשה מה המשמעות של פנים ואחור ?

ולכן גם המקובלים לא הסכימו אם הרמב"ם על ענין השגת הגוף כי לדבריהם הרמב"ם דיבר על העצם והם מדברים על הבנת הנהגת הבורא .

עד כאן מה שניתן להסביר על השאלות שנשאלו בהודעה הזאת .
מעבר לכך כדי לקבל תשובות יש להשיג את הקבלה ולהבין אותה לפני ששואלים שאלות על דבר שלא מובן ומושג .
מי שלא מבין לא את הקבלה ולא את הנהגת הבורא לא יקבל תשובות נכונות על דבר שהוא לא מבין ולא למד .



תוקן על ידי ב_עקנין ב- 20/12/2016 18:41:07





דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-21/12/2016 04:41 לינק ישיר 

עקנין

יחזקאל פרק א

א וַיְהִי בִּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה, בָּרְבִיעִי בַּחֲמִשָּׁה לַחֹדֶשׁ, וַאֲנִי בְתוֹךְ-הַגּוֹלָה, עַל-נְהַר-כְּבָר; נִפְתְּחוּ, הַשָּׁמַיִם, וָאֶרְאֶה, מַרְאוֹת אֱלֹהִים.  ב בַּחֲמִשָּׁה, לַחֹדֶשׁהִיא הַשָּׁנָה הַחֲמִישִׁית, לְגָלוּת הַמֶּלֶךְ יוֹיָכִין.  ג הָיֹה  הָיָה דְבַר-יְהוָה אֶל-יְחֶזְקֵאל בֶּן-בּוּזִי הַכֹּהֵן, בְּאֶרֶץ כַּשְׂדִּיםעַל-נְהַר-כְּבָר; וַתְּהִי עָלָיו שָׁם, יַד-יְהוָה.  ד וָאֵרֶא וְהִנֵּה רוּחַ סְעָרָה בָּאָה מִן-הַצָּפוֹן, עָנָן גָּדוֹל וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת, וְנֹגַהּ לוֹ, סָבִיב; וּמִתּוֹכָהּכְּעֵין הַחַשְׁמַל, מִתּוֹךְ הָאֵשׁ.  ה וּמִתּוֹכָהּדְּמוּת, אַרְבַּע חַיּוֹת; וְזֶה, מַרְאֵיהֶןדְּמוּת אָדָם, לָהֵנָּה.  ו וְאַרְבָּעָה פָנִים, לְאֶחָת; וְאַרְבַּע כְּנָפַיִם, לְאַחַת לָהֶם.  ז וְרַגְלֵיהֶם, רֶגֶל יְשָׁרָה; וְכַף רַגְלֵיהֶם, כְּכַף רֶגֶל עֵגֶל, וְנֹצְצִים, כְּעֵין נְחֹשֶׁת קָלָל.  ח וידו (וִידֵי) אָדָם, מִתַּחַת כַּנְפֵיהֶם, עַל, אַרְבַּעַת רִבְעֵיהֶם; וּפְנֵיהֶם וְכַנְפֵיהֶם, לְאַרְבַּעְתָּם.  ט חֹבְרֹת אִשָּׁה אֶל-אֲחוֹתָהּ, כַּנְפֵיהֶם:  לֹא-יִסַּבּוּ בְלֶכְתָּן, אִישׁ אֶל-עֵבֶר פָּנָיו יֵלֵכוּ.  י וּדְמוּת פְּנֵיהֶם, פְּנֵי אָדָם, וּפְנֵי אַרְיֵה אֶל-הַיָּמִין לְאַרְבַּעְתָּם, וּפְנֵי-שׁוֹר מֵהַשְּׂמֹאול לְאַרְבַּעְתָּן; וּפְנֵי-נֶשֶׁר, לְאַרְבַּעְתָּן.  יא וּפְנֵיהֶם, וְכַנְפֵיהֶם פְּרֻדוֹת מִלְמָעְלָה:  לְאִישׁ, שְׁתַּיִם חֹבְרוֹת אִישׁ, וּשְׁתַּיִם מְכַסּוֹת, אֵת גְּוִיֹּתֵיהֶנָה.  יב וְאִישׁ אֶל-עֵבֶר פָּנָיו, יֵלֵכוּ:  אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה-שָּׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת יֵלֵכוּ, לֹא יִסַּבּוּ בְּלֶכְתָּן.  