|
|
| נשלח ב-8/2/2017 22:09 |
 |
| |
אפרים כאשר מדברים על "השפעה של", ניתן להבין שמדובר על מצב בו ישנה דרך התייחסות מסויימת לזכויות בני האדם, ובא מישהו ו"משפיע" כלומר גורם לשינוי מסויים של מוסר הזכויות הנ"ל. ובכן, לפני התנ"ך, לא רק שלא היה "שיח זכויות" - אלא הרבה יותר גרוע: לא היה אפילו שיח של עשיית משפט. עשיית משפט היא מוסר של עשייה מיראה - כפה עליהם הר כגיגית, ואילו שיח הזכויות הוא עשייה מאהבה, מהכרה מעומק הנפש של האמת והטוב שבמוסר. כבר חז"ל דיברו על ההדרגה הזאת ואמרו שעד אברהם אבינו היו אלפיים שנות "תוהו". התנ"ך ביסס בצורה מאוד חזקה את הסברא שצריך להיות צדק בעולם. התנ"ך גם מכיר בקושי של מימוש המטרה הזאת, אבל אינו מוותר, ומבהיר שוב ושוב שהצדק הוא הדבר הנעלה ביותר. זה נכון, שלאחר שנכתב התנ"ך, עדיין ישנם אנשים שאינם רוצים בהצלחת הצדק. ולא זו בלבד, אלא שהם מנצלים גם את דברי התנ"ך עבור האינטרסים האישיים שלהם. אבל על התנ"ך יש זכויות יוצרים של נביאינו, ואם ישנם אנשים כנ"ל שמוציאים את דברי הנביאים מהקשרם - אין לראות בדבריהם המשך או "השפעה" של התנ"ך. ככלל, קשה מאוד למדוד "השפעה" כזאת, כאשר הנביא שדיבר חי לפני כל כך הרבה זמן, וקשה לבדוק איך התגלגלו הדברים מאז שיצאו מפיו ומפי כתבו של הנביא, ועד שהגיעו אל אותו אדם בימינו שמנצל אותם עבור מה שלא יהיה. הרי גם אדם שהחליט לפרוק מעליו את עול הדת, ונוהג בהפקרות אלימה, זה לא אומר בהכרח שהוא "מושפע מהחילוניות". זאת ועוד: כאשר בעולם המודרני התחיל החילון, ובמקביל (לאו דווקא יחד איתו) התחיל גם "שיח הזכויות" - הרי שצריך להחליט איך אנו מתייחסים אל מורשת העבר. מי שבידם הכוח - החליטו למחוק את העבר מעל פני האדמה. פשוט להתייחס אליו כאילו הוא איננו. ב"שיח הזכויות" מעולם לא ניתנה הזדמנות לאנשי העבר להישמע. האם לאנשים שמתו כבר אין זכות לכבוד? האם לממשיכיהם אין זכות לכבוד רבותיהם שנפטרו? גם לא ברור בכלל אם נעשתה הסברה שגררה אחריה את הקהל, ושמא מה שנעשה היה בסך הכל מה שנקרא "שטיפת מוח" כאילו אין שום טעם במה שהיה בעבר. הרי אנו מכירים כמה רציונליסטים שמומחים בלהראות עד כמה ההמון נגרר גם אחרי דברים שמחשבה מעמיקה עשויים להיתפס כשטויות. על כל פנים, בדיוק כמו החילוניות, ובדיוק כמו "שיח הזכויות", גם התנ"ך הוא מערכת שלמה, שקשה להפריד בין חלקיה. לכן, כאשר הגיעה העת החדשה, ושינו את מערכת הערכים מקצה אל קצה, כאמור - הרי שהיה קשה מאוד לשלב את מערכת הערכים המסורתית עם זו החדשה. זו כנראה הסיבה, שנוצרו "מגזרים" דתיים וחילוניים. זה לא אומר שמי שמאמין בדת הוא בהכרח חושב שהאישה או העבד הם אנשים ש"שווים פחות". הוא פשוט מנסה לשמור על מערכת ערכים שחשובה לו - המערכת הדתית, וזאת למרות שבדרך כלל הוא עצמו תומך גם במערכת ערכים השנייה, זו המודרנית, כאשר הוא מתאמץ ככ יכולתו להפיק את המירב משתי המערכות שהוא אוחז בהן. אם יש לך הצעות איך לעשות זאת באופן עוד יותר מועיל, אני בטוח שכולם ישמחו לשמוע. ובדיוק כמו שאני מבין בהחלט את מי שבוחר במערכת החילונית, אני חושב שאי אפשר להתעלם מהיתרונות של המערכת הדתית. ובסופו של דבר, אדם שמקבל את המערכת הדתית, אינו נדרש להשתרר על נשים או לפגוע בעבדים. לאור זאת, גם מי שאינו רוצה ללכת ולהצטרף למערכת הדתית, מ"מ אינו יכול למנוע מהמערכת הדתית להתקיים.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-8/2/2017 22:15 |
