|
|
| נשלח ב-7/6/2010 19:26 |
 |
| |
מואדיב
בטח שמת לב שכל הארצות שציינת כאן לא כלל את ארץ ישראל בימים טרום קום המדינה, שעל המקום הזה אני דיברתי, כשאמרתי שהחלה כאן עליה לפני 200 שנה עם רבי מנחם מנדל מויטבסק והמוני יהודים שומרי תורה ומצוות עלו לכאן, ירושלים של לפני 100 שנה היתה חרדית, בתוך החומות.
כתבתי שבכל הזמן הזה חיו כאן בשקט עם הערבים, מה שענית על מה שקרו במדינות אחרות משך 1000 שנה ממש לא קשור לנושא, הנשוא שלנו הוא האם כאן בארץ חיו היטב עם הערבים והזכרתי שמלבד הטבח בחברון של 70 יהודים לא היו עוד מעשי טבח, ובטח לא כאלו כמו 22.000 יהודים שנהרגו כדי שתהיה כאן מדינה
בית הספק
קראתי כבר מזמן בעיון רב את מאמרו של שחר אילן,
שלא כמוך אני איני ניזון מהפצת שקרים בלשון חלקלקה, הוא מחליק שם המון שקרים וסתירות לדבריו עצמו, לא אתחיל כאן בויכוח חדש על דבריו המסולפים והתלושים מהמציאות, אבל כן אומר לך, שאחרי שאתה ניזון מבאר רפש כזה, אין ספק שאתה מסתכל על חרדים בצורה עקומה, אולי תשמע מידי פעם את תכניתו של ישראל אייכלר בימי שני וחמישי בערב ברדיו קול חי? תתחיל לשמוע גם מה אומרים חרדים, ואיך הם מתייחסים לכל הדברים
מיימוני,
כבר ממש מאוחר מלומר לי ברוך הבא אל הפורום, יש לי כאן אשכולות עתיקים ואני לא ממש חדש, אבל לא נורא, במקום "ברוך הבא" תוכל לומר "ברוך הנמצא"
כתבת "שיש כאלו שמשלבים תורה עם צבא", ברור שיש כאלו, אבל הם ממש מיעוט, יש יותר אנשים שהתקלקלו בצבא וירדו לגמרי מהדת, בשנות קום המדינה שהתגייסו המוני חרדים, היתה נשירה נוראה דווקא מהצבא, אז כנראה אי אפשר לבוא ולומר לחרדים בואו לכאן כי ישנם גם כאלו שיכולים לעשות את שתי הדברים, ומלבד כל זה, אל תשווה את הלימוד הארעי של אותם חיילים שמקדישים זמן כמו בעל חנות חרדי שפותח ספר בלילה באיזה שיעור של שעה, לימוד תורה בצורה המחזיקה את התורה אצל עם ישראל היא בדרך של לימוד תורה כמו בישיבות
שאלת "האם באמת סבור אתה שאיננו חייבים הכרת הטוב" לחיילים, את זה לא אמרתי, דיברתי לאלו שקטלו את תלמידי הישיבות ואמרו שהם אינן מועילים, לשני הצדדים מגיעה הכרת הטוב, ואולי אף לתלמידי הישיבות מגיע עוד יותר, כי הם "ממיתים" את עצמם באהלה של תורה, לא לחינם כתוב בתורה את המושג הזה, ואתה גם לא תבין למה כך התבטאה התורה, עד שתשב בעצמך שעות ותמית את עצמך באהלה של תורה.
לגבי הנושא של מי תורם יותר משפחה חרדית או חילונית, ציינתי כאן מקודם, שמשפחה ממוצעת חילונית מרוויחה שכר מינימום ולא יותר, ועל זה לא משלמים כידוע מס הכנסה!
אמשלום!
הרחקת לכת עם השטויות,
הרמב"ם מדבר פרקים שלמים על קרבנות בגדי כהן גדול ועוד כמה דברים שלא רלוונטים להיום, או שמא אתה חושב שעלי לרוץ להקריב מידי יום קרבן בהר הבית?