יג וּדְמוּת הַחַיּוֹת מַרְאֵיהֶם כְּגַחֲלֵי-אֵשׁ, בֹּעֲרוֹת כְּמַרְאֵה הַלַּפִּדִיםהִיא, מִתְהַלֶּכֶת בֵּין הַחַיּוֹת; וְנֹגַהּ לָאֵשׁ, וּמִן-הָאֵשׁ יוֹצֵא בָרָק.  יד וְהַחַיּוֹת, רָצוֹא וָשׁוֹב, כְּמַרְאֵה, הַבָּזָק.  טו וָאֵרֶא, הַחַיּוֹת; וְהִנֵּה אוֹפַן אֶחָד בָּאָרֶץ אֵצֶל הַחַיּוֹת, לְאַרְבַּעַת פָּנָיו.  טז מַרְאֵה  הָאוֹפַנִּים וּמַעֲשֵׂיהֶם כְּעֵין תַּרְשִׁישׁ, וּדְמוּת אֶחָד לְאַרְבַּעְתָּן; וּמַרְאֵיהֶם, וּמַעֲשֵׂיהֶם, כַּאֲשֶׁר יִהְיֶה הָאוֹפַן, בְּתוֹךְ הָאוֹפָן.  יז עַל-אַרְבַּעַת רִבְעֵיהֶן, בְּלֶכְתָּם יֵלֵכוּ:  לֹא יִסַּבּוּ, בְּלֶכְתָּן.  יח וְגַבֵּיהֶןוְגֹבַהּ לָהֶם, וְיִרְאָה לָהֶם; וְגַבֹּתָם, מְלֵאֹת עֵינַיִם סָבִיבלְאַרְבַּעְתָּן.  יט וּבְלֶכֶת, הַחַיּוֹת, יֵלְכוּ הָאוֹפַנִּים, אֶצְלָם; וּבְהִנָּשֵׂא הַחַיּוֹת מֵעַל הָאָרֶץ, יִנָּשְׂאוּ הָאוֹפַנִּים.  כ עַל אֲשֶׁר יִהְיֶה-שָּׁם הָרוּחַ לָלֶכֶת יֵלֵכוּ, שָׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת; וְהָאוֹפַנִּים, יִנָּשְׂאוּ לְעֻמָּתָם, כִּי רוּחַ הַחַיָּה, בָּאוֹפַנִּים.  כא בְּלֶכְתָּם יֵלֵכוּ, וּבְעָמְדָם יַעֲמֹדוּ; וּבְהִנָּשְׂאָם מֵעַל הָאָרֶץ, יִנָּשְׂאוּ הָאוֹפַנִּים לְעֻמָּתָםכִּי רוּחַ הַחַיָּה, בָּאוֹפַנִּים.  כב וּדְמוּת עַל-רָאשֵׁי הַחַיָּה, רָקִיעַ, כְּעֵין, הַקֶּרַח הַנּוֹרָאנָטוּי עַל-רָאשֵׁיהֶם, מִלְמָעְלָה.  כג וְתַחַת, הָרָקִיעַ,  כַּנְפֵיהֶם יְשָׁרוֹת, אִשָּׁה אֶל-אֲחוֹתָהּ:  לְאִישׁ, שְׁתַּיִם מְכַסּוֹת לָהֵנָּה, וּלְאִישׁ שְׁתַּיִם מְכַסּוֹת לָהֵנָּה, אֵת גְּוִיֹּתֵיהֶם.  כד וָאֶשְׁמַע אֶת-קוֹל כַּנְפֵיהֶם כְּקוֹל מַיִם רַבִּים כְּקוֹל-שַׁדַּי, בְּלֶכְתָּםקוֹל הֲמֻלָּה, כְּקוֹל מַחֲנֶה; בְּעָמְדָם, תְּרַפֶּינָה כַנְפֵיהֶן.  כה וַיְהִי-קוֹלמֵעַל, לָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל-רֹאשָׁם; בְּעָמְדָם, תְּרַפֶּינָה כַנְפֵיהֶן.  כו וּמִמַּעַל, לָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל-רֹאשָׁם, כְּמַרְאֵה אֶבֶן-סַפִּיר, דְּמוּת כִּסֵּא; וְעַל, דְּמוּת הַכִּסֵּא, דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם עָלָיו, מִלְמָעְלָה.  כז וָאֵרֶא כְּעֵין חַשְׁמַל, כְּמַרְאֵה-אֵשׁ בֵּית-לָהּ סָבִיב, מִמַּרְאֵה מָתְנָיו, וּלְמָעְלָה; וּמִמַּרְאֵה מָתְנָיו, וּלְמַטָּה, רָאִיתִי כְּמַרְאֵה-אֵשׁ, וְנֹגַהּ לוֹ סָבִיב.  כח כְּמַרְאֵה הַקֶּשֶׁת  אֲשֶׁר יִהְיֶה בֶעָנָן בְּיוֹם הַגֶּשֶׁם, כֵּן מַרְאֵה הַנֹּגַהּ סָבִיבהוּא, מַרְאֵה דְּמוּת כְּבוֹד-יְהוָה; וָאֶרְאֶה וָאֶפֹּל עַל-פָּנַי, וָאֶשְׁמַע קוֹל מְדַבֵּר.  {פ}

