|
|
| נשלח ב-23/5/2017 11:48 |
 |
| |
שלוםטוב
אף אחד לא טען שלא היה בידם קטעי מגילות עם חוקי התורה.ה
הטענה שלא הוזכר המעמד של מתן התורה..
היתה בידם תורה אבל בהחלטלא זהה בדיוק לתורה המצויה בידנו כפי שהנבאים ראשונים ואחרונים מעידים
|
|
|
|
| נשלח ב-23/5/2017 15:31 |
|
| |
אברהם העברי
בתורה שלי מוזכר סיפור עם אבן שנבע ממנו ממים, השאלה למה זה לא עובדתית, יש לך הוכחות שזה לא היה?
ירוחםשמ
הייחסתי למה שכתבת שבארבעה מקומות אלו שכחו כביכול ממעמד הר סיניכתבתי שלא שכחו, פשוט לא ראו למה להזכיר. ולעניות דעתי מה שכתבתי אינו פרשנות אלא פירוש המילים על פי משמעותם הפשוטה ביותר (למרות שבאופן שיציגתי את הדברים מעורב גם קצת פרשנות, אבל אתה יכול להוריד את הפרשנות ותראה שהבסיס נכון ופשוט)
ובפרט בפרק קו בתהלים, הרי דוד המלך מתחיל ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל, וכל הפרק מתייחס שלא ישכחו את התורה.
אם הבעיה היא שלא הזכיר את המילים "מעמד הר סיני", גם בתורה עצמה לא כתוב "מעמד הר סיני"
אם אתה רוצה מהיום תקרא לזה: מעמד הקמת עדות ביעקב, או מעמד שימת תורה בישראל.
תוקן על ידי שלוםטוב ב- 23/05/2017 15:31:28
תוקן על ידי שלוםטוב ב- 23/05/2017 15:34:56
|
|
|
|
| נשלח ב-23/5/2017 16:30 |
|
| |
הוא וגם לא יהושוע לא הזכירו לא מעמד הר סיני ולא קבלת התורה ולא שום דבר אחר המזכיר את קבלת או מתן התורה. שמחינה כרונולוגית במעשים ההיסטורים שקרו לעם ישראל זה התבקש ביותר.
אבל איך כתב ירובל- חשוב במה שאתה מאמין. העובדות לא כל כך.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/5/2017 22:52 |
|
| |
כשאנחנו מחפשים תיעוד מעמד הר סיני, צריכים לחפש דבר אחד, נביא שאומר קיבלתם את התורה מה', ה' נתן לישראל את התורה, או משהו בנוסח הזה. וכמו שאם נביא אומר יצאתם מצרים זה מספיק להראות שהוא ידע על כל עשרת המכות, כשהנביא אומר לך שה' מסר לנו תורה זה גם מעיד שהוא ידע על קול השופר והעשן. לא בהכרח שהנביא יתעד את הקולות וקול השופר, זה לא העיקר במעמד הר סיני, עיקר המעמד היה שה' מסר לנו את התורה. אם אתה מצפה שהנביא יתעד בפרוטרוט כל המעמד, ואם לא זה יהיה ראיה שהוא לא ידע, אז אין לדבר סוף. כי כל עוד לא יהיה תיעוד מפורט בכל ספר וספר מספרי הנ"ך על מעמד הר סיני, זה יסמן בסימן שאלה אם הנביא ידע או לא ידע. יותר מזה גם אם תמצא תיעוד המעמד זה לא יעזור כלום, כי אז יגידו המבקרים שמי שביים את הסיפור מתחילתו, הוא הכניס את זה גם לכל ספרי הנביאים, ואין לדבר סוף.
כשדוד המלך אומר: לא נכחד מבניהם לדור אחרון מספרים תהלות ה'. ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל.
אם נפרש את הפסוק בלי פרשנות ובלי דעות 'קדומות' של מבקרי המקרא, הפירוש יהיה: נספר את תהלות ה' שהוא הקים עדות ביעקב והוא שם תורה בישראל.
אני לא יודע מה דוד המלך היה צריך להגיד יותר, בכדי שיתעד את מעמד קבלת התורה.כשנביא אומר תורת ה' תורת משה או כדומה, זה עדין לא אומר שהוא ידע על מסירת התורה מה' לישראל.
