|
|
| נשלח ב-31/5/2017 21:29 |
 |
| |
המחבר בעמ' 78 הביא את דברי הרמב"ם בהלכות מלכים פ"ח הלי"א:
כל המקבל שבע מצות ונזהר לעשותן הרי זה מחסידי אומות העולם, ויש לו חלק לעולם הבא, והוא שיקבל אותן ויעשה אותן מפני שצוה בהן הקדוש ברוך הוא בתורה והודיענו על ידי משה רבינו שבני נח מקודם נצטוו בהן, אבל אם עשאן מפני הכרע הדעת אין זה גר תושב ואינו מחסידי אומות העולם ולא מחכמיהם.
הגרסה שהמחבר גרס היא: "ואינו מחסידי אומות העולם ולא מחכמיהם"
המחבר הביא כמקור לרמב"ם את משנת ר' אליעזר שהנוסח הוא שחסידי אומות העולם הם אלו שעושים את המצוות מכך שצוונו נוח אבינו. ההבדל בולט, במשנת ר' אליעזר מקור הציווי הוא נוח ולא התורה ואילו ברמב"ם הציווי הוא התורה. וצ"ע השינוי של הרמב"ם.
בפרק השביעי המחבר העלה את הנקודה המעניינת שבבעיית הידיעה והבחירה הרמב"ם השאיר את הבעיה כפרדוקס לוגי, בניגוד לשיטתו בנמנעות. התביישתי בעצמי שלא עלית על הסתירה הזו בעצמי.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/5/2017 21:32 |
|
| |
ותמהני על המחבר שלא הביא את דברי הרב קוק באיגרת פט:
וחסידי או”ה’ שכתב הרמב”ם שאם עשה אותם מהכרע הדעת אינו מחסידי או”ה ולא מחכמיהם הנה הגירסא האמיתית היא אלא מחכמיהם ודעתי נוטה שכונת הרמב”ם היא שמעלת יש להם חלע”ה (חלק לעולם הבא) היא מעלה ירודה מאד’ אע”פ שהיא ג”כ טובה גדולה’ אבל כיון שאפילו רשעים וע”ה (עמי הארץ) שבישראל זוכין לה היא לפי ערך המעלות הרוחניות מעלה ירודה’ והרמב”ם סובר שהמושכלות מצליחים את האדם הרבה עוד יותר מהצדק של ההנהגה’ ע”כ סובר שהמדרגה של יש להם חלע”ה היא מעלה של חסידי או”ה דוקא’ שלא גברו במושכלות’ כ”א קבלו האמונה בתמימות רגשי לבב’ והתנהגו בדרך ישרה’ ע”י מה שקבלו שהמצות שלהם ניתנו כך ע”פ ד’, אבל מי שע”י הכרע הדעת זכה להשגי ז’ מצות ב”נ הוא באמת חכם לב ומלא תבונה’ הוא נחשב מחכמיהם’ שמעלת החכמה היא גדולה מאד’ וא”צ לומר שיש לו חלע”ה ב”א הוא עומד במדרגה קדושה’ שצריכה להתפרש במבטא יותר מלא מהלשון של יש לו חלע”ה וגם אם יהיו דברי הרמב”ם כפשטם’ אין בהם זרות אם נאמר’ כי מדת עוה”ב’ שהוא מדבר עלי’ בספרו היא אותה המדה המיוחדת’ שהיתרון האלקי שיש לתורתנו הקדושה הוא מקנה למקיימיה’ ויש מעלות אחרות שכל דבר טוב יכול להקנות אבל אין זה נקרא בשם עוה”ב ובאותו היתרון הוא בא מכחה של תורה’ ומסתגל למי שמקבלה בקדושת אמונתה ואין זה שולל.