"  וַיֵּרֶד ה' בֶּעָנָן, וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם; וַיִּקְרָא בְשֵׁם, ה'. וַיַּעֲבֹר ה' עַל פָּנָיו, וַיִּקְרָא: ה' ה', אֵל רַחוּם וְחַנּוּן - אֶרֶךְ אַפַּיִם, וְרַב-חֶסֶד וֶאֱמֶת. נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים, נֹשֵׂא עָוון וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה; וְנַקֵּה, לֹא יְנַקֶּה - פֹּקֵד עֲוון אָבוֹת עַל-בָּנִים וְעַל-בְּנֵי בָנִים, עַל-שִׁלֵּשִׁים וְעַל-רִבֵּעִים."


מה הם הפנים של ה' ?
מה הם האחורי שמשה ראה ומה הם הפנים שמשה לא ראה ? 
 בשנת מות המלך עזיהו ואראה את אדני ישב על כסא רם ונשא ושוליו מלאים את ההיכל    

תני שמעון בן עזאי אומר מצאתי מגלת יוחסין בירושלים וכתוב בה איש פלוני ממזר מאשת איש וכתוב בה משנת ר' אליעזר בן יעקב קב ונקי וכתוב בה מנשה הרג את ישעיה אמר רבא מידן דייניה וקטליה אמר ליה משה רבך אמר (שמות לג, כ) כי לא יראני האדם וחי ואת אמרת (ישעיהו ו, א) ואראה את ה' יושב על כסא רם ונשא משה רבך אמר (דברים ד, ז) מי כה' אלהינו בכל קראנו אליו ואת אמרת (ישעיהו נה, ו) דרשו ה' בהמצאו משה רבך אמר (שמות כג, כו)את מספר ימיך אמלא ואת אמרת (מלכים ב כ, ו) והוספתי על ימיך חמש עשרה שנה אמר ישעיה ידענא ביה דלא  מקבל מה דאימא ליה ואי אימא ליה אישוייה מזיד אמר שם איבלע בארזא אתיוה לארזא ונסרוה כי מטא להדי פומא נח נפשיה משום דאמר (ישעיהו ו, ה) ובתוך עם טמא שפתים אנכי יושב מכל מקום קשו קראי אהדדי  ואראה את ה' כדתניא כל הנביאים נסתכלו באספקלריא שאינה מאירה משה רבינו נסתכל באספקלריא המאירה דרשו ה' בהמצאו הא ביחיד הא בצבור ויחיד אימת אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אלו עשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכפורים את מספר ימיך אמלא תנאי היא דתניא את מספר ימיך אמלא

ר' שמעון בן יהוצדק שאל לרבי שמואל בר נחמן א"ל: מפני ששמעתי עליך שאתה בעל אגדה – מהיכן נבראת האורה?

