חשיבה בודקת או חשיבה מתרצת

איה_האמת,

עשרה אנשים בעשר לשונות הגויים אשר כל אחד מהם מגן על אמונתו ודתו אינם מתאימים למה שהרמב"ם כתב כי אינם שווים בידיעת העיקרים. מכל מקום, הרמב"ם כתב שהעיקר איננה החקירה אלא לשמוע לחכמי הדור, וזה כלול במה שקרא ידיעת העיקרים, דהיינו אמונת חכמים. וכן אומרת הגמרא: ליגמר איניש והדר ליסבר (ראשית-כל ללמוד מחכמים ואח"כ לעיין).  ואמרו: עשה לך רב והסתלק מן הספק.

מם80,
בודאי שהם שוים בידיעת העיקרים!
לך האמונה על מתן תורה, ולהם האמונה על סיפוריהם הם.
וכמו שסיימת: העיקר אינה החקירה (חשיבה בודקת) אלא לשמוע לחכמי הדור. דא עקא, שגם חכמי האינדיאנים והנורדים והכושים והנוצרים אומרים שהעיקר לשמוע לחכמי הדור שלהם. והגדלים באומות אלו, מאמינים בלב שלם שהעיקר לשמוע לחכמיהם, באותו האופן שאנו מאמינים שהעיקר לשמוע לחכמינו ז"ל.
ושוב אני בשאלתי:
האם יהודי ירא שמים, שקיים תרי"ג מצוות על בסיס השמיעה לחכמי הדור וידיעת עיקרי האמונה שלו (ללא חקירה),
ואינדיאני ירא שמים, שקיים מצוות דתו על בסיס השמיעה לחכמי הדור וידיעת עיקרי האמונה שלו (ללא חקירה),
יקבלו אותו שכר מאת הבורא?
למה לא?!

איה_האמת,

אמונה פירושה הכרעה רצונית לבחור בדרך. האמונה היהודית איננה תולדה של מתן תורה, אלא מתן תורה תולדה של אמונת ישראל להתהלך בדרכי השם. עשרה אנשים יראי שמים מישראל יכולים להיות חלוקים בדעותיהם, אולם כולם מסכימים שאין אומה זו אומה אלא בתורתה. וכתולדה של הסכמה זו, כשיש סנהדרין, חכמי הדור מסוגלים לפסוק הלכה המקובלת על הכלל. לעומת זאת, בכל אומה ואומה מאומות העולם אין דרך המוסכמת על כל חכמיה, וגם לו היתה דרך שכזו, המדד לאמתותה היה התורה.
 

כשם שהקב"ה אחד, כן האמת אחת, ולפיכך אמורה להיות דרך אחת לכל בני האדם שבכל הדורות. אמונת ישראל שהדרך האחת האמתית היא התורה, שבני ישראל קיבלו עליהם עול תורה ומצוות, ושאומות העולם לא הסכימו לקבל את התורה. לפיכך חכמה בגויים תאמין, תורה בגויים אל תאמין. כמובן אתה יכול לטעון שגם הקונפוציוניסט, או הבודהיסט, או המוסלמי, או הנוצרי, מאמין שאמונתו ודתו היא דרך האמת. משום מה מאז ומעולם לא רוב היהודים, ולא רוב הנוצרים, ולא רוב המוסלמים, ולא רוב הבודהיסטים, ולא רוב הקונפוציוניסטים, חקרו את יסודות אמונתם,כי האמונה מהותית יותר לאדם, כל אדם, מאשר המחקר כבודו במקומו.