|
|
| נשלח ב-14/6/2017 18:47 |
 |
| |
החלוקה הלא מוצלחת של ביקורת המקרא
חלוקת ביקורת המקרה יש לחלק לכמה חלקים: א. הגורם לחלוקה.
ב. אחרי שיש לנו גורם, הבסיס לחלוקה.
ג. אחרי שיש בסיס ממשיכים עם החלוקה.
הגורם לחלוקה הוא, בכללי, הקושיות והסתירות בעובדות. לדוגמא: סדר הדברים, סך הדברים, תאריכים שונים.
אחרי שיש סתירות בעובדות - שזה מביא אותנו לעשות חלוקה, אנחנו בונים את הבסיס. הבסיס בביקורת המקרא בנוי 'בעיקר' על שם הא-ל השונות, ולא לחינם קוראים להם בשם: מקור א' ומקור י'. שינוי שמות הא-ל כשלעצמם לא היוו סיבה מספקת לעשות חלוקה, אם לא היו הסתירות בעובדות. (לדעתי). אחרי שיש לנו בסיס אנחנו ממשיכים למצוא עוד שינוים, לדוגמא: אנחנו מזהים אוצר מילים שונה בפסוקים שבהם מוזכר אלקים, ואוצר מילים אחר בפסוקים של ה'. להמחיש את זה ניקח את סיפורי הבריאה. | | הבריאה של אלקים | הבריאה של ה' | | שם הא-ל | א-להים | ה' א-להים | | סדר הבריאה | אור חושך, שמים, צמחיה, מאורות, שרץ עוף ודגים, חיות, אדם. | שמים וארץ, (אד), אדם, צמחיה, חי ועוף, אשה. | | בריאת המינים באדם | זכר ונקבה | זכר ואחר כך נקבה | | משך ימי הבריאה | שבעה ימים | יום אחד | | אופי הא-ל | טרנסנדטי | אימננטי | | אופי הבריאה | באמירה ובעשייה | ביצירה | | תפקיד האדם | לפרות ולרבות | לעבוד ולשמור את הגן עדן | | תכנון | בריאה מסודרת | בריאה לא מסודרת | | מיקום | כללי | גן עדן | | המילה אדם | שם כללי האנושות | שם פרטי | | מתן שמות | אלקים | האדם קורא שמות לחיות | | הטוב והרע | מוזכר רק בריאת הטוב | ה' בורא את הטוב ואת הרע | את החלוקה לקחתי מ[כאן] בוספת אי אלו דברים. הסיבה שלקחתי טבלה זו, כי זה מסכם הרבה חלוקות.
יש דברים שהם בכלל לא קשים לפי הסיפור המאוחד.
מתן שמות: האלקים נתן שמות ליום לילה שמים ים יבשה והאדם, והאדם נתן שמות לחיות.
מיקום: הבריאה היתה כללית, והסיפור של גן עדן היתה בגן עדן ללא קשר לבריאה.
תפקיד האדם: בעולם תפקידו לפרות ולרבות, ובגן עדן לשמור ולעבוד. אני בבית תפקידי להיות אבא, ובעבודה תפקידי לעבוד, בעוד שבעצכח אני כותב וקורא. יש דברים שהם רק אחר שעשינו חלוקה
הטוב והרע, אדם כשם פרטי או כללי, אופי הבריאה. (ואפשר אפילו להכניס לקטגוריה זו את אופי הא-ל). יש דברים שהם בסיס לחלוקה אבל הן בעצמן לא היו גורמות חלוקה
שמות הא-ל, אופי הא-ל. ויש דברים שהן הגורמות לחלוקה, והן שינוי בעובדות
סדר הבריאה, משך ימי הבריאה, סדר בריאת המינים. אפשר לדון בדברים ולחלק קצת אחרת את הקטגוריות, אבל פחות או יותר הם בדרך זה. לדוגמא שמות הא-ל יהיו מי שיכניס את זה לקטגוריה של גורם לחלוקה. נפתח את הקלפים אחד לאחד מן הקל אל הכבד. ואני מבקש מכל החברים לקחת בחשבון שאני יודע ומכיר את קושיות מבקרי המקרא, אבל למרות זאת אי אפשר לתרץ את כולם בבת אחת, צריך ללכת צעד אחרי צעד. סדר בריאת המינים: דבר מקובל על 'כל' המבקרים היא שלפי מקור א' סדר בריאת האדם היה זכר ונקבה, שנאמר זכר ונקבה ברא אותם. ולפי מקור י' מפורש שהיה בריאת זכר ואחר כך נקבה. אבל לדעתי מוליכים שולל את חסידיהם, כי הם לא מציגים את כל המידע. המבקרים לא מביאים את כל הפסוק: ויברא אלקים את האדם בצלמו, בצלם אלקים ברא אותו, זכר ונקבה ברא אותם.