א"ל: מלמד שנתעטף בה הקדוש ברוך הוא כשלמה והבהיק זיו הדרו מסוף העולם ועד סופו. אמרה ליה בלחישה.
א"ל: מקרא מלא הוא: (תהלים קד, ב): "עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה" ואת אמרת לי בלחישה אתמהא.
א"ל כשם ששמעתיה בלחישה, כך אמרתיה לך בלחישה.

א"ר ברכיה: אלולי שדרשה רבי יצחק ברבים — לא היה אפשר לאומרה!

מקמי כן - מה היו אמרין?

רבי ברכיה בשם ר' יצחק אמר: ממקום בית המקדש נבראת האורה; הה"ד: (יחזקאל מג, ב): "וְהִנֵּה כְּבוֹד אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בָּא מִדֶּרֶךְ הַקָּדִים [וְגוֹ' וְהָאָרֶץ הֵאִירָה מִכְּבֹדוֹ]". ואין כבודו אלא בהמ"ק, כמד"א (ירמיה יז, יב): "כִּסֵּא כָבוֹד מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן מְקוֹם מִקְדָּשֵׁנוּ וְגוֹ'":


וירא ה' וישמע ה' וידבר ה'

כשתוכל להסביר את כל הציטוטים יהיה שייך לדון על הקבלה שמסבירה את הציטוטים , אבל כשאין לזה הסבר מלבד הקבלה ואת הקבלה לא משיגים , לא מובן לי איך שייך לשאול שאלות או להקשות קושיות על נושא של מבינים .

כי כשתבין את הציטוטים שהבאתי תבין גם שהמושג פרצופים בקבלה שונים מהמובן לך בהבנה חומרית .
 לכן לא נראה לי ששייך לדון על הקושיות כשלא מוכנים לקבל שאת נושא הקבלה לא מבינים ולא משיגים .


תוקן על ידי דורש_אמת ב- 21/12/2016 04:41:56




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-21/12/2016 14:43 לינק ישיר 

דת, כל דת, היא אמונה בסיפור. אבל זה לא סתם סיפור, אלא סיפור שמאמינים שהוא נכון עובדתית. אבל אותה האמונה בסיפור היא שונה ממדע בין השאר בזה שאין למאמינים בינם לבין עצמם (ואפילו כל אחד כשלעצמו) מתודולוגיה סדורה של מה יאשש או מה יפריך את אמונתו. כעת אתם מתווכחים של מי החבר הדמיוני אמיתי יותר. אתמהא. הרי זה לא שהדת ללא קבלה נחה לה על יסודות יציבים יותר מכל אמונת סיפור אחרת. מכאן לא ברורה לי כלל שאלת האשכול, אלא אם כן זה סתם עוד ביטוי של שלי גדול משלך.

הייתי מנסח מחדש את שאלת האשכול שחוזרת ומפיעה בצורה זו או אחרת בפורום כל כמה חודשים. מה החיוב והנזק של הופעת הקבלה ביהדות? או האם תתכן דת רציונליסטית באופן מלא ללא היבטים מיסטיים כלל? או האם עולמות הקבלה הם מטרה או אמצעי ואם אמצעי, אמצעי למה? אם הפורום מוגדר כמקום בו מתנהל דיון היקשי-רציונליסטי ובו נימוקים מתבססים על לוגיקה או מקורות בקורפוס ספרים מאד מאד מסויים, אז מדוע אנחנו מתפלאים שאין כאן הרבה מיסטיקנים?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-22/12/2016 03:31 לינק ישיר 

yerubaal

לא הייתי מגדיר את הקבלה כמיסטיקה , אלא הקבלה מוגדרת כחכמת האמת שנקרת פנימיות התורה , המבארת את התנהגות העולם בשורשו הפנימי ביותר ,שמתוך השרש הפנימי אפשר להבין את התנהלות העולם שאנו רואים בחיצוניות.
הקבלה ביחס לעולם היא כמו תורת הנפש ביחס לאדם , 

או במילים אחרות.

