פירוש החלק הארמי שבכותרת הלקוח מהתלמוד, 'דם שלך אדום יותר?'
אני מודע לשלושת הנימוקים הידועים לבעית שירות בני הישיבות החרדיות בצבא, אבל רק לאחד מהם אין תשובה - אביא אותו להלן כנימוק השלישי. נימוק זה מקובל רק למיעוט בעולם החרדי. כך שלרוב בני הישיבות אין פטור לגיטימי-מוסרי להשתמטות!
הנימוקים:
1. דרוש לשמור על איכות תורת ישראל. לכך דרושים גדולי תורה. כדי להצמיח גדולי תורה, יש לחנך צעירים המסורים אך ורק ללימוד התורה, תורתם אומנותם. טענה לגיטימית. הרמב"ם קורא לכאלה 'זוכים בכתר תורה'.
כמה מבחורי הישיבות דרושים לכך ומסוגלים לכך? 10%? 20% גג?
תוקם ועדה מוסכמת לקבוע מי הם הראויים כמאמר חז"ל שהחכם ניכר כבר בילדותו.
2. חשש שבצבא 'יתקלקלו' בקליטת ערכים שליליים או הנוגדים לדרך הדת. טענה סמי-לגיטימית.
יוקמו גדודים נפרדים כדוגמת הקיים.
3. אין הכרה בלגיטימיות של הקמת מדינה בארץ ישראל בכוח ובמלחמה ומאחר והציבור בן הדעה הזו קדם למדינה, יש להניחו לחיות באוטונומיה. טענה סופר-לגיטימית (למרות שטוענים נגד ציבור זה על קבלת הטבות מהמדינה, אין זו טענה מאחר והם כפויים לשלם מיסים במישרין ובעקיפין).
אבל הרי דעה זו אינה מקובלת על חלק הארי של בני הישיבות.
נשארת השאלה הכואבת שהצגתי בכותרת!
נשלח ב-12/2/2003 11:16
מדוע שגם אותם 10%-20% עילויים יהיו פטורים משירות צבאי? איפה הרמב"ם מצדיק דבר כזה?
נשלח ב-12/2/2003 11:44
בוגיעלון, הנושא העסיק אותך עוד לפני שהתמנית לרמטכ"ל?
ישנו נימוק נדוש נוסף!
רמב"ם ו' ו' משכנים: 'כל הדברים שצריכים לשמירת העיר לוקחים מכל אנשי העיר ואפילו מן היתומים. חוץ מתלמידי חכמים, לפי שאין תלמידי חכמים צריכים שמירה, התורה שומרתן'.
שואל, יש מושג של 'צורך השעה'.
נשלח ב-12/2/2003 11:49
אין צורך לומר שקטונתי מלקבוע מהו צורך השעה, אבל לפי דעתי צורך השעה הוא לקיים את התורה כפי שקיימו אותה אבותינו, לאורך כל הדורות כשהיה שלטון יהודי עצמאי בא"י.
לימוד תורה אובססיבי של קבוצה קטנה לא תפתור את בעיותנו.
תוקן על ידי - שואל098 - 2/12/2003 11:50:14 AM
נשלח ב-12/2/2003 12:44
קונילמל - "התורה שומרתן" ?
אז חבל על כל החיילים הנמצאים סביב לקריית ספר.
(סתם בזבזתי חודש בקיץ האחרון...אחחחח אם הייתי יודע...)
נשלח ב-12/2/2003 14:37
קוני
הנימוק הרביעי שלך לא נראה, אלא כסוג הנחה במיסים. חיפשו את התחום בו הכי מתאים לעשות להם הנחה, בחרו בענין השמירה, בו יש את הרעיון העקרוני ש'התורה משמרתן'.
אמנם שכחתי את הנימוק הזה ששמעתי עליו הרבה, אבל גם לו זכרתיו לא הבאתיו.
