מואדיב, בידוע שמצוות תלמוד תורה היא על האדם היחיד, (סימן יפה לדבר נתן הרב סמט בספרו על הרמב"ם שהמשנה תורה מחולק ל7 ספרים על דברים שחלים על היחיד ו7 ספרים על ענייני ציבור. זה מסתדר גם עם עניינינו שמצוות ת"ת בספר מדע (חצי ראשון) ומלחמות בספר שופטים (חצי שני)).
מה שאני שאלתי הוא מה היחס בין שני החיובים האלו? האם במידה שיש אפשרות לפטור את הלומדים יהיה בכך חיוב? האם הת"ח יכולים\צרכים לנסות להגיע למצב שהם יפטרו?
לגבי ההערה שלך על מעשי הפרטיים, עיין תגובתי למישאחזו..
נדב, הסברה היא שאותה תורה שמחייבת אותך במצוות ת"ת פוטרת אותך ממצוות אחרות, מה שאין כן מענייני ציבור, שהוא עדיין חייב. סברה הגיונית מאוד לדעתי. במקרה של 'עזרה מיד צר' אין סיבה לפטור, השאלה היא על מצב שבו אין צורך ממשי של השני בעזרתי, אלא בשביל שהוא ירגיש שיש שיוויון בינינו.
מה שאני מנסה באמת להבין זה ההבט ההלכתי, האם מותר לי לשלוח מישהו שצריך עזרה למישהו אחר שיעזור לו, אם אני יודע שאני אלמד תורה בזמן הזה והוא לא? או ש'נעשית על ידי אחרים' זה רק אם ממילא זה יעשה על ידי אחרים, אבל אסור לי לגרום לחיוב להגיע להם?
נשלח ב-8/11/2010 23:46
אני עדיין לא מבין. מדוע אתה סבור שאם דבר הופך להיות "מצוה" יכול המצווה להפטר מחיוב שהיה קיים אילו לא היית מגדיר דבר זה כמצווה. לכאורה ליכא מידעם דלב"נ אסיר ולישראל שרי.
קח עצה לחיים
כשאתה עורך את תגובתך, אתה יכול למחוק את הכיתוב "תוקן על ידי" וכו'
ואז תישאר רק עם אחד.
אגב אני מבין שכפתור הרווח במקלדת שבורה
אבל איך הכיתוב "תוקן על ידי" וכו' גם ללא רווחים?
נשלח ב-9/11/2010 06:37
[איש_חשוב,
אמנם לא נעים לי לפגוע בזחיחותך הקורנת, אבל הבעיה בהודעתו של מישאחזו לא נוצרה במקלדתו אלא איפשהו בחלל הוירטואלי התחום בהיידפארק. אני מבינה שהוא ניסה לתקן אך כשל ואני בטוחה שהדבר ציער אותו וגרם לו תסכול רב. אתה מצידך בחרת לצחוק עליו. זו כמובן זכותך, אבל משום מה, בסופו של דבר, הדמות הנלעגת ביטואציה הזו היא דוקא אתה.
אגב, מן הגישה האנושית העולה מהודעתך זו אני מבינה שעיקר זמנך בתקופה בה אינך משרת בצבא ומגן על משפחתך וחבריך אינו מוקדש להעמקת מחוייבותך הדתית לתורה. לפחות לא לחלק ה"מעשי" שלה הכולל גם כמה מצוות שבין אדם לחברו.]
נשלח ב-9/11/2010 06:44
בעלבעמיו כתב:
לוגיקה
אף אחד לא מת במלחמה? הרי מדובר עד ששית?
ומי שספר את המעשה הזה לא היה בחייו בצבא, בטח 'ישחקו הנערים לפנינו' היה חבורעס ולא חבורות.
ובכן מוסכם על כולכם שאם אני צודק וכאשר הכל היה כהלכה איש לא מת אזי אני פטור מהתייצבות כיום?
ורק מקורותי חסרים לכם?
עיינו נא בפרשת מטות, והרגעו.
הוסיפו ותעיינו בפסוקים המדברים על 'ושב מאחריך', פסוקים השייכים למלחמה, ותכל תלונותיכם.
נשלח ב-9/11/2010 09:16
קוצו_של_י כתב:
מואדיב,
בידוע שמצוות תלמוד תורה היא על האדם היחיד,
(סימן יפה לדבר נתן הרב סמט בספרו על הרמב"ם שהמשנה תורה מחולק ל7 ספרים על דברים שחלים על היחיד ו7 ספרים על ענייני ציבור. זה מסתדר גם עם עניינינו שמצוות ת"ת בספר מדע (חצי ראשון) ומלחמות בספר שופטים (חצי שני)).