יש חומר ויש רוח החומר הוא הדברים המוגדרים הנובעים מצמצום הרוח להגדרות חומריות , ולכן לרוב האנשים קל מאוד להתעסק עם החומר שהגדרותיו ברורות והם יכולים להבין זאת .

לעומת הרוח ששם הדברים לא מוגדרים בצורה חומרית אלא בהגדות שמתאימות לרוח שברוח זו הגדרה מופשטת ולכן לא כל אדם מסוגל להבין זאת , אלא אנשים שפחות שקועים בחומר ומשיגים את הרוח.

לכן גם בתורת הנפש ההצלחה לא נמדדת בחומר אלא בהרגשה של האדם בתוצאות השינוי , שלפעמים אפילו האדם עצמו לא יכול להגדיר זאת בפירוט אלא בהדגרות כלליות של אושר רוגע מנוחה וכו'

והקבלה שהיא פנימיות העולמות מתעסק בדיוק בקטע של הבנת הרוח והנשמה של העולם .



תוקן על ידי דורש_אמת ב- 22/12/2016 03:46:09




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-25/12/2016 17:43 לינק ישיר 

דורש_אמת כתב:
ע
המקובלים לא השיגו את המהות של העצמות ולא את מהות האור אל השיגו את קיומו ואת צאת מה שמאיר מאור מהעצם אבל לא ראו זאת בעין מוטחשית אלא בהשגה של חכמה להבין את הנהגת הבורא לעומת משה שהיה נביא ומה שראה בנבואה היתה ראיה חושית ולכן בראיה חושית של השגת המהות הוא לא השיג את המהות שנראת פנים אלא המהות שנקראת אחור .


אני אענה לך בסגנונך המתנשא ואגיד שאם היית מעמיק בלימוד התורה היית מבין 
שנבואת משה היא לא נבואה חושית אלא בהשגה שכלית
 ולבוא ולטעון שהמקובלים עלו על משה בנבואה גובל בדברי כפירה

