|
|
| נשלח ב-25/12/2016 19:13 |
 |
| |
..
|
|
|
|
| נשלח ב-25/12/2016 21:56 |
|
| |
| ב_עקנין כתב: |  | [quote]עוד קושיות על תורת הקבלה:
על פי תורת הקבלה (קבלת האר"י בכל אופן, יתכן שיש אי אלו חילוקי דיעות בין המקובלים בעניין זה), הספירות והפרצופים כלולים בתוך העצמות האלוהית, אם כך האם אין זה מתנגש עם:
1. האחד ב- "שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד" כשל'אחד' אין משמעות כמותית או מספרית, אלא הוא בא לציין ייחוד, במשמעות של 'שלמות' - שאין בו חלוקה או ריבוי או השתנות האם הספירות והפרצופים אין בהם משום חלוקה בתוך האלוהות ? האם אתה בכלל מבין מה פירוש שהקב"ה הוא "אחד" חוץ מהצורך להצהיר זאת? למשל, אם הקב"ה נמצא בכל מקום, אז כבר חילקת אותו לכמה חלקים - חלק אחד לגלקסיה הזאת וחלק אחד לגלקסיה הזאת, חלק אחד ליבשת הזאת, וחלק אחד ליבשת הזאת. ובכלל, עצם קיומם של ישויות מלבד הקב"ה - ישויות רוחניות או גשמיות, הרי לפי תפיסתך - של תפיסת הרוחניות בפשטות ככל האפשר - והרי כל ישות שאינה הקב"ה - האם אינה דוחקת רגלי שכינה? אלא מאי, שאתה אוסר לשאול כל שאלה שמראה את הבעייתיות של האמונה, אם כן שוב אינך רציונלי יותר, אלא פחות. 2. האם אין זה מתנגש עם העיקר השלישי ב-13 העיקרים 'שהבורא יתברך שמו אינו גוף, ולא ישיגוהו משיגי הגוף ואין לו שום דמיון כלל. וכיצד המקובלים השיגו את העצמות אלוהית, או לפחות את חלקה (הספירות והפרצופים) ?הם לא חשבו שהשיגו את העצמות, אלא את המשמעות של העצמות עבורם, כלומר את התגלותה אליהם. וקראו לה "עצמות" כי כך דרך לשון בני אדם - "דיברה תורה כלשון בני אדם" - לתאר דברים במשל ובחידות, ועצם האמירה "השגתי את העצמות" - היא עצמה משל להבנה שהבינו, ורק אתה לא הבנת שזו הייתה כוונתם.
ואם השיגו בנבואה, הרי למשה אדון הנביאים נאמר, "לא תוכל לראת את פני כי לא יראני האדם וחי" זה רק לראות את שלמות הקב"ה, אבל זה בדיוק העניין - הם ראו רק חלקים - ספירות ופרצופים, ולא ראו הכל יחד בסקירה אחת, וזה כמו שמשה ראה את האחור, וגם שמע את פיו שמקדימה, ואף ידעו הנביאים ש"עיני ה' המה משוטטות בכל הארץ" - עיניו שמלפניו ולא מאחור, וגם אין צורך לומר שהמקובלים ראו, אולי הם רק ידעו, וגם נראתה להם דמות שמייצגת את מה שהם ידעו, וכמו שישעיהו אמר "ראיתי את ה'".