הרי מפורש - במקור א' - שמקודם ברא אותו, ורק אחר כך נהיו ל'אותם'. אז מה עושים, פשוט עושים חלוקה נוספת: אדם במקור א' הכוונה לאנושות, ובמקור י' זה שם פרטי. לפי זה כוונת הכתוב ויברא את האנושות בצלם אלקים ברא אותו )=את זה), ואחר כך מפרט שזכר ונקבה ברא אותם. אני לא אכנס לזה שאם כבר עושים פרשנות, למה לא לקבל את הפרשנות של הפרשנים שדוגלים באיחוד התורה. אבל בכל אופן לפי הסיפור המאוחד, הפסוק יותר פשוט וברור. שם האדם תמיד שם פרטי, והכתוב אומר שהאלקים ברא אותו, ומציין מיד שבסוף הם נהיו לזכר ונקבה, שלא נטעה לומר שהאדם הזכר ברא את הנקבה. תחשבו מה היה קורא אילו במקור א' היה כתוב: ויברא אלקים את האדם בצלם אלקים ברא אותו. וכמובן במקור י' הסיפור שנברא זכר ואחר כך נקבה. האם אז היו המבקרים אומרים שזה [יכול להיות] סיפור אחד, או שאז היה לנו סיבה יותר טובה לעשות חלוקה, שלפי מקור א' האלקים ברא רק את הזכר, וכנראה שהנקבה נבראה על ידי מישהוא אחר, ולפי מקור י' ה' ברא את שניהם.
)ולפי מקור השלישי שאני יביא תיקף, האלקים ברא את שניהם) זה מקבל משנה תוקף בסיפור הבריאה השלישי (!).
זה ספר תולדות אדם ביום ברוא אלקים אדם, בדמות אלקים ברא אותו. זכר ונקבה בראם ויברך אותם ויקרא את שמם אדם ביום הבראם. ויחי אדם... ויהיו ימי אדם... וימות.
כאן ברור שאדם הוא שם פרטי, ואם כן כשכתוב ברא אותו, בהכרח אין הכונה לאנושות אלא לאיש שנקרא אדם, ולמרות זאת הוא ממשיך מיד ואומר זכר ונקבה ברא אותם. כדי לתרץ את זה יש לנו שלש דרכים:
א. יש כאן שני סיפורים
ב. יש כאן שלש סיפורים
ג. יש כאן סיפור אחד.
אם יש כאן שני סיפורים צריך לדון לאיזה מקור שייך 'זה ספר תולדות'.
מצד אחד יש כאן את שם אלקים, שלכאורה הוא הבסיס לחלוקה ואם כן זה שייך למקור א'. יש כאן את בריאת האדם כאותו ואותם כבמקור א'. מצד שני אדם הוא שם פרטי, כמו במקור י': ולאדם לא מצא עזר, ועוד. ויש הרבה דברים דומים בשני סיפורים אלה: (אלה תולדות נציין בי', וזה תולדות בז'( א. אלה תולדות (י), זה תולדות (ז). ב. הבריאה ביום אחד. ביום עשות ה' (י), ביום ברוא אלקים, ביום הבראם (ז). ג. בהבראם (י), ביום הבראם (ז) ד. שת שמוזכר בסיפור של קין והבל שמקורם י', מוזכר גם כאן. וכן אנוש שנולד לשת מוזכר גם במקור י' וגם בז'.
אלא שאם ז' וי' הם מקור אחד למה הוא לא קורא לה' בשם ה' אלקים, שהוא הבסיס לחלוקה. וכן קשה להגיד שז' אינו ממקור א', בשל הדמיון הרב בין: ברא אותו זכר ונקבה ברא אותם, שבשני המקורות א' וז'. ולכן אפשר לומר שיש כאן מקור שלישי. אבל אין שום מניעה להגיד שהכל מקור אחד. אלא שכל תיאור מסקר דבר אחר. התיאור הראשון מתאר את בריאת העולם, התיאור השני מתאר את התפתחות החיים, בעוד התיאור השלישי מתעד את ההיסטוריה.
