טוב, אחדד לך קצת את השם שלי...הראי"ה...עכשיו הבנת...?
נשלח ב-14/4/2009 10:35
אל תדאג, גם אני משם.
נשלח ב-14/4/2009 15:09
[עובדה: ברוב הבסיסים קיימות גם שעות רחצה נפרדות לצד השעות המעורבות.
לא עובדה אבל ברור לי: בבסיס בו אין שעות נפרדות ניתן לפנות למפקד הבסיס בנידון או לקבול. העובדה שקבילה כנראה לא תעזור אינה קשורה לנושאים דתיים אלא כי בתחומים רבים הצבא מתנהל לא טוב.]
תוקן על ידי גוונא ב- 14/04/2009 15:08:40
נשלח ב-14/4/2009 15:38
הראיה כתב:
טענה פשוטה ששמעתי מחבר - שמישהו יסתור לי אותה :
נניח שישנו חייל בעל פרופיל קרבי - 97...
והחייל הזה גם תותח במחשבים...
האם כדאי שילך למודיעין או שיהיה קרבי...?
מה?! הוא ישב במסגן בזמן שכולם נלחמים ומסכנים ת'חיים שלהם?! אם הוא יכול להיות קרבי - שיהיה !!
כאן ברור לכולם שזוהי טענה טיפשית - אם התרומה הגדולה ביותר שלו לעמ"י היא במודיעין - יהיה בזבוז אם לא ילך לשם!
אז גם אם נדלג על הדיון - האם חסרים קרביים או לא - גם אם חסרים - אם יש אדם שמוכשר לתורה - שברור שע"י תורה יוכל לתרום לעמ"י בצורה טובה יותר - שילמד!
זה קצת מביך, אבל אולי צריך לשוב ולחזור על אמיתות בסיסיות:
כאשר רשויות הצבא קובעות כי מישהו יכול לתרום יותר בשל כישורים מיוחדים, רשויות אלו בעלות ידע וסמכות לקבוע לגבי הצבא כולו. ראש ישיבה, חשוב ככל שיהיה, אינו יכול לקבוע, בלי ידע ובלי סמכות, כי כשרונותיו של מישהו בתחום התורני הם כאלו, שיש לוותר על תרומתו בתחום הצבאי. קו"ח בן בנו של קו"ח, כאשר הדבר נעשה בצורה סיטונית.
בושה לטעון טענה כזו. בחור קובע עבור עצמו כי הוא עילוי שבעילויים שעדיף לצבא לוותר על יכולותיו הממוצעות בתחום הצבאי, ואתה מצפה שנשווה זאת לדוגמת לעיל?
נשלח ב-15/4/2009 21:12
מואדיב כתב:
טענה פשוטה ששמעתי מחבר - שמישהו יסתור לי אותה :
נניח שישנו חייל בעל פרופיל קרבי - 97...
והחייל הזה גם תותח במחשבים...
האם כדאי שילך למודיעין או שיהיה קרבי...?
מה?! הוא ישב במסגן בזמן שכולם נלחמים ומסכנים ת'חיים שלהם?! אם הוא יכול להיות קרבי - שיהיה !!
כאן ברור לכולם שזוהי טענה טיפשית - אם התרומה הגדולה ביותר שלו לעמ"י היא במודיעין - יהיה בזבוז אם לא ילך לשם!
אז גם אם נדלג על הדיון - האם חסרים קרביים או לא - גם אם חסרים - אם יש אדם שמוכשר לתורה - שברור שע"י תורה יוכל לתרום לעמ"י בצורה טובה יותר - שילמד!
זה קצת מביך, אבל אולי צריך לשוב ולחזור על אמיתות בסיסיות:
כאשר רשויות הצבא קובעות כי מישהו יכול לתרום יותר בשל כישורים מיוחדים, רשויות אלו בעלות ידע וסמכות לקבוע לגבי הצבא כולו. ראש ישיבה, חשוב ככל שיהיה, אינו יכול לקבוע, בלי ידע ובלי סמכות, כי כשרונותיו של מישהו בתחום התורני הם כאלו, שיש לוותר על תרומתו בתחום הצבאי. קו"ח בן בנו של קו"ח, כאשר הדבר נעשה בצורה סיטונית.