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2017 12:11 |
|
| |
המחבר ענה לי וז"ל:
ספר בעמ' 78 אני מביא את הגירסה "אלא מחכמיהם" שזו כמובן הגירסה האמיתית. איך אתה יכול לכתוב ההיפך והאיך החי מכחיש את החי? לא הבנתי מה שתמהת למה לא הבאתי דברי הרב קוק באיגרת. במה שאינו נוגע ישירות לנמנעות אינני מחוייב לצטט כל אחד. ועכ"פ דבריו שהבאת אין נ"ל אלא כוונת הרמב"ם כפשוטו, שאין ערך דתי למעשה מצווה שלא מתוך קבלת עול מלכות שמיים (ועכ"פ כך הוא במצוות השכליות). ובהיפך מן החנפים בזמננו כאילו החילונים מקיימים מצוות שבין אדם לחברו. וגם מה שהקשית על שינוי העתקת הרמב"ם מנוח להתורה. לכאורה מה זה שייך אלי, והלא עכ"פ ודאי משמע דמקור דברי הרמב"ם ממדרש משנת ר"א כמ"ש הרמב"ם עצמו. ומה ששינה הרמב"ם אולי לשיטתו דהמצוות כמילה וגיד הנשה וכדומה מקור חיובן רק מפני שנשנו במתן תורה. עכ"פ מה זה נוגע אלי.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2017 21:05 |
|
| |
| ירוק11 כתב: |  | שגם מישהו שאין לו יד ורגל בפילוסופיה יכול להבין
|
|
ואם לפני הקריאה בכול זאת לחשוב פילוסופית.
אז לא "יכול" כלום לעשות הא-ל. קודם כול, מונח "יכול" אינו רלוונטי עבור הא-ל כי "יכול" זה בכוח (פוטנציאלית), והא-ל הוא רק בפועל, כי בכוח יכול להיות מה שמשתנה, והא-ל הוא בלתי משתנה.
שנית, עשייה היא רלוונטית עבור גשמי, מה שיכול להשקיע אנרגיה ולהשתנות עם זה. וכמובן, זה לא רלוונטי עבור הא-ל, אשר הוא בלתי גשמי ובלתי משתנה.
_________________
לְיִשְׁרֵי-לֵב שִׂמְחָה
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2017 22:05 |
|
| |
בפרק שביעי מספר משל"י דן המחבר בשאלת הידיעה והבחירה, מה אומר? תענוג היה לקרוא, לראשונה תפסתי מה לכל הרוחות הטריד כל כך את הרמב"ם עד שחרץ כי אין השכל האנושי יכול לעמוד על השניות ידיעה/בחירה. אני תמיד תמהתי מה הקושי כאן? האדם יכול לבחור, וה' פשוט יודע את העתיד ולכן יודע כבר כעת מה יבחר האדם בהמשך. בספר קראתי שזו היתה באמת דעת רס"ג וראב"ע, אך עצם ההנחה הזאת בעייתית מאוד, משום שאם באמת האדם חופשי לגמרי בהחלטתו, כיצד אפשר לדבר על ידיעת מה שיעשה, שהיא תוצאה של העשייה, לפני שהדבר בא לעולם בכלל, כלומר – כיצד המסובב יכול להיות קודם לסיבה. לכן היו כאלו ששיפצו את הטענה הזאת והסבירו שה' יודע את העתיד משום שהוא מעל הזמן, והעבר והעתיד כהווה הם אצלו, ולכן מה שיעשה האדם בעתיד, נמצא מבחינתו בהווה, ולכן הוא יודע. אך גם זה נתקל בקושי גדול משום שההגדרה של ה' כעל זמני מתאימה לאלוהי אריסטו, שקפוא בנצח בלי שינוי ובלי שום אינטראקציה עם העולם הזה, אבל אלוהי היהדות שמגיב למעשי עמו, ושולח להם מסרים, קשה להבין בכלל איך אפשר לקיים קשר בין ישות על זמנית שאין בה שום שינוי, ובין מעשים הנעשים עם הברואים בעולם שחיים תחת ממשל הזמן. ועוד ועוד פרטים מעניינים שנלאיתי מלהביאם. פשוט קראתי והתמוגגתי.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/6/2017 03:29 |
|
| |
| ירוק11 כתב: | | פשוט יודע את העתיד |
|
קודם כול, תודה על צורת דיונך.
ומה זה "ידיעה"?
הרי היא ציור שכלי אשר משקף את המציאות מחוץ לשכל.
עבור הא-ל, שום ציור לא שייך, כי כול ציור הוא דבר גשמי.
לדעתי, אפשרות יחידה על מושג הא-ל, היא להבין את הא-ל כצורת העולם, חוק אחד על פיו כול דבר קורה.
האדם, יצור גשמי, כמובן הוא גם כן קיים על פי חוקיות ולא חופשי מן החוקיות.
מי שרוצה לתאר את עצמו "חופשי מוחלט" זה כנראה שאלה אל פסיכולוג, למה הוא צריך את זה.
גם חתול, אגב, בוחר, לברוח או לחצות את הכביש, אלא לא מבלבל לעצמו את המוח בתאוריות על "חופש בחירה".
