בן ישיבה חרדי וגיוס, דמא דידך סומק טפי?

רוצה להבין

 אם כך-מה שאתה ורבותיך ומנהיגך אומרים , צריכים לעזוב את מקום הסכנה הזה, לצאת לגולה היפה והנוחה, שם יהיה אפשר ללמוד לא במקום סכנה  בשקט ובשלוה, עד שיבא היטלר התורן,

אגב ההלכה אומרת שמותר לחלל את השבת במלחמה- את השבת  כן, ולבטל את הלימוד כביכול לא?

כתבתי כביכול- כי אתה הרי יודע יותר טוב ממני, כי בימי המלחמה עומדים הבחורים בקבוצות ובזוגות, ומספרים חדשות.

לבד מהנכתב לעיל, צריך להוסיף דשמעתא בעי צילותא, דהיינו לימוד צריך להיות מתוך שקט נפשי,
אם ישנם בחורים שקשה להם להתרכז בלימוד תוך כדי אזעקה, חובה עלינו לאפשר להם ללמוד מתוך שקט. 

רוצה להבין

בבקשה תנסה להבין הפעם, הפטור של בני הישיבות משרות לאומי כל שרות, נקנה בכח הסחטנות,  הפטור הזה הוא גזל הרבים, מכיון שהרבים האחרים צריכים להשלים את המלאכה. הגזל הוא נגד רצונם המובהק. ודינו כמו כל גזל אחר.
לפי הרמב"ם אין כל התר, אלא להפך, נפסקים הלכות ונוהגים הגוזלים את הרבים, באיצטלא של מצווה, כל רוצח של חמאס או אל קעידא, מבצע את פשעיו באיצטלא אידיולוגית, בשם אלא, רוב הפשעים באנושות, היו בשם ולמען האלוהים של הפושע, ירבם בן נוט ומלכי ישראל ויהודה עשו את מעשיהם לשם שמיים- שהם האמינו בו.
ולכן כל גילגולי העיינים כלפי מעלה, הכל לשם שמיים, כבר הקדימוך אחרים.

_________________

מודה ועוזב

הנה רעיון. יש בו שילוב של תורת הנגיעות עם שאלת הפסיקה בענין השירות הצבאי.
באשכול על הנגיעות הובא הסיפור הבא:
מספרים על הסבא מנובהרדוק שכאשר היה צריך ללכת למקום מסוים לשם פעולה מסוימת,
וכרגיל התייסר בספיקות, האם ללכת, האם יש בזה תועלת, והאם זה לטובה או למוטב
וכיו"ב, ובפרט אם היה המקום רחוק קצת ובמיוחד אם הזמן היה ליל חורף אירופי קשה,
מה עשה? קם לבש את מעילו ויצא והלך למקום אליו צריך היה ללכת, ועצר קצת לפני
המקום ואמר לעצמו עכשיו אדון ואשקול אם צריך ללכת ולעשות אם לאו.
אז אולי כדי לנטרל את האפשרות (הדחוקה אמנם)שחלק ממה שגורם לציבור החרדי להכריע נגד גיוס זו אותה אי-נוחות מסוימת שיש בשירות הצבאי (רצים, סוחבים,נהרגים) ראוי שכולם יסיימו קודם כל טירונות ואחר כך ידונו מחדש בשאלה. במחשבה שניה, יכול להיות שזה רק יחליש את המוטיבציה. טוב ניסיתי. 
נראה לי שאת אותה המתודה ניתן ליישם לגבי תשלום מיסים, וכנראה באותה מידת הצלחה.