בושה לטעון טענה כזו. בחור קובע עבור עצמו כי הוא עילוי שבעילויים שעדיף לצבא לוותר על יכולותיו הממוצעות בתחום הצבאי, ואתה מצפה שנשווה זאת לדוגמת לעיל?
גם אותי מביך לענות אך אינך חושב בצורה אמיתית לענ"ד...
מה תאמר לגבי אדם שיודע טוב מחשבים אך הצבא לא יודע את זה? האם עליו ללכת לקרבי אף שחושב שיוכל לתרום תרומה הרבה יותר גדולה במחשבים?!
תענה: אם הוא לא מנסה להתחמק ובאמת נראה לו כשחושב בצורה נייטרלית שיכול לתרום כך יותר - פשוט שעדיף שילך למחשבים.
גם אני אענה את אותו דבר: טיפשי ללכת ראש קטן ולומר שאתה לא ראוי להיות ת"ח גדול אם ייתכן שאתה ראוי לכך - זה כמו שאדם יאמר לעצמו שאינו מתאים לקרבי כי "מה הוא מתלהב מעצמו"? - אז תגיד שכאן הצבא מחליט שהוא מתאים - ואם הצבא לא מחליט?! - אז מה?! - אז ראש קטן?? - תחשוב! - יש לך ראש! - ואם הרב אלישיב יהיה עניו ויגיד שהוא לא ראוי לפסוק הלכות?! - אין מה לעשות - אתה צריך להכיר בערך עצמך. אחרת לא יהיו לנו גדולי דור.
נשלח ב-15/4/2009 23:49
אין ספק כי אדם בעל כשרון ברמה מסוימת יכול להגדיל את רמת הידע התורני שלו על ידי השקעת זמן נוסף. לדוגמה הוא יכול לוותר על תפילות ועל קריאת שמע, להשאר רווק, לאכול חזיר כדי להקטין את הוצאותיו על בשר ולחסוך זמן עבודה, לכתוב בשבת סיכומים וכו', ואז אם נניח שכששרונו הבסיסי מתאים לרמת הרב אלישיב, הוא עתיד להיות הרב אלישיב פלוס פלוס.
משום מה ישנה מוסכמה ביהדות לפיה המטרה היא לא רק ידענות בתורה אלא שילוב שלה עם קיום מצוות ויראת שמים וכדומה. לכן השאלה הראשונה שצריכה להשאל היא מה ה' אלקיך שואל מעמך, ורק אחר כך "איך יהיו לנו גדולי דור". גדול דור נמדד באופן יחסי לאחרים לכן תמיד יהיה מישהו "הכי טוב".
_________________
נשלח ב-15/4/2009 23:50
הראיה
אני לא מבין אותך, גם מי שהוא לומד תורה לא יכול לבטל עצמו מלהציל או להגן על מי שנתון בסכנת נפשות.
עד כמה שאני מבין הלכה, תלמיד חכם הרואה רודפים, יפסיק לימודיו, יציל את הנרדפים ויחזור לתלמודו.
נשלח ב-16/4/2009 09:12
הראיה, אני ממש מתנצל בפניך
הראיה כתב:
...
מה תאמר לגבי אדם שיודע טוב מחשבים אך הצבא לא יודע את זה? האם עליו ללכת לקרבי אף שחושב שיוכל לתרום תרומה הרבה יותר גדולה במחשבים?!
...