אבל כשהוא אומר שה' הקים עדות ביעקב והוא שם תורה בישראל, הוא לשון מלוצי על ה' נתן תורה לעמו ישראל.
וכבר ציין צבוני לפרק סח בתהלים שיש תיעוד חלקי של הקולות וברקים במעמד בסיני: ארץ רעשה ... זה סיני מפני אלקים, הר אלקים, רכב אלקים רבתים אלפי שנאן זה סיני בקודש.
מה עוד היה דוד המלך צריך להגיד שיוכל להכנס לקטגוריה של אלו שידעו על מעמד הר סיני וקבלת תורה מה'?
אבל מה עשו המבקרים, דבר פשוט, העבירו את כל הנביאים הראשונים מן העולם, והמסקנא הוא שכל המקרא נכתב בימי בית שני. ועכשיו, אם לא תמצא מעמד הר סיני בספרי הנביאים, זה יוכיח את שיטתם. ואם כן תמצא, זה יהיה הוכחה נמרצת שספרי הנביאים נכתבו בימי בית שני, כי אם זה נכתב בימי בית ראשון איך ידעו ממעד הר סיני, והרי כבר הוכחנו מקודם שבימי בית ראשון לא ידעו על מעמד הר סיני.
זה מזכיר את ההוכחות על האבולוציה, אם יש איזשהוא איבר באדם שאנחנו לא מבינים למה זה משמש, זה מהוה הוכחה לאבולוציה. ואם אתה מדבר על אבר שאנחנו יודעים את תכליתו, ואתה מוכיח שבלי זה לא היה יכול האדם לחיות, זה שוב מוכיח את האבולוציה, שרק מי שפיתח את הכלים שרד.
אבל מה לעשות שהאבולוציה וביקורת המקרא פיתחו 'מדענים' שכביכול לא היתה להם נגיעות שהביא אותם לפיתוח 'השערות' אלו. והבריאה והאמונה ב'עובדות' היסטוריות, למרות שהן קדושות, נמסרו (לא 'נשערו') בידי ה'אנשים' הפשוטים הפנאטים.
אני כשלעצמי למרות כל מה שקראתי על ביקורת המקרא, עדיין לא מצאתי טענה חזקה המערערת את יסודות המסורה. כל הכתבות והמאמרים בענין זה מלאים ב'נראה' שאחרי זה בונים ומסיקים מסקנות על הנראה לי. וגם אחר כל זאת לא יצא לי למצוא טענה אחת שיפוצץ אותי לרסיסים. למרות שיש לי עוד הרבה מה לחדש בהבנת המקרא על פי פשוטו.
קחו את זה לדוגמא, מה שיצא לי עכשיו בחיפוש בגוגל הוא 'משער' שסיפורי האבות לא היו בזמן שהתורה משייכת אותם, למרות שלא מצא הוכחות שיסתרו את זה, מספיק לו שלא מצא הוכחות שמוכיחים אותה, מגבה את זה בביטויים של 'ניתן לקבוע' 'על פי ניתוח התמונה' ו'בהסתמך'. אלא שלפי 'מסקנתו' קשה לו איך נוצר הפער בשנים, ומכאן ל'נראה לי' שכותב התורה בודאי השתמש בספרייה שבמקדש למקורות כתיבת התורה. ופיסקה אחת אחר כך הוא כבר מציין את זה כעובדה, ומכיון שמקורות כותב התורה הגיע מספרייה, אין זה ערובה לערכו ההיסטורי.
כשאני קראתי את זה חזרתי שוב ושוב על קטע זה כדי להיות בטוח שאני לא חולם.
ויבוא זה וילמד על הכלל.
תוקן על ידי שלוםטוב ב- 23/05/2017 23:51:31
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-23/5/2017 23:06 |
|
| |
באשר שדברים היסטורים שקרו לעם ישראל, מתבקש מהנביאים לתעד אותם.
לא בהכרח,
נביא שהיתה לו את התורה לפניו, למה לו לתעד דבר שכבר תועד עד הפרטים הקטנים בתורה.
מה כן,
אם מבקרי המקרא צודקים בטענה שדוד המלך (לפי הטוענים שהוא אכן היה במציאות) לא ראה את ספר התורה, אז בודאי שהיה לו לתעד מעמד היסטורי כזה. אבל מה אפשר לעשות שדוד המלך לא שמע על ביקורת המקרא ולא ראה לנכון לתעד שום דבר היסטורי מהיסטוריית עם ישראל.