|
| |
שלישישי
במחילה אני לא מבין, אנשים כותבים גם "דברים שרוב בני האדם יודעים אותם ולא מסתפקים בהם כלל אלא שכפי רוב פרסומם וכפי מה שאמיתתם גלויה לכל כך העלם מהם מצוי מאוד והשכחה רבה"
|
|
|
|
| נשלח ב-9/2/2017 08:36 |
|
| |
שלישי כתב: מה היהדות הייתה אומרת לגבי הזכות של כל אחד לפרנס את עצמו ובני ביתו
ללא הצורך להזדקק בריות? א. אני מניח שהכוונה היא שהצבור יתן לו או שיהיה דין דומה לשכר מינימום. זו אינה הזדקקות לבריות (במעטפת נוחה יותר)? ב. כללית – למה הדת צריכה לדאוג לזה ולא האנשים? מעניין ששוחרי העצמאות המחשבתית שואפים לחיובים בנושא, וההיפך.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/2/2017 09:52 |
|
| |
קטונתי אבל מקורותינו מלאים בהכרה בזכויות רבות:
1. זכות הקנין (רשות היחיד, השבת אבידה, ירושות, ועוד ועוד ועוד)
2. הזכות לחינוך (משתמעת מהחובה לחנך)
3. למשל מהחובה לדאוג למישהו שירד מנכסיו אתה למד על מכלול של זכויות למזון ולצרכים בסיסיים
4. התארגנויות קהילתיות כלכליות לביקור חולים ופדיון שבויים מלמדת על זכויות שיש לדאוג לשימורן
5. בנישואין יש לאישה ולגבר זכויות שונות שיש להגן עליהן
6. הזכות להזדקן בכבוד הוכרה על ידי הקהילה בהקמת התארגנויות לתמיכה בזקנים
אמנם במקרים רבים הנוסח הוא חובה של המצווה - אך החובה היא להגן על זכות ולא חובה עיוורת כמו פרה אדומה.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/2/2017 10:28 |
|
| |
ירובעל
זכויות כלפי הזולת – בוודאי שיש. ( בדוגמתך 1,5). רוב סדר נזיקין זועק כך ואיני חושב שמישהו חושב שלא זכות לחינוך היא בעיקרה חובת חינוך למצוות (ואומנות – ספק אם זו מצווה דתית או מטלה הגיונית) דאגה לצדקה הינה, אולי, דאגה שאינה מוכוונת הנצרך אלא מכוונת לקיום המצווה [יש מקום לציין לרמב"ם הידוע כי עדיף לתת מעט מעט מאשר במנה אחת גדולה בכדי להרגיל עצמו לתת, ולא שת ליבו לעומק המרכים].
|
|
|
|
| נשלח ב-9/2/2017 11:00 |
|
| |
ירובעל.
כל הזכויות שאתה מדבר עליהם הן זכויות חברתיות. הנהוג ומקובל ברוב עמי ומדינות העולם.
להבנתי שלישי שאל מה הן הזכויות של עם ישראל ? במה אתה בחרתנו מיטיב ומזכה את הפרט היהוד?
|
|
|
|
| נשלח ב-9/2/2017 12:18 |
|
| |
| תלמידטועה כתב: |  | שלישי כתב: מה היהדות הייתה אומרת לגבי הזכות של כל אחד לפרנס את עצמו ובני ביתו
ללא הצורך להזדקק בריות? א. א. אני מניח שהכוונה היא שהצבור יתן לו או שיהיה דין דומה לשכר מינימום. זו אינה הזדקקות לבריות (במעטפת נוחה יותר)? ב. ב. כללית – למה הדת צריכה לדאוג לזה ולא האנשים? מעניין ששוחרי העצמאות המחשבתית שואפים לחיובים בנושא, וההיפך. |
|
א. הכוונה ממש הפוכה.