גם אני אענה את אותו דבר: טיפשי ללכת ראש קטן ולומר שאתה לא ראוי להיות ת"ח גדול אם ייתכן שאתה ראוי לכך - זה כמו שאדם יאמר לעצמו שאינו מתאים לקרבי כי "מה הוא מתלהב מעצמו"? - אז תגיד שכאן הצבא מחליט שהוא מתאים - ואם הצבא לא מחליט?! - אז מה?! - אז ראש קטן?? - תחשוב! - יש לך ראש! - ואם הרב אלישיב יהיה עניו ויגיד שהוא לא ראוי לפסוק הלכות?! - אין מה לעשות - אתה צריך להכיר בערך עצמך. אחרת לא יהיו לנו גדולי דור.
אני מתנצל אלף פעמים, אולם דומה שלא הצלחתי להבהיר כלום, אע"פ שנדב השיב תשובה טובה עשרות מונים משלי, ואינך פטור מלענות לו, אנסה להבהיר את כוונתי לעיל:
למיטב הכרתי את הצבא - ואעיד על עצמי בחוסר צניעות שיש לי היכרות לא מועטה עם הצבא - אף חייל אינו קובע בעצמו את אופן שירותו. חייל מביע את רצונו, מצהיר על מה שלדעתו מתאים לו וכו', אולם מי שמחליט - והחלטתו היא הקובעת - אינו החייל עצמו.
למשל, אם ראובן בטוח שהוא תותח על במחשבים, מתמטיקאי מחונן שיכול ללמד את פרופסור אומן פרק בתורת המשחקים ואת פרופסור שמיר לפצח צפנים, אכן תוכל לטעון כי תהיה זו מחשבה טפשית מצידו לא לנסות ולהתגייס ליחידה בו יוכל לתרום מכשרונו. אולם, ידוע ידעתי - ואף פגשתי אנשים כאלו - הבטוחים שכשרונם אין שני לו בתחום מסויים, אך אחרים אינם סוברים כמותם. יתכן כי אנשי הצבא הממונים על ניצול המשאב האנושי אינם מתרשמים כי כשרונו של ראובן הוא כפי שהוא טוען, והם קובעים כי הצבא זקוק לו דוקא כנהג הנוהג במשאית ומעביר דברים ממקום למקום.
ראובן בטוח שהם טועים. לא בטוח, יודע שהם שוגים שגיאה קשה. הרי הוא, הוא היכול לפענח נעלמים ולפצח את כל הצפנים של האויב - לו אך יורידו אותו מאחורי ההגה ויתנו לו נייר ועפרון!
יחי ראובן, ויהי נהג כפי שקבעו עבורו.
מנגד, אתה מציב לי את שמעון, תלמיד ישיבה שכלל לא בטוח שראש הישיבה שלו בטוח שהוא יהיה גדול הדור הבא. ראש הישיבה שלו - ולא נכנס כאן לטעמים הידועים - רוצה ששמעון ימשיך בלימודיו בישיבה. ולו אף נניח שראש הישיבה באמת סמוך ובטוח ששמעון הוא-הוא גדול הדור הבא, ראוי להיות סמוך ושתשרה עליו השכינה. אפילו כשרונו התורני של שמעון ברור מעל לכל ספק, כשרונותיו האחרים - לא בידי ראש הישיבה האפשרות לאבחנם או הסמכות לקבוע מה סדר העדיפויות. האם ראוי יותר שמעון לשבת ספון באהלה של תורה או שמא זקוק לו עם ישראל יותר דוקא במערכות המלחמה, כי כשרונותיו כחייל חשובים. כי איוש שדרות הצבא בחיילים ערכיים שהתורה נר לרגליהם ומנחה את פעולותיהם - חשוב יותר.
===============================
כאשר אדם הוא הקובע לעצמו כי הוא יהיה זה שאינו מסכן נפשו באהלי סיירים אלא ממית עצמו באהלה של תורה - אני דואג. לא על האדם עצמו לקבוע עבור עצמו, משום שהנגיעה גדולה מדי. אין הנודר מתיר את הנדר לעצמו, ואין הכהן שגזל גר שמת, נוטל לעצמו את האשם.
