מה שאלוהים לא יכול

2.      והביט אל עמל לא אוכל מן הסתם אינו מתפרש כחוסר יכולת לראות/להשיג עמל אלא כאי הסכמה, והוא הדין ל"לא יוכל עוד לשאת" שמתפרש לא ירצה. והוא הדין בדברי חז"ל להחליפם באומה אחרת איני יכול. "והבט אל עמל לא תוכל" - גם אם לפירושך דהיינו שאינו מסכים, סוף סוף נאמר כאן גם שאינו יכול להסכים. סובב זאת איך שתרצה - נאמר בפירוש: "לא תוכל"!!! לדוגמה - נתתי לספרי שם פרובקטיבי (בכוונה כמובן), "מה שאלוהים לא יכול", וכמה חרדים כתבו לי כי עטפו אותו לצורך הקריאה... וכאן אני מראה כי גם בתנ"ך כתוב שהאל אינו יכול משהו. זוהי הנקודה העיקרית שלי. אתה יודע היטב את אפשרויות הפירוש והפיתול בתנ"ך. יאמרו לך ששוברו בצידו, המשך הפס' "לא תוכל, למה תביט" מעיד על כך.

3.      אבל אם כבר מניעות בתורה  – ייתכן שהכנסת כל חיות העולם (ומהן שבעה שבעה) לתיבה שאורכה 300 אמה הינה מניעה לוגית בדומה למקום ארון. ומניעה נוספת – "לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות המתפרש לכאורה שה' מנצל את הרגע האחרון לפני שיימנע ממנו מלהשפיע (יש לעיין אם זו מניעה פיזית [שלא יוכל למשל להשמיד המיזם במים או באש] ואז העניין תמוה מאוד או שהוא מניעה לוגית שאחרי שיבנו כבר בנו וה' התנגד לעצם הבניין). ומניעה נוספת – הבהלה הגדולה למניעת קללת בלעם המתפרשת שאם יקלל – אין מה לעשות (וראה משך חכמה שם וברבינו בחיי שצעד מחצית הדרך). את השאר העולה על דעתי – כיסית במהלך הספר. אגב – בעניין בלעם, ראה במס. ברכות ז. ובתוס' שם שעולה מהם ש בלעם היה יכול "להשתלט" על ה' (וזו נמנעת לוגית) וראה במשך חכמה במקום שנטה מזה בחריפות והסיבה ברורה. הרי דוגמה לכך שראשונים בעד יכולת בנמנעות לוגית ואחרונים נגד. יש להודות שהקו הכללי הוא כפי שציינת, להיפך. עניין לא יבצר מהם וקללת בלעם י"ל ע"ד ולא נחם אלוהים דרך ארץ פלשתים כמ"ש בספרי.

4.      עמ' 24 – לומר שה' מוכרח לאהוב את ישראל זו אמירה מוזרה לתפיסת האלוקות היהודית. האמירה שה' חייב להיות מוסרי וודאי שאינה משתלבת עם שלילת התארים של הרמב"ם (אם כי יש הוגים, בפרט קבליים, שיסכימו לה).

5.      עמ 31 – קשה להניח כי טקסט של אריסטו השפיע על התנאים. הם אינם מצטיינים במודעות גבוהה לפילוסופיה היוונית. אבל אם כן הרי לפי אריסטו אין הבדל בין נס פיזי ולוגי ואם כך משנת הצועק לשעבר לא תתפרש כדבריך בעמ' 20.  ואם כאריסטו איך יוסבר מודד גורנו המאפשר נס פיזי והגבול הוא אם הנס ידוע לנו או לא. למה להיות בטוח שטקסט של אריסטו לא יכול להתגלגל אל התנאים, לפחות מכלי שני או שלישי - והרי האריכו הרבה בעניין חכמה יוונית. איני בטוח.

6.       עמ 36-9 – התקשיתי להבין מה כ"כ דחוק בהבנת הר"מ כי אלוקים יכול לברוא הכל מחוץ לסתירה לוגית. ברא חוקי טבע.

7.      עמ 50 – דברי הר"מ מוסבים כפי הנראה על הבחירה (ה' רצה שלבנ"א תהיה בחירה) ואין בזה עניין לנמנעות לוגיות.

8.      עמ 62 – קונצנזוס שיש מוסר חיצוני לתורה – לדעת הוגים חרדיים מאוחרים (כמו ר' חיים מבריסק ועוד) אין זה כך.  חושבני שגם הר"מ בפרק במפורסם על חטא גן העדן מכווין לכך שהמוסר הוא מהמפורסמות ואינו מחייב. איפה ראית שר' חיים מבריסק מסכים עם האשעריה? מצטטים בשמו כך רבות. אין לי מקור מפורש  יש המון ציטוטים בשמו בע"פ. עכ"פ זה הלך רוח משמעותי בציבור החרדי. למעשה זה אחד הפירושים היחידים לכל מיני עוולות מוסריות בתנ"ךחושבני שגם ליבוביץ חשב שכך הוא מבחינה דתית, שמי שמקבל הדת כערך עליון אמור לא להתחשב במוסר. אם כי קשה לרדת לסוף דעתו).