האם המקובלים הגיעו אל מעל מדרגת משה ? האם רבי עקיבא הגיע מעל לדרגת משה, שלפי חז"ל ישב בשורה השמינית ולא הבין כלום? ואם אתה מקבל ב"עיסקת חבילה" (כמו הרבה אחרים) - יחד עם הכפירה בזוהר גם את הכפירה בירידת הדורות - ובפרט אם תחת זאת אתה מקבל את העמדה האבולוציונית שנחשבת יותר רציונלית - אז אשאל שאלה נוספת - האם משה רבינו לא היה פרימיטיבי ביחס למקובלים? (זה סתם אני אומר, כחלק מהערכת מצב כללית שכולנו צריכים לעשות לעצמנו מדי פעם לגבי מערך האמונות שלנו)ואם יגיד מי שיגיד - שאכן המקובלים הגיעו למדרגה גבוהה יותר מזו של משה רבנו (ושמעתי גם דיעות שכאלה) הרי על נבואת משה נאמר : "פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידות ותמונת ה' יביט " "לא בחידות" - משמע, לא בעזרת הכוח המדמה ראה לעיל - זה בדיוק העניין, שהספירות הם משל וחידה לאין סוף. "מראה" - משמע, מה שהשכל רואה וזאת הנבואה ברמתה הגבוהה ביותר, אמת, אבל אם תתבונן, תמצא שלעולם מחשבותיו של אדם מעורבות משכל וכח המדמה גם יחד (אפשר שוב להתווכח מה זה כוח המדמה ואם יש לו מעלה על השכל או לא, אבל בא נעזוב את זה לרגע - מה שחשוב זה ש) - אדם משיג בשכלו וחושב איך זה מתבטא במציאות המוכרת לו=כוח המדמה, והם השיגו שכליות מסויימת, בין אם משה השיג אותה ובין אם לא - וציירו אותה לעצמם בדמות ספירות ופרצופים. אין שום סיבה להיטפל למישהו בגלל שהוא חושב על משהו בכח שכלו או בכוח המדמה או בשניהם יחד. כל עוד הוא נותן כלים טובים למחשבה, ללימוד, וגם למחשבות של רגש - הרי זה טוב.לעומת נבואותיהם של שאר נביאי ישראל שכולם התנבאו בחלום, שזו דרגה נמוכה יותר של נבואה, אבל גם בדרגה זו נביאי ישראל ראו מראות אלוהים לעומת זאת על פי המסופר על המקובלים (וגם על סיפורים אלה יש מקום לספק) הם זכו לגילויים בדרגה נמוכה עוד יותר מנביאי ישראל, נבואה בעזרת מתווכים (הנביא אליהו או אחיה השילוני וכו') אם כך ברור בעליל ממאפייני הנבואה של המקובלים (שהיא כשלעצמה עומדת כאמור בסימן שאלה) שהיא מדרגה נמוכה מזו של משה רבנו ושאר נביאי ישראל, אם כך, כיצד התגלו להם סודות שלא התגלו למשה ? מה הבעיה? בדיוק כמו שכל תלמיד ותיק מחדש חידושים שראה משה - ראה בכלליות ולא במפורש - ראה הקדמת התוי"ט. כיצד השיגו את העצמות האלוהית (או לפחות את חלקה - מה שהם קוראים, ספירות ופרצופים) ? אם כשמשה ביקש להשיגה נאמר לו "כי לא יראני האדם וחי "? ראה לעילאו שאולי בעצם חלו עליהם דבריהם של חז"ל : "כל הנביאים הסתכלו באספקלריא שאינה מאירה, ומשה רבנו נסתכל באספקלריא מאירה".
ורש"י מוסיף ומסביר: "כל הנביאים הסתכלו באספקלריא שאינה מאירה - וחשבו שראו אותו, ומשה רבנו הסתכל באספקלריא מאירה - וידע שלא ראהו בפניו". ולטעמיך = אשאל - האם הנביאים טעו? אלא ע"כ נמצאת אומר, שדיברו כדרך בני אדם, ולא היו בדרגה מספיקה כדי לעצור ולומר שזה עדיין לא מספיק - ומשה כן היה בדרגה כזאת, אבל אף אחד לא חשב שהוא יודע הכל, אלא רק ביחס למשה זה נחשב שכך הם חשבו. - ומכאן תקיש גם לעניין המקובלים, שרק ביחס להשגה גבוהה וברורה יותר הם "חשבו שהשיגו", אבל ביחס להשגות נמוכות - הם "באמת" השיגו. המקובלים לא קבעו שאחד מעיקרי האמונה הוא להאמין לאר"י, או שצריך לדקדק בכל אות ש(לא) כתב האר"י. אלא בדיוק כמו שבענייני הלכה כל אדם יכול לשבת ולכתוב חידושי תורה, ואף להמציא הגדרות חדשות שלא שערום אבותינו, ובלבד שהם יסבירו כראוי את דברי הנביאים וחז"ל, כך בדיוק עשו המקובים בענייני אגדה, ורק קראו לזה "קבלה", בדיוק כמו חשז"ל קראו לחידושיהם "תורה שבעל פה" - ואם זה ראוי או לא זה כבר שאלה אחרת, אבל זו עובדה שכך הם עשו.