נשלח ב-16/4/2009 13:22
אולי אחדד את הכיוון שהובלתי אליו.... ואולי יתרמו מנסיונם אותם אלה המגיבים כאן שהיו בצה"ל... אתמקד בעיקר בנושא שבת.. הכיוון הוא, לא השאלה ההשקפתית של "דמך סומק" וציונות, אלא פרקטיקה דתית פשוטה..!!
ראיתי כמה שאלות שהפנו חיילים דתיים לרבנים, מהם מובן מה קורה לחייל החפץ לשמור מצוות... יש חיילים שאחראים להרים טלפונים, לפתוח שערים חשמליים, לתפעל כל מיני מערכות ודברים האסורים בשבת..... מה אמור לעשות חייל דתי כשבאה משפחה לבקר חייל ולשם כך עליו לפתוח שער חשמלי, מה עושה נהג של בכיר בצה"ל כשהלה רוצה לינסוע בשבת לנופש......? או מצווה להרים טלפון בשבת ולהודיע על איזו מסיבה או כינוס שגרתי...?? ועוד.. ועוד.. (בהנחה שביחידוןת הסדר וכו' מסדרים את זה . אך הבעיה היא בעיקר חייל שהוא ביחידה שאינה דתית, בשל כישוריו הספציפיים, או חוזר בתשובה וכו'. )אז כיצד ניתן להמליץ ליהודי להתגייס למקום בו ההלכה לא מחייבת...?
נשלח ב-16/4/2009 13:34
מעיק
ההלכה כן מחייבת להתגיס לצבא של ישראל.- רבנים מסוימים לא מחייבים.
כל שאלותיך טובות לכל מערכת החיים- ולא רק הצבא.
שרתתי בצבא- כל בני שרתו בצבא- בנותי בשרות לאומי, כולם נכנסו לצבא דתיים, וחזרו דתיים יותר, ואידך זיל גמור.
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 16/04/2009 13:33:20
מודה ועוזב
נשלח ב-16/4/2009 13:42
מעיק כתב:
הבעיה היא, בעיקר חברתית.....
לא יתכן שהורה המחנך את ילדיו בדרכו, יתן אותו לצבא לעצב אותו 3 שנים, כאשר יעלה מלפניו....
...רואים עד כמה נרדפים בני הישיבות בצבא,, עד שעיתון "הארץ" הקדיש מאמר מערכת נגד בניית בריכה נפרדת לבני ישיבות....... ונגד יציאת בני ישיבות בעת שירת נשים...
...ועוד, הצבא הופך היום להיות צבא פוליטי. צבא שמפנה יישובים בשל פוליטיקה. ...
...הרב ישראל אייכלר נתן פעם תשובה בלוגיקה פשוטה. אם הצבא היה חרדי וכל המפקדים היו חובשי כיפות ולובשי ציציות, מה היו עושים החילוניים??? מתגייסים???!!! . לא.!!!!! זו הסיבה שהוא לא מתגייס. ...!!
הבעיה היא בעיקר חברתית, וחוסר אמון. ...
...במילים פשוטות. אם הצבא היה מתנהל כמו שאני חושב שהוא צריך להתנהל היה על מה לדבר.....
...ופרשת הבריכה.. היא היא המוכיחה עד כמה קשה חברתית לאדם דתי להסתדר בצבא.. וידוע עניין "תקרת הזכוכית", החוסמת חובשי כיפה מלהתקדם עד לרמה מסויימת.... וכי לשם כך ילך הדתי לשם? כדי שאחרי שיצליח ינסו לעיון אותו ולמנוע ממנו "להשתלט"....??!!
...הצבא לא מגייס רק את מי שהוא צריך.. אלא את כווולם. כי זה כור היתוך חברתי... והם מטקסים עצות כיצד לעצור את הדתיים, ומיבבים על כך שהם תופסים את שדרות הפיקוד...