ברור שישנם הלכות שנכתבו לזמנים מסויימים, תפתח ספר החינוך, על הרבה מצוות הוא כותב "ונוהגת בזמן שהבית קיים" או בזמן שיש סנהדרין וכן הלאה.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-7/6/2010 20:26 |
|
| |
.
ארתחשסתא,
מסתמא לא הדגשתי מספיק את מחקריו של פרופ' אוריאל הד. הרישומים בבתי הדין העת'מאניים הם לגבי ארץ ישראל.
כמו כן, כדאי להזכיר כי דמשק וא"י היו תחת אותו השלטון, ולא היתה ביניהם הפרדה כלשהיא.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/6/2010 21:40 |
|
| |
ארתחששתא: ברשותך אשמח לקבל כמה הבהרות לדבריך. הראשונה - היסטורית: כתבת ש"כאן בארץ חיו היטב
עם הערבים והזכרתי שמלבד הטבח בחברון של 70 יהודים לא היו עוד מעשי טבח"..., הייתי שמח להבין
כיצד הדבר מתיישב עם הידיעות שלנו על מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט בהם נהרגו מאות יהודים, ועם תקופת
מרד הפלאחים (שאפילו לא היה קשור לציונות) כפי שניתן ללמוד עליהם מהספר "קורות העיתים" לרמ"מ
מקמניץ. השניה - כלכלית: אם התקציב המושקע בחרדי הוא פר ראש ולא פר משפחה, מה ההיגיון
בהשוואה בין ההוצאה של משפחה חרדית לזו של חילונית, הלא מה שמעניין אותנו הוא ההשוואה בין
ההזדקקות מן המדינה והתרומה לה של נפש ממוצעת, האם גם במבט הזה אתה חושב שתוכל להציג הסברים
לפיהם החרדי אינו מפגר אחרי עמיתו החילוני? השלישית - מתמטית: אם השכר החציוני במשק הוא
כ-5800 ש"ח לחודש והממוצע הוא כ-8400 ש"ח לחודש, איך יתכן שמשפחה ממוצעת במשק החילוני מרוויחה
שכר מינימום? הרביעית - טקסטואלית: היכן מצאת בשרשור זה אנשים הטוענים שבחורי ישיבות אינם
מועילים למדינה, כל שמצאתי הוא את הטענה שמעולם לא התייחסת אליה, שאל לו לאדם לקבוע לעצמו אם
הוא הראוי לעסוק במלאכה שאולי חשובה במיוחד אך אין סיכון בצידה, או שמא עליו לשאת בתפקיד
שתורם לכל הדעות לחברה אך כרוך בסיכון. החמישית - חדשותית: מהיכן אתה שואב את הידיעות שלך
לגבי מידת ההשקעה של הכותבים בפורום בעבר ובהווה בלימוד התורה, והיכולת שלהם להביע דעה בתחומי
ההמתה העצמית באוהלה של תורה והאתגר הכרוך בלימוד ישיבתי רציני?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/6/2010 01:29 |
|
| |
הערה כללית:
מי שהשורות נדבקו לו, יכול לערוך את ההודעה ולהפריד את הדבקים. אצלי זה עובד כאשר אני מדביק בעורך הישן וחוזר לערוך ולהפריד פסקאות בעורך החדש.
עוד הודעת מנהלה: דיונים על הכלכלה והחרדים לכתוב באשכול של קולמוגורוב שלונקק לעיל. איני יכול להדביקו שוב בגלל הייד פארק.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< language="">
|
|
|
|
| נשלח ב-8/6/2010 01:39 |
|
| |
ארתחששתא
ברוך הנמצא!
שאלת הבהרה, בבקשה
כתבת, ואני מסכם כי אי אפשר להדביק, כי לימוד תורה שמחזיק את עם ישראל זה רק כמו בישיבות. ואני מבין שכוונתך לישיבות היום. אם כי יש הבדל בין פוניבז' לחברון ובין שתיהן לכסא רחמים של הרב מאזוז. התוכל לפרט יותר מה טיבו של הלימוד "המחזיק את עם ישראל"?
האם זה תלוי בשעות?