תוקן על ידי ב_עקנין ב- 20/12/2016 18:41:07 [/quote]
|
|
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-25/12/2016 23:00 |
|
| |
| ב_עקנין כתב: | | עהמקובלים לא השיגו את המהות של העצמות ולא את מהות האור אל השיגו את קיומו ואת צאת מה שמאיר מאור מהעצם אבל לא ראו זאת בעין מוטחשית אלא בהשגה של חכמה להבין את הנהגת הבורא לעומת משה שהיה נביא ומה שראה בנבואה היתה ראיה חושית ולכן בראיה חושית של השגת המהות הוא לא השיג את המהות שנראת פנים אלא המהות שנקראת אחור .
אני אענה לך בסגנונך המתנשא ( אני לא מתנשא אלא משיג את הדברים )ואגיד שאם היית מעמיק בלימוד התורה היית מבין
שנבואת משה היא לא נבואה חושית אלא בהשגה שכלית
ולבוא ולטעון שהמקובלים עלו על משה בנבואה גובל בדברי כפירה
כתבתי שהמקובלים לא השיגו בנבואה אלא בשכל הכוונה השיגו את המציאות של ההנהגה ולא את המהות האמיתית , אם אתה לא מבין את ההבדל אל תטען עלי.
ועל עניין זה כותב הרמב"ם
האמונה בנבואת משה רבנו היא היסוד השביעי - העיקר השביעי - מבין שלושה עשר (י"ג) עיקרי האמונה שקבע רמב"ם, "והוא שנאמין שהוא (=משה רבנו) אביהן של כל הנביאים שקדמו לפניו והבאים אחריו. הכול (=כולם) הם למטה ממנו במעלה. והוא בחיר ה' מכל המין האנושי" שהגיע "לתכלית הרוממות מעל האנושיות" עד שהגיע לדרגת המלאכים, ולכן נאמר עליו שהוא מדבר עם ה' בלי אמצעות המלאכים." בהמשך ובהתאם לתיאור המקראי של נבואת משה הגדיר רמב"ם ארבעה הבדלים בין משה ובין כל הנביאים האחרים: א) עם שאר הנביאים דיבר ה' "על ידי אמצעי" - ואילו עם משה הוא דיבר ללא כל אמצעי: "פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֵּר בּוֹ" (במדבר יב 88). ב) ההתגלות אל הנביאים הייתה בְּמַרְאֶה וּבְמַחֲזֶה - בשינה, בחלום הלילה, בחזיון לילה - "לֹא כֵן עַבְדִי מֹשֶׁה" (שם 6 - 77), שאתו דיבר ה' ביום, במצב של עירות. ג) אף על פי שה' התגלה לנביאים באמצעות מלאך או בחלום, הייתה תגובתם לדבר ה' - חולשה וחלחלה, "מוֹרָא עָצוּם מְאֹד". אך לא כך הייתה תגובת משה, ששמע ישירות את דבר ה' "ולא תארע לו חלחלה כלל" והיה ה' מדבר אליו "פָּנִים אֶל פָּנִים כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ" (שמות לג 111). ד) כל הנביאים זכו להתגלות נבואית רק "ברצון ה'", ולעתים חלפו שנים שבהן לא הייתה לנביא התגלות כלל, אבל משה רבנו זכה להתגלות גם ביוזמתו, "כל זמן שירצה". הבדלים אלו נזכרים גם ביצירתו ההלכתית הגדולה של רמב"ם - משנה תורה, ובהסברו להבדל הרביעי בין משה ובין שאר הנביאים קובע רמב"ם כי משה רבנו, "כל זמן שיחפוץ, רוח הקודש לובשתו ונבואה שורה עליו; ואינו צריך לכוון דעתו ולהזדמן לה, שהרי הוא מכוון ומזומן ועומד כמלאכי השרת. לפיכך מתנבא בכל עת, שנאמר: 'עִמְדוּ וְאֶשְׁמְעָה מַה יְצַוֶּה ה' לָכֶם' (במדבר ט 99)". לפי תפיסת רמב"ם, הגיע משה רבנו לדרגתם של המלאכים, ולפיכך פרש מאשתו "ומן הדומה לו (צורכי הגוף), ונקשרה דעתו לצור העולמים, ולא נסתלק מעליו ההוד לעולם, וקרן עור פניו, ונתקדש כמלאכים."