...ואל תאמינו לתעמולה שאלו שבצה"ל, מבזבזים 3 שנים, הם מקבלים הטבות עבור כך, ורבים לומדים מקצוע שממשיך איתם לכל החיים, או שפותחים ב"קריירה צבאית", ללא איום של פיטורין, או צמצומים ומשכורתם מוכנה להם עם שאר הטבות על חשבון האזרחים......!!!
אם היה דין תורה נוהג ולפיו היה נוהג צה"ל, ודאי שהיתה יותר התגייסות דתית וחרדית. אך למה להתגייס לצבא שכל ערכיו עקומים מערכיי??
...אולי אחדד את הכיוון שהובלתי אליו.... ואולי יתרמו מנסיונם אותם אלה המגיבים כאן שהיו בצה"ל... אתמקד בעיקר בנושא שבת.. הכיוון הוא, לא השאלה ההשקפתית של "דמך סומק" וציונות, אלא פרקטיקה דתית פשוטה..!!
ראיתי כמה שאלות שהפנו חיילים דתיים לרבנים, מהם מובן מה קורה לחייל החפץ לשמור מצוות... יש חיילים שאחראים להרים טלפונים, לפתוח שערים חשמליים, לתפעל כל מיני מערכות ודברים האסורים בשבת..... מה אמור לעשות חייל דתי כשבאה משפחה לבקר חייל ולשם כך עליו לפתוח שער חשמלי, מה עושה נהג של בכיר בצה"ל כשהלה רוצה לינסוע בשבת לנופש......? או מצווה להרים טלפון בשבת ולהודיע על איזו מסיבה או כינוס שגרתי...?? ועוד.. ועוד.. (בהנחה שביחידוןת הסדר וכו' מסדרים את זה . אך הבעיה היא בעיקר חייל שהוא ביחידה שאינה דתית, בשל כישוריו הספציפיים, או חוזר בתשובה וכו'. )אז כיצד ניתן להמליץ ליהודי להתגייס למקום בו ההלכה לא מחייבת...?
מעיק, אילו פראקטיקה דתית פשוטה היתה בראש מעייניך, היית שואל את השאלות הללו מזמן. אלא שהחלטת שאינך צריך לשרת, וככל עבריין הלכתי, אתה מתחיל לחפש לך צידוקים. בתחילה הסברת שהבעיה בעיקר חברתית, שאתה פוחד שיחנכו אותך בצבא בניגוד לדרך בה חונכת. אחר כך הסברת שבני הישיבות נרדפים בצבא, כי הצבא מספק להם שעות שחיה נפרדות בבריכה (לו היית יודע שהם גם מקבלים מזון כשר, היית קובל על רדיפה כפולה, הלא כן?), ואחר כך פנית לקבול על כך שהצבא פוליטי, ואינו משרת את מטרותיך הפוליטיות כלל.
רשימת התירוצים העצמיים שלך ארוכה ומבולבלת. מכך שהצבא פוליטי עברת להצדיק את השתמטותך מקיום חובתך ההלכתית בטענה שבעצם הגיוס טוב למתגייס, הוא רוכש מקצוע - ולכן אתה מוכן לוותר על טובת ההנאה הזו. הצידוקים העצמיים נחותים, ויושר רב איני מוצא בהם.
אבל באמת, אילו פרקטיקה דתית היתה בראש מעייניך, היית מוצא עצמך מזמן כחייל ביחידה דתית, אולי בגדוד נצח יהודה (הנחל החרדי), אולי ביחידה אחרת הרגילה לדרישותיהם של חיילים דתיים. אלא שאתה ספון בביתך, מכביר תירוצים שאספת באינטרנט, ומספר לעצמך שאינך עבריין. שהעובדה שבמלחמת המצווה המתרגשת ובאה יום יום - אתה אינך נוטל חלק. שאתה רואה אנשים מחרפים נפשם למות בהגנה על ערי אלוהיהם, ואתה - ישבת לשמוע שריקות עדרים. אכן, לפלגות ראובן גדולים חקרי לב.