מה שהוא תיעד באופן עקיף כשרצה להביע את התפעלותו על גבורות ה', או להזהיר שלא לחזור על מעשים שנעשו, זה כבר דבר אחר, זה לא תיעוד היסטוריה.
תוקן על ידי שלוםטוב ב- 23/05/2017 23:11:39
|
|
|
|
| נשלח ב-23/5/2017 23:09 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: |  | אבל איך כתב ירובל- חשוב במה שאתה מאמין. העובדות לא כל כך. |
|
מסכים אתו בכל מילה,
to the point
חשוב במה אתה מאמין, בהשערות ותאוריות או בעובדות היסטוריות (גם כשהן קדושות)
העובדות לא כל כך
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/5/2017 23:37 |
|
| |
תוקן על ידי שלוםטוב ב- 23/05/2017 23:43:08
|
|
|
|
| נשלח ב-28/5/2017 19:15 |
|
| |
כמעט כל חוקרי המקרא מודים ששירת דבורה קדומה, לדעתם היא אחד הטקסטים הקדומים ביותר בתנ"ך
(ראה בערך דבורה בויקיפדיה האנגלית: Biblical scholars have generally identified the Song as one of the oldest parts of the Bible, dating some in the 12th century BC, based on its grammar and context).
ושירת דבורה פותחת במעמד הר סיני: שִׁמְעוּ מְלָכִים הַאֲזִינוּ רֹזְנִים אָנֹכִי לַה' אָנֹכִי אָשִׁירָה אֲזַמֵּר לַה' אֱלֹקי יִשְׂרָאֵל. ה' בְּצֵאתְךָ מִשֵּׂעִיר בְּצַעְדְּךָ מִשְּׂדֵה אֱדוֹם אֶרֶץ רָעָשָׁה גַּם שָׁמַיִם נָטָפוּ גַּם עָבִים נָטְפוּ מָיִם. הָרִים נָזְלוּ מִפְּנֵי ה' זֶה סִינַי מִפְּנֵי ה' אֱלֹקי יִשְׂרָאֵל.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/5/2017 07:58 |
|
| |
תחזל
אם לראיה - זו אינה ראיה חותכת. נזכרים גם מקומות שקשרם לסיפור התורה דחוק (שעיר ועוד). לו לא היה מתן תורה אלא קרב שישראל נצחו שם היינו מפרשים זאת בקלות כמתייחס איליו.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/5/2017 11:40 |
|
| |
אכן אין זו ראיה מה בדיוק היה. אבל אינך יכול לומר שמשתיקת הכתובים יש ראיה למבקרי המקרא שלא היה משהו בהר סיני, כשאחד הקטעים הקדומים ביותר בתנ"ך לשיטתם פותח באזכור התגלות אלוקית בהר סיני! ועל כרחם צריך למצוא הסבר אחר למה לא נזכר מעמד הר סיני בשאר הנ"ך.
(גם מתחילת וזאת הברכה משמע שבהתגלות הר סיני היה משהו גם בהר שעיר, אע"פ שלא נזכר ביתרו).
פרופ' עזרא ציון מלמד הכהן זצ"ל טען ש"אנכי לה' אנכי אשירה" רמז לאנכי. ו"שמעו מלכים האזינו רוזנים" רמז להאזינו. הוא מצא בספר שופטים לשונות רבות מעשרת הדברות ושירת האזינו, ולכן נראה שאין זה מקרה אלא דרך ספרותית.