בפרק א' הכותב כתב בתחילה סקירה כללית על בריאת העולם, ולא התמקד בפרטים, לא של בריאת האדם ולא של הדברים האחרים. הוא רק מציין שזה היה אותו ואותם ולא פירש או פירט איך.
בפרק ב' הואהתמקד יותר בפרטים בנושא בריאת האדם מהתיאור הראשון.
ובפרק ג' הוא בכלל תיעד היסטוריה בקצרה רק לשם היחוס, בהוספת אי אלו פרטים פה ושם על אישיות אחת או שנים. ולדעתי זה הכונה אין מוקדם ומאוחר בתורה, כי כל אחד מבין שאי אפשר להקשות איך ברא את האדם רק בזה תולדות האדם, אם אדם כבר הוליד ילדים באלה תולדות. *** כדי שלא תהיה אי הבנה אני חוזר שוב, עדיין לא תירצתי את כל הקושיות, אי אפשר לתרץ הכל בבת אחת. ולכן התגובות צריכים להיות בהתאם, כלומר האם בנושא הזה שכתבתי, ללא קשר לכל הסובב (קרי: שמות הא-ל, סדר הבריאה), האם החלוקה סבירה יותר או דוקא אי-החלקה נותנת הסבר יותר משכנע לסיפור ויותר מתקבל על הדעת. או באופן שלישי ששניהם שוים.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-14/6/2017 19:01 |
|
| |
שלום
לא הבנתי מה אתה מנסה לטעון. הרי המקרא הוא מה שנידון כאן. איך אתה מסיק מהעובדה שאתה יכול לחלק אותו את זה שאפשר לחלק כל טקסט, וממילא אין ערך לחלוקה של המקרא. בכל אופן, אני מסכים שבטקסט סיפורי אפשר לקחת חלק מהסיפור לכאן וחלק מהסיפור לשם וליצור שני סיפורים. זה לא דבר משכנע. גם השימוש בתקבולת לפיצול לא משכנע כי התקבולת היא אמצעי ספרותי ברור ומוכר. זה כמו שתחלק את שירת האזינו לצד ימין ושמאל ותגיד שאלה שתי שירות. בנוסף, אם תיקח את שני הסיפורים שיצרת ותכתוב אותם ברצף אני חושש שתגלה בעיות (ויש להודות שכנראה רבים ממבקרי המקרא, בטח הראשונים, נפלו בזה; איני בקי מספיק כדי לומר כמה, ובאמת אין לקבל את הצעות החלוקה המופרכות שלהם).
מ
הכרת הטוב היא תכונה חשובה אבל היא לא נצרכת כשבאים ללמוד מתמטיקה.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/6/2017 19:20 |
|
| |
שלום
(התגובה הקודמת הייתה לתגובתך אליי, עכשיו אני מגיב לדבריך החדשים)
אני שב ואומר שאתה לא מכיר את הנושא. העניין לא יפול ויקום על השערת E ו-J. גם אם היא לא נכונה, זה לא הופך את התורה לאחדותית. השערת התעודות באה *אחרי* ההשערה שהתורה לא חוברה בידי מחבר יחיד. אלה אפילו לא המקורות הראשונים שמזהים.
אני שב ואומר - אם אתה רוצה להתעסק בביקורת המקרא, וקו וחומר לבקר אותה, קרא לפחות את ספר המבוא של אלכסנדר רופא (אינני מתחייב שאין בזה לאו של לא תתורו). (כשאתה כותב "מוליכים שולל את חסידיהם", ו"המבקרים לא מביאים את כל הפסוק", אתה מדבר על אנשים אמתיים או על אנשים שאתה מדמיין? זה לא רק שאתה מדמיין אנשים אלא שאתה מדמיין מציאות חליפית שלמה של מבקרים שיש להם חסידים והם יכולים להסתיר מהם פסוקים, כמו שמחמד האשים את החכמים היהודים שהם מסתירים פסוקים...)
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/6/2017 19:20 |
|
| |
יש
לא התכונתי לחלוקת פרשת הבריאה לשנים, דהיינו חלוקת פרשת הבריאה של ביקורת המקרא,
התכוונתי לחלוקה שאני עשיתי, חלוקת פרשת הבריאה של אלקים לשנים, וחלוקת פרשת הבריאה של ה' לשנים, שהם ביחד ארבע תעודות של פרשת בריאה (ולפי מה שציינתי בתגובתי הקודמת הם מגיעים לחמש).