הכוונה שאדם יוכל לפרנס את עצמו. (ראה בהמשך תגובה לירוחם).
ב. במושג "יהדות" הכוונה איננה רק לדת.
יהדות זה - עם, תרבות, מסורת, מנהגים. דת וכו'.
היהדות היא מה שיוצרת עם (מאחדת קבוצה של אנשים). לכן חשוב לדעת מה היא אומרת
לגבי הזכויות של הפרט מול העם/החברה.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/2/2017 12:32 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: | | ירובעל.
כל הזכויות שאתה מדבר עליהם הן זכויות חברתיות. הנהוג ומקובל ברוב עמי ומדינות העולם.
להבנתי שלישי שאל מה הן הזכויות של עם ישראל ? במה אתה בחרתנו מיטיב ומזכה את הפרט היהודי? |
|
אתן דוגמא למה התכוונתי.
" מה היהדות הייתה אומרת לגבי הזכות של כל אחד לפרנס את עצמו ובני ביתו
ללא הצורך להזדקק לבריות?"
יהודי רוצה להקים בית מלאכה. לשם כך הוא צריך מבנה. ז"א הוא צריך אדמה.
האדמה שייכת לעם, לחברה.
השאלה: מה היהדות מצהירה לגבי זכותו של הנ"ל?
דוגמא אחרת,
יהודי ירש מאביו שק של גרעיני אבטיח. הוא רוצה פעם בשנה לזרוע אותם
ולהתפרנס ממכירת אבטיחים.
מה זכותו עפ"י היהדות לעשות כך?
|
|
|
|
| נשלח ב-9/2/2017 13:08 |
|
| |
| שלישישי כתב: | | ירובעל.
כל הזכויות שאתה מדבר עליהם הן זכויות חברתיות. הנהוג ומקובל ברוב עמי ומדינות העולם.
להבנתי שלישי שאל מה הן הזכויות של עם ישראל ? במה אתה בחרתנו מיטיב ומזכה את הפרט היהודי?
אתן דוגמא למה התכוונתי.
" מה היהדות הייתה אומרת לגבי הזכות של כל אחד לפרנס את עצמו ובני ביתו
ללא הצורך להזדקק לבריות?"
רמב"ם הלכות תלמוד תורה פרק ג הלכה י
כל המשים על לבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה ויתפרנס מן הצדקה הרי זה חלל את השם ובזה את התורה וכבה מאור הדת וגרס /וגרם/ רעה לעצמו ונטל חייו מן העולם הבא, לפי שאסור ליהנות מדברי תורה בעולם הזה, אמרו חכמים כל הנהנה מדברי תורה נטל חייו מן העולם, ועוד צוו ואמרו אל תעשם עטרה להתגדל בהן ולא קרדום לחפור בהן, ועוד צוו ואמרו אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטילה וגוררת עון, וסוף אדם זה שיהא מלסטם את הבריות.
יהודי רוצה להקים בית מלאכה. לשם כך הוא צריך מבנה. ז"א הוא צריך אדמה.
האדמה שייכת לעם, לחברה.
השאלה: מה היהדות מצהירה לגבי זכותו של הנ"ל?
זכותו לעבוד להרויח כס,ף לקנות מבנה, הארץ נחתנה אמנם לכל העם, אבל צריך סדר מסוים לקבל בעלות עליה.
דוגמא אחרת,
יהודי ירש מאביו שק של גרעיני אבטיח. הוא רוצה פעם בשנה לזרוע אותם
ולהתפרנס ממכירת אבטיחים.
