|
|
| נשלח ב-12/6/2017 00:36 |
 |
| |
| לומד1 כתב: |  |
פוסט שהוא כתב
ביום שישי ה- 25.11 יצוין היום הבינלאומי למאבק באלימות נגד נשים. אלימות נגד נשים זה דבר נורא ללא ספק. אבל לפחות ישנה תמיכה נרחבת והזדהות. "יום בינלאומי למאבק שלהן". אלימות נגד גברים, וילדים בפרט, זו כבר שתיקה רועמת. זו אלימות מלאת אשמה. המחשבה שאין מי שמזדהה איתך, שעבר את מה שעברת בגיל 8, בגיל 9, ובגיל 11. הידיעה (לא המחשבה והחשש) שאני לא בסדר ששכבתי שם ונתתי לו לעשות את מה שהוא עשה פעם אחרי פעם. התמימות של "רק אני בעולם הזה שעובר את מה שעובר" עד שמגיע שלב שאתה ממסגר את השעה 7 בערב למשהו שאסור לחשוב עליו. אז נכון, כתבתי על זה לא פעם ולא פעמיים אבל אתם יודעים מה? אני אכתוב על זה עוד הרבה הרבה פעמים! הייתי פאקינג ילד כל כך תמים! אז בגלל שאותו רב לא שלט על היצרים שלו, אני הייתי צריך לעבור את זה אז ולחוות עד היום את אותה התקופה! הוא עיוות בכך את כל מה שהילד הבריא בנפשו הזה יכל להיות. הייתי צריך להסביר לעצמי בגיל 8 למה רב נוגע לי בכל מיני מקומות. למה האיש הזה מכניס את היד שלי לתחתונים שלו. אבא שלי אומר שהוא רוצח, ושאם הוא היה יודע על זה בזמנו הוא היה מסוגל לפגוע בו. אז אני לא יודע אם לאבא שלי לא הייתה אפשרות לדעת או שהוא בחר שלא לדעת כדי לא להיפגע, אבל כך או כך אני לא שופט אותו. זה נושא מפחיד. כשאני מסתכל על אחיינים שלי בגילי של אז ואף קטנים מזה, אני מתקבץ בתוכי. מי יודע מה הם עוברים ושותקים? מי יודע אם אין שם איזה רב עם זקן גדול שנותן משמעות חפצית ומינית לילד הטהור ששוכב לו על הברכיים? כמובן ש"רב עם זקן גדול" זו הדוגמה האישית שלי ולא משהו שמהווה מדגם סוחף לפדופיליה. אני עדיין מחפש את אותם פצעים שנמצאים שם בכדי לסמן אותם בעיגול וללכת איתם לרופא. אבל אני יודע שהם שם. והם פצעים כואבים. כואבים מאוד.
חבל שאין שבוע או אפילו חודש בינלאומי למאבק באלימות מינית נגד ילדים. |
|
עכשיו ברור מי רצח את הנפש שלו. אבל הצדקנים פה ימשיכו להגיד שהוא חזר בשאלה ולכן הוא התאבד, וישכחו שמי שגרם לו להכל זה אותה חיה שפלה שאנסה אותו בילדותו. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-12/6/2017 00:44 |
|
| |
לפני שמאשימים את כל העולם ואישתו תקלידו את צמד המילים של שמו בגוגל
|
|
|
|
| נשלח ב-12/6/2017 02:16 |
|
| |
| אריאל222 כתב: | |
| לומד1 כתב: | |
פוסט שהוא כתב
ביום שישי ה- 25.11 יצוין היום הבינלאומי למאבק באלימות נגד נשים. אלימות נגד נשים זה דבר נורא ללא ספק. אבל לפחות ישנה תמיכה נרחבת והזדהות. "יום בינלאומי למאבק שלהן". אלימות נגד גברים, וילדים בפרט, זו כבר שתיקה רועמת. זו אלימות מלאת אשמה. המחשבה שאין מי שמזדהה איתך, שעבר את מה שעברת בגיל 8, בגיל 9, ובגיל 11. הידיעה (לא המחשבה והחשש) שאני לא בסדר ששכבתי שם ונתתי לו לעשות את מה שהוא עשה פעם אחרי פעם. התמימות של "רק אני בעולם הזה שעובר את מה שעובר" עד שמגיע שלב שאתה ממסגר את השעה 7 