גור לך מאימת יום הדין
נשלח ב-16/4/2009 14:18
אם זה יקל עליך.. תוכל להתייחס לכל עניין בנפרד..
אין בדברים כוונה לומר שאתה וחבריך שהתגייסו עשו עוול ועוון. יתכן שדרך חינוככם תואמת את המתרחש במחנות צה"ל.
והכוונה בשימוש במונח "פרקטיקה", הוא שאיני מפלפל האם החיוב להתגייס עולה על החיוב ללמוד.... אלא הדיון נסוב אל האופן מעשי, מדוע מובן מי שהולך באורח חיים דתי וכ"ש חרדי, ואינו מוכן להפקיר את ילדו למערכת בשרובה מנוגדת לאורח חייו. ...!
ולגבי ה"מצווה" שבשירות בצה"ל, אני מניח שאתה כולל ב"מצווה" החשובה הזו, את ההתנתקות, ועוד מעשי עוול, כמו, הוראות הפתיחה באש המנוגדות לעיקרון התורה והשכל הישר. שרק בגינם, אל לו לאדם המוסרי לשרת במערכת זו. ....!
אם צה"ל היה מגן על חיי עם ישראל ולוחם, כמצווה בתורה, בהחלט שהיתה פה שאלה. כשהוא מתנהל בכזו טיפשות, שחיי תושבי שדרות פחות חשובים מחיי תושבי רפיח.. שחיילים מסכנים את חייהם, רק כדי ש"חפים מפשע" לא יפגעו ...! ( חיילים רבים ב"חומת מגן", נהרגו, רק כדי לא להפציץ מהאוויר קיני מחבלים, שלא יפגעו "חפים מפשע") ...!
כדבר הזה מספרים על רבי גדליה נדל שבמלחמת השחרור, התגייס לצה"ל מכורח חשיבות ההגנה על עם ישראל. אחרי ה"אלטלנה" פרש ואמר שאינו מאמין באלו שכך נוהגים.. מהורגים באחיהם במקום להגן עליהם. ...!
נשלח ב-16/4/2009 14:45
.
יש להפך בזכותך מעיק, שאתה בגדר של תינוק שנישבה.
נשלח ב-16/4/2009 15:09
למעיק
"והכוונה בשימוש במונח "פרקטיקה", הוא שאיני מפלפל האם החיוב להתגייס עולה על החיוב ללמוד.... אלא הדיון נסוב אל האופן מעשי, מדוע מובן מי שהולך באורח חיים דתי וכ"ש חרדי, ואינו מוכן להפקיר את ילדו למערכת בשרובה מנוגדת לאורח חייו. ...! "
ילדיו של אדם לא יהיו ברשותו כל ימי חייו. ילדים מתבגרים וצריכים להגיע להחלטות, וכמו שלאבא יש דרישות ממנו לעשות מה שצריך לעשות, גם הילדים שמתבגרים לא יכולים להתעלם משאלה של חובה מוסרית ולעיתים להתמודד עם מציאות שהיא אינה בועתית. והמציאות היא שללא צבא חזק, אנחנו (עם ישראל- יש חיה כזאת) נהיה בסכנה. ולכן כחלק מעבודת ה' של אדם דתי יש לו חובה הלכתית להיחלץ חושים לצד עמו. זה לא סותר שאותו אדם יעשה כמה שאפשר להשפיע לטובה על עם ישראל. אין מה לעשות, אומנם פעם היה הווה אמינא לשני סוגי צדיקים, צדיק עם תנור וצדיק בפרווה, היום להיות צדיק בפרווה זה רשעות.
"ולגבי ה"מצווה" שבשירות בצה"ל, אני מניח שאתה כולל ב"מצווה" החשובה הזו, את ההתנתקות, ועוד מעשי עוול, כמו, הוראות הפתיחה באש המנוגדות לעיקרון התורה והשכל הישר. שרק בגינם, אל לו לאדם המוסרי לשרת במערכת זו. ....!