9.       עמ 78 –  מעלה סתירה. אם החסיד עדיף בענייני מוסר סימן שיש מוסר עצמאי מהתורה ואם כן איך מי מבני נח המקיים מדעתו אינו מחסידי האומות אלא מחכמיהם.  היות ולר"מ המוסר אינו עצמאי (ראה הערתי הקודמת) מובן מדוע אינו אלא מחכמיהם. מה שהחסיד עדיף – כי לאחר שיש מצוות מוסריות בתורה נוצר מוסר שמקורו בתורה. אך מי שמקיימו רק מדעתו אין זה מעשה דתי (הל' מלכים).

10. עמ 96-7- שואל אם ה' בטבעו טוב מדוע  טובותיו הן סיבה לעובדו והרי אין לו התמודדות על כך. ראשית הפסוקים שהביא הינם ראיות קלושות (אולי כוונתם לנמק בעוצמתו וממילא בכוחו להעניש). איני חושב שהכרת הטוב היא סיבה רצינית לעובדו. אבל עצם השאלה אינה כה קשה. אצל אדם יש שכר על התמודדות עם טבעו. ומעשה שאינו התמודדות אינו מעשה דתי.  אבל ה' אינו "דתי" ולכן אין לשופטו לפי ההתמודדות והכרת הטוב אינה פרס לה'. ובדומה לכיבוד הורים הינו חובה אף שקשה להם להזניח הילד. הרי אני מצטט מס' חובות הלבבות ואחרים שכתבו הסיבה לעבודת ה' משום הכרת הטוב. ואיזו סיבה אלטרנטיבית יש לך? ברור שזו סיבה שמסתובבת רבות. אלא שלהלכי ברוח שאין מוסר מבלעדי התורה סיבה זו נופלת. למיטב ידיעתי ההוגים השיטתיים כמו הר"מ לא הביאוה. סיבה אלטרנטיבית – שאלה מצויינת. התשובה היא כפי הנראה או מיראה (יראת העונש למי שמאמין בכך) או מאהבה – מרצון ושכנוע פנימיים שזה ראוי.  בעניין דת ומוסר - אכן הגישה התינוקית היא שאין דבר מחוץ או מעל לתורה, אבל זה לא עומד במבחן המציאות ובמבחנם של אנשים מבוגרים שעליהם להתמודד עם מציאות החיים בשלמותה. לא בחינם מצא המחקר של שגיא וסטטמן שאין מקבילה ביהדות לאשעריה בנושא זה - לדעתי גם לא לייבוביץ, אחרת הם היו מביאים אותו (ובעניין לייבוביץ צריך לעיין שם שוב - אולי לא חשבוהו למ"ד). סיבה לעבודת ה' - יראת העונש ודאי אינה סיבה, ואם כן היא סיבה גם לעבודת היטלר. אהבה - עשויה להתבסס רק על הכרת הטוב. אחרת למה לאהוב? ואף מי שסובל בחייו מכיר טובה על עצם קיומו שהוא הטובה הגדולה מכל כמו שהתחיל רב סעדיה. ולכן לדעתי האריכו במעלת השמחה, שאל"כ אין הכרת הטוב ואין אהבה.היות וזה נושא אחר אין כאן המקום לענות.

11. עמ' 121 – לא בררו מדוע ההנחה כי מצוות מסויימות מזיקות לבודדים קשורה לסוגיית הנמנעות. הייפלא מה' ליצור את האנשים או את מצוותיו במתכונת שונה מעט ולהסתדר? לדוגמה (סתם שחשבתי כעת בלי עיון) צריך מאיזו סיבה שתהיה לברוא כך שלחלק מהאנשים תהיה נטיה הומוסקסואלית, ומאידך למען טובת הכלל צריך לאסור על הגשמתה. אינני אומר שזהו לדעתי הכרח לוגי אלא שכך כתבתי לדעת הרמב"ם במו"נ ח"ג המובא בספר שם. השאלה שאלה כללית, מדוע נסיון החיים מראה שהדת היא "נגד החיים" , וודאי אינה מתיישבת עם רצונות האדם הנורמלי. חושבני שהר"מ לא התכוין בטעמי מצוותיו ובאמירה שציטטת לטעמים סופיים (לא נעלמה ממנו צליעתם של חלק מהם)  אלא שלדעתו יש שכבות. שכבה א עשיה שלא לשמה, לתיקון האדם, ובזה שרירים טעמי המצוות ויש צורך להתחמק כי מצוות מסויימות אכן מזיקות לפרט (שכאמור זה נימוק השולל כל יכולת פיזית) וקומה נוספת והיא "גזירה היא מלפני", שיהיה לכם קשה. גלשתי, אבל  בכל אופן  חושבני שלענייננו אין צורך לדחוק בר"מ כי ה' היה מנוע מלברוא עולם מושלם, ובכל אופן זה אינו נמנע לוגי.