כן הדבר, לדעתי, גם באשר לנִסיו ונִסי זולתו, כי נִסיו אינם ממין נִסיהם של יתר הנביאים.הראיה מן התורה שנבואתו שונה מנבואת כל מי שקדם לו היא דברו: וארא אל אברהם [אל יצחק ואל יעקב באל שדי] ושמי ה' לא נודעתי להם (שמות ו', 3). הרי שהודיענו שאין השׂגתו כהשֹׂגת האבות, אלא רבה יותר. על אחת כמה וכמה מהשׂגת אלה שקדמו להם. אשר להיותה שונה מנבואת כל המאוחרים, אמר בתור הודעה ולא קם נביא עוד בישֹראל כמשה, אשר ידעו ה' פנים אל פנים (דברים ל"ד, 10). הרי שהבהיר שהשׂגתו שונה מהשׂגת כל המאוחרים לו בישֹראל, אשר הם ממלכת כהנים וגוי קדוש (שמות י"ט, 6) ובתוכם ה' (במדבר ט"ז, 3), כל שכן בשאר האומות. אשר לשוני של נסיו בכלל מנסי כל נביא בכלל - הרי על כל הנסים, שעשׂו אותם הנביאים או שנעשׂו להם, סיפרו אנשים בודדים6, כגון אותותיהם של אליהו ואלישע. הלא רואה אתה שמלך ישֹראל חוקר על אודותם ושואל את גחזי שיספר לו אותם כמו שאמר: ספרה נא לי את כל הגדֹלות אשר עשֹה אלישע. ויהי הוא מספר [למלך את אשר החיה את המת...] ויאמר גחזי: אדֹני המלך זאת האשה וזה בנה אשר החיה אלישע (מלכים ב', ח', 4-5). וכן אותותיו של כל נביא זולת משה רבנו. לפיכך הבהיר הכתוב גם על דרך ההודעה שלעולם לא יקום נביא שיעשה אותות בפומבי לעיני המסכימים עמו והחולקים עליו, כפי שעשה משה. וזה שאמר: ולא קם נביא עוד [בישֹראל כמשה, אשר ידעו ה' פנים אל פנים]. לכל האֹתֹת והמופתים [...לפרעה ולכל עבדיו ולכל ארצו... אשר עשֹה משה] לעיני כל ישֹראל (דברים ל"ד, 10-12). כי (הכתוב) קשר וכרך כאן את שני העניינים גם יחד, שלא יקום עוד מי שישׂיג כהשׂגתו ולא מי שיעשׂה כמעשׂיו. אחרי-כן הסביר שהאותות האלה היו לפרעה ולכל עבדיו ולכל ארצו, שחלקו עליו (על משה), וכן היו במעמד כל ישֹראל שהלכו בעקבותיו: לעיני כל ישֹראל (דברים ל"ד, 12). זה דבר שלא נמצא לנביא לפניו. וכבר קדמה הודעתו, הודעת אמת, שלא יהיה כן לזולתו7.
