יהדות - יש ליהודי זכויות ?

אם שור שלו נגח שור של נכרי, הוא פטור, ואם שור של נכרי נגח את שורו, משלם נזק שלם. לא זכות?

וכלום לא מלמדים אותנו כל היום שהשיח המודרני הוא שיח של זכויות ואילו השיח היהודי הוא שיח של חובות?

בע"ב זה הרבה יותר מזה.

הזכות של היהודי היא החובות .
ריה"ל ביטא זאת  בשירו עבדי הזמן.:עבד ה' הוא לבדו חפשי
כלומר זה לא חובות אלא זכות גדולה.

(כמו שנאמר:  חירות היא עבדות,בערות היא כח)

אם תנסה להגדיר חובות וזכויות זה יוכל לחזור לך לדיון.
כך, האם כשאני אומר שפלוני חייב לשלם לאלמוני שהזיקו, האם יש כאן חובה או זכות או שניהם. באופן דומה כשאני אומר שפלוני חייב לתת צדקה לעני.

אפרים
מזל שהכנסת את הקטע בסוגריים, אחרת לא הייתי מבין.

שלישישי

איקון ירוק על שאלה חשובה. השאלות הפשוטות הן בדרך כלל העמוקות ביותר.

אבל צריך הבהרה:

המונח "זכות" יכול לשמש במגוון של משמעויות. אני מניח שהשאלה מתייחסת ל"זכות" במובן המודרני, כלומר מאז נניח הפילוסוף לוק. לאדם יש זכויות. הזכות לחיים, לחירות, אפילו לעיסוק כרצונו.

האם יש זכויות כאלו בתורה? האם יש בכלל זכויות בתורה?

האם יש זכויות אדם במסורת היהודית?

האם יש זכויות מסויימות ליהודי באשר הוא יהודי?

עד כמה שידוע לי אין דיון מפורש בזכויות אדם בתורה. אמנם ניתן לטעון שמשתמע מן התורה שיש זכויות וצריך רק לנסח זאת בעברית שלנו.

אחלק את התשובה לשנים.

א. זכויות משתמעות

לכל יהודי יש זכות שהקרקע שירש מאבותיו תישאר שלו. לכן אין דרך לקחת קרקע שנפלה בירושה מן האדם ומן המשפחה. גם אם אדם מוכר את הקרקע שלו לאחרים, זו לא מכירה גמורה אלא השכרה לעד 50 שנה.

כל שכן שאין למכור יהודי לעבד לתמיד, ואפילו הוא עצמו חפץ בכך (לפי פרשנות חז"ל).

לכל יהודי יש חזקת חפות. אי אפשר לחייבו אלא בשני עדים. אפשר להוציא מכאן שיש זכות לאדם שלא יחייבו אותו אלא לאחר מעשה בית דין ובאמצעות ראיות.

לנשים יש זכויות מסויימות בתוך המערך המשפטי.

ועוד. זה מה שמצאתי מתוך התבוננות קצרה.

אלו הן זכויות פרטיות שהן חשובות מאד אבל הן אינן זהות לזכויות היסוד האנושיות.

ב. זכויות יסוד

הקביעה כי האדם נברא בצלם אלוקים אומרת שכל בני האדם שוים במעמדם לפני האלוקים.

הקביעה כי "איש בחטאו יומת" ו"לא יומתו בנים על אבות" משחררת את האדם מאחריות למה שלא עשה. זה לא היה דבר פשוט בעולם שבו ניתנה תורה.

עונש כרת, שהוא בידי שמים, על עבירות מסויימות, גם החמורות, מניח מקום במידה מסויימת לחופש דת, כי מי שיעבור עבירות מסויימות, עם כל חומרתן, לא ייענש בידי החברה, אלא משאירים אותו לקבל את עונשו בידי שמים (אמנם חז"ל קבעו עונשים במקרים כאלו).

הקביעה כי ניתן לחייב אדם לקיים מצוות עשה על ידי מלקות מפני שהוא חפץ באמת לשמור מצוות אלו - יכולה להתפרש כהעדר זכות לחופש פעולה. אך ההנמקה מעידה כי דווקא כאשר האדם באמת חפץ במקום כלשהו בתוך עצמו במצוה ובהשתייכות לעם ישראל רק אז אפשר לחייבו. נכון הוא שהדיון שלי כאן נראה רחוק מעולמם של חז"ל.

סבורני כי שיח הזכויות שהחל לפני כמה מאות שנים נובע מתוך המסורת היהודית, מתוך השפעת התורה על העולם. מסתבר שהיו שכתבו על כך ואולי מישהו יוכל להפנות.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");

" סבורני כי שיח הזכויות שהחל לפני כמה מאות שנים נובע מתוך המסורת היהודית, מתוך השפעת התורה על העולם."

מיימוני ,התורה ניתנה לפני אלפי שנים ואתה טוען ששיח הזכויות שהחל לאחרונה עם החילון המבורך נובע מהמסורת היהודית?

תספר את זה לעבדים ולנשים.

אפרים יקירי

אגב חריפותא שבשבתא. מחמת הכשרון המבריק יש חשש לחיפזון ולטעות.

ראשית, המונח "שיח הזכויות" מתייחס לא למחצית השניה של המאה העשרים ולא לתקופתנו שלנו, אלא לניסוחים מפורשים שבהם מופיעים מונחים כמו "זכויות יסוד" ו"זכויות אדם" והדומים להם, בניגוד לתקופות עתיקות יותר שבהם הזכויות עשויות להיות מובלעות (כלומר עומדות ברקע ואין להן ביטוי מפורש).

הניסוחים האלו מתחילים אצל ג'ון לוק.

ראו נא.

מ

איקון ירוק, כרגיל. ראוי היה לציין עוד לרעיון שההתחשבות בדעת המיעוט מאפשרת לרוב לגלות לפעמים שהוא טועה. יש קטע נפלא על זה אצל ג'ון סטיוארט מיל. אולי אתה הבקיא תיטיב להביאנו.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");