להזכירך, מבקרי המקרא עדיין לא עדכנו את התיאוריות כשהתברר שהמזבח בהר עיבל שמוזכר רק בספר משנה תורה אכן היה קיים שם ורק בתקופת ההתנחלות. בכל ענף היסטוריה אמיתי היו צריכים להחליף את כל התיאוריות.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/5/2017 12:24 |
|
| |
תחזל
מסכים
|
|
|
|
| נשלח ב-29/5/2017 18:15 |
|
| |
| ת_ח_ז_ל כתב: | | | אכן אין זו ראיה מה בדיוק היה. אבל אינך יכול לומר שמשתיקת הכתובים יש ראיה למבקרי המקרא שלא היה משהו בהר סיני, כשאחד הקטעים הקדומים ביותר בתנ"ך לשיטתם פותח באזכור התגלות אלוקית בהר סיני! ועל כרחם צריך למצוא הסבר אחר למה לא נזכר מעמד הר סיני בשאר הנ"ך. |
|
וכמו שבנביאים הראשונים אין תיאור מפורט של עשרת המכות ולמרות זאת אף אחד לא טוען שבעיקרון סיפור יציאת מצרים היתה רק היציאה, ועם הזמן התוסף סיפור על עשרת מכות.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/6/2017 00:40 |
|
| |
| ת_ח_ז_ל כתב: | | | אכן אין זו ראיה מה בדיוק היה. אבל אינך יכול לומר שמשתיקת הכתובים יש ראיה למבקרי המקרא שלא היה משהו בהר סיני, כשאחד הקטעים הקדומים ביותר בתנ"ך לשיטתם פותח באזכור התגלות אלוקית בהר סיני! |
|
התפתחות הסיפור של הר סיני הוא כך:
שלב 1. היה הר שנמס. כלומר הר געש.
האנשים שהתרשמו מעוצמתו של הר הגעש, ייחסו אותו לאל המקומי.
כך מופיע בטקסטים הקדומים.
כמתואר בשירת דבורה "יְיָ בְּצֵאתְךָ מִשֵּׂעִיר בְּצַעְדְּךָ מִשְּׂדֵה אֱדוֹם, אֶרֶץ רָעָשָׁה גַּם שָׁמַיִם נָטָפוּ גַּם עָבִים נָטְפוּ מָיִם: הָרִים נָזְלוּ מִפְּנֵי יְיָ זֶה סִינַי מִפְּנֵי יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל".
כעין זה בוזאת הברכה: "יְיָ מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן וְאָתָה מֵרִבְבֹת קֹדֶשׁ מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ".
תואם במדוייק לכתובת בכונתילת עג'רוד ""ובזרוח אל.. וימסן הרם..וידכן גבנונים...לברך בעל ביום מלחמה...לשם אל ביום מלחמה...".
יש המקבילים עוד יותר, את המילה "מימינו אשדת למו" ומתקנים ל"אשרת למו" כמו בכונתילת עג'רוד "לה' ולאשרתו". ואין כאן המקום להאריך.
בשלב הזה דוד המלך וגם יהושע בן נון מדלגים על מעמד הר סיני ולא מתארים אותו. כי הם לא שמעו על שום מעמד. הם כן מכירים סיפור של הר געש "ההרים רקדו כאילים" "למה תרצדון הרים גבנונים".
שלב 2. בליבות העם התאחדו קבצי החוקים שכבר היו קיימים, עם התגלות האל בעבר הרחוק. אם יש חוקים - אלוקים נתן אותם. מתי נתן אותם? כנראה בסיני.
לא שמישהו חידש את החוקים ביום בהיר (כמו שהמחבתי"ם אוהבים לטעון שזה לא יתכן). החוקים כבר היו בעם, חלקם מחוקי חמורבי וכן הלאה. ולאט לאט, בעם שאין לו ספרים והכל עובר מפה לאוזן ומיתולוגיה מתנפחת, נהיה שידוך בין התגלות אלוקים בסיני ובין החוקים.
שלב 3. הסיפור התנפח למעמד גדול של שישים רבוא. זאת תוספת מאוחרת מאוד. ויש הרבה ראיות שכך הוא. לא היו ששים רבוא במדבר, ראה: "לא אגרשנו מפניך בשנה אחת פן תהיה הארץ שממה". "כי לא דיברתי את אבותיכם ביום הוציאי אותם מארץ מצרים על דברי עולה וזבח". וכן ממקורות נוספים.
לא רציתי להכנס לענין. אבל כשדיברת בכזאת פשטות מה "מבקרי המקרא" חושבים, עליך להבין שיש להם על מה להסתמך. תסכים או לא תסכים, אבל אל תדברר אותם בלי שקראת את דבריהם.