בסגנון, בתוכן?
בהספק?
בתולדות עם ישראל היו מעט מאד ישיבות שהתנהלו בצורה שהלימוד מתנהל היום.
בימי התנאים מספר הלומדים היה קטן למדי ולא היה אדם שלמד כל היום, מלבד יחידים כמו שמעון אחי עזריה שאחיו פירנסו, או רבי טרפון שהיה עשיר והשאיר את נכסיו בידי אחרים ולמד.
בימי האמוראים לא ידוע לי אם היו כאלו שלמדו כל היום. מהערות ספורות ניתן לכאורה ללמוד שגם אצלם אי אפשר היה ללמוד כל היום.
בימי הגאונים היו שתי ישיבות בבבל ונראה שהיה לימוד תורה ממוסד, אם כי לא ברור כמה נטלו בו חלק.
בימי הראשונים לא היה אדם, עד כמה שידוע לי, שיכול היה לשבת וללמוד "כל היום" בלי דאגת פרנסה.
הישיבה במובן שלנו, כמוסד שבו לומדים צעירים במשך תקופה, נתחדשה במאה ה19, והיות שאני חלש בהיסטוריה, איני יודע לומר כמה למדו בישיבות כאלו ולאיזו תקופה.
אז מי החזיק את התורה בעם ישראל עד להופעת הישיבות והכוללים?
אולי תרצה לומר שברמת הלימוד ויראת השמים של התנאים ועד לדורות האחרונים, דורות הישיבות והכוללים, היה די ורק בדורנו זה אחרת?
על זה יש לשאול: מנא לך. שמא אותו בעל בית שלומד בערב לאחר עבודת יומו לומד כל כך טוב ונכון עד שהוא יודע יותר מאשר תלמיד ישיבה שלא למד במתודולוגיה הנכונה? ואולי הלימוד בעייפות ובמסירות חשוב בעיני ה' יותר מאשר לימוד מתוך נחת?
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< language="">
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/6/2010 01:44 |
|
| |
מיימוני: הדורות ראשונים חולק עליך וטוען שהיו בכל ההיסטוריה ישיבות והרבה למדו והם הם בני הנביאים במקרא וכו' וכו'
|
|
|
|
| נשלח ב-8/6/2010 01:48 |
|
| |
מקסמן
מי אני שאחלוק על בעל דורות הראשונים?
ואם נרצה, הרי זה גם רמב"ם וגם גמרא. הרמב"ם במבוא למשנה תורה מונה את סדר הדורות עד רב אשי וכותב שלכולם היו תלמידים הרבה.
וכן טענו בגמרא שמעולם לא נסתלקה ישיבה מאבותינו.
אבל יש לציין הערה אחת ולשאול שאלה אחת.
ההערה: כאשר הגמרא מדברת על ישיבה או הרמב"ם על ישיבה, האם כוונתם היתה לישיבה של "סידור מלא" כמו בדורנו, עם פנימיה במשך כמה שנים?
או שמא, כמו שכותב הרמב"ם, שהיה לומד עם התלמידים, לדוגמא, רי"ף. וזה נעשה, כפי שמבואר מן הביוגרפיה שלו, בשעות הפנויות. וזו היתה ישיבתו.
השאלה היא: מנלן? מנלן לבעל דורות הראשונים שהישיבות של אז נראו כמו היום?
ובעצם, מי אומר שבעל דורות הראשונים התכוון לישיבות במובן של פנימיה הפוטרת מכל עול פרנסה כמו היום?
