|
|
| נשלח ב-29/1/2017 19:32 |
 |
| |
ועל פרשנות ניתן לדון.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/1/2017 19:37 |
|
| |
לא הבנתי כלפי מה דבריך מכוונים.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/1/2017 19:42 |
|
| |
מוזר לגלוש בגוגל להשתמש במחשב מתקדם בסמארטפון כשר.ולדון בדעותיהם של הוגים מימי הבינים וקודם. בנושא של שליטה ובקרה.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/1/2017 19:59 |
|
| |
| יש3 כתב: |  | בעל
היא הנותנת. כשהרמב"ם יצא נגד הגשמה הוא לא יצא נגד טקסטים עתיקים וקדושים, לא נגד התורה ולא נגד חז"ל - הוא אמר שאף אחד מהם לא חשב כך (מה שנקרא פרשנות מחדש). |
|
ועל זה עניתי שעל פרשנות ניתן לדון.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/1/2017 20:49 |
|
| |
הבנתי על מה ענית. לא הבנתי מה רצית להגיד בזה - על פרשנות אפשר לדון, ולכן ... אני צודק / טועה / לא קשור?
|
|
|
|
| נשלח ב-29/1/2017 21:35 |
|
| |
הרמב"ם הוא פרשנות, גם הרמב"ן. מי הפרשן שיותר מתאים לכוונת האמר?
|
|
|
|
| נשלח ב-29/1/2017 21:40 |
|
| |
אני לא באתי לדבר על פרשנות אלא על פרשנות מחדש כאמצעי להתמודדות על טקסטים שלא מוצאים חן בעיניך. הרמב"ם, בניגוד למיימוני, לא ניסה להילחם בטחנות רוח, ומצא דרכים לעקוף את המלחמה.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2017 08:57 |
|
| |
(הרמב"ם ראה בפרשנותו פרשנות אמיתית או איסלוטרציה?)
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2017 09:09 |
|
| |
יש3
כהמשך לדברי ת"ט.
נעמיס על הטקסט מה בראש שלנו?
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2017 09:27 |
|
| |
>לאחר מסע ההספד הורה הרב לזרוק אבנים, להיזהר שלא יפגעו באף אחד, ולכוון שזה "החלק של הסיטרא אחרא". אחר כך לומר את הפסוק "ולבני הפילגשים אשר לאברהם נתן אברהם מתנת וישלחם מעל יצחק בנו בעודנו חי קדמה אל ארץ קדם">
באשכול ישן שלי http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=2065534&forum_id=1364
כתבתי שייתכן עשבירת הכוס בחופה הוא מפני שאם יזרקו לרוחות "עצם", הם יהיו עסוקים בו ויעזבו את החתן והכלה לעצמם. רעיון דומה מצאתי במנהג הקשור להלויית המת, והוא המנהג לפזר מטבעות כסף ליד המת.
י. בן עמי כותב בספרו "יהדות מרוקו, פרקים בחקר תרבותם", ירושלים תשל"ב , עמוד קסז:
"כשעומדים להוריד נפטר, נוהגים לפזר מסביב לקבר אבקת זהב או לזרוק מטבעות כסף. כסף או זהב זה מיועדים לשדים, שלפי האמונה עסוקים באיסופו, ולכן הם אינם מתפנים על מנת להזיק. "...
וראו בספרו של מאיר בניה: "מעמדות ומושבות", בספר הזכרון ליצחק ניסים, ח"ו ירושלים תשמה, וב"מנהגי ישראל" תלק א עמודים ס-סד, בפרק "זריקת שבע מטבעות ליד המת".
במנהגים רבים המטבעות הנזרקות, הן מטבעות "שבורות".
ייותר זול לזרוק אבנים על השדים, מאשר להשליך להם מטבעות זהב וכסף, ובפרט שישנו סיכוי שהם יפגעו בשדים ויהרגו אותם.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2017 09:51 |
|
| |
נישט כתב
ייותר זול לזרוק אבנים על השדים, מאשר להשליך להם מטבעות זהב וכסף, ובפרט שישנו סיכוי שהם יפגעו בשדים ויהרגו אותם.
מי מפחד משד שאפשר להרוג אותו באבן קטנה...
תוקן על ידי תלמידטועה ב- 30/01/2017 09:52:47
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2017 10:40 |
|
| |
בעל
מי שמאמין שאבן גדולה יכולה להרוג שד, או ששד זקוק לזהב.
