|
|
| נשלח ב-9/5/2017 02:23 |
 |
| |
| שלישישי כתב: |  |
אני לא יודע מדוע יש לך ספק " שהא-ל "רואה", "מדבר" ופועל שאר פעולות." " ?
|
|
הא-ל הוא בלתי גשמי ובלתי משתנה, ואילו פעולות כרוכות בשינוי הפועל. גשמי זה מוחש, ודיבור הוא מוחש, לכן לא שייך לבלתי גשמי.
***(י"ל)*** איני בקי בדעות פרופסור ישעיהו ליבוביץ, ואילו ממה שידוע לי, לא ממש מעניינות אותי דעותיו.
_________________
לְיִשְׁרֵי-לֵב שִׂמְחָה
|
|
|
|
| נשלח ב-9/5/2017 10:48 |
|
| |
| מם80 כתב: | |
עיין הלכות יסודי התורה, הלכות תפילה; עם מקורותיהם בשני התלמודים.
|
|
יד ואין לו לא מוות ולא חיים כחיי הגוף החי, ולא סכלות ולא חכמה כחכמת האיש החכם, לא שינה ולא הקיצה, ולא כעס ולא שחוק, ולא שמחה ולא עצבות, ולא שתיקה ולא דיבור כדיבור האדם. כך אמרו חכמים, אין למעלה לא ישיבה ולא עמידה, לא עורף ולא עיפוי.
אז לדעת הרמב"ם, א' לא מדבר?
ולשמוע? א' שומע?
|
|
|
|
| נשלח ב-9/5/2017 10:51 |
|
| |
| ינוח כתב: | |
הא-ל הוא בלתי גשמי ובלתי משתנה, ואילו פעולות כרוכות בשינוי הפועל. גשמי זה מוחש, ודיבור הוא מוחש, לכן לא שייך לבלתי גשמי.
_________________
לְיִשְׁרֵי-לֵב שִׂמְחָה |
|
הבנתי שלדעתך הא-ל איננו גשמי.
איך אני יכול לדעת שאמת ונכון הדבר?
|
|
|
|
| נשלח ב-9/5/2017 13:36 |
|
| |
עיין פירוש המלבי"ם לישעיהו נה, ח; פירוש אברבנאל למורה נבוכים חלק ראשון פרק כו; מורה נבוכים חלק ראשון פרק מה; הלכות יסודי התורה פרק שני הלכה י.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/5/2017 15:15 |
|
| |
מם, אם אתה מפנה למקורות מן הסתם קראת את המקורות.
אז נשאלת השאלה האם אתה יכול לכתוב בשפתך כלומר להביא את המסקנה מהמקורות הנ"ל שעונות על השאלה של שלישי?
(ההערה נכונה לכל תשובותיך כאן בפורום.)
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/5/2017 16:01 |
|
| |
אפרים,
התשובה לשאלתו כתובה בהלכות יסודי התורה פרק שני הלכה י, אלא שעל מנת להבינה נדרש ללמוד בעיון את המקורות הקודמים. השאלה חצי התשובה והחצי השני היגיעה הנדרשת ללמוד את התשובה.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/5/2017 16:36 |
|
| |
אם קראת והבנת את כל זה אז תוכל בוודאי בשפה שלך לענות על השאלה של שלישי. למה אינך עושה את זה?
(אם קראת ולא הבנת אז איך אתה יודע אם התשובה לשאלה נמצאת שם?)
|
|
|
|
| נשלח ב-9/5/2017 17:13 |
|
| |
| שלישישי כתב: | |
הבנתי שלדעתך הא-ל איננו גשמי.
איך אני יכול לדעת שאמת ונכון הדבר? |
|
איך אני יכול לדעת שאמת ונכון הדבר?***
היגיון הוא כזה.
הא-ל הוא הסיבה לכול ולא תלוי בכלום, כלומר, הוא הסיבה הראשונה. זוהי נקודת המוצא המחשבתי.
אם הדבר משתנה, אז יש סיבה הגורמת לשינוי, ובמקרה הזה, הדבר הזה הוא תלוי במשהו ואינו הסיבה הראשונה.
כל דבר גשמי הוא משתנה, ולכן תלוי במשהו ולא יכול להיות הסיבה הראשונה, זאת אומרת לא יכול להיות הא-ל.
זהו הגיון, ואילו ברמה אינטואיטיבית, רגשי, גם כן, לעשות אידאל ממשהו גשמי, זהו דבר נבזי. לכן נבזי הוא לעשות אידאל ממלך גשמי, ופולחן אישיות הוא נחשב נבזי בעצם כמובן מאליו.
