| נשלח ב-17/5/2017 17:01 |
 |
| |
אפרים,
מה פירוש המלה אינטרס?
|
|
|
|
| נשלח ב-17/5/2017 17:17 |
|
| |
:אינטרס-מניע לא ענייני אלא אישי .(נוגע בדבר)
נתתי לך דוגמה לאינטרס אני אסביר את הדוגמה ולפי זה תקבל את התשובה לשאלתך.
חז"ל קבעו: חכם עדיף מנביא.
מדוע הם לא קבעו ההפך שנביא עדיף מחכם שהרי הנביא מקבל ישירות את דבר השם וחכם רק סובר מדעתו?
אלא שלחז"ל היה אינטרס (כלומר מניע לא ענייני) להעצים את עצמם כדי שהתורה שבע"פ תהיה התורה של עם ישראל .ולכן "חכם עדיף מנביא" זה לא כלל אמיתי. זה כלל של חז"ל.
ולכן כשאתה מביא טענה כלשהי לפורום ואתה מצטט מהמקורות השונים כדי להוכיח שטענתך נכונה אין בכך כל תועלת לדיון.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/5/2017 18:15 |
|
| |
שאלתך מלמדת שלא הבנת את דברי חז"ל כלל. שמא יש לך אינטרס המונע מבעדך להבינם נכון?
תוקן על ידי מם80 ב- 17/05/2017 18:17:06
|
|
|
|
| נשלח ב-17/5/2017 18:29 |
|
| |
פרט נמק והסבר
|
|
|
|
| נשלח ב-17/5/2017 18:43 |
|
| |
הן הנביאים והן חכמי התורה הם צינורות למסור את דבר השם ולכל אחד מהם ייחודיות לכשעצמו. צא ולמד מה הנביאים הצליחו ומה לאו, מה חכמי התורה הצליחו ומה לאו, ותבין את כוונת מאמרו של אמימר, שנאמר כ-800 שנה לאחר שפסקה נבואה מישראל: חכם עדיף מנביא.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/5/2017 19:51 |
|
| |
למה הוא אמר חכם עדיף מנביא אם שניהם צינורות ?
|
|
|
|
| נשלח ב-17/5/2017 22:34 |
|
| |
כי הצינורות של התורה הם חלק מהתורה ודברי תורה דורשים חיזוק, שהיה ברור לכולם הייחוד של נביאים שעסקו בכללי התורה ביחס לחכמים, ולא היה ברור לכולם הייחוד של חכמים שעסקו בפרטי התורה ביחס לנביאים, שבמהלך הדורות הכללים נתרופפו וטעם העיסוק בפרטים נהיה מובן רק למעטים.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/5/2017 21:48 |
|
| |
| מם80 כתב: |  |
רמב"ם: הקב"ה יודע הכל ואין דבר הנעלם ממנו.
|
|
ומה הועלנו? שלישי שאל אם אלוקים שומע. ואתה עונה שאלוקים יודע. הסבר איך הוא יודע לפי הרמב"ם. האם, לפי הרמב"ם, שלדעתו כידוע אין שום טעם בהעלאת דעות על דברים מופשטים הפועלים בעולם הגשמי - האם לפי שיטה זו - עדיין ייתכן אלוקים "יודע" כלומר שמודע למה שקורה בעולם הגשמי?
|
|
|
|
| נשלח ב-18/5/2017 21:51 |
|
| |
אליקים,
מה פירוש המלה שומע?
|
|
|
|
| נשלח ב-18/5/2017 21:54 |
|
| |
אינני רואה צורך להיכנס לדיון מה פירוש המילה שומע. תביא איזה הגדרה שאתה רוצה ונדון בה. לולא זאת, "שומע" פירושו מה שרוב בני אדם סבורים שהכוונה במילה "שומע".
|
|
|
|
| נשלח ב-18/5/2017 23:33 |
|
| |
פירש האברבנאל: "אמר הרב ששמיעה יאמר בג' שתופים. הא', הוא על שמיעה המוחשית באוזן. ב', הוא על הקבול ר"ל שירצה השומע לעשות מה שיצוהו או לא ירצה. ג', על הידיעה שאיננה שמיעת אוזן ולא קיבול רצוני כי אם השגת שכל".
|
|
|
|
| נשלח ב-19/5/2017 08:10 |
|
| |
אוקיי, אז עכשיו יש לנו גם הגדרה ופירוש למילה "שומע". עכשיו אחזור על דבריי ותסביר איך אתה מקשר את זה לדברים שטענתי כנגד דבריך האחרים.