תוקן על ידי נישטאיך ב- 30/01/2017 10:45:33
|
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2017 10:47 |
|
| |
אני דווקא לא מפחד משדים שאינם נראים. אני מפחד משדים שחיים ביננו בדרך כלל יושבים במזרח
אוצר המדרשים (אייזנשטיין) שלמה המלך עמוד 528
שמונה דברים נאמרו בשדים: ארבעה כמלאכי השרת וארבעה כבני אדם. אוכלים ושותים כבני אדם ומשמשים מטותיהם כבני אדם ופרים ורבים כבני אדם ומתים כבני אדם
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2017 11:55 |
|
| |
תלמיד ובעל
אף פעם לא הייתי בתוך ראשו של הרמב"ם, אפילו לא בתור יתוש, כך שאינני יודע מה הוא חשב. אני משער שהוא חשב שחלק מהפרשנות שלו היא אמתית וחלק לא.
בכל אופן, העניין של פרשנות מחדש הוא לאו דווקא לפרש דברים שאני חושב שהם לא נכונים. העניין הוא להכניס את הנחות היסוד שלי לתוך הטקסט ואז לפרש. הרמב"ם בהחלט יכול היה לחשוב שהתורה הגיעה בנבואה, ואם כך היא אמתית, ואם כך היא לא יכולה לחשוב שטות כמו שאלוקים הוא גוף. הוא גם יכול לחשוב שחכמים היו באמת חכמים, ואיך יעלה על הדעת אחרת כשכל עם ישראל הולך אחריהם, ואמנם ייתכן שהיו להם טעויות באונטולוגיה והם חשבו בטעות שיש שדים, אבל לא יכול להיות שהם היו עובדי עבודה זרה. כלומר ייתכן שהרמב"ם האמין בפרשנות שלו וייתכן ששיקר, אך כיוון שלא זכיתי להיות במוחו איני יודע.
בענייננו, דרך מיימונית להבנתי היא שברור שהרמב"ן לא היה עובד ע"ז ושברור שלא יכול להיות שהקבלה שאחריה נוהים כל בית ישראל היא ע"ז ולכן כנראה שהפירוש שלה הוא וכו'. ייתכן שמיימוני יאמר שהוא לא יכול ללכת בדרך כזו כי הוא לא רואה בזה פרשנות אמתית ואינו מוכן לשקר. אני רק אומר שהוא לא ראוי לשמו, בין אם זה בגלל שהוא לא נותן מפיק אמון בחכמי ישראל הקדומים ובין אם זה בגלל שהוא לא מוכן לשקר.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2017 12:36 |
|
| |
| יש3 כתב: | | תלמיד ובעל
אף פעם לא הייתי בתוך ראשו של הרמב"ם, אפילו לא בתור יתוש, כך שאינני יודע מה הוא חשב. אני משער שהוא חשב שחלק מהפרשנות שלו היא אמתית וחלק לא.
בכל אופן, העניין של פרשנות מחדש הוא לאו דווקא לפרש דברים שאני חושב שהם לא נכונים. העניין הוא להכניס את הנחות היסוד שלי לתוך הטקסט ואז לפרש. הרמב"ם בהחלט יכול היה לחשוב שהתורה הגיעה בנבואה, ואם כך היא אמתית, ואם כך היא לא יכולה לחשוב שטות כמו שאלוקים הוא גוף. הוא גם יכול לחשוב שחכמים היו באמת חכמים, ואיך יעלה על הדעת אחרת כשכל עם ישראל הולך אחריהם, ואמנם ייתכן שהיו להם טעויות באונטולוגיה והם חשבו בטעות שיש שדים, אבל לא יכול להיות שהם היו עובדי עבודה זרה. כלומר ייתכן שהרמב"ם האמין בפרשנות שלו וייתכן ששיקר, אך כיוון שלא זכיתי להיות במוחו איני יודע.
בענייננו, דרך מיימונית להבנתי היא שברור שהרמב"ן לא היה עובד ע"ז ושברור שלא יכול להיות שהקבלה שאחריה נוהים כל בית ישראל היא ע"ז ולכן כנראה שהפירוש שלה הוא וכו'. ייתכן שמיימוני יאמר שהוא לא יכול ללכת בדרך כזו כי הוא לא רואה בזה פרשנות אמתית ואינו מוכן לשקר. אני רק אומר שהוא לא ראוי לשמו, בין אם זה בגלל שהוא לא נותן מפיק אמון בחכמי ישראל הקדומים ובין אם זה בגלל שהוא לא מוכן לשקר. |
|
מאחר שאתה מודה בעצמך שאינך יודע כלום על הרמב"ם אז על מה אתה מבזבז כל כך הרבה מילים.
|
|
|
|
|
|