בערב למשהו שאסור לחשוב עליו. אז נכון, כתבתי על זה לא פעם ולא פעמיים אבל אתם יודעים מה? אני אכתוב על זה עוד הרבה הרבה פעמים! הייתי פאקינג ילד כל כך תמים! אז בגלל שאותו רב לא שלט על היצרים שלו, אני הייתי צריך לעבור את זה אז ולחוות עד היום את אותה התקופה! הוא עיוות בכך את כל מה שהילד הבריא בנפשו הזה יכל להיות. הייתי צריך להסביר לעצמי בגיל 8 למה רב נוגע לי בכל מיני מקומות. למה האיש הזה מכניס את היד שלי לתחתונים שלו. אבא שלי אומר שהוא רוצח, ושאם הוא היה יודע על זה בזמנו הוא היה מסוגל לפגוע בו. אז אני לא יודע אם לאבא שלי לא הייתה אפשרות לדעת או שהוא בחר שלא לדעת כדי לא להיפגע, אבל כך או כך אני לא שופט אותו. זה נושא מפחיד. כשאני מסתכל על אחיינים שלי בגילי של אז ואף קטנים מזה, אני מתקבץ בתוכי. מי יודע מה הם עוברים ושותקים? מי יודע אם אין שם איזה רב עם זקן גדול שנותן משמעות חפצית ומינית לילד הטהור ששוכב לו על הברכיים? כמובן ש"רב עם זקן גדול" זו הדוגמה האישית שלי ולא משהו שמהווה מדגם סוחף לפדופיליה. אני עדיין מחפש את אותם פצעים שנמצאים שם בכדי לסמן אותם בעיגול וללכת איתם לרופא. אבל אני יודע שהם שם. והם פצעים כואבים. כואבים מאוד.
חבל שאין שבוע או אפילו חודש בינלאומי למאבק באלימות מינית נגד ילדים. |
|
עכשיו ברור מי רצח את הנפש שלו.
אבל הצדקנים פה ימשיכו להגיד שהוא חזר בשאלה ולכן הוא התאבד, וישכחו שמי שגרם לו להכל זה אותה חיה שפלה שאנסה אותו בילדותו.
|
|
מעניין אם הפושע השפל שהתעלל בנפטר שהוא היה ילד ?? נשפט וישב מאחורי סורג ובריח או שעסקונה והרבנים במקום העדיפו לטטא מתחת לשטיח את הבעייה !! הפושעים הללו גורמים לרצח נפשות וגם מי שלא שולח יד בנפשו !! הם גורמים לקורבן בעיות נפשיות שלא עוזבות אותו שנים לאחר התעללות של מחנכים סאדיסטים עם יצרים אפלים !! נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-12/6/2017 02:59 |
|
| |
הייתי בערך בן שמונה כשזה קרה . שלום , קוראים לי ברוך ועברתי בילדותי תקיפה מינית . קראו לו " הרב " ב .' אני בכוונה לא מפרט את שמו אפילו שכל אב בית משנות התשעים בעיר בה גדלתי הכיר אותו , שמע עליו , ידע מי הוא . אבל לא בא לי להקטין את מעשיו בכך שאכתוב את שמו המלא . " המתמידים ." שם זה קרה .. שם הוא תקף את קורבנותיו . ילדים שגילם לא עולה על עשר - שבאו בזמנם הפנוי ללמוד תורה " בנוסף " משעות הלימוד בחיידר . במקום המוגן - לכאורה - בו למדו הילדים , בחר " הרב " ב ' לרדת לשפל המדרגה . לתקוף , לנצל את תמימות הילדים ולספק את תאוותיו המיניות . יש שטוענים שאם אני לא זוכר מה בדיוק קרה שם ומתי , כנראה שזו לא טראומה , שכנראה "החלקתי את זה" או אולי אפילו נהניתי מזה . אולי הם צודקים .. אבל אני הייתי כאמור רק בן שמונה . עד היום אני זוכר את ידיו התחובות בזקנו הג ' ינג ' י עטור הקשקשים , את עיניו העמוקות מוסתרות במשקפי זהב גדולים , איך היה נועץ מבט חמור בילד שהשתולל . הוא ישב תמיד בפינה השמאלית