מה שאני שאלתי הוא מה היחס בין שני החיובים האלו? האם במידה שיש אפשרות לפטור את הלומדים יהיה בכך חיוב? האם הת"ח יכולים\צרכים לנסות להגיע למצב שהם יפטרו?
לגבי ההערה שלך על מעשי הפרטיים, עיין תגובתי למישאחזו..
...
ראשית, אפתח בהתנצלות. לא דיברתי אודותיך, באופן אישי, כלל וכלל. אם כך היה נדמה לך, אני מתנצל.
שנית, דומני ששוב לא הצלחתי להעביר חלק ממה שהתכוונתי. החובה לכפות על כל העם להתגייס למלחמת מצווה, מוטלת על המלך. כלומר - על השלטון. לפי ההלכה, ברגע שזו מלחמת מצווה, השלטון רשאי לכפות עליך להתגייס. אתה יכול למלמל במהלך הגיוס שיש אחרים טובים ממך במערכות הצבא, ושאתה רך לבב - אבל הם לא יטרחו אפילו לקפח את שוקיך. המלך כופה על כולם לצאת למלחמה, ואפילו כלה מחופתה (גיוס נשים?).
הנימוק שלך כי העוסק במצות ת"ת יהיה פטור ממצווה זו שאחרים יכולים לקימה, כלל לא רלבנטי. כבר אמרנו כי המלך כופה. על כרחך אתה מגוייס.
לגבי שאלתך מה היחס בין החיוב האישי שלך ללימוד תורה, לבין החיוב על הציבור לצאת למלחמת מצוה, דומני שגם על כך כבר עניתי: אין שום קשר. רק במצוה על היחיד אתה יכול לומר שתמשיך למוד כי המצוה תקויים על ידי אחרים, לא בציווי החל על הציבור כולו.
נשלח ב-9/11/2010 09:18
לוגיקה כתב:
לוגיקה
אף אחד לא מת במלחמה? הרי מדובר עד ששית?
ומי שספר את המעשה הזה לא היה בחייו בצבא, בטח 'ישחקו הנערים לפנינו' היה חבורעס ולא חבורות.
ובכן מוסכם על כולכם שאם אני צודק וכאשר הכל היה כהלכה איש לא מת אזי אני פטור מהתייצבות כיום?
ורק מקורותי חסרים לכם?
עיינו נא בפרשת מטות, והרגעו.
הוסיפו ותעיינו בפסוקים המדברים על 'ושב מאחריך', פסוקים השייכים למלחמה, ותכל תלונותיכם.
מה מוסכם או לא מוסכם, כלל לא רלבנטי. החובה לצאת במלחמת מצווה אינה מוטלת על היהודי רק כאשר כל שאר העם מקיימים מצוות כמשה רבינו, ואפילו לא כאשר כולם מאוחדים כבימי אחאב.
החובה לצאת במערכות המלחמה מוטלת כאשר זו מלחמת מצווה, בלי קשר לרמתם הרוחנית של שאר העם. ומלחמה להציל ישראל מיד צר, זו היא מלחמת מצוה, גם אם מפקדי הצבא בועלי נידות ומחללי שבת בפרהסיה.
נשלח ב-10/11/2010 03:21
אמשלום כתב:
[איש_חשוב,
אמנם לא נעים לי לפגוע בזחיחותך הקורנת, אבל הבעיה בהודעתו של מישאחזו לא נוצרה במקלדתו אלא איפשהו בחלל הוירטואלי התחום בהיידפארק. אני מבינה שהוא ניסה לתקן אך כשל ואני בטוחה שהדבר ציער אותו וגרם לו תסכול רב. אתה מצידך בחרת לצחוק עליו. זו כמובן זכותך, אבל משום מה, בסופו של דבר, הדמות הנלעגת ביטואציה הזו היא דוקא אתה.
אגב, מן הגישה האנושית העולה מהודעתך זו אני מבינה שעיקר זמנך בתקופה בה אינך משרת בצבא ומגן על משפחתך וחבריך אינו מוקדש להעמקת מחוייבותך הדתית לתורה. לפחות לא לחלק ה"מעשי" שלה הכולל גם כמה מצוות שבין אדם לחברו.]