אם כי אנשים נוטים לפולחן אישיות, כי רוצים לסמוך על משהו מוחשי (זהו עניין פסיכולוגי), וזה מתבטא בפסל אלילי חומרי, או בפסל אלילי מחשבתי, כאשר מדמיינים משהו אשר רואה, מדבר ושולט שליטה מוחלטת. או מקדשים, למשל, את הדמוקרטיה (עכשיו באופנה).
צורת אידאליזציה יכולה להיות "צדיק גמור", גן עדן עלי אדמה, איש שלא טועה כגון "משיח" וכדומה.
בהשקפתי, הסיבה הראשונה היא חוקיות העולם שהיא חוק אחד, בלתי משתנה וכול דבר קורה על פיו.
_________________
לְיִשְׁרֵי-לֵב שִׂמְחָה
|
|
|
|
| נשלח ב-9/5/2017 20:42 |
|
| |
| ינוח כתב: | | גם ביהדות יש אידאל של השמדת עם שלם כולל תינוקות צאן ובקר.
"א אין עושין מלחמה עם אדם בעולם, עד שקוראין לו לשלוםאחד מלחמת הרשות, ואחד מלחמת מצוה: שנאמר "כי תקרב אל עיר, להילחם עליהוקראת אליה, לשלום" (דברים כ,י). אם השלימו, וקיבלו שבע מצוות שנצטוו בני נוח עליהןאין הורגין מהן נשמה"
(רמב"ם, משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמות פרק ו)
כלומר, לא הורגים בגלל המוצא, כולל את עמלק. עבירות על שבע מצוות מענישים, אבל גם על פי מצפון.
וצורות קיום המצוות משתנות עם הזמן על פי מצפון, פעם היה בסדר מלקות ועבדות, עכשיו לא.
כלומר מה שכתוב בתורה שמלחמת ה' בעמלק היא עד סוף כל הדורות מתבטל?
למה מתאספים אנשים נשים וטף לשמוע את פרשת זכור אם מצוות מחיית עמלק התבטלה?
***ניקח מישהו אחר למשל סטאלין***
סטאלין ובכלל מרקסיסטים, שמו מלחמת מעמדות מעל מצפון, ומזה התוצאה.
גם היהדות שמה מצוות מעל מצפון.
***ראשי האינקווזיציה***
נוצרים שמו אהבה מעל מצפון, והתוצאה מזה – אליל אהוב, וסדיזם, הרי סדיזם הוא גם "אהבה" לגרימת סבל לזולת.
דווקא הנוצרים הטיפו להושיט את הלחי השניה
***האישה עשתה את המעשה מתוך אדיקות דתית גמורה***
שפרה ופועה אזרו מצפון=יראת הא-ל, ולא קרה להם כזה פשע.
מה הקשר לשפרה ופועה? המצווה הדתית גרמה לאישה להוסיף זרד למדורה. גם ביהדות הדת גוברת על מצפון.
_________________
לְיִשְׁרֵי-לֵב שִׂמְחָה |
|
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-9/5/2017 21:35 |
|
| |
| אפריםבן כתב: | | אם קראת והבנת את כל זה אז תוכל בוודאי בשפה שלך לענות על השאלה של שלישי. למה אינך עושה את זה?
(אם קראת ולא הבנת אז איך אתה יודע אם התשובה לשאלה נמצאת שם?) |
|
למה שאסביר את דעת הרמב"ם בשפתי אם הרמב"ם כבר הסביר היטב את דעתו וחכמי ישראל הסמוכים לדורו פירשוה אם בקצרה אם באריכות?
|
|
|
|
| נשלח ב-10/5/2017 10:14 |
|
| |
| מם80 כתב: | | אם קראת והבנת את כל זה אז תוכל בוודאי בשפה שלך לענות על השאלה של שלישי. למה אינך עושה את זה?
(אם קראת ולא הבנת אז איך אתה יודע אם התשובה לשאלה נמצאת שם?)
למה שאסביר את דעת הרמב"ם בשפתי אם הרמב"ם כבר הסביר היטב את דעתו וחכמי ישראל הסמוכים לדורו פירשוה אם בקצרה אם באריכות?
|
|
בשביל להפנות למקורות לא צריך פורום.
אפשר לקרוא את כל המקורות כל היום.
המטרה בפורום היא שמי שכבר קרא במקורות יביא את תמצית הרעיון ויענה על השאלה.
רק כך אפשר לבדוק ולבחון את הדברים 1.האם אכן הם עונים לשאלה ו2 האם הם מתקבלים על הדעת.