למיטב ידיעתי אין שום חוקר שטוען לארבע תעודות בפרשות הבריאה.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/6/2017 19:21 |
|
| |
שלוםטוב
עדיין אינך מתאים למשימה, כי אתה צריך תחילה ללמוד לשים לב לפרטים שלא הקשו עליהם מבקרי המקרא . שם תמצא את הבעיות האמיתיות בשיטתם.
לדוגמא:
בבראשית א הקב"ה קורא שמות לבריותיו, ובבראשית ב'-ג' האדם קורא שמות. (בהקבלה, גם טוב בבראשית א' הוא טוב בעיני ה' לעומת טוב בבראשית ב-ג שהוא תמיד טוב לאדם).
ומה עם שמו של האדם עצמו? זה לא נמצא כאן אלא בבראשית ה' ב', שהקב"ה קרא לו אדם. (בראשית ה' אכן כתוב בשם אלקים, כמו בראשית א').
אם בראשית א'ה' היו מקור בפני עצמו, היתה קריאת שמו של אדם שייכת לבראשית א' ולא לרשימת הדורות בבראשית ה'. אבל אם כותב התורה היה אחד והתכוון לחבר שתי פרשיות מקבילות וסימטריות, מובן שקריאת שמו של אדם באחת מהן היתה פוגעת בסימטריה ולכן אינה מופיעה שם אלא בבראשית ה'.
דוגמא אחרת: פרשת העקדה מתחילה בשם אלקים, עד שאברהם שולח את ידו, ואז "ויקרא אליו מלאך ה'" ושאר הפרשה בשם הויה. כאן ההסבר ההגיוני הוא שזה חילוף מידות ומגוחך הויא לטעון שבדיוק באמצע המתח התחלף מקור, ולפי המקור הראשון יצחק כנראה נשחט. (איני יודע אם הם טוענים שבפרשיות של יצחק שם אלקים אינו מופיע כי לפי אותו מקור היה יצחק שחוט).
(למען האמת אין טענה על המבקרים הראשונים. הפרוזה עדיין לא התפתחה אז והם לא הכירו ספרות מפותחת יותר מצ'רלס דיקנס. בזמננו כתיבה ספרותית כזאת היא שיטה ידועה. יש ספר אחד, יוליסס של ג'יימס ג'ויס, שכתוב בעשרות סגנונות שונים!).
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/6/2017 19:22 |
|
| |
| יש3 כתב: |  | שלום
(התגובה הקודמת הייתה לתגובתך אליי, עכשיו אני מגיב לדבריך החדשים)
אני שב ואומר שאתה לא מכיר את הנושא. העניין לא יפול ויקום על השערת E ו-J. גם אם היא לא נכונה, זה לא הופך את התורה לאחדותית. השערת התעודות באה *אחרי* ההשערה שהתורה לא חוברה בידי מחבר יחיד. אלה אפילו לא המקורות הראשונים שמזהים.
אני שב ואומר - אם אתה רוצה להתעסק בביקורת המקרא, וקו וחומר לבקר אותה, קרא לפחות את ספר המבוא של אלכסנדר רופא (אינני מתחייב שאין בזה לאו של לא תתורו). (כשאתה כותב "מוליכים שולל את חסידיהם", ו"המבקרים לא מביאים את כל הפסוק", אתה מדבר על אנשים אמתיים או על אנשים שאתה מדמיין? זה לא רק שאתה מדמיין אנשים אלא שאתה מדמיין מציאות חליפית שלמה של מבקרים שיש להם חסידים והם יכולים להסתיר מהם פסוקים, כמו שמחמד האשים את החכמים היהודים שהם מסתירים פסוקים...) |
|
לא התייחסת לגופו של עניין
|
|
|
|
| נשלח ב-14/6/2017 19:24 |
|
| |
תחזל
אני מקוה להגיע לכל הקושיות
לגבי מי שקרא שמות, התייחסתי לזה כבר.
ושוב שאלתי עכשיו היא:
האם הסתירה של 'בריאת האדם כאחד או שנים' היא מוצדקת או לא?