אמר על זה רבי מקוצק:
אדם ובהמה
"ומותר האדם מן הבהמה אין" (קהלת ג', יט);
בכך מותר האדם – בידיעתו שהוא אין.
החיות חיות ע"פ אינסטינקטים, בן האדם גם כן, ברם לאדם התווסף אינסטינקט נוסף, אינסטינקט לחשוב.
***אבל אלוהי היהדות שמגיב למעשי עמו, ושולח להם מסרים,***
אם אדם קפץ בטיפשותו מן הגג, מישהו יגיד שהוא קיבל עונש על המעשה והתרסק. ואילו הוא באמת נענש על פי חוקיות על טיפשותו. וגם מסרים בוודאי היו שזה יקרה.
_________________
לְיִשְׁרֵי-לֵב שִׂמְחָה
|
|
|
|
| נשלח ב-2/6/2017 07:12 |
|
| |
ירוק תוכל להסביר בבקשה מדוע אלוקים אינו כפוף למרחב אבל כפוף לזמן, כאשר שניהם גדלים פיזיקליים? חשוב לשים לב שהטענה כי ה' אינו יודע את העתיד (כמדומני שזו דעתם של מיכאל אברהם, וליבוביץ ) יש לה השלכות מהממו אודות כווניות בהיסטוריה [שכמדומני לדעת בע"ב היא אחת ההוכחות החזקות לאמונה] שהרי ה' אינו יכול אלא – לכל היותר – לנחש סטטיסטית מה יהיה. וחלק גדול מסיפורי המקרא הופך להימורים של ה האומר לאברהם שדור רביעי ישובון הנה – בתנאי שכל האנשים יעשו מה שאני מנחש שיעשו, אחרת אולי כל בנ"י יעברו לסודן.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/6/2017 10:49 |
|
| |
| תלמידטועה כתב: | | אחרת אולי כל בנ"י יעברו לסודן. |
|
סודן זה פה.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/6/2017 17:23 |
|
| |
במשך החג יצא לי קצת לחשוב על הנושא, של כל יכול המושג של 'כל יכול' אינה גזירת הכתוב, ההגדרה הזו הוטבע – או כפי שירוק יאהב להגדיר את זה: 'הומצא' – מסיבה פשוטה. אחת ההוכחות למציאות הבורא היא: שלכל נברא יש בורא, ולכן מוכרח שיש בורא ראשון שאינו מסוג הנבראים, ושלבורא הזה אין בורא שקדם לו. בהמשך לזה תמיד מגיע ההמשך, שלכל מוגבל יש מגביל ולכן מוכרח שיש מגביל ראשון שאיננו מוגבל. מכאן הוטבע ההגדרה של 'כל יכול', כי אם הוא לא כל יכול הוא מוגבל, ואם הוא מוגבל חייב להיות לו מגביל. מה שקרה היא, שלמרות שלבורא לא מצאנו הגדרה איך להגדיר בורא שאיננו נברא, לא קרה כלום ולא מוריד את ערכו של ההוכחה. אבל למגביל שאיננו מוגבל מצאו הגדרה, והיא 'כל יכול'. אבל הגדרה זו איננה יכולה להיות נכונה, כי היא נסתרת מתוכה. כי המגביל הראשון אינו יכול להיות מוגבל, ואם כן יש דבר שהוא לא יכול, נמצא שהוא לא 'כל יכול'. אלא שלמרות שאינו יכול להיות מוגבל, הוא עדיין יכול להיות מגביל שאין לו מוגבל, שזה היא העיקר מה שרצו להוכיח. ולסכם את זה: 'כל יכול' הומצא כדי להגדיר מישהו שאין לו מגביל ואיננו מוגבל, אבל הממציאים לא השיגו את מטרתם כי כל יכול אינו יכול להיות לא כל יכול. ולכן עלינו להסיר את ההגדרה כל יכול, ולהשאר עם ההגדרה ש'המגביל הראשון אין לו מגביל ואינו יכול להיות מוגבל' וכמו בבורא שלא הוגדרה לו הגדרה. לגופו של ענין האם הא-להים הוא כל יכול. בהחלט לא! קודם כל הא-להים לא יכול להיות מוגבל על ידי אחרים. עוד דבר ה-אלהים יכול להגביל את עצמו, ואז לא יוכל לעשות הכל. לדוגמא: אחד שהקים חברה, והקים ועדה עם חברים שהוא עומד בראשה. לחברה העמיד תקנון בהם סעיפים שהוא עצמו נהיה מוגבל. האם אפשר לומר שהבעל הבית לא יכול לעשות מה שהוא רוצה בחברה שלו, או שלמרות שהוא הגביל את עצמו הוא יכול להחליט בין רגע לפטר את כל