|
|
| נשלח ב-5/6/2017 23:26 |
 |
| |
ירוחם,
אם אינך מאמין לדברים המנומקים היטב של השדי חמד, וגם דברי החזו"א לא מתקבלים על לבך, האזן-נא לדברי הגר"א:
"הלומד תורה בעיון אמתי, מגלה מיום ליום את פחיתו ערכו, לפי שעל מה שאנו מתיגעים זמן הרבה מוצאים אח"כ שרש"י או הראשונים הרגישו בדבר, ותירצו לפי דרכם במלים קצרות".
מן הסתם מי שלא לומד תורה בעיון אמתי, או לא מתייגע על תלמודו הרבה, לא יכול להבין את דבריו, כל שכן את העומק שבדברי הראשונים.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/6/2017 10:41 |
|
| |
דבריך מזכירים לי גירסא דינקותא- הגמרא אומרת חש בראשו יעסוק בתורה.
פרוש- כיון שיתחיל לעסוק בתורה הוא יבין שאין לא ראש להבין. ומימלא אין מה שיכאב לו.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/6/2017 11:04 |
|
| |
חש בראשו יעסוק בתורה.
פירש המהר"ל: כאשר הגיע אליו דבר יוצא מן הסדר הראוי, והוא חש בראשו, שזהו יציאה מן הסדר, וכאשר יעסוק בתורה שהוא סדר המציאות (האמתי), דבר זה יחזיר אותו לסדר הראוי.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/6/2017 11:41 |
|
| |
זה באמת ההבדל ביננו- אתה עומד על כתפי ענקים ומצטט אותם.
ואני מצטט את עצמי או דמים לי ואפילו לא עומד על חמורו של רבי פנחס בן יאיר.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/6/2017 13:29 |
|
| |
גדולתם של ענקים שתלמידים הרבה למדים מהם ומצטטים את דבריהם. אולם לא כל מי שמצטטים אותו גדול, וגם לא לכל ציטוט יש טעם וריח.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/6/2017 16:25 |
|
| |
הבעיה בעיני שמרוב ציטוטים המצטטים לא חושבים בעצמם. כי חושבים רק על הציטוטים
נחמתי כי לא כולם מצטטים.
שנים שהלכו בדרך נפלו לבור עמוק וניסו לקפוץ ולצאת. התאספו אנשים מסביב ולא יכלו לעזור. הם רק יעצו לנופלים חבל על הזמן מהבור הזה אי אפשר לצאת. אחד ויתר והתישב בקרקעית הבור. והשני קיפץ וקיפץ ומסביב אמרו לו חבל לך על הזמן- אבל הוא המשיך לקפץ עד שהצליח להאחז בקצה הבור ולצאת.
התאספו סביבו בכל הכבוד וטפיחןת על השכם.
התברר בסוף כי הוא הצליח לצאת כי הוא היה חרש.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/6/2017 19:44 |
|
| |
מצטטים, אם יודעים לצטט, בד"כ לא חושבים על ציטוט אלא מביעים את מחשבתם באמצעות ציטוט, והסגנון לא פחות חשוב מהתוכן. והדברים עתיקים.
|
|
|
|
|