של העזרת נשים , בוחן אותנו הילדים . עלינו היה אמור "להשגיח" שנלמד כמו שצריך . כל ערב בשעה 19:00 התייצבנו חברי ואני ללמוד יחד משניות , חומש ושאר תלומדים ובסוף לקבל ממתק כלשהו .. מידיו שלו , מידי הרשע הזה . אבל הייתה לו לאיש בעייה לפרוק את תאוותיו .. בבית הכנסת תמיד היו אנשים שלמדו , ובמרפסת בחוץ , לא לא .. זה מתחת לישיבה גדולה ובטוח מישהו יראה אותו שולח ידיים כך שבינתיים הוא רק השגיח , אבל לא לעוד הרבה זמן .. כי כעבור מספר שבועות הוחלט להעביר את "המתמידים" לבית הכנסת עצמו , למטה . יום אחד הוא החליט להעביר לנו , הילדים , הרצאות מוסר פרטיות בעזרת נשים . הוא לקח ילד ילד והתחיל להרצות לו כמה הוא לא בסדר ב - מי זוכר במה .. אבל במקום למסור מוסר הוא "העביר" מוסר .. "ליטף" מוסר ... כשהגיע תורי אני לא אשכח שעלתי למעלה נרגש . רציתי לשמוע אותו מדבר איתי , מחמיא לי שאני תלמיד טוב . נגשתי אליו , תיכף הוא השכיב אותי על ברכיו .. מגע ידו הקרירה מזדחלת אט אט ומלטפת את גופי במקום צנוע , תוך כדי שהוא החצוף מדבר .. והוא דיבר . דיבר כמה לא יצא ממני כלום , כמה אני צריך להשתפר בלימודים , כמה אני "צריך עזרה" והוא זה שיעזור לי .. אני בתמימותי עודי שקוע בדבריו מנסה להבין מה הוא רוצה בכלל , מצאתי עצמי ללא מכנסים וללא תחתונים . אני שוכב על הבטן והוא מלטף . לא הבנתי באותו הרגע מה הוא עושה . הרגשתי שזה לא בסדר .. אבל מה אני הקטן מבין מול אותו "רב" שבטוח מבין הרבה יותר ממני ? ככה במשך תקופה , ערב ערב הייתי מקבל "מוסר" פרטני בבית הכנסת . לשמחת כולנו בסוף הוא נתפס . מי שתפס אותו היה גיסי שקפץ לבית הכנסת ותפס אותו בשעת מעשה . בעצת רבני העיר המשטרה התערבה והוא מצא עצמו מהר מאוד מאחורי סורג ובריח . עד היום אני לא יודע איך הסיפור הזה השפיע עלי . לא נכנסתי לדיכאון , לא הפכתי להומופוב , אפילו לא שנאתי או פחדתי ממנו באותה תקופה . אומרים שכל מעשה לא שגרתי שילד עובר זה משפיע על העיצוב הרגשי שלו לנצח . אני עדיין נובר במעמקי הלב בכדי להבין את עצמי . בכדי להבין איך זה הרס אותי . וזה הרס . 13 אוגוסט 2015 ב - 21:16 פייסבוקנשלח מהאנדרואיד שלי
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-12/6/2017 10:39 |
|
| |
1. גם אם יש טענות, האשמות וכו' – (ואני אתייחס לכך בהמשך)
אני רוצה להתייחס דבר ראשון למשפטים המכלילים שנכתבו כאן:
ידינו שפכו את הדם הזה, הקלון הוא עלינו, הצדקנים ימשיכו להגיד.... אז קודם כל: לא! תאשימו את ההורים, את המסגרת החינוכית הספציפית, את הרב הספציפי
איך כל הציבור החרדי נכנס לתמונה? 2. ומה עם הבחירה החופשית?. אכן, זהו מפלט מתבקש של אלו שמעדיפים לא להתאמץ יתר על המידה, בפרט שבאמת יש מקרים שזה לא פשוט, ובפרט אם יש תירוצים וסיבות וגורמים וכו' (מוצדקים!!) והרי האשם בכלל הוא.... האיש ההוא, והרב ההוא, והילדות העשוקה וכו' וכו' ומה עם האדם עצמו? האם אין לו יכולת בחירה ? סביר להניח שיש מקרים נוספים כאלו -שלא פורסמו.