מה זכותו עפ"י היהדות לעשות כך?תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ח עמוד א : גדול הנהנה מיגיעו יותר מירא שמים, דאילו גבי ירא שמים כתיב: +תהלים קי"ב+ אשרי איש ירא את ה', ואילו גבי נהנה מיגיעו כתיב: +תהלים קכ"ח+ יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך, אשריך בעולם הזה, וטוב לך לעולם הבא, ולגבי ירא שמים וטוב לך לא כתיב ביה. ו
|
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/2/2017 13:55 |
|
| |
שלישי אם הבנתי כוונתך נכון, אני מפנה אותנו לרציונל ההלכתי מאחורי הסדרים כמו היתר עסקה, פרוזבול, מכירת חמץ, היתר מכירה ודומיהם. במקרים אלה באים ואומרים שיש זכות להתפרנס בכבוד והיא מתנגשת עם חובה הלכתית. באים חכמים לדורותיהם ונותנים עדיפות לזכות להתפרנס ויוצרים סידור לעקוף את החובה הדתית.
אפשר גם לקרוא את חרם דר"ג כהגנה על הזכות לאושר. התורה התירה, אבל יש זכות לאושר שהיא חשובה יותר
|
|
|
|
| נשלח ב-9/2/2017 14:00 |
|
| |
שלא לדבר על החיים עצמם שהיא זכות שדוחה (כמעט) את כל התורה כולה ומקבלת עדיפות
|
|
|
|
| נשלח ב-9/2/2017 14:13 |
|
| |
אני רוצה לשתול 417 עצי זית על האדמה של העם/החברה.
מה אומרת היהדות? יש לי זכות לכך?
|
|
|
|
| נשלח ב-9/2/2017 14:27 |
|
| |
כמו ברוב התפיסות, גם ביהדות זכויות אינן בחלל ריק. זכותך לשתול 417 באדמה אבל יש סייגים לזכות זו. האם האדמה היא ההפקר? האם שכרת את האדמה מבעלים חוקיים? האם זו שנת שמיטה? האם יש שם גידולים אחרים? מה לגבי השתילים - איך הגיעו לרשותך? וכו וכו. הזכות להתפרנס היא עליונה, אבל יש לה סייגים שונים והיכן שניתן, חכמים יעגלו פינות כדי להקל על שלישי לשתול את עציו.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/2/2017 15:07 |
|
| |
משהו שנכתב לפני השוא. המדבר על הזכויות של עמנו.
[אתה בחרתנו מכל העמים] / אברהם שטרן ("יאיר")
אַתָּה בְּחַרתָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים,
שֶׁנְּהִי לִמשִׁסָּה לְכָל עָם.
סֵרְסוּ אֲנָשִׁים, אִנְּסוּ הַנָּשִׁים
וַיַּטבִּיעוּ טַפָּם בְּדָמָם.
אַתָּה רוֹמַמתָּנוּ מִכָּל הַלְּשׁוֹנוֹת,
שֶֹנְּגַל קְלוֹנֵנוּ לַכֹּל.
וְקָלָה זֵד בָּאֵשׁ גְּוִיּוֹת מְעֻנּוֹת
וְהָיָה פִּרפּוּרָן לוֹ מָחוֹל.
אַלפַּיִם שָׁנָה לַשָּׁמַיִם עוֹלָה
נְאָקָה חֲנוּקָה בֶּעָשָׁן:
"שְׁמַע יִשְׂרָאֵל!" אַךְ לֹא בָּא הַגּוֹאֵל,
יַעַן קָם אֱלֹהִים לוֹ שׂטָן.
בְּדם-עוֹלָלִים נִשׁחֲטוּ כִּטלָאִים,
וּבִכבוד יְלָדוֹת כִּי נִגעַל,
וּבְרֶמֶץ-מוֹקֵד – הִנְנוּ נִשְׁבָּעִים:
בְּיָדֵינוּ עַמֵּנוּ נִגאָל!
צְמֵאֵי-גְאֻלָּה, סְבוּאֵי-מַשׂטֵמָה,
נִלָּחֵם עַד חָרמָה בְּצִיּוֹן.
וּבְדַם עֲשָׂרָה כָּל אַמַּת אֲדָמָה
נְכַפֵּר- וְנָחֹג נִצָּחוֹן.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/2/2017 20:20 |
|
| |
שלישי
איני מבין את השאלה. תקנה קרקע
|
|
|
|
|