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< language="">
|
|
|
|
| נשלח ב-8/6/2010 02:14 |
|
| |
מיימוני, ברור שבכל הדורות הקודמים רוב העם לא ישב ולמד, כי רובו עבד, ולדעתי הוא לא למד בכלל,
אבל אי אפשר להשוות בין הדורות הקודמים בהם חיו אנשים פשוטים, קיימו את המצוות, חילונים לא היו עדיין, היה מושג מומר יהודי, שהוא היה בערך אחד לאלף. אנשים עבדו מבוקר עד ערב, קיימו מצוות וגם קצת למדו,
בדורינו אנו חילונים מידרדרים לתהום בנסיעה מהירה, הפשע של הנוער גובר, דתלי"ם משירים כיפה, וגם חרדים שנחשפים לעולם המפתה נושרים, רק דבר אחד יכול לסגור אותנו, כוללים וישיבות,
ככל שהדור פוחת ויורד, כך החרדים מקצינים לצד השני ולא רוצים לשמוע על שום פתיחות, עד שגם לצאת לעבודה נעשה רק מתוך אילוץ של משפחה שגדלה ב"ה, והאב כבר בן 30. בכל אופן ברור שכל זמן שאברך יושב בכולל ובישיבה ולומד כל היום והוא נחשף פחות לרחוב, עדיף לו וליהדותו
ישנם הרבה בחורים ואברכים שלא מתאימים לשבת בכולל וללמוד כל היום, ישנם כאלו שאין להם חשק וטעם בלימוד, וישנם כאלו שקשה להם לשבת כל היום בבית כנסת, ועדיין גם אלו שלא לומדים כל הזמן, ואפילו בחורים בישיבות שלא פותחים ספר כל היום, רק מפטפטים, עדיין הם לא יצאו לרחוב ולא הזדהמו ממנו
|
|
|
|
| נשלח ב-8/6/2010 02:17 |
|
| |
מיימוני:
אגב אני איתך אבל בכל זאת היה והיה
תראה כאן מפרק כג' כמה דפים
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20280&st=&pgnum=131&hilite
ספר הכוזרי מאמר ג היו אנשים נפרדים ושוכנים במדברות, מתחברים עם מי שדומה להם, לא היו מתבודדים לגמרי, אבל היו נעזרים על חכמת התורה ומעשיה המקרבים אל המדרגה ההיא בקדושה ובטהרה, והם בני הנביאים.
רבינו בחיי בראשית פרק מו וכן היה בלי ספק מנהג בני הנביאים בדור ההוא ואשר לפניו, להניח עסקי העולם וישובו, ומניחין ההשגחה בעניני הגוף ויוצאים אל המדברות להתבודד שם ולהיות מחשבתם דבקה בה' יתברך.
שו"ת מפענח נעלמים סימן ג והנה ברייתא הנקראה מעיין החכמה היא עתיקה מאוד, והיא היתה נשנית בישיבות בני הנביאים בימי בית ראשון,
(הנה יש גם ישיבות של בני הנביאים)
ר' צדוק הכהן מלובלין מחשבות חרוץ אות כ אבל כל זמן שהיתה הנבואה בישראל היה עיקר השתדלות לבוא למדריגת נבואה ונקראו "בני הנביאים" ומאנשי כנסת הגדולה ואילך התחילו כל ישראל להשתדל להשיג מדריגת החכמה בתורה שבעל פה ונקראו תלמידי חכמים,
|
|
|
|
| נשלח ב-8/6/2010 08:45 |
|
| |
ארתחששתא יקירי
כאשר אומרים שהחברה החרדית עומדת לפני קריסה, הכוונה היא כדבריך, שברגע שחרדים יהיו חייבים לחיות כמו בני אדם נורמלים וללמוד מקצוע ולהתפרנס כמו שאר שבעת מיליארדי יושבי תבל ולעתים אפילו לפגוש מישהו שלא גדל כמוהם - לא תשאר מהחברה החרדית אלא משל ושנינה. חברה שיכולה להתקיים רק בתוך בועה, כפי שאתה מעיד - גם כשהיא קיימת היא נתונה תמיד על סף התהום.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/6/2010 09:42 |
|
| |
ארתחששתא
האם שמת לב לכך שהחלפנו את הנידון?
תחילה דנו על הקביעה הבאה: התורה נחוצה כדי להגן על עם ישראל ורק הישיבות החרדיות כפי שהן, עם הכוללים, ולימוד תורה במקום צבא, רק הן יכולות לספק הגנה כזו (וגם מן הסתם שפע וכו').
לאחר שהעליתי את השאלה אם לימוד כזה היה קיים, חזרת בך וקבעת כי הצורך בישיבות הוא כדי להגן מן ההשפעה החילונית.