כי הילד/ים (ואולי גם הסביבה ) השכיל/ו לבנות ולהבנות, ובחר/ו לצמוח. מובא בגמרא: אם אומר עני הייתי וטרוד במזונותי אומרים לו כלום עני היית יותר מהלל
אם אומר עשיר הייתי וטרוד הייתי בנכסי אומרים לו כלום עשיר היית יותר מרבי אלעזר
אם אמר נאה הייתי וטרוד ביצרי (היה) אומרים לו כלום נאה היית מיוסף
נמצא הלל מחייב את העניים רבי אלעזר בן חרסום מחייב את העשירים יוסף מחייב את הרשעים: כלומר: סיבות יש מכל כיוון. הם אפילו גם מוצדקות.
ויש מקרים נוראים שאנשים נבזים שראויים לכל עונש פוגעים ויוצרים צלקות אך עדיין אחרי הכל קיימת יכולת הבחירה החופשית .
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/6/2017 12:17 |
|
| |
| עמ_קנית כתבה: | |
1. גם אם יש טענות, האשמות וכו' –(ואני אתייחס לכך בהמשך)
אני רוצה להתייחס דבר ראשון למשפטים המכלילים שנכתבו כאן:
ידינו שפכו את הדם הזה, הקלון הוא עלינו, הצדקנים ימשיכו להגיד.... אז קודם כל: לא! תאשימו את ההורים, את המסגרת החינוכית הספציפית, את הרב הספציפי
איך כל הציבור החרדי נכנס לתמונה? 2. ומה עם הבחירה החופשית?. אכן, זהו מפלט מתבקש של אלו שמעדיפים לא להתאמץ יתר על המידה, בפרט שבאמת יש מקרים שזה לא פשוט, ובפרט אם יש תירוצים וסיבות וגורמים וכו' (מוצדקים!!) והרי האשם בכלל הוא.... האיש ההוא, והרב ההוא, והילדות העשוקה וכו' וכו' ומה עם האדם עצמו? האם אין לו יכולת בחירה ? סביר להניח שיש מקרים נוספים כאלו -שלא פורסמו.
כי הילד/ים (ואולי גם הסביבה ) השכיל/ו לבנות ולהבנות, ובחר/ו לצמוח. מובא בגמרא: אם אומר עני הייתי וטרוד במזונותי אומרים לו כלום עני היית יותר מהלל
אם אומר עשיר הייתי וטרוד הייתי בנכסי אומרים לו כלום עשיר היית יותר מרבי אלעזר
אם אמר נאה הייתי וטרוד ביצרי (היה) אומרים לו כלום נאה היית מיוסף
נמצא הלל מחייב את העניים רבי אלעזר בן חרסום מחייב את העשירים יוסף מחייב את הרשעים: כלומר: סיבות יש מכל כיוון. הם אפילו גם מוצדקות.