תוקן על ידי איה_האמת ב- 28/06/2017 00:46:51
|
|
|
|
| נשלח ב-29/6/2017 19:49 |
|
| |
לא אתייחס לכל דברי ההבל, רק אזכיר שאין ולא היו הרי געש בתקופה ההיסטורית בסיני והאיזור, כך שלא היה שום הר געש בסיפור, מדובר על הופעת ה'. (אגב, התפרצות הר געש היא אסון הומניטרי ולא התגלות. הקדמונים הכירו את הטבע מספיק טוב, וידעו שיש ברקים ורעמים, רעידות אדמה, והרי געש, ואף אחת מתופעות הטבע האלו והאחרות לא נחשבו התגלות). אתה מצטט "ה' מסיני בא" וחוגג על תיקונים בטקסט, אבל מתעלם מהמשפט הבא בתור: "תורה צוה לנו משה", חלק מהשיר, מה המשמעות של מסמך / תעודה / שיר, אם אתה מקבל ממנו רק מה שאתה רוצה? תכתוב אותו בעצמך ודי. אתה אומר שדוד המלך לא מכיר שום התגלות, אבל תוך כדי תיאור ירידת ה' בתהלים סח' הוא אומר: ה' יתן בקולו קול עז. ובכמה מקומות הוא מתאר את קול ה' שיחיל מדבר. 'כקול אל שדי בדברו' (יחזקאל י' ה'). (כמו"כ אתה אומר שיהושע לא מכיר התגלות, אבל הוא מדבר כל הזמן על ספר התורה, ובספר מתוארת ההתגלות, אא"כ שוב תחליט שבספר היה כתוב מה שאתה רוצה) בספר שמואל מתואר שה' ירד בעת ההתגלות: "ותגעש ותרעש הארץ מוסדות השמים ירגזו ויתגעשו.. עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל גחלים בערו ממנו. ויט שמים וירד וערפל תחת רגליו" (ש"ב כב')."וירד ה' על הר סיני". למעשה כל הנביאים מצטטים קטעים משיר אחד שהיה מקובל בעם, ובשיר הזה מוזכרת ירידת ה', ישעיהו אומר: קרעת שמים ירדת מפניך הרים נזלו (סג'), בעשותך נוראות לא נקוה ירדת מפניך הרים נזלו (סד). שלמה בתפלתו בעת בנין המקדש אומר: "כי אתה הבדלתם לך לנחלה מכל עמי הארץ כאשר דברת ביד משה עבדך בהוציאך את אבתינו ממצרים" (מ"א ח נג), ובכך הוא מזכיר שהחוק המבדיל בין ישראל לעמים, ניתן ביד משה לישראל אחר יציאת מצרים, ומצטט במפורש מן התורה "ואבדל אתכם מן העמים להיות לי" (ויקרא כ כו). בפי הושע מכנה ההתגלות: "אני ידעתיך במדבר בארץ תלאבות" (יג' ה'). בניגוד למצב המתואר בתורה בנוגע לתקופה שקדמה להתגלות בסיני "ושמי ה' לא נודעתי להם" (שמות ו), וכן יחזקאל: "ואודע להם בארץ מצרים" (כ ה). ירמיהו מזכיר: "אנכי כרתי ברית את אבותיכם ביום הוציאי אותם מארץ מצרים מבית עבדים לאמור" (ירמיהו לד, הנושא הוא חוקי העבדים שניתנו בסיני, להלן בפרקים הבאים). וכן מזכיר את העובדה שבדברים שנאמרו בסיני עם יציאת מצרים לא נצטוו בקרבנות: "כי לא דברתי את אבותיכם ולא צויתים ביום הוציאי אותם מארץ מצרים על דברי עולה וזבח, כי אם.." (ז' כב'), יחזקאל מתאר את מתן החוקים והשבת במדבר: "ואוציאם מארץ מצרים ואבאם אל המדבר ואתן להם את חקותי ואת משפטי הודעתי אותם אשר יעשה אותם האדם וחי בהם וגם את שבתותי נתתי להם להיות לאות ביני וביניהם לדעת כי אני ה' מקדשם" (יחזקאל כ' י'). שופטים (ו' ח') מתאר את שתי הדברות הראשונות: "כה אמר ה' אלהי ישראל אנכי העליתי אתכם ממצרים ואציא אתכם מבית עבדים.. ואמרה לכם אני ה' אלהיכם לא תיראו את אלהי האמרי", בהתייחס לדברות: "אנכי ה"א אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים.. לא תשתחוה להם ולא תעבדם". (בהמשך הוא מצטט עוד קטעים מספר הברית שניתן אחר מתן תורה) אסף בתהלים פא' אומר: "עדות ביהוסף שמו בצאתו על ארץ מצרים.. אענך בסתר רעם אבחנך על מי מריבה סלה שמע עמי ואעידה בך ישראל אם תשמע לי לא יהיה בך אל זר ולא תשתחוה לאל נכר אנכי ה' אלהיך המעלך מארץ מצרים", כאשר בלי ספק הוא מתאר את מתן תורה ואת שתי הדברות הראשונות. ואף במזמור נ' אומר אסף: "לרשע אמר אלהים מה לך לספר חקי ותשא בריתי עלי פיך ואתה שנאת מוסר ותשלך דברי אחריך. אם ראית גנב ותרץ עמו ועם מנאפים חלקך. פיך שלחת ברעה ולשונך תצמיד מרמה. תשב באחיך תדבר בבן אמך תתן דפי". הרי בהקשר של החוקים והברית, הוא מונה את הגנב, המנאף, המרמה, ופוגע ב'אחיו' בדומה ל'רעך' שבדברות.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/6/2017 20:31 |
|
| |
ארתח, תודה על ההתייחסות המפורטת.