רמב"ם: הקב"ה יודע הכל ואין דבר הנעלם ממנו.
|
|
ומה הועלנו? שלישי שאל אם אלוקים שומע. ואתה עונה שאלוקים יודע. הסבר איך הוא יודע לפי הרמב"ם. האם, לפי הרמב"ם, שלדעתו כידוע אין שום טעם בהעלאת דעות על דברים מופשטים הפועלים בעולם הגשמי - האם לפי שיטה זו - עדיין ייתכן אלוקים "יודע" כלומר שמודע למה שקורה בעולם הגשמי?
|
|
|
|
| נשלח ב-19/5/2017 09:43 |
|
| |
לפי הרמב"ם, הביטויים שבמקרא המייחסים שמיעה לקב"ה כוונתם או להשגת מדע, כלומר שהקב"ה יודע ומשיג כל הדברים אשר בכאן, או לקבול, כלומר שנענה או שלא נענה למלא התפילה.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/5/2017 11:05 |
|
| |
| מם80 כתב: | | שלישישי,
1. ל-מה בלייק התכוון במלה אותה ציטטת "EXPERIMENT"?
2. מדוע "כל הדתות הן אחת" כתוב בצורה של אוריזן להביע את היפוכו - לוס?
3. לא אמרתי שצריך לקבל כל דעה וכל מחשבה. ודאי שלא צריך לקבל דעות ומחשבות הזויות.
|
|
1. אני לא מומחה למשוררים וסופרים, לא תמיד אפשר לרדת לסוף דעתם.
As the true method of knowledge is experiment, the true faculty of knowing must be the faculty which experiences. This faculty I treat of.
להבנתי, כוונתו היא שיידע אמיתי עובר דרך חוויה. כדי לדעת אם אפשר
לפרק מים לגז. אתה צריך לעשות ניסוי ולחוות זאת בעצמך.
2. אין לי מושג. (את בלייק אני מכיר רק דרך הרעיון, שהדמיון האנושי הוא א' בעצמו.)
3. אם היית מעמיד במבחן-ניסוי את הרעיון שהדמיון האנושי הוא א' בעצמו,
יתכן והיית מגיע למסקנה שזה נכון. כי בלי מבחן-ניסוי, איך אפשר לדעת?
|
|
|
|
| נשלח ב-19/5/2017 15:50 |
|
| |
שלישישי,
השירה של בלייק מורכבת, אלגורית, קשה להבנה, ודורשת הרבה סבלנות על מנת לפרשה נכון.
ספרו של בלייק "כל הדתות הן אחת" מתחיל בטיעון "מתודת הידע האמתית היא הנסיון", טיעון של הפילוסופים האמפריציסטים. בהמשך הספר בלייק מערער את הטיעון ומייחד את העקרון של גאונות פואטית. לדעת בלייק, ידע אמיתי נובע מהשראה פואטית גאונית ולא מניסויים. כך כתב בלייק בספרו "אין כל דת טבעית":
"אלמלא התכונות הפואטיות והנבואיות, הפילוסופי והניסויי יהיו במהרה המידה (רציונל) של כל הדברים, ויעמדו במקום, לא מסוגלים לעשות דבר מלבד לחזור על אותו מעגל משעמם שוב ושוב."לדעת בלייק, הפילוסופיה האמפיריציסטית הרסה את האנושות ולימדה כפירה. יתירה על כך, הסקה רציונלית של דברים מהטבע זה עיסוק סובייקטיבי סופי המתעלם מן האינסופי. בלייק כתב: "אם נסיק מהורד את ורדותה, מהחבצלת את לבנותה, מהיהלום את קשיותו, מהספוג את רכותו, מהאלון את גובהו, מהחיננית את שפלותה, ונתקן הכל בטבע כמו שעושים הפילוסופים, אזי נחזור לתוהו." להבדיל, התבוננות אמתית מבוססת על חזון פיוטי: To see a World in a Grain of Sand
And a Heaven in a Wild Flower
Hold Infinity in the palm of your hand
And Eternity in an hour
תוקן על ידי מם80 ב- 19/05/2017 15:54:51
 |
|
|
|
|
|