הועדה ולבסס את החברה מחדש בכללים חדשים כפי רצונו. ההגדרה על אדם זה הוא שהוא יכול לעשות מה שהוא רוצה אבל למרות זאת הוא מוגבל בהגבלות שהוא הגביל את עצמו. אותו דבר אם הא-להים הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה, והוא יכול לעשות הכל, אבל הוא הגביל את עצמו להתנהג לפי חוקים מסויימים, ולכן הוא מוגבל על ידי עצמו שלא יוכל לעשות הכל. ומסיבה זו סבר הש"ס בבלי שלהתפלל על נסים הרי זה תפלת שוא, כי הא-להים לא ישנה את הטבע. הירושלמי לעומת זה סובר שמכיון שהוא יכול לעשות נס אין זה תפלת שוא. מה יקרה אם זה שהקים חברה הקים ועדה ונתן להם את הכח שהם יכולים לפטר אותו בהסכמת רוב חברי הועדה, הרי הוא מוגבל על ידי שהגביל את עצמו, והוא כבר לא יותר לא כל יכול. יותר מזה אם יסכימו חברי הועדה לפטר אותו הוא כבר לא-יכול-כלום. באותו מדה על השאלה האם א-להים יכול להתאבד. ברור שכן הוא הרי לא מוגבל. האם א-להים יכול לברוא אל אחר שיגביל אותו. ברור שכן, וכמו בעל הבית שיכול לתת את הכח לחברי הועדה למנות בעל הבית אחר. ולא רק שהא-להים יכול לעשות את זה, הוא גם עשה את זה. צדיק גוזר והקדוש ברוך הוא מקיים. תחשבו מה זה אומר: שוכב חולה על מיטת חוליו כבר גזרו בשמים שהוא הולך למות, מדדו את הצער של כל הסובבים אותו האם ראויים לזה, כבר הוחלטו החלטות רבות שיצאו כתגובה למיתתו, ומגיע הצדיק וגוזר שהחולה לא ימות וכל המערכת נעצרת וצריך לעשות חישוב מחדש על כל הפרטים שנידונו בכובד ראש בתיק זה. האם זה לא אומר שהא-להים מוגבל? ואפשר להמשיך למנות רשימה ארוכה מה שא-להים לא יכול. הנקודה היא שאף אחד לא אמר שמי שהוא מוגבל אינו יכול להיות א-להים. א-להים אינו יכול להיות מוגבל על ידי אחרים, אבל הוא בהחלט יכול להיות מוגבל על ידי עצמו, עד כדי הגבלה סופית שאין ממנה דרך חזרה, כנתינת כח ביד אחר להגביל אותו. ולכן חבל לחפש אחר הדברים שהא-להים אינו יכול, כי גם אם הוא לא יכול לעשות הכל זה לא מוריד מערכו, זה לא מוכיח שהוא לא נמצא. מה שאנשים מתכוונים כשהם אומרים 'כל יכול' הוא שהוא יכול לעשות דברים נוראים כהרמת משקולות במשקל בלתי נתפס, להפוך סדרי בראשית, לחולל נסים ונפלאות, וכדומה. ואת הדברים האלו הא-להים בהחלט 'כל יכול'. לכן אם מטרתו של מחבר הספר הוא להוכיח שהא-להים לא יכול להיות 'כל יכול' ולהסיק מזה שהוא לא נמצא, לדעתי הוא לא השחג את המטרה. אם מטרתו פשוט לעשות רשימה של דברים שהוא לא יכול לעשות, אני מאחל לו הצלחה רבה. אבל חבל לערוך את הרשימה, כי ברגע שתסיים להכין את זה הא-להים יכול להשכיח את זה ממך. :) עדיף שתכין רשימה מה שהא-להים כן יכול, או/ו מה שהאנשים לא יכולים. והדבר הראשון שאנשים לא יכולים הוא: להשיג את המושג אין סוף, שמכיל בתוכו גם את האין סוף ביכולת.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/6/2017 17:35 |
|
| |
