ברור שזה מהווה הפרעה.
כמו שהוא צריך לאכול,לישון,לנקות את החדר שלו מידי פעם, להתקשר להורים לשאול לשלומם,לצאת עם משודכות פוטנציאליות, וגם להבדיל להדליק נרות חנוכה, להתפלל,לעשות התרת נדרים וכו וכו.
היומרנות הזאת לומר "הזמן שלנו יקר יותר משל כולם" היא יהירות מטורפת,כאילו שנה ושלושה חודשים שמוישה זוכמיר לא ישקוד על תלמודו יומם וליל (לא כולל בן הזמנים כמובן) יפילו את מסורת ישראל וכולנו נלך לאבדון.
זה שקר, זו נוכלות, ולא יכול להיות שרבונו של עולם יכול לחיות עם זה בשלום.
נשלח ב-29/12/2008 21:02
מיש
אני רואה שהנושא מקפיץ אותך אבל אני שוב חוזר ואומר גם בן תורה אחוז להט ציוני והרגשה מוסרית עזה של השתתפות עם הציבור בנטל הביטחוני צריך להבין שלמי שחשקה נפשו באמת ובתמים בלימוד תורה עד כדי התמסרות טוטאלית, הפסקה צבאית תגרום לנסיגה בהתפתחות התורנית, כל מי שלא מבין זאת לוקה בהבנה של עמל תורה אמיתי. אני רק אוסיף במאמר מוסגר שלדעתי מעטים מאד עונים להגדרה זו.
נשלח ב-29/12/2008 21:21
נתתי לך כאן חופן של דוגמאות נגדיות.
אבל אני מכבד את זכותך להמשיך לדקלם את מה שרבותיך האכילו אותך.
נשלח ב-29/12/2008 21:33
האם הרמב"ם היה לקוי בעמל התורה?
נשלח ב-29/12/2008 21:37
מישקולצר
האם אותם עילויים פוטנציאלים, לא מפסיקים בלימודם, בשביל לקיים מצוה אחרת? כגון תפילה שלש פעמים ביום, וכד'
לשרת בצבא ולהגן על העם והספר, היא גם מצווה! או אולי לא?
הרמב"ם הרי פסק בפרוש נגד המגמה- של תורתו אומנותו!
אפילו לשיטתך האם כל הטרמפיסטים הקופצים על העגלה של תורתו אומנותו, לא מצדיק את הביטול של התועבה הזו?
נשלח ב-29/12/2008 21:55
ירוחם, דבריך אולי נכונים , אבל אינם טיעון לגוף הדיון הנפתח כאן.
השאלה היא לגבי ההצדקה ל"פטור העילויים" שמקובל לדבר עליו כקונסנזואלי.
נשלח ב-29/12/2008 22:05
מי שאחזו
מה יותר מערר את ההצדקה לפטור,-- מזה שהרמב"ם פוסק נגד וגם החתם סופר נגד???
החרדים עדיין אינם קונסזיוס
נשלח ב-29/12/2008 22:18
ירוחם
בדרך כלל בלהט הדיונים הבלתי נגמרים על גיוס בחורי הישיבות, מקובל לומר,"מילא אם יש עילויים שלומדים כל היום מן הבוקר עד הערב, אותם הייתי מוכן לפטור, אבל כל השאר....".
לכך התייחסתי בדבריך על הטרמפיסטים.
תורף הטיעון שלי הוא נגד המקובל הנ"ל.
ועדין אני סקרן לשמוע את דעתו של הגנן במיל.
נשלח ב-29/12/2008 22:40
מיש
נטייתך לחשוב שאתה יודע מה רבותי האכילו אותי בעוד שרבותיך כך אני מבין לא האכילו אותך במאומה לא מקדמת את הויכוח האינטיליגנטי כמלא נימה. אבל אולי כדי לעזור לך להתמקד בעיקר אני אנסח את דברי עם הקדמת המשפט האמיתי הבא - כחניך ישיבות ההסדר וקצין בצה"ל שבז להשתמטות במסווה של תורתו אומנותו אני אומר לך פעם נוספת שמי שאיננו מבין שתלמיד חכם המשקיע את כל מאודו בלימוד, ייפגע משירות צבאי איננו מבין עמל תורה מהו. לגבי הדוגמאות שהבאת אני לא מניח שגם אתה עצמך משווה התנתקות מלימוד לתקופה ממושכת כפי שמחייב שירות צבאי, לשינה, הדלקת נרות ועוד דוגמאות לא רלוונטיות שהבאת.
ירוחם
אם אכן נקבל את הטיעון שההתפתחות התורנית של אותם עמלי תורה אמיתיים תיפגע כתוצאה מהשירות המבאי נראה לי שנוכל למצוא פתרונות הלכתיים להתנגשות עם השירות הצבאי שיוגדר כמצווה במיוחד לאור העובדה שהצבא לא יינזק כהוא זה ממתן פטור לאותה קבוצה.
באשר לביטול הפטור בעקבות המוני הטרמפיסטים - מה שצריך הוא לא ביטול הפטור אלא קביעת קריטריונים אחרים ולא גורפים כפי שהם היום ואכיפתם.
אם הטיעון הבסיסי
נשלח ב-29/12/2008 22:47
מישקולצר
לאור העובדה שהצבא לא יינזק כהוא זה ממתן פטור לאותה קבוצה.
להבהרת הרעיון ההלכתי שהעלת- בבית כנסת שיש מנין בלעדיך, אתה לא צריך להתפלל במנין??
