[אני מניח שברור שלו הייתה המדינה מורכבת מ-7 מיליון רב-נדלים, היא לא הייתה מתקיימת אף יממה.
הדוגמה מהרב נדל אופיינית לאישיותו העצמאית והנון-קונפורמיסטית, האם הוא, בניו או חתניו התגייסו להגן על המדינה במלחמות ההמשך שהיוו אף הן איום רציני על קיומה של מדינת ישראל?!]
נשלח ב-16/4/2009 16:15
גוונא מה אפשר לעשות, שום אדם פרטי אינו יכול להחליט שלמחלמה זו אני מתגייס ולאחרת לא. והיום, כבר בכלל לא נותנים על כך את הדעת, זה מצב נוח וזהו.
נשלח ב-16/4/2009 16:48
עוד הערה קטנה ל"ראיה".
אני הייתי בישיבה כזאת שדיברו מאוד על "לימוד תורה בגדלות", והחדרת שאיפות בתלמידים להיות גדולי דור ועוד כהנה וכהנה.
כשבגרתי ראיתי שהגדולים שבחבורה היו דוקא נטולי "שגעון הגדלות".אנשים פשוטים שלמדו את לימודם בפשטות מתוך עניין בתורה, וכשהיה צריך עזרה באישהו עניין קמו ועזרו למי שצריך בלי חשבונות של "ביטול תורה" וכאלה.
קראתי מעט על הרב אויירבך והרושם שקיבלתי שהוא למד תורה ברצינות מתוך עניין ומחוייבות לתורה, כל הסיפור של שאיפה לגדלות בכלל לא היה בראש שלו.
כאלף עדים עומדות דמויות מופת כמו הרב הרלינג ז"ל (אני מסופק אם יש יותר מדי חברים בפורום שמכירים אותו בכלל, הבנאדם היה צנוע בטירוף) ששירת בצבא והמשיך בדבקות את שרותו במילואים, בלי בלבולי מוח על ביטול תורה והצורך להתגדל בתורה , ומה יועיל יותר לעם ישראל.
ואל תגיד לי שהוא היה מיוחד, זה קל מדי, יש עוד הרבה תלמידי חכמים שריש למד לבשו מדים לשנה ושלוש.
יש לי תחושה מוזרה ולא מבוססת ששיגעון הגדלות הזה מצמיח אנשים נפוחים מחשיבות העצמית ,יותר מאשר גדולי תורה של ממש.
נשלח ב-16/4/2009 18:01
בעל,
אל תגרור אותי להשוואה הליבוביצ'ית הידועה לשואה.
נשלח ב-16/4/2009 18:04
מעיק אמשיך את הכיוון של שנרב הצבור החרדי הוא אחד הצבורים שנבנו ביותר מקיומה של המדינה הציונית. לפני קום המדינה הם הלכו הלוך וחסור (לא רק בגלל הציונים, היו עוד מספיק סיבות) והנה קמה המדינה הציונית עם מערכת הסעד והחינוך שלה והצבור החרדי הוא מגדולי הנהנים ממנה. כשנשאלת השאלה מה הצבור החרדי נותן למדינה, הרי בטחון הוא מקבל ללא השתתפות בעול, הרי חינוך הוא מקבל ללא מחשבה שצריך גם ללמוד תכנית ליבה בסיסית, רווחה הוא מקבל בלי לחשוב שצריך לשלם מסים, מתחילים התרוצים:
הם גונבים מאתנו ואנחנו רק מצילים מידם. כל זכות קיומם הוא רק בגלל שהם מחזיקים אותנו, ושיגידו תודה שאנחנו לוקחים את הכסף. מי הם בכלל.
דברי הם בהחלט תירוצים, המסבירים למה יש מי שרואה בצבא איום על חייו ואורחותיו. (חלקם כתב הרב המיימוני בהודעתו). ... לגבי ההחלטה הסופית.... לא גרע ממי שהחליט לעבוד כמאבטח. .. למרות שזו לא העבודה שהייתי בוחר בה, מסיבות שונות. ... ואז יבא וישאל אותי, תאמר לי, אין לך אחריות לחיי הנכנסים לקניון/אוןטובוס/מסעדה וכו'.? מה לך רק מבלה, בא קח חלק ותהיה מאבטח . תציל נפשות מישראל... ! למה רק אני....? כל מה שהייתי מסביר לו, ניתן היה לראות את זה כ"תירוץ" למה אני לא מוכן להיות מאבטח...