בענין כי כך ה' רצה המלבי"ם איוב טו,ז: הנה אתה מתלונן על יצירת האדם וענינו מדוע בראו ה' על אופן זה ולא על אופן אחר, כי באופן שהוא עתה טוב לו שלא נברא, כאילו אתה האדם הראשון העומד להולד כאלו עדיין לא נברא מין האדם, ועתה רוצים לברא אותו ואתה תהיה הראשון שתולד להיות אדם, וכאילו "לפני גבעות חוללת", שעדין לא נבראו גבעות עולם שעתה הוא זמן של ששת ימי המעשה ואתה חוללת (שהוא ההריון שקודם הלידה) לפני הגבעות, וה' רוצה לגמר בריאתך ולהוליד אותך. ע"כ. אולי כונתו כמו שציינתי כבר, כשבאים לדון איך היה צריך לברוא את העולם, צריך להסתכל על המטרה, אם המטרה היא שאלו שרוצים לאכול שלא בחינם יוכלו לעשות את זה, זה מכריע את הכף לטובתם נגד אלו שנכשלים אפילו אם הנכשלים יהיו יותר מן המצליחים. כלומר ודאי שלאדם הפרטי שנכשל, היה עדיף שלא יברא ויאכל חינם, אבל העולם לא נברא לפני חמישים שנה, העולם קיים מימי אדם הראשון. אם הא-להים היה צריך לברוא את העולם בשביל זה שנכשל לבד, ודאי שאז היה עדיף שלא לברוא עולם, אבל הראשון אדם תולד?.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2017 21:35 |
|
| |
לתלמיד טועה
אני חושב שאתה צודק בשאלתך גם לגבי המרחב: אכן, אלוהים על-מרחבי שפועל בתוך המרחב ומגיב למעשים שנעשים במרחב - זה פרדוקס לפי הבנתי הקלושה, בדיוק כמו שזה בעייתי מבחינת הזמן.
לשלום טוב, אני מייעץ לך שוב, עדיין ברוח טובה, לקרוא את הספר הזה, לפני שאתה מתיש אותנו בהודעות. מטרת הספר אינה למצוא כמה שיותר דוגמאות של סתירות לוגיות שהאל אינו יכול להתגבר עליהן, אלא לספר את ספור ה'נמנעות' שאף האל אין ביכולתו לשנותן, כפי שהוא התרחש בהיסטוריה היהודית. וזה סיפור מרתק מאוד לטעמי, במיוחד לאור השינויים שחלו בעמדתה של היהדות בנקודה זו, ומתוארים בספר בחיות ופירוט רב, החל מבעיה שצריכים להתגבר עליה בתקופת הפילוסופים היהודים הגדולים כרס"ג ואחריו רמב"ם, עבור דרך התקופה שזה הפך להיות גאוות היהדות לעומת הנצרות המטורללת (בתקופת הגירושים הגדולים מספרד וכל הרדיפות הנוצריות שבאו בהמשך), וכלה - במהפך של מאה ושמונים מעלות! - ביהדות לאחר הקבלה, שקידשה את עמדת הנצרות והחליטה, בלשון העילגת של הרבי הרש"ב, שה' הוא 'נמנע הנמנעות', דהיינו שהוא דווקא יכול לעשות שסכום הזויות של משולש יהיה יותר מ-180 מעלות, או שאלכסון הריבוע יהיה שוה לצלעו, עד ההקצנה החבדית של הדורות האחרונים שה' בכלל לברוא אל אחר בדמותו כצלמו. ועוד כל מיני רעיונות מלהיבים מן הסוג הזה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2017 21:49 |
|
| |
השבת הרהרתי בהנחת היסוד המובאת בספר, שלפי התנ"ך ה' הוא כול יכול לפחות מהבחינה הפיזיקלית, כפי שמרעים הנביא ירמיהו (לב יז) 'לא יפלא ממך כל דבר' ועוד כהאי גוונא. אולם למעשה, אם נתבונן בסיפורי הניסים שהתנ"ך עצמו מביא, עולה תמונה מטרידה מאוד, שדווקא נראה ממנה שהאל אינו יכול לסדר את הדברים בכוחות עצמו, ונזקק כל הזמן לשיתוף פעולה אנושי, או לטריקים שונים. אני לא אכנס לקטנוניות כגון השאלה מדוע ה' צריך להכות את פרעה וביתו בנגעים גדולים ולא פשוט להכות את כולם בשיתוק ולהוציא את שרה משם, או מדוע הוא צריך להזהיר את לבן בחלום ולא להכות אותו בשיתוק, נעזוב את זה, אפשר לתרץ בקל. אבל ניקח למשל את העם היוצא ממצרים לאחר שה' הראה את כוחו באותות ומופתים בשמים ובארץ, והנה "לא נחם אלוקים דרך ארץ פלישתים... כי אמר אלוקים פן ינחם העם בראותם מלחמה ושבו מצרימה". וכאן הבן שואל: אותו אלוקים שהודיע כמה וכמה פעמים שהוא מקשה את לב פרעה למען לא ישלח את בני ישראל ויחטוף את כל המכות, לא יכול לחזק את לב העם שלא יפחדו ממלחמה וישובו מצרימה? מדוע הוא צריך את הטריק הזה?