נשלח ב-29/12/2008 23:09
חופן הדוגמאות , הכוונה היתה לתלמידי חכמים בוגרי הצבא שהזכרתי בעמוד הקודם.
לצערי גם בציבור הדתי אקסיומת ה"פטור לעילויים " עוברת מרב לתלמיד.
נשלח ב-29/12/2008 23:14
ירוחם
לא. אבל בראייתי יש חשיבות למידת הנחיצות של השתתפותך בפעילות הבטחונית.
שהלא אם נגדיר את הגיוס כמצווה\חיוב דתי, יהיה זה כחלק מנשיאה בנטל עם הציבור, יציאה למחמת מצווה בהגנת ישראל מיד צר וכו' אינני זוכר את פרטי הדינים המחייבים את כל ישראל לצאת למלחמת המצווה כולל חתן וכלה מחופתם אבל נשמע לי סביר שאם אין בהם צורך אין הגיון בגיוסם רק לשם האידאלוגיה. גם אם כך הדבר האם הסיטואציה שלנו מדמה בדיוק מלחמת מצווה המחייבת גיוס אוטומטי של כולם ללא יוצא מן הכלל - אינני בטוח כלל וכלל. הרי גם הצבא עצמו פוטר אנשים מסויימים בסיטואציות מסוימות - בנים יחידים,שכולים וגם לדעתי חתן בשבוע חתונתו משמע שיש מקום לפטורים כאלו ואחרים. על בסיס זה אני אמרתי שיש לתת פטורים לעמלי תורה אמיתיים שברור לכל שגיוס ייפגע בעמלם.
נשלח ב-30/12/2008 10:35
מישקולצר
מענין כי התורה דווקא לא פותרת את העילויים מהצבא ומהמלחמה, רק אלו שיש עבירה בידם!פטורים מהשרות.
_________________
מודה ועוזב
נשלח ב-30/12/2008 11:57
מישקולצר
כשרות מחבר בפורום,-
תוספתא מסכת סוטה (ליברמן) פרק ז הלכה כד
כל אילו שאמרו אין יוצאין כל עיקר כגון הבונה בית וחנכו ולא שהה שנים עשר חודש נטע כרם וחללו ולא שהה שנים עשר חודש ארש אשה ולקחה ולא שהה שנים עשר חודש הללו אין נותנין פסי העיר ואין מספקין מים ומזון למלחמה ואין מתקנין את הדרכים ר' יהודה היה קורא למלחמת הרשות מלחמת מצוה אבל מלחמת חובה הכל יוצא אפי' חתן מחדרו וכלה מחופתה
ר' עובדיה מברטנורא מסכת סוטה פרק ח משנה ז
אבל מלחמת מצוה הכל יוצאים - מלחמת א"י ומלחמת עמלק הכל מודים שהיא חובה והכל יוצאים בה. ומלחמת בית דוד שהיא לרווחה להרחיב גבול ישראל ולקחת מס מהעמים כגון מלחמת ארם נהרים וארם צובה, הכל מודים שהיא רשות.
ספר המצוות לרמב"ם מצות עשה קפז
ומלחמתם מלחמת מצוה. ואולי יחשוב חושב כי זו מצוה שאינה נוהגת לדורות אחר ששבע' עממין כבר אבדו. וזה אמנם יחשוב אותו מי שלא הבין עניין נוהג לדורות ואינו נוהג לדורות. וזה כי הצווי שנגמר בהגיע תכליתו מבלתי שיהיה זה תלוי בזמן ידוע לא ייאמר בו אינו נוהג לדורות אבל הוא נוהג בכל דור שימצא בו אפשרות הדבר ההוא.
רמב"ם הלכות מלכים פרק ה הלכה ב מלחמת מצוה אינו צריך ליטול בה רשות בית דין, אלא יוצא מעצמו בכל עת, וכופה העם לצאת,
רמב"ם הלכות מלכים פרק ו הלכה יא צרין על עיירות של עכו"ם שלשה ימים קודם השבת ועושין עמהם מלחמה בכל יום ויום ואפילו בשבת, שנאמר עד רדתה ואפילו בשבת בין מחמת מצווה בין מלחמת רשות.
צרין על עיירות של עכו"ם שלשה ימים קודם השבת ועושין עמהם מלחמה בכל יום ויום ואפילו בשבת, שנאמר עד רדתה ואפילו בשבת בין מחמת מצווהבין מלחמת רשות.
שו"ת קול מבשר חלק א סימן מז ד"ה בנוגע לשאלה ג', כתב כהד"ג שבמלחמת מצוה צרים על עיירות של גויים לכתחלה בשבת ולדעתו יש למאבק זה דין של מלחמת מצוה, ואם כי מלחמת מצוה צריך שתוכרז ע"פ המלך אבל הצבור כולו או רובו יש לו הסמכות של מלך ישראל ו
בנוגע לשאלה ג', כתב כהד"ג שבמלחמת מצוה צרים על עיירות של גויים לכתחלה בשבת ולדעתו יש למאבק זה דין של מלחמת מצוה, ואם כי מלחמת מצוהצריך שתוכרז ע"פ המלך ו
_________________
מודה ועוזב
נשלח ב-30/12/2008 14:15
אם כל המטרה של הפטור לעילויים היא למנוע הפרעה בלימוד, אז יש לי פתרון - שישרתו בצבא ב"בין הזמנים". זה יוצא בערך חודשיים וחצי בשנה, וזה מספיק כדי לאמן אותם בשימוש בסיסי בנשק כך שיוכלו לעשות שמירות, או לבצע תפקיד עורפי כלשהו.