כן.
והנה ידיעה המגלה עד כמה בעייתי היה עד כה למדקדקים במצוות לאכול אוכל כלבבם.
חדש בצה"ל: אפשר להזמין גלאט כושר
הרבנות הצבאית: "מספר החיילים שמקפידים על כשר למהדרין הולך וגדל". לפי הנוהל החדש, החייל יכול לפנות לקצינת הקישור, כדי שיחידות צה"ל בהן אמור החייל לשרת ייערכו מבעוד מועד
חיילים חרדים שנקראים לשירות מילואים אינם צריכים לחשוש עוד שלא יהיה להם מה לאכול: הרבנות הצבאית מציעה למילואימניקים שירות חדש, במסגרתו יוכלו להזמין אוכל כשר למהדרין לכל אימון או תעסוקה מבצעית. כך מדווח העיתון 'מעריב'.
ייש להתנות את התנאים המתאימים לכל חרדי להתגיס, בשם חופש הדת וחרות האדם.
א, רק מזון גלאט-כולל עופות מנוקרות,
ב, מקווה טהרה בכל בסיס ועמדה, והקצבת זמן לטבילה ובלן.
ג. זמן לתפילת שחרית כפי רצונו של כל איש ואיש בנוסח ר' אראלה, כנ"ל במנחה ובמעריב, כולל הספקת מים עם נטלות לנטילת ידים.
ג שעורים קבועים בדף היומי, לחב"ד ברמב"ם היומי, שעורי מוסר וכד.
א. שמיכות פוך בחורף ומזגנים בקיץ.
זה רק לפתיח- מובטח להם שהצבא יעשה כל דבר לשחררם כחוק, וכך יוכלו כולם לעבוד בצורה מסודרת ולא רק בשחור ובפחד.
נשלח ב-24/4/2009 10:04
WOW...התקפה...אנסה להגיב על כולם: (סליחה שנעלמתי, הייתי בפורום פילוסופיה...)
שנרב_נ – התשובה בשבילך היא פשוטה – נראה שקראת רק חצי, ומה תגיד על אלה שעושים שירות טוב יותר לעמ"י במודיעין? שילכו לקרבי?! בזבוז. טעות ברורה שכל אחד יעיד עליה.
QUITSTORM– פשוט שאם אין זה יכול להעשות ע"י אחרים יפסיק מלימודו. ברור שהמצב כרגע אינו כזה, זה לא שבגלל שכאלה שמוכנים להמשיך בתורה כל חייהם בשביל עמ"י לא מתגייסים מישהו ח"ו ימות. המצב ממש לא כך. אפילו לא בגרמא. תהיה הקלה לאלה ששומרים.
ועוד, שאלה שנמצאים במודיעין גם לא כל הזמן עושים עבודה שמצילה חיים ולכאורה גם הם אמורים להפסיק מעבודתם במקרה שהם רואים רודף...
מואדיב – הבנתי כבר שהצבא הוא הקובע. לכן כתבתי לך את מה שאתה עצמך ציטטת "אז תגיד שכאן הצבא מחליט שהוא מתאים - ואם הצבא לא מחליט?! - אז מה?! - אז ראשקטן?? - תחשוב! - יש לך ראש! - ואם הרב אלישיב יהיה עניו ויגיד שהוא לא ראוי לפסוקהלכות?! - אין מה לעשות - אתה צריך להכיר בערך עצמך. אחרת לא יהיו לנו גדולי דור." – תחשוב תיאורטית אם אתה רוצה, כי במקרה שלנו לצערינו – הצבא לא בודק יכולות בתורה כי היא לא ממש מעניינת אותו כרגע. לגבי הקטע השני – אזכיר לך שמדובר כאן על שירות חובה של 3 שנים בלבד או שנה וארבע בהסדר...מה כבר יוכל לעשות. מה יעשה בתורה? הרבה יותר מחייל שהלך ל3 שנים צבא...(ואני לא מדבר על אברך שיושב ולומד כל החיים, אלא על אדם שמתכנן להפיץ תורה לכלל ישראל וזו תרומתו...)
נכון, יש נגיעה, ההחלטה לא פשוטה, גם אחריות גדולה, אם היית ראוי להמשיך בתורה והלכת לצבא, למה שלא יתבעו אותך על זה? היה לך פוטנציאל להרבה יותר. יכולת לתרום הרבה יותר ברוח מאשר בדברים פיזיים...למה?