לשם כך נועד הפורום ולא בשביל לומר תקרא שם ותבין לבד.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/5/2017 10:38 |
|
| |
כשם שלדוגמא אי-אפשר להבין את משנה תורה של הרמב"ם מבלי ללמוד את מקורותיו בספרות חז"ל, כן אי-אפשר להבין שום תשובה בלי ללמוד את המקורות עליה היא נסמכת. דיונים מועילים בפורום לכל היותר יכולים להפנות אותך אל המקורות ולתת לך כיוון היאך ללומדם.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/5/2017 11:34 |
|
| |
| מם80 כתב: | | כשם שלדוגמא אי-אפשר להבין את משנה תורה של הרמב"ם מבלי ללמוד את מקורותיו בספרות חז"ל, כן אי-אפשר להבין שום תשובה בלי ללמוד את המקורות עליה היא נסמכת. דיונים מועילים בפורום לכל היותר יכולים להפנות אותך אל המקורות ולתת לך כיוון היאך ללומדם.
|
|
מם80
הרמב"ם לא חשב כמוך.
הרמב"ם אומר בעצמו שאפשר להבין את מה שהוא כתב ללא צורך בשום ספר אחר.
עד שלא יוכח אחרת, מקומה של פילוסופית הרמב"ם יהיה ליד הספר -
"למלך אין בגדים".
מא ומפני זה נערתי חוצני, אני משה בירבי מיימון הספרדי, ונשענתי על הצור ברוך הוא, ובינותי בכל אלו הספרים; וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו החיבורין, בעניין האסור והמותר והטמא והטהור עם שאר דיני תורה: כולן בלשון ברורה ודרך קצרה, עד שתהא תורה שבעל פה כולה סדורה בפי הכולבלא קושיה ולא פירוק, ולא זה אומר בכה וזה אומר בכה, אלא דברים ברורים קרובים נכונים, על פי המשפט אשר יתבאר מכל אלו החיבורין והפירושין הנמצאים מימות רבנו הקדוש ועד עכשיו. מב עד שיהיו כל הדינין גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה, ובדין כל הדברים שתיקנו חכמים ונביאים: כללו של דבר, כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם בדין מדיני ישראל; אלא יהיה חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה, עם התקנות והמנהגות והגזירות שנעשו מימות משה רבנו ועד חיבור התלמוד, וכמו שפירשו לנו הגאונים בכל חיבוריהן, שחיברו אחר התלמוד. לפיכך קראתי שם חיבור זה משנה תורהלפי שאדם קורא תורה שבכתב תחילה, ואחר כך קורא בזה, ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה, ואינו צריך לקרות ספר אחר ביניהם.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/5/2017 12:40 |
|
| |
הרמב"ם ממקבלי השמועה ומוסריה ומגדולי הראשונים, וראוי להתייחס לכל ספריו בכבוד רב.
לכלול את התורה שבעל-פה בחיבור אחד זו היתה השאיפה ההלכתית של הרמב"ם, בעקבות רבי יהודה הנשיא, אלא שההבדל בין המשנה לבין משנה תורה, שרבי יהודה הנשיא הביא את כל דעות התנאים ואמר דברים מפי אומרם, ואילו הרמב"ם פסק הלכה מבלי להביא את שאר הדעות ומבלי לציין את מקורותיה (ועל-כן הראב"ד השיג על מלאכתו הגדולה). באחת מאגרותיו הרמב"ם התחרט על חוסר ציון המקורות הלא ישירים להלכות והחליט לציינם אלא שככל הנראה לא הספיק לעשות זאת, משמע שסבר שמי שמסוגל ללמוד את ספרות חז"ל, ממילא יעיין במקורות הישירים (המסכתות הרלוונטיות) של כל הלכה, או בכל המקורות אם הוא בקיא בספרות חז"ל.
כתב הראי"ה קוק במאמר "לאחדותו של הרמב"ם":
ואין לנו לדבר על רבינו הגדול, שהיה מעניק באמת את החמה המדעית והמוסרית וכל מעלות הקודש והטוהר בקדושתה של תורה, אשר בה הגה יומם ולילה לדבקה על ידו בד' אחד, כאילו היה חילוקי לבבות בקרבו, ובמורה היתה עליו רוח אחרת וביתר ספריו רוח אחרת, חלילה! צדיק תמים היה רבינו, כמו שהיה גאון התורה והחכמה כן היה גאון התמימות והאמונה ודבריו כולם וגם דברי הספר הגדול מורה נבוכים ישארו לאור עולם בחכמת ישראל ותורתו כשמש צדקה ומרפא בכנפיה!
תוקן על ידי מם80 ב- 10/05/2017 12:52:39
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/5/2017 14:26 |
|
| |
| מם80 כתב: | | הרמב"ם ממקבלי השמועה ומוסריה ומגדולי הראשונים, וראוי להתייחס לכל ספריו בכבוד רב.
|
|
ההתייחסות שלי היא רק לחשיבה הפילוסופית של הרמב"ם, לכן זה הודגש.
ציפיתי ממך להרבה יותר. טעיתי.
|
|
|
|
|