ועל עניין זה כותב הרמב"ם 

האמונה בנבואת  משה רבנו היא היסוד השביעי - העיקר השביעי - מבין שלושה עשר (י"ג) עיקרי האמונה שקבע רמב"ם, "והוא שנאמין שהוא (=משה רבנו) אביהן של כל הנביאים שקדמו לפניו והבאים אחריו. הכול (=כולם) הם למטה ממנו במעלה. והוא בחיר ה' מכל המין האנושי" שהגיע "לתכלית הרוממות מעל האנושיות" עד שהגיע לדרגת המלאכים, ולכן נאמר עליו שהוא מדבר עם ה' בלי אמצעות המלאכים."  בהמשך ובהתאם לתיאור המקראי של נבואת משה הגדיר רמב"ם ארבעה הבדלים בין משה ובין כל הנביאים האחרים: א) עם שאר הנביאים דיבר ה' "על ידי אמצעי" - ואילו עם משה הוא דיבר ללא כל אמצעי: "פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֵּר בּוֹ" (במדבר יב 88). ב) ההתגלות אל הנביאים הייתה בְּמַרְאֶה וּבְמַחֲזֶה - בשינה, בחלום הלילה, בחזיון לילה - "לֹא כֵן עַבְדִי מֹשֶׁה" (שם 6 - 77), שאתו דיבר ה' ביום, במצב של עירות. ג) אף על פי שה' התגלה לנביאים באמצעות מלאך או בחלום, הייתה תגובתם לדבר ה'  - חולשה וחלחלה, "מוֹרָא עָצוּם מְאֹד". אך לא כך הייתה תגובת משה, ששמע ישירות את דבר ה' "ולא תארע לו חלחלה כלל" והיה ה' מדבר אליו "פָּנִים אֶל פָּנִים כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ" (שמות לג 111). ד) כל הנביאים זכו להתגלות נבואית רק "ברצון ה'", ולעתים חלפו שנים שבהן לא הייתה לנביא התגלות כלל, אבל משה רבנו זכה להתגלות גם ביוזמתו, "כל זמן שירצה". הבדלים אלו נזכרים גם ביצירתו ההלכתית הגדולה של רמב"ם - משנה תורה, ובהסברו להבדל הרביעי בין משה ובין שאר הנביאים קובע רמב"ם כי משה רבנו, "כל זמן שיחפוץ, רוח הקודש לובשתו ונבואה שורה עליו; ואינו צריך לכוון דעתו ולהזדמן לה, שהרי הוא מכוון ומזומן ועומד כמלאכי השרת. לפיכך מתנבא בכל עת, שנאמר: 'עִמְדוּ וְאֶשְׁמְעָה מַה יְצַוֶּה ה' לָכֶם' (במדבר ט 99)". לפי תפיסת  רמב"ם, הגיע משה רבנו לדרגתם של המלאכים, ולפיכך פרש מאשתו "ומן הדומה לו (צורכי הגוף), ונקשרה דעתו לצור העולמים, ולא נסתלק מעליו ההוד לעולם, וקרן עור פניו, ונתקדש כמלאכים."

כן הדבר, לדעתי, גם באשר לנִסיו ונִסי זולתו, כי נִסיו אינם ממין נִסיהם של יתר הנביאים.
הראיה מן התורה שנבואתו שונה מנבואת כל מי שקדם לו היא דברו: וארא אל אברהם [אל יצחק ואל יעקב באל שדי] ושמי ה' לא נודעתי להם (שמות ו', 3). הרי שהודיענו שאין השׂגתו כהשֹׂגת האבות, אלא רבה יותר. על אחת כמה וכמה מהשׂגת אלה שקדמו להם. אשר להיותה שונה מנבואת כל המאוחרים, אמר בתור הודעה ולא קם נביא עוד בישֹראל כמשה, אשר ידעו ה' פנים אל פנים (דברים ל"ד, 10). הרי שהבהיר שהשׂגתו שונה מהשׂגת כל המאוחרים לו בישֹראל, אשר הם ממלכת כהנים וגוי קדוש (שמות י"ט, 6) ובתוכם ה' (במדבר ט"ז, 3), כל שכן בשאר האומות. 
אשר לשוני של נסיו בכלל מנסי כל נביא בכלל - הרי על כל הנסים, שעשׂו אותם הנביאים או שנעשׂו להם, סיפרו אנשים בודדים6, כגון אותותיהם של אליהו ואלישע. הלא רואה אתה שמלך ישֹראל חוקר על אודותם ושואל את גחזי שיספר לו אותם כמו שאמר: ספרה נא לי את כל הגדֹלות אשר עשֹה אלישע. ויהי הוא מספר [למלך את אשר החיה את המת...] ויאמר גחזי: אדֹני המלך זאת האשה וזה בנה אשר החיה אלישע (מלכים ב', ח', 4-5). וכן אותותיו של כל נביא זולת משה רבנו. 
לפיכך הבהיר הכתוב גם על דרך ההודעה שלעולם לא יקום נביא שיעשה אותות בפומבי לעיני המסכימים עמו והחולקים עליו, כפי שעשה משה. וזה שאמר: ולא קם נביא עוד [בישֹראל כמשה, אשר ידעו ה' פנים אל פנים]. לכל האֹתֹת והמופתים [...לפרעה ולכל עבדיו ולכל ארצו... אשר עשֹה משה] לעיני כל ישֹראל (דברים ל"ד, 10-12). כי (הכתוב) קשר וכרך כאן את שני העניינים גם יחד, שלא יקום עוד מי שישׂיג כהשׂגתו ולא מי שיעשׂה כמעשׂיו. אחרי-כן הסביר שהאותות האלה היו לפרעה ולכל עבדיו ולכל ארצו, שחלקו עליו (על משה), וכן היו במעמד כל ישֹראל שהלכו בעקבותיו: לעיני כל ישֹראל (דברים ל"ד, 12). זה דבר שלא נמצא לנביא לפניו. וכבר קדמה הודעתו, הודעת אמת, שלא יהיה כן לזולתו7