זו טענה אחרת.
אז קודם נסכם את הקודמת. האם אתה מסכים שלימוד תורה עם כל מעלותיו יכול להתבצע לא רק בישיבה חרדית? והאם אתה מסכים שגם ישיבה "מזרחית" נקראת ישיבה וגם ישיבת הסדר היא כזו, ממש כמו פוניבז', חברון וכסא רחמים?
עכשו לנידון החדש: איך מגינים מהשפעת הרחוב.
אז כאן יש מחלוקת גדולה בין השיטות.
הדרך שלנו, החרדים, היא אכן להסתגר בגטו. אבל גטו אינו שווה ללימוד תורה בישיבה ובכולל. ומצד שני, לימוד בישיבה אינו מחייב הסתגרות בגטו.
אני עצמי מתלבט בשאלה מה הדרך הנכונה היום וכבר היו על זה אשכולות.
על כל פנים, כמדומה שהטענה הגורפת כי "רק דרך הישיבות" נכונה ואין בלתה מתבררת כלא מדוייקת. יש עוד דרכים.
מעתה, איך נוכל להסתכל במבט מתנשא ולקבוע כי רק בחור הישיבה הוא הממית עצמו באהלה של תורה וכי המתגייס ועדיין לומד תורה פחות טוב ממנו?
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< language="">
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/6/2010 09:49 |
|
| |
מקסמן
יש להבדיל בין נתונים היסטוריות וראיות היסטוריות לבין מה שמובא על דרך ההשערה ועל פי "מה שאמור להיות". מה שאמור להיות מעניק לנו מבט על האידיאל, אבל לא תמיד על המציאות.
כאשר המקורות שהבאת, כולם תלמידי חכמים וראויים לכבוד, כותבים על מה שלדעתם היה בהיסטוריה, האם היו להם מקורות היסטוריים שאין בידנו, או שהם כתבו מתוך רוח הקודש או גילוי כלשהו ששמור רק ליחידי סגולה ולכן הוא מקור נוסף לידיעת עובדות, או שהם כתבו על דרך ההשערה, ואפשר גם מתוך מה שמצאו אצל קודמיהם וחשבו למקור היסטורי?
על זה יש להוסיף שתי הערות שכבר כתבתי לעיל.
ראשית, אין דרך של יחידים כדרך של ציבור. יתכן שהיו יוצאי דופן שדבקו בה' ונטשו כל השתדלות טבעית כולל פרנסה. יש לנו עדויות על זה גם לא בעם ישראל, וגם בכתות בתוך עם ישראל (האיסיים). ואני עצמי ציינתי לרבי טרפון ולשמעון אחי אלעזר שיכלו ללמוד לא מתוך הדחק. אבל אין אלו קבוצה.
שנית, כאשר כותבים במקורות על "ישיבה של בני נביאים" האם עולה בדעתנו תמונה של פנימיה עם אספקת מזון קבועה וכל צרכי האדם, לצד ישיבה ובה ספרים וכל הנצרך?
זכור נא כי ישיבת וולוז'ין, עד כמה שאני יודע, היתה הראשונה שהציעה תנאי פנימיה. בכל מקום אחר היה צריך "לאכול ימים".
גם האיסיים, להבדיל, עסקו לא רק בלימוד. גם בני הנביאים, שחיו במשותף, כפי שניתן לראות מסיפור הנס על הגרזן הצף של אלישע, עסקו לא רק בהתבוננות מיסטית. למעשה, נראה שיותר עסקו בתירגול מיסטי, היה מה שהיה, מאשר בלימוד תורה. כאשר חז"ל מייחסים עיסוק בסוגיות לאישים מן העבר, כמו דוד עצמו, בניהו בן יהוידע ואחרים, שאלה גדולה היא אם זו עובדה היסטורית או רק משל שגם מספריו, כלומר חז"ל, ידעו שאינו עובדה אלא ציור ספרותי יפה שנועד לצרכים שונים, כולם טובים ונכונים.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< language="">
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/6/2010 12:16 |
|
| |
האם אנחנו יודעים כי בישיבות ליטא בכולם יחד לא היו עשרה אחוז מהתלמידים שיש היום באחד מהישיבות הגדולות?