משה לא ראה בראיה שכלית כי ראיה שכלתי אינה פנים בפנים וגם חלום זה לא ראיה שכלתי אלא צורה של ראיה חושית להבנת הדיבור או המראה .
כך שכל הערות שלך מראים רק שאינך מבין לא מה זה נבואה ולא מה זה השגה שכלית
אתה מצטט ציטוטים שלא סותרים שום דבר למה שאמרתי למי שמבין את משמעות הציטוטים ומשיג את הקבלה .ולכן אתה מניח הנחות שאינם נכונות , הרי בשכל לא שייך אספקלריא המאירה או לא מראיה אלא בראיה חושית ודאית , ראיה חושית אין הכוונה ראיה של דמות אלא ראיה מבטא את חוזק המראה שאמת הוא , וכלן גם הנבאים ראו בחלום כי השגה שכלית לא חייבים חלום .
לכן לפני שאתה קורא לי כופר יש ללמוד את המושגים ולא לצטט רמב"ם שאפשר לפרשו כחומר .
בנבואה כתוב ענין של ראיה ובהשגה זה ענין של שמיעה וזה ההבדל בין המקובלים לנבאים , ולכן בשמיעה אעפשא לשמוע הכל בלי להבין את המהות ובראיה רואים את המהות זה ההבדל היסודי בין שמיעה לראיה לאו דוקא ראיה חומרית.
ראיה חושית היא לא ראיה חומרית אבל היא ראיה שנותנת את הודאות של הדבר שרואים וזה לא ראיה שכלית אלא ראיה מוחשית של דבר כמו מראה הסנה שהסנה בוער והסנה לא אוכל וכדומה .
תוקן על ידי ב_עקנין ב- 20/12/2016 18:41:07 |
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/12/2016 23:09 |
|
| |
כדי לדון על ההבדלים בין נבואה להשגה של מקובלים יש גם ללמוד הרבה מושגים שלכאורה הם חומריים אבל יש להם משמעות ברוח .
כנראה צריך יותר הקדמות ממה שחשבתי לפני שמנסים בכלל להסביר את מהות הקבלה וההבדל בין נבואה לחכמה .
לכן כנראה אני אעזוב את הנושא , ולא אדון יותר כי אני לא רואה טעם לדבר על נושאים שלא מובנים וגורמים רק חוסר הבנה ומקלקלים יותר ממתקנים .
אני לא מבקש מאף אחד שיסכים שאני משיג את הדברים , ואני גם לא רוצה לשכנע מה אני משיג , זו לא התנשאות לדעת שמשיגים דברים שאחרים לא השיגו .
לכן שכל אחד יביע דעתו איך שנראה לו ואני לא רואה לנכון להתחיל להסביר הקדמות פשוטות כדי להבין את ההבדלים בין נבואה לקבלה ,
ובזה יצאתי ידי חובה להשיב תשובות על ענין הקבלה .
|
|
|
|
| נשלח ב-26/12/2016 09:06 |
|
| |
דורש
בינתיים הבנו דבר אחד, שאנחנו לא מבינים.
ובכל זאת מהו השכל שאת המדבר עליו, כמדומה שהמקובלים עצמם מגדירים את תורתם כגילוי ולא כשבכל.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/12/2016 10:00 |
|
| |
בעל
יש להבחין בין השגה להבנה .
שכל זה משהו חומרי ומוגבל השכל יכול להבין רק דברים מוגדרים ומוגבלים , לעומת השגה שזה הבנת החכמה והשרש שזה מעל השכל .
ולכן הקבלה עוסקת בחכמת האמת שזה מעל השכל וזה גם מעל החומר ולכן לא כל אחד זוכה להשיג זאת אלא אדם שחי עם אמונה תמימה ומתקן את מעשיו , וזוכה שמשמים מגלים לו יכול להשיג זאת .
לכן כל הדיון על קבלה הוא לא רלוונטי בפורם מסוג עצכ"ח .