ולמה בכלל ה' היה צריך שבני ישראל ילחמו כל הזמן ויכבשו את הארץ ולא פשוט המית את כל הגוים וחסל? או באופן הומני יותר - היה גורם להם לחשוב שהארץ אינה המקום בשבילם, והם היו קמים ועוזבים את הארץ בהמוניהם? התנ"ך עונה על שאלה דומה בנימוק צולע של 'פן תרבה עליך חית השדה', אבל אפשר כמובן להמשיך ולשאול מיד: מה הבעיה? שיהרוג גם את חית השדה, או שלא יתן להם להתרבות, הרי לא יפלא ממנו כל דבר?
שלא לדבר על כך שאפילו כשבני ישראל עושים את העבודה ונלחמים, הם עדיין זקוקים לטריקים, כגון הסיפור עם המארב שיהושוע הוצרך לשים לתושבי העי (יהושע ח), או המארב שדוד הוצרך לשים לפלישתים ממול בכאים (שמואל ב פרק ה), ועוד כהנה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2017 21:56 |
|
| |
..ביהדות לאחר הקבלה, שקידשה את עמדת הנצרות והחליטה, בלשון העילגת של הרבי הרש"ב, שה' הוא 'נמנע הנמנעות', דהיינו שהוא דווקא יכול לעשות שסכום הזויות של משולש יהיה יותר מ-180 מעלות, או שאלכסון הריבוע יהיה שוה לצלעו, עד ההקצנה החבדית של הדורות האחרונים שה' בכלל לברוא אל אחר בדמותו כצלמו. ועוד כל מיני רעיונות מלהיבים מן הסוג הזה."
מכיוון שאי אפשר להוכיח את קיומו של כוח עליון לכן כל מה שנאמר עליו במשך הדורות הוא הגיוני ממש באותה המידה ולכן הזלזול שלך דווקא בעמדה החבדי"ת הוא מגוחך.
הנה לדוגמה מיודעינו הדוקטור לפילוסופיה משה רט שהתיימר לאחרונה לספר לנו כמה פשוט להאמין. אבל המניפולציות שלו שקופות כמו באתר הידברות.
ביקורת על הספר:
"אלא שאת כל אלה רט משעבד כדי להוליך את הקורא שולל. הוא משתמש במניפולציות רבות כדי לפתות את הקורא ללכת בדרכו, ואז, כשהשטח מוכן, הוא טומן את ארבו. קורא לא מיומן עלול ליפול ברשתו. אלא שכאשר מפרקים את החבילה לא נותר ממנה הרבה. כפי שראינו, מלבד טענות שלא עומדות בפני עצמן, בפעמים רבות מקום אחד בספר סותר מקום קודם לו, כאשר כל טענה בפני עצמה נראית כעומדת ורק העמדתן זו לצד זו מראה את המחדל. ומלבד זאת יש טענות רבות שהן בבחינת נפקדות-נוכחות, טענות שרט פשוט מתעלם מהן או "מחפף" אותן. "
http://bit.ly/2rRgh0q
ו
תוקן על ידי אפריםבן ב- 03/06/2017 22:14:58
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2017 22:17 |
|
| |
ירוק תוכל להסביר מה הפרדוכס [לא מה לא מתאים לנסיון] בהתגברות על חוקי הפיזיקה כמו מרחב? לעניין ההזדקקות לניסים – חשבתי שתשאל מדוע לא תכנן הכל מראש כך שיסתדר בזמן פלוני לשרה להמלט מפרעה וכו'. זכורני כי במו"נ תמה לגבי ולא נחם אלוקים ועונה.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2017 22:29 |
|
| |
אמרתי שכמו שקשה להבין כיצד שייך לחבר בין אלוהים על-זמני ובין מאורעות זמניים. כך קשה להבין כיצד משהו שלא שייך למרחב [כמו שלמשל המשוואה 2+2=4 אינה שייכת למרחב], פועל בתוך המרחב.
|
|
|
|
|