ויש מקרים נוראים שאנשים נבזים שראויים לכל עונש פוגעים ויוצרים צלקות אך עדיין אחרי הכל קיימת יכולת הבחירה החופשית . |
|
אני מסכים ולא מסכים איתך, מסכים כי יש בחירה חופשית, ולא מסכים כי זה לא שחור לבן, ואתן דוגמה קיצונית, כמה מגדולי ישראל אמרו על ניצולי שואה שבעטו בדת, שהם לא יענשו על כך, והיכן הבחירה החופשית?, מסתבר שיש מצבים הזויים שהכללים לא שחור לבן, ולא לחינם חז"ל אמרו, אל תדון את חבריך... . נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-12/6/2017 13:43 |
|
| |
| אופטימיסת כתב: | |
הייתי בערך בן שמונה כשזה קרה . שלום , קוראים לי ברוך ועברתי בילדותי תקיפה מינית . קראו לו " הרב " ב .' אני בכוונה לא מפרט את שמו אפילו שכל אב בית משנות התשעים בעיר בה גדלתי הכיר אותו , שמע עליו , ידע מי הוא . אבל לא בא לי להקטין את מעשיו בכך שאכתוב את שמו המלא . " המתמידים ." שם זה קרה .. שם הוא תקף את קורבנותיו . ילדים שגילם לא עולה על עשר - שבאו בזמנם הפנוי ללמוד תורה " בנוסף " משעות הלימוד בחיידר . במקום המוגן - לכאורה - בו למדו הילדים , בחר " הרב " ב ' לרדת לשפל המדרגה . לתקוף , לנצל את תמימות הילדים ולספק את תאוותיו המיניות . יש שטוענים שאם אני לא זוכר מה בדיוק קרה שם ומתי , כנראה שזו לא טראומה , שכנראה "החלקתי את זה" או אולי אפילו נהניתי מזה . אולי הם צודקים .. אבל אני הייתי כאמור רק בן שמונה . עד היום אני זוכר את ידיו התחובות בזקנו הג ' ינג ' י עטור הקשקשים , את עיניו העמוקות מוסתרות במשקפי זהב גדולים , איך היה נועץ מבט חמור בילד שהשתולל . הוא ישב תמיד בפינה השמאלית של העזרת נשים , בוחן אותנו הילדים . עלינו היה אמור "להשגיח" שנלמד כמו שצריך . כל ערב בשעה 19:00 התייצבנו חברי ואני ללמוד יחד משניות , חומש ושאר תלומדים ובסוף לקבל ממתק כלשהו .. מידיו שלו , מידי הרשע הזה . אבל הייתה לו לאיש בעייה לפרוק את תאוותיו .. בבית הכנסת תמיד היו אנשים שלמדו , ובמרפסת בחוץ , לא לא .. זה מתחת לישיבה גדולה ובטוח מישהו יראה אותו שולח ידיים כך שבינתיים הוא רק השגיח , אבל לא לעוד הרבה זמן .. כי כעבור מספר שבועות הוחלט להעביר את "המתמידים" לבית הכנסת עצמו , למטה . יום אחד הוא החליט להעביר לנו , הילדים , הרצאות מוסר פרטיות בעזרת נשים . הוא לקח ילד ילד והתחיל להרצות לו כמה הוא לא בסדר ב - מי זוכר במה .. אבל במקום למסור מוסר הוא "העביר" מוסר .. "ליטף" מוסר ... כשהגיע תורי אני לא אשכח שעלתי למעלה נרגש . רציתי לשמוע אותו מדבר איתי , מחמיא לי שאני תלמיד טוב . נגשתי אליו , תיכף הוא השכיב אותי על ברכיו .. מגע ידו הקרירה מזדחלת אט אט ומלטפת את גופי במקום צנוע , תוך כדי שהוא החצוף מדבר .. והוא דיבר . דיבר כמה לא יצא ממני כלום , כמה אני צריך להשתפר בלימודים , כמה אני "צריך עזרה" והוא זה שיעזור לי .. אני בתמימותי עודי שקוע בדבריו מנסה להבין מה הוא רוצה בכלל , מצאתי עצמי ללא מכנסים וללא תחתונים . אני שוכב על הבטן והוא מלטף . לא הבנתי באותו הרגע מה הוא עושה . הרגשתי שזה לא בסדר .. אבל מה אני