לפני כשמונים שנה הקים ר' מאיר שפירא מלובלין את הישיבה הגדולה בלובלין, אז היא נחשבה לישיבה הגדולה ביותר בארופה. ישיבה ממש גדולה. למדו בה מקסימום 100 תלמידים.
כשם שתלמיד הישיבה מפסיק בלימודוו הקדוש? ומפסיק הרבה הרבה- פוק חזי חוצותיה של קריה- לצרכים אחרים.
הוא בהחלט יכול גם לקיים מצוות אחרות כמו הנחת תפילין. תפילה. סעודות מצווה- וללכת לצבא.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/6/2010 02:22 |
|
| |
מקסוול
אתה פשוט מעליל עלילת דם על החרדים, החרדים עובדים נקודה, לא תמצא כמעט אברכים מעל גיל 27-28 שלא עובדים, בכל אופן בגיל 30 כולם עובדים,
בוא תיכנס לכוללים תעשה סיור בירושלים ובבני ברק, ותגדי לי מחר כמה אנשים בני 30 מצאת שם, וכל מי שמטפטף לך בראש, שהחרדים לא עובדים, אתה שומע רק צד אחד של הענין, תעצור חרדים ברחוב ותשאל כל אחד מה הוא עושה, אחד מלמד אחד מזכיר אחד סופר סת"ם ואחד עובד בחנות יש רואי חשבון ויש מנהלים יש טבחים ויש מנהלי משק, יש אברכים בודדים ממש ומאוד מאוד יוצאי דופן שלומדים בכולל עד גיל 40, אחד לכמה כוללים, אפשר למצוא אדם כזה, רוב הכוללים שאתה נכנס אליהם אתה רואה צעירים בגילאי ה25 בלבד.
והסיבה פשוטה, אברכים מתחילים לצאת לעבודה כשיש להם 3 ילדים בבית, (גיל 25 בממצוצע) וה2000 ש"ח של הכולל ביחד עם משכורת של האישה עוד 2000 ממוצע, וגם ביטוח לאומי בסך 534 (ש200 ש"ח לוקח ביטוח לאומי מהם בחזרה כל חודש) לא מספקים אפילו רבע מהצרכים של משפחה בת 5 נפשות. האברך מגיע למצב בו אין לו פרנסה וכך הוא יוצא לעבודה, כי מה שסיפרו לך שהמדינה מתקצבת את האברך, זה פשוט לא קורה, אין מקום בו מחלקים לכל אברך כסף, פשוט אין כזה דבר,
אז בבקשה ממך, כבר כתבתי כמה פעמים באשכול זה לבדו, שכולם עובדים, ואנא ממך תפסיק לנפנף בשקר הנבזי הזה, אתה פשוט מעצבן אותי.
מיימוני
דבריך אינם סותרים, התורה מגינה על עם ישראל ולא רק מבחינתה הסגולית, "אם בחוקותי תלכו... ונתתי שלום בארץ" רש"י : "שתהיו עמלים בתורה", אז לא רק הסגולה של התורה, אלא לימוד התורה בפועל משמרת את מסורת עם ישראל, ללא לימוד התורה (ולא שעה אחת ביום) היא תשתכח. לימוד מרובה של התורה עוזר למי שלומד התורה להישאר יותר יהודי שומר תומ"צ.
לגבי הסתגרות החרדים בגטו, זה חייב לקרות, חרדי אינו יכול להיות חשוף לפרסומת תועבה או לאורח חיים חילוני, זה מקרר אותו, אסור לו להיחשף לנסיונות ולמראות אסורים, הוא רוצה לחיות בקדושה, ישיבה היא בעצם גטו בתוך גטו, לא יוצאים גם לרחוב החרדי, כל היום תהיה בישיבה, וגם בדרך הביתה שומרים את העיניים ולא מתעמקים במה שקורה ברחוב, אם אתה שואל מה נכון יותר, הסתגרות בגטו או יציאה לרחוב, ברור שמי שלא נחשף לדברים לא נמשך אחריהם, ומי שיחיה למשל בין גנגסטרים חצי שנה, יהפוך להתנהג כאחד מהם (על דרך הגזמה), אם כן מידת ההסתגרות הנדרשת, היא לפי מידת רצונך להישאר חרדי חזק וירא שמים.