תוקן על ידי ב_עקנין ב- 20/12/2016 18:41:07




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-25/12/2016 19:10 לינק ישיר 

מידת 'קל וחומר' :
הראתי והוכחתי כבר בהודעות קודמות שמידת 'קל וחומר' חלה על נבואת המקובלים לעומת נבואת משה
אם משה, אדון הנביאים, לא השיג את העצמות האלוהית {"כי לא יראני האדם וחי"} כיצד המקובלים בנבואתם שהיא פחותה בדרגתה מזו של משה {ועל כך יסכים כל בר-דעת, ולראיה מאפייני נבואתם של המקובלים שהם פחותים מזו של משה רבנו - כפי שפירט הרמב"ם בהודעתי הקודמת}, השיגו את העצמות האלוהית ??

אפשר ליישם את מידת 'קל וחומר' גם בהיבט אחר של הנבואה :
על 'טובת העולם הבא ' אומר הנביא ישעיהו פרק סד'
"וּמֵעוֹלָם לֹא-שָׁמְעוּ, לֹא הֶאֱזִינוּ; עַיִן לֹא-רָאָתָה, אֱלֹהִים זוּלָתְךָיַעֲשֶׂה, לִמְחַכֵּה-לוֹ".

כותב על כך הרמב"ם 
 'כבר הודיעונו חכמים הראשונים שטובת העולם הבא אין כוח באדם להשיגה על בורייה, ואין יודע גודלה ויופייה ועוצמה אלא הקדוש ברוך הוא לבדו; ושכל הטובות שמתנבאין בהן הנביאים לישראל, אינן אלא לדברים של גוף, שנהנין בהן ישראל בימות המלך המשיח, בזמן שתחזור הממשלה לישראל.
אבל טובת חיי העולם הבא, אין לה ערך ודמיון, ולא דימוה הנביאים, כדי שלא יפחתו אותה בדמיון.  הוא שישעיהו אומר "עין לא ראתה, אלוהים זולתךיעשה, למחכה לו) " ישעיהו סד,ג : ( כלומר הטובה שלא ראתה אותה עין נביא, אלא עשה אותה האלוהים לאדם שמחכה לו.  אמרו חכמים, כל הנביאים כולן לא נתנבאו אלא לימות המשיח, אבל העולם הבא, "עין לא ראתה, אלוהים זולתך". (ספר המדע, הלכות תשובה, )


 'קל וחומר'
אם על טובת העולם הבא נאמר 'עין נביא לא ראתה' (כאמור אין כוח באדם להשיגה על בוריה) , אז על אחת כמה וכמה, כיצד המקובלים טוענים שהשיגו את העצמות האלוהית ???   


תוקן על ידי ב_עקנין ב- 25/12/2016 19:16:53




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-25/12/2016 19:12 לינק ישיר 

..

תוקן על ידי ב_עקנין ב- 25/12/2016 19:14:03





דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > קושיות על תורת הקבלה
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 4 5 6 לדף הבא סך הכל 6 דפים.

bholext
2009 © כל הזכויות שמורות לבחדרי חרדים. קטגוריית אקטואליה וחדשות: עשרות פורומים הכוללים חדשות נעייס, מה קורה בחצרות חסידים, חדשות מחסידויות שונות בארץ ובעולם, דיונים בנושאי אקטואליה, פוליטיקה, בטחון ועוד.