לי ברור שגם הרמב"ם הבין קצת אחרת את הדברים שנראים בכתובים , אבל היות והכתיבה היא כלי להסביר את הדברים אין אפשרות אחרת להוריד אותם אלא בכתיבה מוגבל , אבל כשיש דעת שלימה אפשר מתוך הכתב לעלות לשרש שהתכוון הכותב .
ליהודי יש נפש רוח ונשמה , השכל החומרי שאנו מכירים הוא בנפש והוא מוגבל לעומת מי שזוכה לקבל את הרוח והנשמה משיג גם דברים לא מוגבלים .
ושוב לא נראה לי שהצלחתי להוריד זאת להבנה , אבל אני כן מנסה להסביר למה לא כל אחד יכול להבין ולכן הקושיות הם רק מכח המגבלה של השואלים .
כל דבר שפועל בעולם שלנו יש לו את השרש בחכמה שגורם לו לפעול בצורה מסויימת ולא בצורה אחרת , האקדמיה בדרך כלל לא עוסקת בשרש של הדבר אלא בתוצאה , לעומת ניוטון או איינשטיין הם עסקו בשרש והצליחו להוריד זאת בצורה מנוסחת לחומר כדי לתת כלים להשתמש בחכמה שהם גילו אפילו שברור שהחכמה שהם ידעו היא מעבר לנלמד באקדמיה .
מקווה שהצלחתי להסביר את המגבלות שקיימים כדי להסביר למה הגבול חוסם אותנו מלהבין את השרש האין גבולי שממנו נובע הגבול ..
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/12/2016 10:08 |
|
| |
אני אנסה לתת דוגמא על ההבדל בין השגה לשכל הרי לימוד נהיגה יש את התיאוריה אדם יכול להבין בשכל בדיוק איך נוהגים ברכב את כל חוקי הנהיגה והרכב והכללים מה לעשות מתי .
אבל להשיג נכון את הנהיגה הוא ישיג רק כשינהג עוד ועוד ויעשה טעויות עד שילמד מהטעיות וכך ישיג נכון את הנהיגה , וגם ברור של כל הנהגים שווים בהשגת הנהיגה גם אם הם שווים בידיעת השכל של הנהיגה.
ווים בידיעת השכל של הנהיגה .
|
|
|
|
| נשלח ב-26/12/2016 11:06 |
|
| |
שאלו בחור ישיבה- אתה יודע לשחות? השיב
-לשחות איני יודע- אבל את עניין השחיה אני מבין.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/12/2016 12:00 |
|
| |
דורש
בקיצור לך יש נשמה מיוחדת שמשיגה את הדברים האלו, לנו אין, זה מה יש.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/12/2016 12:11 |
|
| |
בעל
ההשגות באו מכח האמונה באמיתות הדברים של הקבלה לולא האמונה באמיתות הדברים לא הייתי מגיע להשגות .
וזו הנקודה החשובה .
|
|
|
|
| נשלח ב-26/12/2016 12:32 |
|
| |
ומדוע להאמין?
דבריך ניתנים להיאמר גם על הינדואיזם, נצרות ואינסוף כתות אחרות.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/12/2016 13:19 |
|
| |
אני יוצא מנקודת הנחה שהדין על הקבלה באשכול הוא למי שמאמין ביהדות באמונה שלימה ולא מחפש להוכיח את אמיתות היהדות , כי מי שמחפש להוכיח את היהדות הקבלה לא תתרום לכלום .
הקבלה היא השגה על מציאות שמאמינים בה ולא הוכחה על מציאות מסויימת .
וזה בדיוק נקודת ההבדל בין נבואה לקבלה
הנביאים ראו את המציאות של האלוקים ושהיהדות זה אמת , והמקובלים מאמינים שזה המציאות ורק משיגים את ההנהגה של המציאות
תוקן על ידי דורש_אמת ב- 26/12/2016 13:26:00
|
|
|
|
| נשלח ב-26/12/2016 18:24 |
|
| |
| דורש_אמת כתב: | | ע
משה לא ראה בראיה שכלית כי ראיה שכלתי אינה פנים בפנים וגם חלום זה לא ראיה שכלתי אלא צורה של ראיה חושית להבנת הדיבור או המראה .
