מה שאלוהים לא יכול

ירוק לפני שאתה מביא לנו שוב ושוב מהתנ"ך שה' הוא לא כל יכול, קודם תביא היכן כתוב שהוא כן כל יכול.

מכיון שעלה הענין של בחיאה וידיעה ננתח קצת את המושג הזה:

הסבר א': ה' יודע כל מה שהולך להיות, כי הוא צופה מראש שכך תהיה בחירותו של האדם. משל למה הדבר דומה, לראובן שעומד על גג בנין שבפינת רחוב, הוא רואה בצד מזרח את שמעון ההולך מצפון לדרום. בצד דרום הוא רואה מכונית שדוהרת במהירות ממערב למזרח. שמעון שהולך ברחוב, עושה את זה לפי בחירתו, אף אחד לא מכריח אותו להמשיך או לעצור, אבל למרות זאת ראובן שעומד בבנין למעלה צופה מראש שעוד רגע הולך לקרות כאן תאונה קטלנית בין הרכב לשמעון. למרות שראובן ידע מה שהולך להיות, לא נשללה הבחירה משמעון, שבסוף אכן התנגשה בו המכונית. וכמו כן לגבי בחירתו של נהג המכונית.

הבעיה עם הסבר זה, שאכן היתה כאן בחירה, אבל לא בחירה מוחלטת. שמעון לא ידע שמכונית דוהרת ברחוב הדרומי, לו היה יודע לא היה ממשיך בהליכתו, אלא היה עוצר וממתין שהרכב יחלוף.

באותו מידה אם ה' צופה מראש את בחירתי בגלל שהוא תכנת אותי והוא יודע שאם נולדתי במשפחה חרדית, והלכתי לבית ספר חרדי, ושמעתי דרשות ושיעורים על גדלותו של ה' ועל שכר ועונש, ואף פעם לא נחשפתי למושגים נתעבים. אזי ברור שגם אם אני יהיה לבד בבית מלון אי שם בקצה העולם ובאמצע הלילה תדפוק אחת מהמשרתות במלון ותקרוץ לי, ברור שהתגובה הטבעית תהיה קפיצה מהחלון. אבל אם נולדתי במשפחה חילונית, והלכתי לבית ספר חילוני, ולא שמעתי כלל שיש איסור  בקיום יחסים עם נשים, למרות שלימדו אותי שאסור לאנוס נשים, ברגע שתבוא אשה ותציע לי לבוא, למה שלא אכשל ואלך איתה.

במילים אחרים, אם ידיעת ה' היא שהוא צופה מראש את הבחירה כי הוא מכיר אותנו, אז אנחנו רובוטים חיים שמתוכננים מראש להצלחות וכישלונות הצפויים מראש.

גם זה שבנה רובוט ותכנת אותו צופה מראש את התנהגותו של הרובוט, ואסביר: רובוט שתוכנת שהוא הולך במהירות של מטר לשניה, וגם תוכנת שכשהוא מזהה מילו קיר במרחק של חצי מטר, הוא פונה ימינה. אם נפעיל את הרובוט באמצע הרחוב ואנחנו לא יודעים מהו המרחק עד הקיר הקרוב, אז לא נדע מראש את בחירתו של הרובוט. אבל אם נעמיד את הרובוט במרחק של שני מטר מקיר, אזי נדע שבעוד שניה וחצי הרובוט יפנה ימינה.

כמובן שאנחנו מוגבלים בחישובים, ולכן אנחנו מסתכלים על רובוטים שיש להם בחירה. אבל אם תהיה לנו יכולת לחשב דברים עד הפרטים הקטנים ביותר, נוכל להיכנס למחסני עמזון, ולחשב את כמות הרובוטים שנמצאים שם, המרחק שבין כל אחד לשני, מהירותם, תגובתם לחפצים ועצמים שמפריעים להם בדרך, וכו', וכו', ואז נוכל לעשות דוח מפורט לכל מה שהולך לקרות במחסן במשך היום, כמה מטרים כל רובוט יעבור, כמה פעמים יעצור, מתי יעצור, לכמה זמן יעצור, כמה סחורה יעביר בכל פעם, איזה דבר כל רובוט יקח, וכו' וכו'.

אם ידיעת ה' את העתיד הוא פשוט כי הוא ברא את העולם ותכנת אותו, והוא מכיר כל פרט ופרט ממערכת העולם, ואין לו מגבלה לחשב את הדברים עד הפרטים השולים. אם כן ידיעה יש כאן אבל בחירה אין כאן. אם אני צדיק או רשע לא תלוי בי, הבחירה שלי לא תלויה בי, הכל מתוכנן מראש עד הפרטים הקטנים, המשחק מכור מראש, ואם כן אין כאן מקום לשכר ועונש. אלא אם נגיד שרובוט שמתוכנת להיות טוב מתוכנת ללכת לגן עדן. ורובוט שמתוכנת לבחירה שלילית, מתוכנת ללכת לגיהנום. אבל אם זה כך, למה להוריד אותנו לעולם, למה לא לעשות ישר סלקציה לגן עדן ולגיהנום. ולכן בחירתו של אדם מוכרח שזה בחירה מוחלטת. אמנם לא כל כך חופשית אבל מוחלטת שהיא בידו בלבד.