לשאלתך האחרונה, למה נעדיף בחור ישיבה הלומד תורה על פני המתגייס, לפי ראייתו של יהודי, מטרת החיים אינה לחיות בהנאה, עם ביטחון, (בהקמת מדינה) ולעבור את הרחוב הזה ששמו חיים, עד למנוחה בקבר. אלא יש מטרה מסוימת לחיים, המתגייס עושה עבודה חשובה, ואילולא הוא היה מתגייס, בנתונים של היום היו צריכים חלק מבחורי הישיבות להתגייס, אבל זה כמו בית חרושת ליהלומים, ישנם מנקי השירותים, וישנם את מלטשי היהלומים, אי אפשר בלי ניקוי שירותים, אבל מלטש היהלום עושה ללא ספק עבודה חשובה יותר, ונא אל תמצא טענות קטנוניות על המשל, העיקרון הוא מה שחשוב כאן.
ירוחם,
כשאתה אומר פוק חזי, אתה מתכוון לקומץ שבאבניקים חרדים שיוצאים לרחוב? כי ברוב הישיבות אסור לבחור ישיבה להסתובב ברחוב.
וההשוואה שלך, כמו שהוא מקיים מצוות תפילין ותפילה (סעודות מצוה? איזה מתי?) כך יקיים את מצוות הצבא, הרי מצוות הצבא גוזלת את כל יום הלימוד, ואיזה מצווה יש ללכת לצבא? יש לך סימוכין מהתורה? אשמח לראות
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/6/2010 11:11 |
|
| |
סעודות מצווה? בר מצווה חתונות אירוסין שבע ברכות סתם וכו'
אל תספר לי סיפורים. בתוך עמי אני יושב, אני יודע בדיוק מי מסתובב ברחובות, הכרת פניהם ענתה בהם שהם בני תיירה
השאאבניקים- שירתו בצבא. או שיש להם התר גורף?
בחורי הישיבה לא יוצאים לטיולים? ועוד אלו טיולים, עם כל המפרשים והמעלות, שלא מבייש מקצוענים,
אני רואה אותם לידי בחו"ל ובארץ בכל מקומות הבילוי והנופש, האפשריים והלא אפשריים.
הם באמת לא נראים כאלה שזה עתה יצאו מגיא ההריגה, של המתים באוהלים הצפופים של התורה.
בקשת כמה מקורות על קצה המזלג. רצוי גם לראות את הרמ"א המדבר על גויים הבאים רק לגנוב בישובי הספר
תלמוד בבלי מסכת סוטה דף מד עמוד ב
אבל במלחמות מצוה הכל יוצאין, אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה; אמר רבי יהודה: במה דברים אמורים - במלחמות מצוה, אבל במלחמות חובה הכל יוצאין, אפי' חתן מחדרו וכלה מחופתה.
רמב"ם הלכות מלכים פרק ה
אין המלך נלחם תחלה אלא מלחמת מצוה, ואי זו היא מלחמת מצוה זו מלחמת שבעה עממים, ומלחמת עמלק, ועזרת ישראל מיד צר שבא עליהם
שו"ת יביע אומר חלק ח - אורח חיים סימן נד
העיקר נראה שכל מלחמות ישראל עם פלשתים היו מלחמת חובה, ואף על גב דאמרינן בסוטה (מד ב) דלרבנן היכי דנפקי דלא ליתו עלייהו לא הוי מלחמת מצוה, מכל מקום שאני פלשתים שארצם היא חלק מארץ ישראל, וכמו שמצינו אצל יצחק שאמר לו הקדוש ברוך הוא גור בארץ הזאת, ופירש רש"י שם שלא יצא לחוץ לארץ,
|
|
|
|
|
|