לגבי שאר הסתירות נדון בהם בהמשך, אבל אי אפשר בבת אחת. התחלתי עם אחד ונמשיך כשזה יהיה ברור
תוקן על ידי שלוםטוב ב- 14/06/2017 19:25:15
|
|
|
|
| נשלח ב-14/6/2017 19:27 |
|
| |
| יש3 כתב: | | השערת התעודות באה *אחרי* ההשערה שהתורה לא חוברה בידי מחבר יחיד. אלה אפילו לא המקורות הראשונים שמזהים.
|
|
ואני חייב להאמין לזה?
אתה שוב ושוב מתייחס לגבי, אם אני כן מכיר את הביקורת או לא. אני לא עונה לך כי זה לא רלבנטי.
אם יש לך מה לענות תענה לגופן של דברים.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/6/2017 20:38 |
|
| |
| שלוםטוב כתב: | | יש
לא התכונתי לחלוקת פרשת הבריאה לשנים, דהיינו חלוקת פרשת הבריאה של ביקורת המקרא,
התכוונתי לחלוקה שאני עשיתי, חלוקת פרשת הבריאה של אלקים לשנים, וחלוקת פרשת הבריאה של ה' לשנים, שהם ביחד ארבע תעודות של פרשת בריאה (ולפי מה שציינתי בתגובתי הקודמת הם מגיעים לחמש).
למיטב ידיעתי אין שום חוקר שטוען לארבע תעודות בפרשות הבריאה. |
|
הבנתי מצוין למה אתה מתכוון. אם יש לך השערה חדשה לגבי חלוקה של פרשת הבריאה זה ממש לא מוכיח את מה שאתה רוצה להוכיח. יש לך כשל לוגי.
ובתגובה הזו אתה שוב מראה שאתה לא מבין מה הוויכוח. הוויכוח הוא לא מכמה תעודות התורה מורכבת, אלא איך ניגשים אליה. אין קדושה מחקרית בתיאוריה ששני סיפורי הבריאה הגיעו משני מקורות שונים. כל חוקר מעלה השערות כפי כוחו. כשיש השערה שהצטברו לה הרבה ראיות היא נהיית יחסית מקובלת. לרעיון של 4 תעודות יש הרבה ראיות, ולכן הוא מאוד מקובל, אם כי כנראה כבר אף אחד לא מקבל אותו בצורתו הנאיבית.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/6/2017 20:45 |
|
| |
| שלוםטוב כתב: | | השערת התעודות באה *אחרי* ההשערה שהתורה לא חוברה בידי מחבר יחיד. אלה אפילו לא המקורות הראשונים שמזהים.
ואני חייב להאמין לזה?
אתה שוב ושוב מתייחס לגבי, אם אני כן מכיר את הביקורת או לא. אני לא עונה לך כי זה לא רלבנטי.
אם יש לך מה לענות תענה לגופן של דברים. |
|
אתה לא חייב להאמין לה, אבל אם אתה רוצה להתווכח איתה אתה צריך להכיר אותה ולהבין אותה. אתה בונה איש קש ומנפץ אותו, ואני מסביר לך שזה לא מועיל. התשובה שלי היא לגופם של דברים - מה שאתה אומר פשוט לא קשור לסוגיה. אני מקווה שאתה לא מצפה ממני לכתוב כאן מבוא למחקר המקרא. אפילו מהמעט שאני כן כותב אתה מתעלם וממשיך לתקוף את אותו איש קש. כאן הסברתי לך שאיש הקש שלך הוא הפך היוצרות - הוא חושב שהתורה לא אחדותית בגלל שהיא מורכבת מארבע תעודות, אבל אין אנשים כאלה. חוקרי המקרא חושבים שהתורה לא אחדותית מסיבות אחרות. הם רואים את התורה כאוסף פרשות שנערכו באופן כלשהו. כשהם מנסים לעשות סדר בבלגן, הם מגיעים למסקנה שיש 4 תעודות או אסכולות של סופרים. לכן, גם אם תצליח לפרוך את השערת 4 המקורות, זה בכלל לא משנה לדיון העקרוני. בשביל לפרוך את השערת המקורות המרובים, אתה צריך לתקוף את הראיות לגבי מקורות מרובים.
הדברים שאני כותב לגופו של אדם, הם רק עצה טובה איך לתקן את הכשלים.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/6/2017 22:26 |
|
| |
יש
אני יסביר את מטרתי ואולי תתיישב לך דרכי
מטרתי היא לבדוק את כל האפשריות בתורה, אחת מן האפשריות היא שהתורה כן תורה נכתבה על ידי סופר אחד (אני לא נכנס לסוגיא מי כתב אותה ואם היא מן השמים).