"אני מבינה שהוא ניסה לתקן"
יותר מידי הבנות יש לך,
עדיף לך שתפסיקי להבין מעצמך דברים, כי יש לך הרבה שגיאות בנושא הבנת הזולת
לא כולם כאן יודעים שניתן לעשות כעצתי, ולמחוק בכל עריכת הודעה, את המילים "תוקן על ידי" מהעריכה הקודמת, וגיליתי את אוזנו כיצד ניתן לערוך כמה פעמים מבלי שיווצרוהמון שורות כאלו
כתבת שבחרתי לצחוק עליו?
צחוק איני רואה כאן.
הסיפא של דברייך אינם ראוים לאור זאת לתגובה.
_________________
נשלח ב-10/11/2010 06:16
מואדיב, אכן צדקת ממני, והחובה על כולם. אך אמור נא, אם כפי המקורות בגלל התנהגות גורמים שונים המתגיס מסכן את חייו, האם אותם גורמים יכולים לתבוע מאחרים להתגיס?
נשלח ב-10/11/2010 09:12
לוגיקה כתב:
מואדיב, אכן צדקת ממני, והחובה על כולם.
אך אמור נא, אם כפי המקורות בגלל התנהגות גורמים שונים המתגיס מסכן את חייו, האם אותם גורמים יכולים לתבוע מאחרים להתגיס?
ההלכה ברורה: המלך כופה על כולם לצאת למלחמת מצווה.
אין סייג הקובע כי המלך כופה זאת רק כאשר הוא מנהיג צבאי מוכשר, או רק כאשר הוא מניח גם תפילין של רבינו תם, או רק כאשר אינו מסכן את חיי המתגייסים (אגב, וכי יש יוצא למערכי המלחמה שאינו מסכן את חייו?).
גם לו המלך מחלל שבת בפרהסיה ואוכל שוקולד שיש בו אבקת חלב נכרי - החובה לצאת למלחמת מצווה אינה משתנה. מצווה זו אינה שונה אם המלך צדיק כיאשיהו או חוטא כמנשה.
נשלח ב-10/11/2010 09:35
לא אכנס להגדרת מלך, העמוקה עד מאד. אך יש ויש מתגייס שאינו מסכן את חייו, כפי שציינתי מפרשת מטות. ולא נראה לי הגיוני לחייב אותי להתגייס תוך סיכון שלא אמור להיות אם נפעל בהתאם לתורה.
נשלח ב-10/11/2010 10:18
.
בקיצור, אתה תובע פטור בתור "הירא ורך הלבב"?
אבל פטור זה הוא רק למלחמת הרשות, לא למלחמת מצווה!
נשלח ב-10/11/2010 10:37
לוגיקה האם אתה מכיר מלכות ישראל בכל הדורות מימי אברהם אבינו- שפעלו לפי חוקי התורה, והצבא היה מיותר- לוגיקה תשובה לוגית אבקש.
נשלח ב-10/11/2010 20:41
הצבא לא היה מיותר, אלא שלא היו הרוגים, עיין במלחמות יהשוע ושופטים.
וכשחטאו וכגון חטא עכן, מיגרו את החוטאים וכולם חזרו בשלום.
ואחזור על דברתי - כמה הייתי רוצה להתגייס לכזה צבא.
וכל זה למטרות התקפה, אך למטרות הגנה הרי ידוע מה עשה חזקיהו בבוא סנחריב להלחם אתו.
ואמנם אנו לא בדרגה ההיא שכל ילד ידע את התורה, אבל ברור שמכיוון שחזקיהו ניצל בזכות לימוד התורה, הרי שכל אדם הלומד את התורה מוסיף לזכויות של העם.
תוקן על ידי לוגיקה ב- 10/11/2010 20:57:03
נשלח ב-10/11/2010 21:13
כלומר אתה הוא שרוצה לקבוע למלכות. איך לנהל את הצבא- ומה דעתך על הצבא של דוד? חיזקיהו באמת ניצל- אבל- בנו גדול הרשעים שעשה את כל הרע- הוא לא ניצל. ובעיקר לא הארץ, מסקנת דבריך= כפי שחזקיהו ונענש בגינה- אני את נפשי הצלתי והרע לא יהיה בימי. אכן לוגיקה גילית בדיוק בצורה לוגית- שבעצם מה שמענין את אלו שחושבים כמוך, שהם ינצלו ושלהם יהיה טוב- עם ישראל שידאג לעצמו.