אם צה"ל היה מגן על חיי עם ישראל ולוחם, כמצווה בתורה, בהחלט שהיתה פה שאלה. כשהוא מתנהל בכזו טיפשות, שחיי תושבי שדרות פחות חשובים מחיי תושבי רפיח.. שחיילים מסכנים את חייהם, רק כדי ש"חפים מפשע" לא יפגעו ...! ( חיילים רבים ב"חומת מגן", נהרגו, רק כדי לא להפציץ מהאוויר קיני מחבלים, שלא יפגעו "חפים מפשע") ...! "
לטעון שיש שלטון דמי צארי, אשר מכריח יהודים לשרת בניגוד למצפונם, כמו כן, לעשות דברים שאינם כדרך התורה, טענה זו אינה מדויקת. כי יש לנו כוח כאזרחים להשפיע על המערכת השלטונית בכל מיני דרכים. כי אנו חלק מחברה וחלק מעם ישראל אשר בוחר נציגים לכנסת ולממשלה ויש עיתונאות ויש ערכים דמוקרטים, כגון חופש הביטוי מצפון ותנועה למשל. יש לנו בחירה חופשית כבני אדם, כעובדי ה' ובסופו של דבר כאזרחים גם לעתים לא לקבל כללי משחק. אם יש דרישה בניגוד לצו מצפוננו אז אפשר לסרב. גם במסגרת השירות הצבאי אין חובה להיות רובוט.
בכל מקרה לסרב סירוב גורף לשירות צבאי לא עומד לעומת האלטרנטיבות: שיש צבא חזק עם כל הבעיות שיש להם פתרונות בכל מיני מסגרות. או לסרב ולתרום לאויבינו לסכן את המדינה.
אני חושב שהצבא נלחם להגן על ישראל, ויותר מכך שמקבלי ההחלטות בישראל (המטבחון המדיני בטחוני) חושבים לטובת עם ישראל. ואם מקבלי ההחלטות לא מוציאים חן בעיני מאן דהוא, אז יש להשתתף במשחק הפוליטי ולא לשבור את הכלים כי אין לנו כלים אחרים.
נשלח ב-16/4/2009 15:41
מעיק
כמו שאומרים המחזירים בתשובה, הקושיות שלך אינן קושיות אלא תירוצים.
בשנות החמשים והששים לא היתה התנתקות, הוראות הפתיחה באש היו סופר ליברליות והצבא תפקד כמעט במאה אחוז להצלת ישראל מיד צר. נו - אז החרדים התגייסו?
הנח"ל החרדי מציע מסגרת מפוקחת בידי רבנים בלי שום בעיות כשרות ושבת וכו - אז החרדים מתגייסים?
אתה מוזמן לגשת לגדול התורה החרדי הקרוב אליך פיסית או רוחנית ולשאול אותו מהם התנאים בהם יהיה מוכן לגיוס. נניח שיקימו גוף נפרד לגמרי שישלט על ידי ועדת הרבנים ויקבל עליו אחריות, נאמר, לגבול הדרום בין כרם שלום לאילת. האם החרדים מוכנים להקים גוף כזה ולאייש אותו?
האמת, כפי שגם אתה יודע, היא שהכל שטויות ודמגוגיה. החרדים לא רוצים להתגיס מסיבותיהם הם, והנקודות שאתה מעלה הן אולי חשובות אבל הן לא עקרוניות ופתרונן לא יעלה ולא יוריד.
שוב, אני מציע מבחן פשוט: הצהרה של בעלי סמכות בעולם החרדי שתבהיר מהם התנאים בהם הם יסכימו להתגייס. שנינו יודעים שאין כזה דבר ושבשום תנאי הם לא יתגייסו, לכן כל הויכוח מיותר.