את האפשרות שהיא מורכבת אני קראתי ועדיין קורא ושומע, ולא באתי כאן לעשות סיכומים ולצטט את שני המחנות.
אני פתחתי את האשכול במטרה לבדוק, את אשר אני חושב, שיש דרך פשוטה ליישב את התורה בצורה מאוחדת.
אבל מכיון שהתורה היא ספר שלם ואין ביכלתי להקיף אותה מכל צדדיו, מה גם שעדיין אין לי תשובות ניצחות לכל הקושיות, לכן התחלתי מהצד השני להראות שגם ביקורת המקרא 'מבורכת' בכשלים סתירות ופירכות.
ולכן אם יש לי שני דרכים: אחת המסורה שעלי גדלתי, והשניה אחת שבאה לסתור אותה, ובשניהם יש קושיות, אם כן למה עלי (ועליך) לקבל יותר את הביקורת, מה משכנע בביקורת יותר בדרך המסורה.
אחד מהדברים ששמתי לב היא: שחלוקה אינה מעידה על חלוקה, ובזה התחלתי, אבל לא שבזה סתרתי את כל ביקורת המקרא, ומימוני כבר חדד את דברי כמה פעמים.
דבר אחד ששמתי לב במהלך הדיון אתך, ואולי התכונת לזה,
שהחלוקות שאני עשיתי אינן דומות לחלוקה של מבקרי המקרא. כי בסיפורי הבריאה חילקנו שני פרקים, פרק אחד למקור אחד, ופרק ב' למקור אחר. אבל החלוקות שאני עשיתי, הטקסט מחולק בתוך עצמו. ולכן עלי למצוא אם זה גם כן אפשרי בכל טקסט, להראות שפרק א' אינו אותו מקור מפרק ב'. דומני שזה יהיה יותר קל מהחלוקה שאני עשיתי.
אבל והיא העיקר שביקורת המקרא גם משתמשת בחלוקה בתוך פרק עצמו, ואפילו בחלוקת פסוקים. דוגמא: סיפור המבול
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/6/2017 23:05 |
|
| |
אבל אני טוען שכשלים וסתירות הם לא בביקורת המקרא אלא בתיאוריה מסוימת (צורך העניין, נגיד שהוכחת שהתיאוריה המוכרת לגבי פרקים א-ב בבראשית היא גרועה). זה כלל לא מפריע לביקורת המקרא. קסוטו חשב שיש לתורה מחבר יחיד, והוא עדיין היה חלק מביקורת המקרא. רובם המוחלט של חוקרי המקרא חשבו שהטיעונים שלו לא משכנעים אבל זה לא העניין. כך גם לרדת על ולהאוזן זה לא העניין וכיום לא נראה לי שמישהו מקבל את הרעיונות שלו כפי שהם כי יש בהם כשלים. ביקורת המקרא היא מתודולוגיה, והיא מנוגדת לדוגמטיות המקרא. אם אתה רוצה אתה יכול גם להנגיד בין דוגמטים, בין דתיים נבערים שמאמינים בתורה מסיני ואתאיסטים נבערים שמאמינים בתורת ארבע התעודות (באיזשהו נוסח שלה שהם במקרה שמעו), אבל אני לא רואה הרבה ערך ב'תחרות' הזו. ביקורת המקרא שואלת מהו הספר הזה, מי חיבר אותו, מתי, היכן, לשם מה וכו'. התשובות לשאלות יכולות להיות שונות אבל העיקר הוא שיש שאלות ושהתשובה ניתנת בעזרת נימוקים הגיוניים ולא בעזרת דוגמות דתיות (כמו: הרמב"ם אמר שמי שלא מאמין אפילו באות אחת אין לו חלק לעוה"ב).