אני אומר שוב "פנים בפנים' זו השגה שכלית
הרי אין עניין פנים או גוף יכול להיות מיוחס לקב"ה
אז כך שלפני שאתה שולח אותי ואחרים ללמוד קבלה מן הראוי שאתה קודם תלמד תורה
אתה מצטט ציטוטים שלא סותרים שום דבר למה שאמרתי למי שמבין את משמעות הציטוטים ומשיג את הקבלה .
הציטוטים שלי באו להבהיר דבר אחד
שלא קם נביא כמשה ולא יקום !!!
הציטוטים מראים לכל בר דעת, שמאפייני נבואתו יחודיים רק לו, לא היו כאלה וגם לא יהיו לעתיד לבוא
ולכן הוא הגיע להשגה הכי גבוהה שיכול להגיע בן אנוש
וכשבאים המקובלים ומעלים את נבואתם והשגתם מעל השגת משה רבנו
וטוענים שהם השיגו מה שהוא לא הצליח להשיג, ראשית וחמור הוא, שיש בכך ניגוד לדברי תורה מפורשים
ושנית, יש בכך סכנה לעתיד לבוא, שלא ירחק היום ויקום איזה מקובל ויטען לשינוי במצוות התורה ואולי אף לאי נחיצותם,
ולמה אני אומר 'לעתיד לבוא' ???
הרי זה קורא כבר בימינו אנו,
כשיש את קהילת 'קבלה לעם' בראשותו של הרב לייטמן המציג עצמו כמקובל , ממשיכי דרכו של 'בעל הסולם'
קהילה שמונה עשרות אלפי אנשים בארץ ובעולם
ואותו רב לייטמן אמר בכמה וכמה מקומות כי 'עולם המצוות חסר שייכות ממשית לזמננו והוא רק אפשרות תרבותית בלבד, מעין שימור של מסורת אבות'
זו הסכנה שיש באותה פירצה,
כשהמקובלים לקחו לעצמם את היומרה להשיג מעל להשגתו של משה רבנו נותן התורה
ואגב,
כתבתי את זה באחד הדיונים הקודמים, וראוי גם כאן להזכיר,
כשנפוצה 'תורת הקבלה' בימי הביניים בעיקר עם המצאת הדפוס, מי גילו בא עניין רב ?
הנוצרים,
כיוון שראו בה חיזוק לעיקרי אמונתם,
ודי לחכימא ברמיזא
תוקן על ידי ב_עקנין ב- 20/12/2016 18:41:07 |
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/12/2016 18:36 |
|
| |
| דורש_אמת כתב: | | בעל
יש להבחין בין השגה להבנה .
שכל זה משהו חומרי ומוגבל השכל יכול להבין רק דברים מוגדרים ומוגבלים , לעומת השגה שזה הבנת החכמה והשרש שזה מעל השכל .
ולכן הקבלה עוסקת בחכמת האמת שזה מעל השכל
השכל הוא ממש לא חומרי ולא מוגבל
אין שום דבר מעל השכל
ואת האמת יכול להשיג רק השכל
מה שכן, מאוד יכול להיות שהמקובלים הפעילו את הכוח המדמה והשליטו אותו מעל השכל
וזאת אם כל חטאת
בלשון המעטה
הרמב"ם בפרשנותו 'לפרשת גן עדן' במורה נבוכים - מסביר בדיוק, למי שמעמיק להבין, מה הסכנה הטמונה בכוח המדמה כשהוא שולט על השכל, במקום ההפך, כשהכוח השכלי ישלוט על הכוח המדמה,
אדם
חוה
נחש
סמאל
(מי מייצג את הכוח המדמה ??
פרק ב' חלק א' פרק ל' חלק ב' - התשובות שם)
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/12/2016 18:49 |
|
| |
ועקנין
נשאר בלי הסכמה וזהו.
|
|
|
|
|