מישאחזו – אני יודע על מה אתה מדבר, בלי להעליב, אין לי מושג באיזו ישיבה למדת אבל: זו בטח ישיבה חרדית, אני לומד בישיבה דתית לאומית וההבדל הוא שכשאני מדבר על שאיפה לגדלות אני מדבר על שאיפה לגדלות בשביל כלל ישראל בניגוד לנפוחים מחשיבות עצמית, אין שאיפה להגדיל את עצמך סתם כך, בשביל מה? אך אם זה בא מהנק' של ההשפעה על כלל ישראל – זה אחרת לגמרי לענ"ד...
נשלח ב-24/4/2009 13:47
הראיה
לעניות דעתי, כאשר מדובר בלהיחלץ בלהגן על חיי וחירותם (כי שבי כולל גםמוות) של אחרים, אי אפשר לדבר ב"מצווה שנעשית על ידי אחרים" ולכן פטור הלומד, אדרבאבמקרה זה של פיקוח נפש, ככול שיש יותר אנשים ורזרבות וכוחות כך אפשר לעשות הרבהיותר בצורה מוצלחת.
כאשר מדובר במלחמה בדרך כלל משתמשים בכל מה שיש, בכלהכוחות שיש. כי אי אפשר לקחת סיכונים ולכן בכל מקרה מצווה זו אינה יכולה להיערך עלידי אחרים. ויותר מכך, עולה שאם אין נחלצים חושים אזי יש פחות כוחות ורזרבות ואז מישלא נחלץ חושים דווקא מקרב בידיים סכנת חיים וחירותם של אחרים.
לכן עולהשבכל מקרה לא רק שאינו יכול לתת לאחרים לעשות מצווה חשובה זו (שאדרבא ממקורות מצווהשל פיקוח נפש בחילול שבת נאמר שדווקא 'הגדולים' צריכים לצאת- אומנם הנימוק הוא שהםזהירים בשבת אבל מאידך אתה למד שהם לא יכולים לתת למצווה לאחרים) אלא שאם אינו זזהוא מקרב בידיים סכנת נפשות (ואין צורך להאריך במשקל האיסור של שפיכות דמים או קירוב ש"ד).
הראיה, אעזור לך, ייתכן שאין חובה להתגייס אלא הפוך מכך, חובה לא להתגייס משום היחס למדינה עצמה ויחס המדינה ליהדות.
הטענה היא שהמדינה באה ליצור יהודי חדש שאין בעולמו שמירת תורה ומצוות וסך ערכיו שונה לחלוטין. המדינה על מוסדותיה באה ליצור מהפכה ערכית ביהודי החדש הזה ולכן הצבא אינו (רק?) צבא מגן אלא הצבא הוא סוכן בשינוי האישיותי של היהודי. ואם זה כך, המדינה למעשה היא צורה של שמד. ואז אם זאת הטענה- כאמור התשובה ברורה, בשעת שמד אפילו על מצווה קלה ייהרג ואל יעבור ולכן אין להתגייס לצבא. אך אם נוקטים תשובה זו המשמעות היא שיש כמה שפחות לשתף פעולה עם המוסדות הממלכתיים של המדינה- ולהציל מידם.
הבעיה עם תשובה זו, שעובדה היא, שהמדינה דמוקרטית ואין היא מכריחה אנשים לא לשמור תורה ומצוות. לרוב המדינה נותנת את האפשרות לשומרי תורה ומצוות ללכת על פי דרכם. למרות שהמדינה היהודית של העם היהודי בצורתו העכשווית מאתגרת את השיח בשאלה "מיהו יהודי".מעבר לכך, מבחינה עקרונית, האם בשביל לא לסכן את דרגתי הרוחנית אקרב בידיים סכנה ליהודים אחרים?
נשלח ב-25/4/2009 22:57
אגיב יותר בהמשך, אחותי הכינה מלווה מלכה אבל בינתיים, האם בזה שאתגייס אציל חיים שלא היו ניצלים בלעדיי? אציל שבוי שלא היה ניצל בלעדיי?
סביר שלא.
נשלח ב-26/4/2009 08:36
הראיה אם כל אחד יגיד כמוך, מה יהיה?
נשלח ב-26/4/2009 08:40
הראיה
בפשטות אתה עושה מה שבאחריותך, ולהחלץ חושים זה באחריותך "ואין אתה בן חורין להפטר ממנה".