הקטן מבין מול אותו "רב" שבטוח מבין הרבה יותר ממני ? ככה במשך תקופה , ערב ערב הייתי מקבל "מוסר" פרטני בבית הכנסת . לשמחת כולנו בסוף הוא נתפס . מי שתפס אותו היה גיסי שקפץ לבית הכנסת ותפס אותו בשעת מעשה . בעצת רבני העיר המשטרה התערבה והוא מצא עצמו מהר מאוד מאחורי סורג ובריח . עד היום אני לא יודע איך הסיפור הזה השפיע עלי . לא נכנסתי לדיכאון , לא הפכתי להומופוב , אפילו לא שנאתי או פחדתי ממנו באותה תקופה . אומרים שכל מעשה לא שגרתי שילד עובר זה משפיע על העיצוב הרגשי שלו לנצח . אני עדיין נובר במעמקי הלב בכדי להבין את עצמי . בכדי להבין איך זה הרס אותי . וזה הרס . 13 אוגוסט 2015 ב - 21:16 פייסבוק |
|
אגב, כולכם בטוחים 'זה אכן קרה באמת? ולא שאולי הוא בודה מליבו כדי לתרץ את חזרתו בשאלה? לא אומר שאכן בה כך, וברור לי שיש מעשים קשים אף בציבור שלנו, אבל איך אתם מאמינים לכל פוסט בפייסבוק? נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-12/6/2017 15:01 |
|
| |
דווקא ניכרים דברי אמת, ונראה שהוא אכן נפגע על ידי אדם מנוול, וטוב שתפסו אותו
(אף חרדי כמובן לא צריך להתנצל על משהו שמישהו אחר עשה רק כי גם ההוא חרדי)
אבל הנה עדות שמתפרסמת על ידי קרוב משפחתו:
יום לאחר שנמצאו גופותיהם של ב. וא. בכר בחדר מלון באילת, קרוב משפחתו של א, משה מלאך אומר היום (שני) לחדשות 2 Online שהוא לא מאמין שמדובר ברצח – או בהתאבדות. "בן אדם שהחיים לפניו – שעמד להתחתן לא גומר את החיים ככה, על כלום", הוא סיפר. קרוב המשפחה של א סיפר על חוסר הוודאות והבלבול בנוגע לנסיבות המוות. "בן אדם שהחיים לפניו, שהכל מתוכנן, הכל נשמע יציב ורגוע", סיפר משיח על א. "הוא עשה הכול כדי להראות שהוא אוהב את החיים וחיי את החיים, אדם כזה לא הולך וגומר את עצמו ככה עם ארוסתו".משיח סיפר שלפי שעה אין ראיות לרצח, אבל המשטרה מחויבת לבדוק את החשד. לאחר שנצאו גופותיהם של א ובכר נשלחו לנתיחה במכון לרפואה משפטית. "אנחנו סומכים על המשטרה שיעשו את העבודה הנדרשת", סיפר משיח. "הכול מלווה בייעוץ משפטי של זק"א".
|
|
|
|
| נשלח ב-29/6/2017 19:32 |
|
| |
ועוד 3
|
|
|
|
| נשלח ב-11/12/2017 16:12 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-11/12/2017 18:47 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-12/12/2017 01:28 |
|
| |
| אורגניסט כתב: | |
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/12/2017 01:32 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-12/12/2017 06:11 |
|
| |
| אופטימיסת כתב: | |
| אורגניסט כתב: | |
|
|
|
|
וכמה סיפורים הושתקו כנגדו בציבור החילוני ???, שטף התביעות (אמיתיות ושקריות) ששוטף את הארץ על פגיעות נושנות מעיד כמה הסתרה קיימת בציבור החילוני וזאת עוד אצל הנחשבים ביותר, וכמה מהנפגעות התאבדו והדברים לא הוצגו כהאשמה ישירה ???, אז די להצגה המזוייפת בהצגת הדברים בצורה הזו, די כאב יש באבדן נפש טועה יקרה, והחיטוט והבזוי והאשמה הללו מיותרים. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