על חלוקה כזו או אחרת למקורות של פרק מסוים אפשר להתווכח. אבל בשביל להתמודד עם השערת התעודות צריך להסתכל על המכלול. האם ככלל בספר דברים מנשבת רוח אחרת מבשאר התורה, רוח שלא נראית תלויה בנסיבות ההיווצרות שלו כביכול לפני הכניסה לארץ? האם אין סתירות עקביות בינו ובין שאר הספרים? האם אפשר להבחין בספר בראשית במגמות שונות ובסגנונות שונים, כאשר הסגנונות והמגמות חופפים? אלה שאלות שאפשר לשאול כדי לדון בהשערת התעודות. אבל גם אם נדחה את השערת התעודות זה לא אומר שהתורה אחדותית. השאלה היא האם התורה נראית כמו חיבור אחדותי או כמו עריכה של מקורות שונים (שיכולים להיות רבים ולאו דווקא ניתנים לזיהוי). האם אפשר ללמוד את מועד כתיבתם של קטעים מסוימים והאם מדובר תמיד באותו זמן? אגב, כאן באה לידי ביטוי נקודה עדינה - הרי גם לפי קסוטו המחבר הגאון לא המציא הכול לבד אלא נסמך על מסורות שהילכו בעם, ועכשיו השאלה היא איפה בכלל עובר הקו בין מחבר גאון לבין עורך. הרי אין חולק (חוץ מאתאיסטים דוגמטיים) שהתורה כפי שהיא לפנינו היא חיבור מרשים, אז איפה עובר הקו בין עורך יחיד למחבר יחיד? כמובן שייתכן גם תהליך עריכה איטי שבו לכל עורך/סופר הייתה תרומה צנועה.
אני מצטער על קידום המכירות לרופא, אבל אני חושב שבספר שלו סדר הדברים בהחלט מאיר עיניים. הוא מתחיל מהגישה המסורתית, מעלה כנגדה טיעונים שביניהם יש טיעונים גם נגד מחבר יחיד, אחר כך הוא בונה גם את השערת התעודות בהדרגה - קודם D אחר כך P ורק בסוף ובאופן לא מאוד חד E ו-J. אחר כך הוא ממשיך להשערות משניות יותר, ולערעורים על ההשערה שאת חלקם הוא מקבל, אך לדעתו בגדול ההשערה עומדת. כמובן שאין שום חיוב או מצווה לקבל את כל הטענות שלו או אפילו טענה אחת, אבל אפשר לקבל ממנו את התמונה הגדולה שאיתה צריך להתמודד במקום להתמודד עם רסיסי דברים. ושוב אני מסייג שעל פניו יש בקריאת הספר לאו דאו', אבל נדמה שכאן בפורום מקובלת הפסיקה של הרב מיכאל אברהם...
תוקן על ידי יש3 ב- 14/06/2017 23:07:29
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/6/2017 23:15 |
|
| |
אבל בשביל להתמודד עם השערת התעודות צריך להסתכל על המכלול. האם ככלל בספר דברים מנשבת רוח אחרת מבשאר התורה, רוח שלא נראית תלויה בנסיבות ההיווצרות שלו כביכול לפני הכניסה לארץ? האם אין סתירות עקביות בינו ובין שאר הספרים? האם אפשר להבחין בספר בראשית במגמות שונות ובסגנונות שונים, כאשר הסגנונות והמגמות חופפים? אלה שאלות שאפשר לשאול כדי לדון בהשערת התעודות.
עכשיו דיברת לענין, וזה מה שאני עושה. רק מה, אתה רוצה שאני באשכול אחד יקיף את כל התורה, זה בלתי אפשרי.
התחלתי אם בראשית, ואם אתה רוצה להצטרף למסע, כל הכבוד לך, ותגיב את מה שיש לך להגיב, ומיני ומינך תסתיים שמעתתא.
וחשוב לי לשמוע את דעתך, על מה שכתבתי בענין הסתירה של סדר בריאת המינים כתבת:
אבל גם אם נדחה את השערת התעודות זה לא אומר שהתורה אחדותית.
לא מסכים עם זה
תוקן על ידי שלוםטוב ב- 14/06/2017 23:30:26
|
|
|
|
| נשלח ב-15/6/2017 00:20 |
|
| |
שלום טוב
המקום לדיונים כאלו הוא פורום ביקורת המקרא
לך להתמודד שם.
החבר'ה פה, או שלא יודעים בחייכון וביומיכון וקונים את השטויות הגמורות שלך, או שאין להם כוח לריב עם נודניק שכמוך (מה שנראה לי קצת יותר).
אולי שם יהיה למישהו כוח לענות לך.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/6/2017 00:31 |
|
| |
ירוק, תרגע! אנחנו לא נמצאים בריב
אני לא יודע על מה אתה תוקף.
אם יש לך מה להגיב בבבקשה, אם לא על מה יצא הקצף?
|
|
|
|
|