הרמב"ם טוען שהבחירה שלנו היא בחירה גמורה ומוחלטת ואינה תלויה בשום דבר. וכמו אם נצליח לייצר רובוט שאינו צריך מחשב שיוביל אותו ויוכל לקבל החלטות על סמך בחירתו המוחלטת בלבד. כלומר כשהוא מזהה קיר מולו, הוא עושה בחירה לאיזה צד לפנות, ובחירתו לא תהיה תלויה בשום חישוב מחשבי. כמובן שרובוט כזה עדיין לא נוצר.

ולכן 'המציאו' (כאן אני מסכים עם ירוק) הסבר אחר לידיעת ה', כי הוא למעלה מן הזמן ולכן עבר הוה עתיד הכל אצלו דבר אחד. היטיב להגדיר את זה הרב אמנון יצחק, כך: ה' יודע מה שהיה, אחרי שזה היה, לפני כן. כלומר אחרי שהזזתי את ידי, הוא יודע את זה לפני כן.

אבל אם זה כך, ה' לא צופה מראש מה שיקרה, הוא יודע את זה רק אחרי שזה קרה, לפני כן. ואם כן לא יתכן שהנביא ינבא בשם ה' מה שהולך לקרות לפני שזה קרה, כי לפני שזה קרה גם ה' עדיין לא ידע מזה. וכמו שטען ירוק בשם מחבר הספר שנסיבה תקדם למסובב.

אפשר להמשיך במשחק הזה ולהגיד שאחרי הכל אחרי שזה קרה הוא ידע את זה לפני כן, ולכן הוא אמר את זה לנביא. ושוב לחזור, ושוב לטעון..., בקיצור, משחק מילים יפה.

אבל עיקר הבעיה בהסבר זה היא שלפי זה ה' יכול להבטיח לאברהם אבינו שהוא יקבל את הארץ רק אחרי שזה קרה. כלומר ה' לא יודע מה תהיה הבחירה של עם ישראל אם לעבוד אותו או את אלהים אחרים, אלא שבמקרה בחרו בטוב והארץ הגיע לידיהם, וה' שראה שבסוף ארץ כנען תפול בידי נכדי אברהם, 'עבד' על אברהם כאילו הוא מבטיח לו שהארץ יגיע לידי נכדיו, כאילו שבלי ההבטחה לא היו מקבלים אותה.

לפי זה מה שאומרים ברוך גוזר ומקיים, אינו נכון, הוא לא מקיים את מה שהוא גוזר, הוא גוזר את מה שהוא מקיים.

לסיכום לפי הסבר א' יש ידיעה אבל לא תתכן בחירה שתביא להענישה או לנתינת שכר,. ולפי ההסבר השני יש בחירה אבל אין ידיעה.

חז"ל אמרו הכל צפוי והרשות נתונה. משום מה מקובל שמבינים את הבחירה ולא את הידיעה. לדעתי הגיוני לחלוטין שמי שתכנן את הרובוט יודע מה שתהיה בחירת הרובוט. מה שאני לא מבין זה איך תתכן בחירה. וזה הקושי בסוגיא הזאת, כי אם נצליח להסביר את הבחירה שלנו, שאנחנו רובוטים שיכולים לפעול נגד התכנון שלנו, אם כך חזרנו לבעיית הידיעה, כי אם אנחנו לא פועלים לפי תכנות היצרן, אם כן המתכנת לא יכול לדעת מראש מתי נסטה מן ההוראות ולא נעבוד לפי ההגדרות שלו.

אבל מכיון שיש שכר ועונש מוכרח שיש בחירה מוחלטת לאדם, בחירה שאין בה שום התערבות חיצונית. וכמובן שה' 'לא יכול' להתערב בבחירה שלנו. אבל גם הגבלה זו אינה הגבלה שמגביל אחר הגביל אותו, זה הגבלה שהוא הגביל את עצמו שלא יוכל להתערב בבחירה. אבל באמת בענין זו הוא כן 'כל יכול', כי בכל רגע נתון הוא יכול להסיר את ההגבלה ממנו ולקחת מאתנו את הבחירה ולהחליט מה עלינו להחליט, כמו שאמר למשה 'ואני הכבדתי את לבו'.

בענין הידיעה לדעתי אין אפשרות להסביר את זה וכבר אמר הכתוב כי לא מחשבותי מחשבותיכם. כמו שאנחנו מבינים שיד ה' אינו כיד שלנו, ועין ה' אינם כמו העינים שיש לנו, כך עלינו להבין שדעת ה' אינו כדעת שלנו.