12. עמ 140-141 ראה הערה 6.

13. עמ 141 – מו"נ א/עא – הנטיה לצד הקדמות אינה מנומקת בנטיה ממשית איליה (הבנת המחבר, ועוד) אלא בהבנה כי אין בנושא הכרעה הגיונית וממילא ברצון להסתדר עם כל האפשרויות.

14. עמ 144 – השכבה הקדומה בתנ"ך נוטה לדטרמיניזם. חושבני שמקובל על חוקרי התנ"ך כי פסוקי סוף פר' בראשית ותחילת נח שייכים לשכבה הראשונה ויש שם חטא ועונש, דהיינו – בחירה. כנ"ל בפרשת גן העדן והנחש. חטא ועונש יש גם לדעת הדטרמניסטים. וכי לפי הדטרמניסטים אין לכלוא גנבים ורוצחים? והאריך בזה ר"ח קרשקש בס' אור ה' ויסודו מן המומר אבנר. וזה באמת מופקע מבחינה מוסרית וכלח דבריו שם לא יועילו לרפא את הבעיה. זו דיעה חריגה ביהדות הנורמטיבית. חטא ועונש לדעת הדטרמניסטים אינם מופקעים כלל מבחינה מוסרית. אם ניקח פדופילים לדוגמה, הרי לגמרי בניגוד ל"מוסר" העולם התחתון והאסירים, הם הכי פחות נושאים באחריות מוסרית - מדובר או בעניין גנטי או בתוצאה של חוויה מינית טרואמטית; ועדיין ברור שצריך להרחיקם מן החברה כדי להגן עליה (וגם, עונש המאסר עצמו כן מהווה גורם מרסן קצת למרות הגנטיקה). ע"ז כבר המשיל שפינוזה כי כלב חולה כלבת אינו אשם בכלום, ובכל זאת חונקים אותו. זה אינו מתאים למוסריות של ה'. לברוא נכה מוסרית שיהיה צורך לדונו למיתה. אבל גם זה נושא שונה מהמקורי וגלישה איליו – לא כאן המקום.

15. עמ 145 וסוף פרק שביעי – קשה לומר כי יש בתנך תפיסה ולפיה ה' אינו יודע העתידות (ו"וינחם" כבר נידון בארוכה בראשונים. כי עתה ידעתי –  יכול להתפרש בקלות כעתה הוכחת וכן הנסיון) היות ותפיסת התנך הבסיסית כוללת נבואה גם באשר להכרעות אנושיות. אחרת אי אפשר לצפות את העתיד, שכה תלוי במעשי בני אדם והכרעותיהם. לדוג' – כי לא שלם עוון האמורי, ועם זאת בוודאות "ודור רביעי ישובו הנה". ועוד כהנה בתורה. והנביאים מלאים בזה. והרי כתוב ביהושע שה' הוא שהכביד לב הכנעני, והביאותיו בספרי. שם זה "למען החרימם" ושלא ישארו כגבעונים ולא להשלמת העוון (שנשלם. האופציה היא בין שעבוד להשמדה). מה שהבאתי הוא רק דוגמה. שנינו יודעים שהתנ"ך מלא נבואות לעתיד התלויות בבני אדם. וגם בתורה יש כהנה וכהנה.

16. עמ 153 – לא ברור אם על זמניות תמוהה יותר מעל מרחביות.

17. פרק שביעי – אני נבוך בעניין ההבדל בין נס לוגי לפיזי – אם אכן מחשבות אדם הינו נגזרת פיזית בלבד (ואין בחירה. דעה נפוצה היום) מה ההבדל בין נס פיזי ללוגי? לכאורה את הרמבם והיהדות הדוגלים בבחירה זה לא יציל, אבל אולי ניתן לטעון כי החישובים הם חיווטים פיזיים והבחירה בין טוב לרע אינה כזו. יודעני שקל לומר בלי ביסוס.

18. לדעתך קשה לומר כי הר"מ ירד לתפיסתו של קאנט באשר למציאות החוויה על ידנו והדבר כשהוא לעצמו. יש לקחת בחשבון כי כאשר נקודת המוצא אינה הדבר הפיזי לכשעצמו אלא ה'– קפיצת הדרך הזו קלה יותר ולכן איני בטוח שכ"כ ברור שהר"מ לא חשב שיש הבדל בין תפיסתנו את ה' לבין מהותו והאפשרות לסתירה לוגית בו (שלא מבחינת מבטנו). 

תוקן על ידי תלמידטועה ב- 30/08/2017 08:24:22