אני חושב שהדברים של רוצה להבין מעידים על הבעיה השורשית של הציבור החרדי שבחלקו הוא ממש תינוק שנישבה. הם התרגלו שהדברים מתנהלים ללא הפרעות, שמי שהולך לצבא הולך ושומר עליהם, ועולמם כמנהגו נוהג - או אז מועלים כל מיני טענות ש"רוצה להבין" מעלה והן נשמעות לו נורמליות - "אם יש סכנה צריך להתרחק","שמעתא בעא צילותא" וכו', העובדה שאנשים מסכנים ומקפחים את חייהם כדי שלשמעתא שלו יהיה צילותא בכלל לא מהווה אצלו בעיה. אני לא חושב שיש לרבים מהם התמודדות אמיתית עם הבעיה פשוט מאד כי הם לא חיים אותה. אם היו חמסניקים ברמת גן בואכה בני ברק אולי היה האסימון נופל, אבל הכל נורא מרוחק ולא נוגע, ואפילו טלויזיה אין כדי לראות את המראות.
סימפטום דומה אני מוצא בבעיה אחרת והיא בעיית המים. הציבור, וכאן הבעיה היא לא רק בציבור החרדי, לא מפנים את הבעיה ואין התגייסות לתפילות בנושא (הרבנות הראשית לפחות נדרשת לענין מה שלא שמעתי לגבי רבנים חרדים אבל כידוע "לא שמעתי אינה ראיה")  מהסיבה הפשוטה - יוצאים מים בברז אז מה הבעיה?

האם הסידור המלא הוא לא חלק מאותו סימפטום?

הסידור המלא הוא סימפטום של בעיות אחרות

מישקולצר,
האם אתה טוען שלו היו בני הישיבות מתגייסים, נאמר כמו חיילי הסדר, הם היו נשארים ללמוד במקומם?

(בעניין המים, אעפ"י שזה עניין לאשכול אחר, באמת היום בשונה מהעבר, בעיית המים היא עניין כלכלי גרידא,
מים מהשמיים זה בחינם, ואילו התפלה או ייבוא עולים כסף, לכן יש מקום לחשוב ששער דולר גבוה/נמוך הוא קריטי יותר לכלכלת מדינת ישראל, אז יש להחליף את תפילת הגשם, לתפילת שער הדולר)

ד' ינחה את אנשי הצבא בעצה טובה וסייעתא דשמיא למצוא הדרך הנכונה חפה משיקולים זרים ויזכו להצליח במערכה הפיזית ובני הישיבות יתמידו בלימודם ויעניקו את החוסן הרוחני. כך שכל אחד יעשה את המוטל עליו בפלוגה בה הוא מוצב כתושב מדינת ישראל. ומי שלא זכה לגור עדיין בא"י נושא תפילה לשומר ישראל. ובעז"ה צור ישראל וגואלו נשמע בשורות טובות. אמן. 

הגגתי עוד קצת בפטור שנותנים לעצמם בחורי הישיבות.
ממה נפשך-
1)אם הפטור הוא מצד כך שבעת המלחמה יש חשש שלא יהיה לימוד תורה בעם ישראל ולעצם הלימוד עצמו יש ערך מאגי המשפיע על שלומו של עם ישראל - זה אינו, שכן צעירים שאינם בני גיוס ומבוגרים מכפי הגיוס ממשיכים ללמוד באותה העת.הרי שקול התורה לא פסק מלהשמע.
2)אם החשש הוא מצד כך שההפסק בלימוד התורה לצורך השירות יפגע התהליך ההווצרות של תלמידי החכמים עד שבעתיד לא יהיו ת"ח בעם ישראל, גם זה קשקוש:
א) ההפסקה הינה ל15 חודשים בלבד.
ב)כמו שהבאתי לעיל , ישנם תמידי חכמים רבים וטובים שהפסקה הזאת לא השפיעה עליהם.

אם כן מה נשאר לנו?
המחשבה שאם אני בעצמי איעדר מבית המדרש לזמן מה, הדבר יגרום לעם ישרואל ולתיירה נזק בלתי ישוער.זה לא דבקות בתורה, זה מגלומניה.

כל חיילי צהל החליטו להשתמט, ההלכה פסוקה שבני התורה כולם סוגרים את הגמרא ויוצאים להילחם כל עוד ויש חיילים שנלחמים ושומרים עלינו חובה עלינו למלאות את התפקיד שלנו בני לוי במדבר שלא יצאו להילחם אלא נשארו ללמוד כי זה המגן האמיתי מה שיך כל מיני רעיונות לא מועילים לא לתורה ולא לצבא.
 אני בתור בן תורה יש לי אלוקים אבא אמא צהל כן בזכותם אני יכול לשבת וללמוד ובזכות זה הם יכולים להילחם. אם צהל יצטרך אותי עכב כישורים מיוחדים נאמר אני חייב להיתגייס כל עוד ולא אני לומד.