אין יד לה', ואין לו עין ולא פה, וגם אין לו דעת. א-להים שיש לו דעת אינו יכול להכנס לקטגוריה של א-להים. מה שאנחנו אומרים ידיעת ה' הוא רק לתת לנו הסבר לקרב את הדבר לשכלנו, וכמו כשאומרים יד ה'.

מה הסיבה שבענין הגשמת הבורא כל אחד מסכים שאין זה כפשוטו, ולידיעת ה' מחפשים הסברים?

זה קרה מסיבה פשוטה, על יד אנחנו מסתכלים כדבר גשמי, ובשכל אנחנו רואים דבר רוחני, ולכן כשמדברים על דעת וידיעה לא מבינים מיד שהדעה שלנו אינו כדעה של א-להים.

אמנם זה די קל להגיד על כל דבר 'אי אפשר להסביר את זה', אבל על זה אנחנו חייבים להסכים שלא כל דבר שאנחנו לא מבינים אינו נמצא. עובדה שיש אין סוף בזמן ובמרחב ואין שום הסבר הגיוני להסביר את זה.

וכבר כתב הרמב"ם על כל הדיונים מסוג הזה, וז"ל (פירוש המשניות חגיגה פרק ב משנה א): כל שלא חס על כבוד קונו ראוי לו כאילו לא בא לעולם, פירוש כי העדרו מן האנושית והיותו כשאר בעלי חיים טוב למציאות ממציאות אדם. מפני שמבקש לדעת הדבר חוץ מדרכו, ועל מה שאינו בטבעו, כי לא ידמה מה למעלה ומה למטה אלא אויל בצורת הנמצאים. וכשירצה האדם הערום מן החכמה לחשוב עד שידע מה שעל השמים ומתחת לארץ בדמיונו הנפסד שהוא מדמה אותם כמו בית ועלייה, וכמו כן מה שהיה קודם שנבראו השמים ומה שיהיה אחר שיפסדו השמים, תוציא אותו זו המחשבה אל השגעון ותמהון הלבב. וענין זה המלה המפוארה, וזה בעזר האלקי. באמרם כל שלא חס על כבוד קונו רוצה בו מי שלא יחוס ויחמול על שכלו כי השכל הוא כבוד השם, ושאינו יודע שיעור זה הדבר שניתן לו נשתלח עם תאותו ונמשל כבהמות. עכ"ל.

אין בעיה לדון באין סופיות של מרחב וזמן, וכמו כן בענין דידן להבין את מהות הא-ל בכל יכולתו. אבל יש בעיה כשאנחנו רוצים 'להבין' את זה, כי אין אפשרות להגיע לזה. יש אפשרות אחת להגיע כשמטרת הדיון היא להבין את הדברים האלו, והיא 'שגעון ותמהון הלבב'.

אם יש מי שמתעקש לדון בדברים האלו עם מטרה להבין אותם, שיתחיל קודם עם המושג של אין סוף בזמן העתיד, כי זה דבר שכולם יסכימו שזה עובדה קיימת, ואחר כך ימשיך לחקור מה למעלה ומה למטה במטרה להבין אותם.

למי שהקריאה מתישה אותו, לא חייב לקרוא את זה.

וידוע הסיפור על ילדה שלמדה איך לנגן על כינור וקיבלה תעודה, וביקשו ממנה להראות שהיא יודעת לנגן, אבל היא טענה שהתעודה מעידה שהיא יודעת לנגן, ולא כל מי שרוצה להווכח שהיא יודעת לנגן היא חייבת להראות לו, מספיק שהיא מראה את התעודה. יש כללים וחוקים איך שהעולם מתנהג וגם ה' מוגבל להתנהג לפי החוקים שהוא חקק, זה שלפעמים הוא משנה חוקים די להראות שהוא שולט בטבע, והוא לא צריך לשנות כל רגע את חוקי הטבע.

אם ה' היה רוצה לשנות כל רגע את חוקי הטבע, לסתום לבלעם את הפה, לשנות את רבוי חית השדה, לנהג את בני ישראל בדרך ארץ פלישתים, וכל שאר הדוגמאות. היה לו יותר קל פשוט להחריב את העולם ולבנות מחדש את העולם בחוקי פיזיקה חדשים, ואז לא היה צריך לשנות את הטבע, הטבע היה שחית השדה לא מתרבה למרות שאין ישוב בני אדם וזהו.

 עוד נקודה, תחשבו מה היה קורה לו בכנעני הפריזי והאמורי היו בורחים ולא היה מתרבה חית השדה על פי נס. עם ישראל היה משתכן בארץ ישראל, וזהו, כאן היה נגמר הסיפור, הם לא היו עובדים לרגע אחד את ה', אבל כל המסע של עם ישראל עשה בעבור ישמרו חוקיו ותורותיו.