היית חייב לומר שדברי הם הבל, ואני מבין זאת. הבה נתייחס לגופם של דברים.
כתבת:
לא אתייחס לכל דברי ההבל, רק אזכיר שאין ולא היו הרי געש בתקופה ההיסטורית בסיני והאיזור, כך שלא היה שום הר געש בסיפור אני מעתיק מויקיפדיה, ערך ג'בל מוסא: 'בל מוסא הוא ככל הנראה בתולית שנבנה כתוצאה מפריצת מגמה כלפי מעלה, ממקום בו ישנה המסה חלקית של קרום כדור הארץ. ייתכן וג'בל מוסא הוא אף הר געש של ממש. בספרו של צבי ענבר 'דרום סיני- מרחב שלמה', בהוצאת משרד הביטחון, ניתן תיאור גאולוגי של המקום (עמוד 26 שורה 5): "פסגת הר משה עצמה אינה אלה מילוי הלוע של הר געש קדום, וניתן בנקל לראות באזור את כיוון הזרימה האנכי של ה לבה, אשר עלתה וזרמה בעבר דרך לוע זה. הסלעים הוולקניים התגבשו על פני השטח. סלעים כהים אלה דומים ל בזלת והם מופיעים בכל חלקי דרום סיני" הקדמונים הכירו את הטבע מספיק טוב, וידעו שיש ברקים ורעמים, רעידות אדמה, והרי געש, ואף אחת מתופעות הטבע האלו והאחרות לא נחשבו התגלות.
דבריך טעות. הקדמונים ייחסו גם ברקים ורעידות אדמה לכוחות עליונים ולא לטבע. "וישלח חצים ויפיצם, ברק ויהם". "האירו ברקיו תבל". "המביט לארץ ותרעד". את הרי הגעש ייחסו ישירות לירידת ה' "לו קרעת שמים ירדת מפניך הרים נזולו". "ידע בהרים ויעשנו".
שאר ראיותיך באות להוכיח שהיו חוקים, ושהם ניתנו במדבר. כאילו שהכחשתי שהיתה מסורת כזאת. אבל אני טענתי שאף אחד לא ידע על מעמד, שבו כל העם שמע את דברי ה'. ואכן אף אחד מכל ראיותיך לא מספר על מעמד כזה. (בניגוד לטענה הנפוצה ש"2 מיליון העבירו את המעמד מאב לבניו", כנראה שאף אחד לא הכיר את הסיפור). והדבר פלא. ואם כבר הזכרת אותם, האם דברי ירמיהו "כי לא דיברתי את אבותיכם ולא ציותים ביום הוציאי אותם מארץ מצרים על דברי עולה וזבח" לא נשמעים לך מוזרים, לאור ספר ויקרא, ופרשת קרבן הפסח (ביום יציאת מצרים)? אבל זה כבר ענין אחר שאינו שייך ישירות לפה. נ"ב. לא מאוד מעניין אותי לנפץ לאנשים את הסיפור שהם מאמינים בו, אבל חשוב לי שלא יתייחסו לביקורת המקרא כטמטום אחד גדול, כי היא ממש לא כזאת.
תוקן על ידי איה_האמת ב- 29/06/2017 20:35:00
|
|
|
|
|
|