שואל
למחזיקים בנימוק השלישי, השלטון העכשוי הוא לא השלטון 'היהודי' (התורני).
ברוך_אתה
לא הבנת! תורתם משמרתם על ידי שבאמצעות התורה הם מקבלים פטור ואתה בא לשמור. תאר לעצמך איזה זכות היתה לך להיות שליח התורה לשמור
נשלח ב-12/2/2003 23:10
יישר כוח בוגיעלון-
מסכימה איתך בכל מילה ואפשר למצוא פתרונות לבני ישיבה לא מתוך העשרה אחוז לעשות שירות לאומי לאו דוקא בלחימה צבאית.
מעבר לזה שאלה עקרונית- האם בני ישראל במדבר לא נלחמו בעמלק כשהיו תחת סכנה לחייהם?
האם גם שם היו כאלה שהיו בזכות כשרונם זכו לא להשתתף עם כל העם במלחמתו באויבים?
תוקן על ידי - degelltd - 2/13/2003 2:07:02 PM
נשלח ב-13/2/2003 08:58
בוגי,
תודה על העריכה היפה של הנימוקים [ותודה קוני על התוספת].
לגוף הנושא, אם כי תיאורטית הצעת פתרונות, מעשית זה לא כל כך פשוט.
לגבי הנימוק הראשון ופתרונו לערוך סלקציה, לו נסכים שהיא אפשרית. בכל זאת אמור הדבר להביא להחלשת בית המדרש מבחינת האווירה הבאה מכמות הלומדים בו והחלשת השאיפה של כולם להיות גדוילים.
לגבי הנימוק השני ופתרונו לגדודים מיוחדים, זה בכל זאת אמור להיגרר לעירוי שרשרתי עם החברה שאינה רצויה לציבור הזה.
מצד שני תטען שעבור הלוקסוס של מגזר אחד, אין חובה למגזר אחר לשלם בדמו!
אך בינתיים ככה עובדת הפוליטיקה שכל אחד מנצל את המערכת הכפייתית לצרכיו.
[אישית אין לי כל כך בעיה, כי אני מזדהה עם הנימוק השלישי.]
נשלח ב-13/2/2003 19:36
אין לחשוד בי שאני מעוניין לפתוח פה ווכוח אידאולוגי, אבל הנושא הזה הוא הרי ממש בנפשנו, או לפחות בנפשם של אלה אשר כרגע מסכנים את נפשם עבורינו.
אינני מבין כיצד הנימוק השלישי יכול להיות לגיטימי.
הרי אין ספק שיש צורך להלחם כדי לקיים את המדינה הזאת. אפשר לנהל ווכוח פילוסופי אם אכן יש לנו זכות לגזול מהערבים את אדמתם (ואני מודה שהתשובה על כך היא לחלוטין לא ברורה), אבל העובדה היא שמעבר לכל הלהג הפילוסופי, בכך שאנחנו מחליטים לגור פה אנחנו כבר קובעים שבעיני עצמנו יש לנו את הזכות הזאת.
ייתכן יישוב יהודי בתוך שלטון מוסלמי. הדבר בוצע בעבר ויש לו סיכוי להתממש שוב, כאשר רוב הזמן ליהודים יהיה חופש דתי ורק כשמדי פעם לכמה ערבים ישרף הפיוז מסיבה כזאת או אחרת, הם יטבחו כמה עשרות יהודים בכל כמה חודשים.
אני בספק אם אפילו בקרב נטורי קרתא ימצא מישהו שיעדיף את המצב הזה על המצב הקיים. אז אם רוצים לקיים את המצב הקיים, צריך גם להלחם.
נשלח ב-13/2/2003 19:50
שואל מכובדי,
עד כמה שידוע לי, הבעיה של הפיוז הערבי נולדה רק כאשר הם הריחו שהיהודים רוצים שלטון בארץ ישראל.
כאשר באו החלוצים הראשונים [שהיו חרדים] ואנשי הקרן קימת לקנות מהם שטחים, לא היתה בעיה. הם שמחו. מאוחר יותר, הם אפילו הסכימו לאוטונומיה מסוימת. זו היתה צריכה להיקבע במו"מ עם פרופ' דה-האן שרצחוהו בריונים צמאי השלטון.
מה שהיום ניצבים מול עויינות ערבית לאחר כל כך הרבה שנות מרירות, זה בוודאי לא על ה"נטורי קרתא" לשלם.
נשלח ב-13/2/2003 20:13
ווטו, אתה כמובן צודק לחלוטין מבחינה היסטורית. אבל לא על ההסיטוריה אני מדבר אלא על ההווה.
ומה שהיום ניצבים מול עויינות ערבית לאחר כל כך הרבה שנות מרירות, האם יש מגזר כלשהו באוכלוסיה שעליו אתה יכול לומר שעל המגזר הזה לשלם?
כולנו נמצאים כרגע בצרה אחת, ואפשר לומר בוודאות שכל הציבור היהודי מעדיף את המשך המצב הקיים על פני כיבוש ערבי. כמו כן כל יהודי שגר פה מכריז ברגליו שזכותו לגור פה.
אז מה אנחנו צריכים לעשות מכאן?
נשלח ב-13/2/2003 21:20
שואל,
המגזר הנמצא כאן ברגליו שלא מכוח המדינה ושאינו חפץ בשלטון הציוני, בהחלט מה לו ולצרה שהמיטה עליו הציונות?
נכון שמצדו, מן הראוי שיבא לעזרת אחיו שבמגזר החפץ במדינה, אבל שאין לכפותו לכך!
נשלח ב-13/2/2003 23:19
הפיוז נשרף למוסלמים מדי פעם עוד בתקופות אחרות כאשר שלטו בחלקים רחבים באירופה. נכון שבדורות האחרונים הוא נשרף בעיקר בקשר לציונים, אך זהו טריק ישן.
אך היום המצב הוא שהערבים העולים להרגנו לא מתעניינים בנושאים "זוטרים" כמו זכויות רכוש או בזכות מוסרית על אדמה, אלא גישתם היא דתית פנאטית, או דתית לאומית פאנטית (מידה כנגד מידה? תמהני). הם רוצחים ומהרסים כקניבלים, וראוי להלחם בהם עד חרמה.
איך תקבע למי זכות על האדמה ללא נבואה? רק על פי בעלות חוקית על קרקע. ומה אם השכן שלי תוקף אותי, מנסה להרגני, מפסיד ובורח? האם שמר על זכותו לחיים ולרכוש? איני בטוח שהיו מקרים לפני 80 ו100 שנה שיהודי בא לערבי וגרש אותו מבית זה או אחר, אלא לערבי הפריע שהיהודי קנה קרקעות בכסף, או יצר שדה ירוק מאדמת בור זה 2000 שנה.
נשלח ב-12/2/2004 16:48
הטענה שת"ח לא בעי נטירותא זה דוקא בת"ח מובהקים ולא בחורי ישיבות.אך עוסק במצוה פטור מן המצוה? ואולי זה נקרא מצוה שקבוע לה זמן? אך זה מצוה כללית שאם יכולה להעשות בידי אחרים אין לעשותה. אך זה במימד המצותי שבין אדם למקום.אך מה עם סברא של לשאת בנטל? של הלכות שכנים? נראה שעל זה לא שייך פטור מטעמים שבין אדם למקום.
אל תצל מפי דבר אמת
נשלח ב-12/2/2004 17:25
אשרי הפורום אשר בדיוק שנה לאחר ההודעה הקודמת ניתן להמשיך בנושאים הנצחיים שלא ינוס ליחם, לעומת פורום דברים בטלים, שם לוחמים נגד הקפצת אשכולות ישנים (ועוד שואלים מה ההבדל....)
(ועוד שואלים מה ההבדל....)
